שן בינה, הלא היא השן הטוחנת השלישית, נוטה לבקוע בשלהי גיל העשרה או בעשור השני לחיי האדם. לעיתים היא תופסת את מקומה בפה ללא כל בעיה, אך במקרים רבים יותר היא בוקעת בזווית לא נכונה או אינה בוקעת כלל, מה שעלול להוביל לכאבים, זיהומים ודחיקת שיניים סמוכות. בתרחישים כאלה, עקירת שן בינה נעשית פתרון שכיח והכרחי לשמירה על בריאות השיניים והחניכיים לאורך זמן.
מה הן הסיבות לעקור שן בינה ומתי מדובר בעניין הכרחי?
הסיבות העיקריות המובילות להחלטה על עקירת שן בינה מגוונות, אך רובן קשורות למבנה הפה ולחוסר מקום מספק לבקיעתה. כאשר השן אינה יכולה לבקוע כראוי, היא עלולה להילכד (מה שמכונה שן כלואה) ולגרום לדלקות, כאבים ואפילו נזקים לעצם הלסת. בנוסף, שיניים בינה שעלו חלקית עלולות לצבור משקעים וחיידקים בקלות יתרה, שכן קשה יותר לנקותן באופן יסודי. במצבים אלה, אין מנוס מלפנות לרופא שיניים מומחה, אשר יעריך את מצב השן ואת האפשרות של עקירה כירורגית שן בינה או עקירה רגילה, בהתאם למיקום השן ולמורכבותה.
צריך להבין שעקירת שן בינה היא הליך שכיח המאפשר למנוע זיהומים, כאבים וסיבוכים בטווח הארוך, בייחוד כשמדובר בשיניים בינה כלואות או כאלה הפוגעות בבריאות השיניים הסמוכות. צוות רפואי מיומן המתמחה בכירורגיית פה ולסת יידע לאבחן במדויק את מצב השן, לקבוע האם דרושה עקירה כירורגית, ולספק הנחיות מפורטות להליך ולהחלמה לאחריו.
עקירה כירורגית של שן בינה – שלבי ההליך והמלצות להחלמה
עקירת שן בינה עשויה להיות פעולה פשוטה יחסית כאשר הכתר של השן חשוף במלואו וניתן להגיע אליו בקלות, אך במקרים רבים יותר, במיוחד בשיניים כלואות, דרושה התערבות כירורגית. בשלב הראשון, הרופא יבצע צילום רנטגן או CT כדי להעריך את מיקום השן, הקרבה שלה לעצבים ועצם הלסת, וכן את מידת העקמומיות. לאחר מכן, תחת הרדמה מקומית (ובמקרים מסוימים אף הרדמה כללית), מבוצע חתך בחניכיים וייתכן שיוסר חלק מרקמת העצם המכסה את השן. אז השן מפורקת לעתים לחלקים קטנים, במטרה להוציא אותה ללא פגיעה מיותרת בסביבה. השלב הסופי כולל ניקוי האזור וסגירתו בתפרים, המאפשרים החלמה מהירה יותר.
תהליך ההחלמה לאחר עקירה כירורגית עשוי להימשך מכמה ימים ועד שבועות, בהתאם למורכבות הטיפול ולמצב הבריאות הכללי של המטופל. בימים הראשונים, ייתכן כאב, נפיחות ודימום קל, אך ניתן להפחית את אי-הנוחות באמצעות משככי כאבים, קומפרסים קרים ומנוחה. חשוב להימנע מלעיסת מזונות קשים ומאכילה בצד הפגוע, וכן לשמור על היגיינת פה מעולה – כולל שטיפת הפה במי מלח וסילוק שאריות מזון בקפדנות.
בנוסף, יש להגיע לביקורת אצל הרופא, על מנת לוודא שהתפרים מתאחים כראוי ושאין סימני זיהום או סיבוכים אחרים. לעיתים, אם עוקרים כמה שיני בינה ביחד, ההחלמה עשויה להיות מעט ממושכת יותר, אך ברוב המקרים מדובר בתהליך שעוברים בהצלחה גבוהה ועם תוצאות מצוינות.
