האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

ילדים עם מוגבלות הם קודם כל ילדים – הולכים לבית ספר, אוהבים לשחק, לשיר, לחלום ולאכול גלידה, כמו כל ילד.
אתם מכירים את אלו שפוגשים לראשונה ילד עם מוגבלות, ולא יודעים מה לעשות ואיך להתנהג, מפחדים לעשות טעות, להגיד משהו מתנשא, מעליב או סתם לא במקום.
הם אפילו בוחרים באפשרות הגרועה ביותר – להתרחק מהאדם, לא לדבר איתו, להימנע ממגע.
הגיע הזמן שנשמע מהילדים עצמם איך הם היו רוצים שייתייחסו אליהם.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות השיקה קמפיין בשילוב ערוץ הילדים במטרה לעודד תקשורת ולהפחית חששות ביחס לילדים ואנשים עם מוגבלות.

פרטים על הקמפיין והמשתתפים בו אפשר לקרוא באתר הנציבות.

הקמפיין מתמקד בשלושה תסריטים. 

בגלידרייה, עם לקוחה עם מוגבלות בראייה:

בבית, עם חבר על הספקטרום האוטיסטי:

בכיתה, עם תלמידה עם מכשיר שמיעה: 

הסרטון האחרון הצליח להכעיס את ננה בר, אקטיביסטית חירשת, והיא כתבה על כך פוסט בפייסבוק: 

"יוצרי הקמפיין כמו מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות במערכת החינוך לא יודעים שקריאת שפתיים אינה חלק מההכלה שכולם מדברים עליה ולא חלק מהנגישות הראויה." כותבת בר, והיא מסבירה:

"קיימת בעייתיות בקונספט של הקמפיין והיא מצויה במילה רגיל, למרות הכוונה זה יצא עקום. הרי להתנהג רגיל זה להתכחש לגיוון התרבותי והאנושי, להנגשות השונות- להתייחס רגיל זה נוגד את רעיון הנגישות וההכלה. לא, אין זו הכוונה שתתחילו להתנהג בהגזמה וברחמים או להניע שפתיים בצורה מוגזמת. אדם חרש בכיתה צריך הנגשה לשפת הסימנים. וללמוד אותה כשפה טבעית מגיל הינקות כמו שכל ילד וילדה לומדים את השפה העברית. אדם עיוור צריך הנגשה לברייל וברמזורים ועוד, בתי הספר צריכים להיות נגישים לילדים/ות בכיסאות גלגלים, אדם עם אוטיזם צריך הנגשה, כל אחד לפי צרכיו.
קמפיין עם כוונות טובות לא צריך למחוק שונויות תרבותיות."