יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

רוצה לחיות ולא מצליחה


יסמין
תאריך:24/05/2017
תגיות:בריאות הנפש 
עד לפני שנה הייתי בדיכאונות במשך כמה שנים והייתי מעשנת גראס בכמויות ענקיות . בכל אופן לפני שנה החלטתי שזהו והפסקתי עם הגראס ואיכשהוא אחרי עבודה עצומה שעשיתי עם עצמי (אוטוסוגסטיות וכו.. אפעם לא הייתי בטיפול או אבחון) הצלחתי לצאת מהדיכאונות התחלתי באמת באמת להרגיש טוב.עבר מאז זמן ואני עדיין מרגישה הרבה יותר טוב ביחס לשנים קודמות , אבל פתאום שמתי לב שאני לא מתפקדת. אני כבר מלא זמן מנסה מקום לעבוד או אפילו שירות לאומי אבל זה איכשהו אפעם לא מתאים תמיד צריך קישורים ..גם פעם מזמן היועצת ביתספר שלי אמרה לי שיש לי חרדה חברתית ואני לא יודעת אם בגלל זה אולי אני לא עושה ולא מצליחה לעשות כלום.אני באמת רוצה להמשיך הלאה ולחיות ומשום מה אני לא באמת מצליחה לתפקד והדבר העיקרי שחוסם אותי זה משהו שהתחיל מהבית ספר היתה לי מורה שמאוד אהבתי ופעם אחת כמעט הסתבכתי בפלילי ואיכשהו היא ידעה על זה ואמרה שהיא יכולה לעזור לי. אני מאוד ביישנית ולא פניתי אליה מאז (וזה גם חוסם אותי מלפנות עכשיו אני לא יודעת למי ). אבל כבר שלוש שנים בערך כל פעם שאני באה לעשות משהו עם עצמי אני נזכרת בה ואז אני נשאבת ללופ של רצון שהיא תראה תסבל שלי ואני יכולה לשבת שעות ודמיין את עצמי סובלת והיא מצילה אותי וזה מה שאני עושה בפועל במקום לעזור לעצמי אלו דמינות שהיו לי עם כל מיני אנשים מאז שהייתי ילדה אבל רק בשנים האחרונות זהממש משתלט לי על החיים אני כל פעם נשאבת לזה במקום ללכת קדימה שזה באמת מה שאני רוצה. היתה תקופה שבאמת הצלחתי להוציא אותה מהראש שלי ולהמשיך הלאה אבל עכשיו הרצון הזה לסבול ושיעזרו לי לא עוזב אותי ואני שונאת את זה כי אני רק רוצה להמשיך הלאה.. אני לא רוצה אתזה באמת אלא רק לחיות ואני מרגישה שזה חזק ממני ויש מקום בתוכי שלא נותן לי להמשיך. אני רוצה לחיות אבל אני לא מצליחה לנער את הדמיונות שמבזבזים לי את כל הכח והאנרגיה והזמן.. אני יודעת שיש לי בעיה ואני צריכה עזרה אבל לא יודעת למי לפנות וממש מובכת .. אני לא יכולה לשתף את הורי, אמא שלי חאדתית מאוד ובעצמה בטיפול עכשיו, ולא נוח לי מאבא שלי הוא מאוד מתרחק מכל מה שקשור ברגש. אחותי סובלת מocd מתקדם וזה מאוד מכביד עליהם אני לא יכולה להוסיף את עצמי עכשיו וחוצמיזה שאמא שלי רק תבהל מזה וזה יוסיף לה המון חרדות .. אני משום מה באמת לא מצליחה לעשות שום דבר פשוט כמו להתחיל לעבוד וחיפשתי די הרבה ואף מקום לא מקבל אותי ומכיוון שאני לא עובדת אני לא יודעת איך אממן טיפול שהוא מאוד יקר.. הבית שלי גם אבא גם אמא גם אחותי יש להם בעיות נפש ואני באווירה מאוד בעייתית מבחינת זה שאני מוקפת בחרדות אני לא יודעת איך להתקדם ואיך לא להשאב לזה גם אני עוד איכשהו מסתירה טוב את הרגשותי .. האם מישהו יודע על מקום בו אוכל לקבל עזרה ? אני באמת רוצה לחיות ולחזור לעצמי כל מי שיש לו עצה עבורי או רעיון מה לעשות תודה רבה

תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

תודה לכולם על התשובות !
דני, אני בת 19 וחצי.

יסמין, 28.05.17 23:16

יסמין שלום, מצוין שאת בוחרת להיעזר, להתייעץ עם אחרים ולקבל התייחסויות, תמיכה והכרה. אכן נראה שבפנייך כמה אתגרים מכיוונים שונים, אבל יש לי תחושה אינטואיטיבית שאם תמשיכי בכיוון שהלכת בו להתמודדות עם הדיכאונות ולהישג של הפסקת הקנאביס, תוכלי למצוא מענה מתאים גם לבעיות האחרות בהמשך.
ספציפית לגבי פנייה לטיפול: החל מיולי 2015, מועד כניסתה לתוקף של הרפורמה לבריאות הנפש, ניתן לקבל טיפול פסיכותרפי דרך קופות החולים בעלויות מינימליות ואפילו סימליות. אני ממליץ לפנות לרופא/ת המשפחה ולבקש הפניה לפסיכותרפיה. מכאן, תקבלי רשימה של מטפלים העובדים עם הקופה שבה את מבוטחת ותתבקשי לבחור מטפל/ת מתאימ/ה. בהצלחה! איתן טמיר

מכון טמיר לפסיכותרפיה, 25.05.17 23:37
מכון טמיר לפסיכותרפיה

יסמין היקרה, כל מה שאת מתארת יכול לנבוע בעצם מהפרעת קשב וריכוז לא מאובחנת. יכול להיות גם שלא כמובן, ממליץ לך בחום ללכת לאבחון אפילו רק כדי לשלול זאת.

Avias, 25.05.17 10:17

יסמין שלום
הצעד שעשית, והוא כתיבה וסיפור של החוויה שלך כאן , הוא צעד חשוב בטיפול ובעזרה שאת מחפשת לעצמך. לא פשוט להתמודד לבד עם חוויה ומחשבות טורדניות כפי שתארת, והכרה בכך שיש לך קושי, שאת סובלת, ושאינך מתפקדת, לדבריך, חשובה מאד בתהליך. הצעד הבא שהייתי מציעה לך לעשות , הוא לפנות במסגרת קופת החולים שלך לטיפול פסיכולגי ולאבחון. היום בעידן של הרפורמה בבריאות הנפש תוכלי לגשת למרפאה להזמין תור בעלות לא גבוהה ולהתחיל בתהליך של שיקום. לאחר האבחון יתכן שתוכלי לפנות לביטוח לאומי ולמשרד הבריאות לקבלת סל שיקום לתמיכה וליווי בתהליך השיקום שלך לשיפור תפקוד ולהקלה בחוויה שתארת.
אני מניחה שאת צעירה, כל החיים לפנייך, אנשים רבים מתמודדים, כמוך , עם מגבלות נפשיות וכאב יומיומי אשר משפיעים על התפקוד ועל תחושת החיים שלהם, ובעזרת תמיכה וליווי מצליחים , כפי שאת כתבת " לחזור לעצמם".
מחזקת אותך באהבה
מירב
מנהלת תכנית חבר -הד
לצעירים המתמודדים עם מגבלה נפשית
עמותת גוונים

מירב, 25.05.17 09:23

הי יסמין,
זה שאת מכירה בבעיה ויודעת שצריך לבקש עזרה זה כבר צעד חשוב.
את אומרת שאת רוצה לחיות וזאת אמירה חשובה.
בת כמה את?

דני גרמייז, 25.05.17 09:10
דני גרמייז

למעלה