יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

תחושת עייפות בקרב מחלימים מסרטן (CRF - Cancer-Related Fatigue)


נטלי מלמד שמעון מתוך הבלוג של נטלי מלמד שמעון



 

מאת- נטלי מלמד שמעון- פסיכולוגית רפואית מומחית מציעה ייעוץ פסיכולוגי מקוון

חולים במחלת הסרטן, כמו גם מחלימים רבים, מדווחים על עייפות כרונית המלווה אותם במהלך הטיפולים ואחריהם. ממחקרים עולה כי העייפות האמורה משפיעה באופן מובהק על איכות החיים הן של המחלימים והן של משפחותיהם.  היא משפיעה על היבטי חיים שונים ובעיקר על התפקוד היומיומי, התפקוד הפסיכו-סוציאלי, התפקוד התעסוקתי/כלכלי והמשפחתי. העייפות נחשבת  כגורם דחק מרכזי בחייהם של מחלימים הסובלים ממנה. ברוב המקרים העייפות מורכבת מעייפות גופנית, עייפות נפשית ועייפות קוגניטיבית. היא עשויה לנבוע כתוצאה מהחלמת הגוף ממחלה, ותופעות הלוואי של הטיפולים הרפואיים. בנוסף, היא עשויה לנבוע מהקשיים הרגשיים הכרוכים במשבר המחלה (טראומות, חרדות ותחושות שליליות אחרות).

 

 

הגדרה של עייפות ממחלת הסרטן- CRF :

 

 

·        אחת מתופעות הלוואי השכיחות ביותר בקרב מחלימים מסרטן.

·        מופיעה באופן אקראי ולא כתוצאה מפעילות או מאמץ.

·        לעיתים מוגדרת כ"עייפות משתקת".

·        לא נעלמת בעקבות מנוחה או שינה טובה.

·        נמשכת זמן רב יותר ובעוצמה רבה יותר מ"עייפות רגילה".

 

 

 

שכיחות ה- CRF:

 

ממחקרים עולה ש 80% לערך מהמחלימים חשים עייפות במהלך תקופת ההחלמה.

עייפות זו בדרך כלל פוחתת אחרי מספר חודשים או שנים.

 

 

דוגמאות לתיאור תופעת העייפות מפי מחלימים מסרטן:

 

 

         "לפני המחלה הייתי עובדת מהבוקר עד הערב וזה היה קטן עלי, הייתי חדה, אסרטיבית ומתנסחת היטב. היום אני עייפה ולא מרוכזת, אני לא יעילה בכלל". 

         "אשתי אוהבת לארח את הילדים והנכדים, פעם נהניתי מזה, היום אני נמצא איתם חמש דקות ואח"כ פורש לחדר. אין לי סבלנות ואני עייף מדי בשביל זה".

         "לפני המחלה הייתי מקפלת ערמות של כביסה, שוטפת כלים ומנקה את הבית בלי להרגיש טיפת עייפות. היום אני לא מסוגלת לעשות רבע מזה. אני מסתכלת על ערמת הכביסה ושואלת את עצמי "איך אני אעשה את זה?".

 

 

 

 

גורמים לעייפות:

 

גורמים רפואיים עיקריים –

 

טיפולים כימותרפיים- כל חומר כימותרפי עשוי לגרום לעייפות. התגובה לחומרים הינה אינדיבידואלית. ישנם אנשים המדווחים על עייפות של מספר ימים לאחר קבלת החומר, ויש שמדווחים על עייפות הנמשכת מספר חודשים. מחלימים שקיבלו מספר חומרים כימותרפיים במקביל או ברצף, צפויים לחוש עייפות בעוצמה רבה למשך זמן רב יותר.

 

הקרנות- טיפול מסוג זה בדרך כלל גורם לתופעת "העייפות המצטברת" – רמת העייפות לאחר הטיפולים עולה עם הזמן במשך מספר שבועות עד מספר חודשים. תאי סרטן רבים מתים ונוצרים במקומם תאים בריאים חדשים. תהליך שצורך כמות גדולה של אנרגיה ומשאיר את הגוף עייף.

 

השתלת מח עצם- טיפול אגרסיבי זה עשוי לגרום לתחושת עייפות עד כשנה לאחר סיום ההשתלה.

 

טיפול ביולוגי– טיפולים ביולוגים שניתנים במינונים גבוהים עשויים לגרום לתחושת עייפות קבועה לאורך שנים רבות.

אנמיה- ירידה במספר כדוריות הדם האדומות בעקבות הטיפולים, גורמת לירידה בחמצן הדרוש לגוף לצורך יצירת אנרגיה. ואז חשים עייפים.

תרופות- תרופות שמחלימים נוטלים עיתים לטיפול בדיכאון וחרדה ומשככי כאבים למיניהם עשויים לעלות את רמת העייפות.

כאבים- סבל בעקבות כאב גופני מעלה את תחושת העייפות.

אינסומניה– חוסר היכולת לישון שמונה שעות רצופות מגבירה את תחושת העייפות.

 

גורמים פסיכולוגים עיקריים –

 

תחושת דחק/סטרס – מרוץ החיים המודרניים, ידוע כגורם סטרס גבוה מאד. כולם רצים, מנסים להספיק ולהצליח כמה שיותר. מרוץ זה בדרך כלל אינו בריא לגוף ולנפש של האדם הרגיל, על אחת כמה וכמה למחלים ממחלה כלשהי, לאחר טיפולים רפואיים קשים. תקופת ההחלמה נעה בין מספר חודשים למספר שנים לאחר סיום הטיפולים.

דוגמאות מהקליניקה – "החזרה לשגרה במלוא המרץ זה מה שמחזיק אותי, מה את רוצה שאני אשב בבית ואשקע בדיכאון" או "העבודה שלי דורשת המון השקעה ושעות עבודה מרובות, אי אפשר לעשות אותה אחרת, זה או ככה או כלום".

דיכאון – דיכאון ועייפות דומים מאד בסימפטומים שלהם ולעיתים קשה להבדיל בינהם או לומר מה קדם למה. בדיכאון בדרך כלל יש תחושות יותר חזקות של חוסר תקווה, ערך עצמי נמוך וחוסר עניין והנאה. במקרה של דיכאון מומלץ לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוג/פסיכיאטר).

גם כאשר לא מדובר בדיכאון מג'ורי, ישנן תחושות דכדוך המאפיינות מחלימים רבים ועשויות להגביר את תחושת העייפות.

התחושות הקשות העיקריות עליהן מדווחים מחלימים:

תחושת חוסר שליטה-

בחיים בעקבות משבר המחלה שהופיע בפתאומיות "כרעם ביום בהיר". תחושת "שבר בזהות" . מחלימים חשים שאין רצף בחייהם ובזהותם "אני לא אותו אדם שהייתי לפני המחלה". שיחזור חוויות שליליות מרגע גילוי המחלה ומתקופת המחלה (טראומות). ירידה בערך עצמי ובדימוי גוף בעקבות המעבר מזהות של האדם הבריא לזהות של החולה. מחשבות על המוות ועל אבדנים אחרים בעקבות המחלה.

חרדה -

כיום ידוע ש- 70% לערך, מהמחלימים מסרטן מוטרדים מהמחשבה על הישנות המחלה. אנשים מוטרדים מהשאלות "האם המחלה תחזור ומה הסיכויים לכך?", "איך אדע שהמחלה חזרה?", "מתי היא תחזור ואיך אנהג במקרה כזה?".

מחשבות על חזרת מחלה מעלות את סף החרדה הכללי של המחלים ומגבירות עייפות בשני מישורים עיקריים – 1 – דרך שיבוש השינה (קושי בהירדמות ויקיצות מרובות) 2- דרך האנרגיה המושקעת בפחדים ובמתח היומיומי. גם הדחקת החרדה ונושאים כואבים אחרים תובעת אנרגיה רבה וגורמת לעייפות על אף שהמחלים איננו מודע להדחקה.

תחושת בלבול-

מחלימים רבים חשים מבולבלים בתקופת ההחלמה. בלבול עשוי לנבוע עקב 1. השינוי באורח החיים : השינוי באופי ובמינון הפעילויות היומיומיות (בעבודה, בבית, בחברה, פעילות פנאי...)

2. שינויים פנימיים – שינוי בזהות מאדם בריא לחולה למחלים, יחסים עם הסביבה עשויים להשתנות, סדרי עדיפויות בחיים ועוד...

Chemobrain  -

מחלימים רבים מדווחים על קשיי זיכרון וקשב וריכוז בעקבות הטיפולים הכימותרפיים. אין עדיין הסבר מדעי ברור לתופעה זו. כאשר מחלים נאלץ להשקיע מאמצים קוגנטיביים רבים יותר לצורך ביצוע מטלה, הוא גם מתעייף יותר. והעייפות עצמה גם כן משפיעה שוב על היכולות הקוגנטיביות. התופעה נמשכת בדרך כלל עד חודשים או מספר שנים לאחר סיום הטיפולים.

דרכים להתמודדות יעילה עם תחושת העייפות בתקופת ההחלמה:

בתקופת ההחלמה מסרטן יש צורך בארגון מחדש של אורח החיים וההתנהלות היומיומית.

ככלל ניתן לומר שישנם גורמים ודפוסי התנהגות אשר מגבירים את תחושת העייפות, ולעומתם גורמים המחזקים את תחושת המרץ והחיוניות. בתקופת ההחלמה מומלץ למחלים להפחית מהגורמים המגבירים עייפות ולהרבות בגורמים התורמים לתחושות הטובות של מרץ וחיוניות.

על המחלים לבדוק את אורח חייו ולהגיע להבנה מעמיקה לגבי הגורמים הללו בחייו, בהתנהלותו ובאישיותו. ככלל ניתן לומר שהגורמים המגבירים את תחושת העייפות הינם: תחושת דחק (בעבודה, בבית ומבחינה חברתית), שחיקה (בעיקר בקריירה ובעבודות הבית), חרדה ודיכאון (בעיקר עקב רגשות לא מעובדים מתקופת המחלה, תחושת חוסר שליטה בחיים, ותחושת התפרקות או שבר בזהות), בלבול (בעיקר עקב השינוי באורח החיים ובזהות בעקבות המחלה), הדחקה (הדחקה של נושאים כואבים תובעת אנרגיה רבה ועקב כך גורמת לעייפות), חוסר פעילות ואיבוד עניין בחיים.

לעומת זאת, הגורמים המחלישים את תחושת העייפות ומגבירים את המרץ והחיוניות הינם:

הנאה (עיסוק בפעילויות מהנות ומשמחות), הפחתת הדחק (הפחתת העומס בכל תחומי החיים) מנוחה (מתן לגיטימציה למנוחה גופנית ונפשית), בריאות נפשית (עיבוד חווית המחלה, כוחות אגו מחוזקים), אוטנטיות ויכולת להביא לידי ביטוי את הצרכים והרצונות של האדם ולתת מקום מספק לעצמי, פעילות גופנית סדירה (מסייעת בשיקום הגוף, משחררת מתחים ומעלה רמת תפקוד יומיומי).

מציאת האיזון החדש בחיים לאחר מחלת הסרטן, מפחיתה את תחושת העייפות ותורמת לאיכות חיים גבוהה יותר בתקופת ההחלמה. לעיתים, יש צורך בבחינה מחודשת של סדרי העדיפויות המשתנים לאור ההתמודדות עם המחלה. משפטים אופייניים המדווחים על ידי מחלימים הינם "אני מרגיש/ה שסוף סוף אני מספיק חשוב/ה לעצמי...", "אני מרגיש/ה שאני רוצה עוד מהחיים ויותר מתמיד מוכן/נה להקדיש לזה מחשבה וזמן, להגשים את עצמי, ליהנות, לחיות". סדרי העדיפויות מהווים גם הם כקטליזאטור להרגעה בחלק מהמקרים, אך לעיתים יש צורך בעיבוד פסיכולוגי שיאפשר לשינויים אלו להתרחש בתוך שיגרת היומיום הדוחקת.

לסיכום, האדם המחלים ממחלת הסרטן מתמודד עם שינויים פיזיולוגיים, נפשיים ולעיתים גם מקצועיים וחברתיים. כל אלו מהווים אתגר גדול הכרוך בקשיים אשר לעיתים מהווים כטריגר לעולם הנפשי, לעבודה טיפולית מרפאת בהיבט הרגשי. מטופלים רבים בשלבי החלמה משתפים בתחושה כללית המאופיינת באמירה : "טיפלנו בגוף, עשינו טיפולים, אבל מה עם הנפש? איך ממשיכים כרגיל בלי לתת מקום לנפש שעברה טלטלה?". כל אלו מהווים מנוף לשינוי משמעותי בחיים, לבחינה מחודשת את סדרי העדיפויות ואף מינוף שאיפות וצרכים אשר פחות קיבלו מקום בחיים שלפני המחלה לשם שיפור איכות החיים, שיקום החלקים שנפגעו וחיזוק העצמי לצד ההחלמה.

 

 

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה