יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של שחר שטלריד



מיינדפולנס הוא תרגול פשוט של תשומת לב לרגע הנוכחי, ללא שיפוטיות, ללא ביקורת מכל הלב.

תשומת הלב ממוקדת בנשימה שלנו, בתחושות הגוף, בצלילים, טעמים וריחות.

כשמפנים את תשומת הלב לעצמנו, אלינו באופן מודע, מתוך כוונה,

אנו מפתחים בעצמנו בהדרגה יציבות פנימית, מנטלית, שקט ורוגע, למול ארועי החיים.

אחת החוויות הקסומות בתרגול המיינדפולנס, בעבודה הפנימית שלנו,

היא מציאת עין הסערה בתוך הסערה.  

אנו חווים בחיי היומיום סערות רגשיות, מנטליות, תחושתיות,

המציאות מידי פעם מכה חזק, כסערה.

ועם התרגול מתפתחת היכולת לשוב לעין הסערה שבתוכי.

המחלה של בן המשפחה, מציבה את ההורה למול גלים של אי וודאות, 

למול מלחמה במישורים שונים, למול רצון להיפרד מהמציאות הנוכחת

וחלימה על מציאות אחרת.

הדרך להחלמה של בן המשפחה, עוברת דרך ההחלמה של ההורה.

עם התרגול של דרך המיינדפולנס, מתפתחת חמלה פנימית,

ובעקבותיה תהליך של התבוננות חדשה,

והחלמה. 


תגובות
אין תגובות לפוסט

כשהורה מקבל את הידיעה באחד הימים, מרופא פסיכיאטר, שילדו חולה במחלה נפשית הוא חווה בבת אחת, קשת גדולה של רגשות. תסכול, אכזבה, כעס, בלבול , חוסר אונים,בושה, ייאוש  ופחד גדול. לכל אחד מהרגשות הללו יש מקום .

מחשבות רבות מגיעות ומדאיגות. המחשבה שאף אחד לא אפשר לנו לבחור את המחלה עבור ילדינו, חוזרת ועולה.לצידה עולים זיכרונות לילדות שבה גידלנו את ילדנו במסירות ואהבה.לעיתים מתפלחת מחשבה שאולי פספסנו משהו כהורים באופן הגידול. ברור לנו ברגעים אלה שמה שנדרש מאיתנו כעת כהורים שפע של תמיכה ואהבה ותשומת  לב מרובה  ממש כמו בימים שטיפלנו בו כילד צעיר. לא התכוננו והוכשרנו וכהורה אף אחד לא הכין אותנו ליום הזה.

עלינו לנהל מערך תומך עבור ילדנו, ללא  ידע, ללא אדם שיתמוך בנו, ברגשות העולים, בדאגות, החששות, אדם שבשיחה שלנו איתו תתפתח בנו תקווה שיש דרך, שקיימת אפשרות . אדם שיוכל לסייע לנו לדעת את הכיוון, שירתום אותנו לאמונה הטבעית שבנו, יתמוך בנו כך שנוכל בהדרגה להתמסר לתהליך שיש בו החלמה עבורנו ועבור ילדנו.

באימון אישי להורה,coaching, בשיטה הסאטית, ההורה מקבל מקום שקט ובטוח, לספר את חוויות היום יום שלו, בהתמודדות למול הבן שחלה, להירפא ולהחלים מהמקומות הכואבים, להיות בטוח ואיתן למול המצוקות של ילדו.

השיחה מידי שבוע, מתנהלת במספר מישורים,להן ניתנת תשומת לב והתייחסות.

רמת המחשבות שבתוכן קיימות הדאגות, החששות.

לתחושות הפיסיות של הגוף.

לרגשות ולאמונות התפיסות שיש להורה על החיים בכלל ועל מחלה בפרט.

התהליך מאפשר להורה להימצא במרחב נעים, חומל, מרגש שפותח אפשרויות חדשות שההורה

עוד לא מכיר, להתמודד עם המציאות של המחלה. ההורה מכיר דרכים ליחסים חדשים וקרובים עם ילדו. מתמיר את הרגשות שאיתם ניכנס לטיפול לשמחה, אהבה והמון חמלה. נוצרת קרבה ביחסים עם הבן המתמודד, ומתפתחת יכולת של ההורה לראות ולהבין, מה עובר על ילדו במהלך ההתמודדות היומיומית עם המחלה.נוצרות דרכים חדשות ויצירתיות להתמודדות עם המצב החדש והלא מוכר.

 

הורים רבים שפונים לדרך רוחנית זאת, שמחים על האפשרות להתבונן על מציאות החיים בדרך שונה ומקבלת. הם מפתחים בעצמם יכולת הכלה שמקורה בשחרור שלהם עצמם, מהרגשות שגרמו להם לסבל. הם מפתחים חמלה, פניות והקשבה המאפשרים להם שקט וחופש פנימי למול נסיבות החיים. הם מפתחים דרך חיים שיש בה למידה, התפתחות ויכולת הכלה וחמלה למול מציאות המחלה.


תגובות
אין תגובות לפוסט

שחר שטלריד כששמעתי לראשונה על אפשרות של סל שיקום, עבור הילד שלי, לבי התמלא שמחה. מישהו יוביל את הילד שלי לתהליך של שיקום ואולי החלמה,במימון מלא של משרד הבריאות. קראתי והבנתי שסל השיקום ניתן לאחר התכנסות של וועדה,הנקראת וועדת סל -שיקום. קראתי והבנתי שהתוצאה של וועדת סל השיקום תהיה אישור לשירותים בתחומים רבים של החיים, כמו מציאת עבודה, מגורים מחוץ לבית, הנקראים בפי הוועדה-דיור מוגן, לימודים ואפילו דרך להתחלה של חברים, שנקראת-חונכות או מועדון חברתי.

ככל שהבנתי יותר את נפלאות הסל,לבי נחמץ.

ידעתי בתוך תוכי,שכל מגוון המושגים החדשים האלה,לא ידברו לילד שלי. ידעתי שיש סיכוי גדול שידאיגו אותו,יפחידו אותו,ידעתי שברגע שאציג את אפשרות הוועדה,אקבל סירוב גדול שמסתכם במילה אחת ל א ! שתי אותיות שמעבר להן מסתתר עולם שלם,שהוא עולמו של הבן שלי. שתי אותיות,שסוגרות דלת ברזל גדולה, שמאחוריה מצוי אדם שעומד על סף איבוד תיקווה,אדם שאטם את ליבו,פוחד,מיואש,חסר אונים ובודד. אדם שביום בהיר אחד,נודע לו, לאחר תקופת סבל גדולה, שהוא חלה במחלה נפשית,מסוג מסוים. מחלה כרונית,שהדרך היחידה לנהל אותה,היא לקחת תרופה מידי יום,להתמודד עם כל תופעות הלוואי שלה

ו לח י ו ת. 

 

במילה אחת ל א !

להמשך הקריאה:

http://shahar2u.co.il/2016/10/16/3239/


תגובות
אין תגובות לפוסט

 

כששמעתי לראשונה על אפשרות של סל שיקום, עבור הילד שלי, לבי התמלא שמחה. מישהו יוביל את הילד שלי לתהליך של שיקום ואולי החלמה,במימון מלא של משרד הבריאות. קראתי והבנתי שסל השיקום ניתן לאחר התכנסות של וועדה,הנקראת וועדת סל -שיקום. קראתי והבנתי שהתוצאה של וועדת סל השיקום תהיה אישור לשירותים בתחומים רבים של החיים, כמו מציאת עבודה, מגורים מחוץ לבית, הנקראים בפי הוועדה-דיור מוגן, לימודים ואפילו דרך להתחלה של חברים, שנקראת-חונכות או מועדון חברתי.

ככל שהבנתי יותר את נפלאות הסל,לבי נחמץ.

ידעתי בתוך תוכי,שכל מגוון המושגים החדשים האלה,לא ידברו לילד שלי. ידעתי שיש סיכוי גדול שידאיגו אותו,יפחידו אותו,ידעתי שברגע שאציג את אפשרות הוועדה,אקבל סירוב גדול שמסתכם במילה אחת ל א ! שתי אותיות שמעבר להן מסתתר עולם שלם,שהוא עולמו של הבן שלי. שתי אותיות,שסוגרות דלת ברזל גדולה, שמאחוריה מצוי אדם שעומד על סף איבוד תיקווה,אדם שאטם את ליבו,פוחד,מיואש,חסר אונים ובודד. אדם שביום בהיר אחד,נודע לו, לאחר תקופת סבל גדולה, שהוא חלה במחלה נפשית,מסוג מסוים. מחלה כרונית,שהדרך היחידה לנהל אותה,היא לקחת תרופה מידי יום,להתמודד עם כל תופעות הלוואי שלה

ו לח י ו ת. 

 

במילה אחת ל א !

להמשך הקריאה:

http://shahar2u.co.il/2016/10/16/3239/

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

כהורה למתמודד,ויש המגדירים המטפל המרכזי, לעתים קרובות חולפת המחשבה שהכול אבוד, חסר היגיון והסיכוי לשינוי הוא חלום, פנטזיה ורחוק מהמציאות.

למחשבה מתלוות הוכחות, כאלה מהמציאות הימיומית, שתומכות בהנחת הבסיס…….. אין  ס י כ ו י 

" דברים תמיד נראים בלתי אפשריים עד שהם נעשים" אמר נלסון מנדלה.

איך מוצאים את הכיוון?

איך משתחררים מהמועקה והדאגה?

השלב הראשון, החשוב מכולם,להפסיק לעשות.

פשוט- לעצור.

פשוט לעצור.

לא לעשות דבר.

למצוא פינה שקטה בבית. לשבת בה,להינות מהישיבה,מהשקט,מהעצירה.

להציץ בשעון,לראות את השעה ולתת לדקות לחלוף, חמש ואפילו עשר דקות שלמות.

בזמן הישיבה, לשים לב לנשימה האישית שלך.

לשים לב לאוויר הזורם בתוך הגוף בזמן לקיחתו מהחוץ- השאיפה,והוצאתו מהאף הנשיפה.

לשים לב למחשבות שעוברות בראש. אין צורך או חשיבות לטפל בהן,לפתור אותן.

רק לתת  להן לחלוף,ולהחזיר את ההתבוננות לשאיפה והנשיפה.

ואיך עכשיו יפתרו המכשולים,הדאגות, הספקות אתה וודאי שואל.

עכשיו זה הזמן למצוא מורה, מדריך,מישהו שאתה מאמין בו ולפנות אליו לתמיכה.

עכשיו הזמן לקרוא,ללמוד ולהתעניין בגישות שונות ודרכים

לשיקום והחלמה בתחום בריאות הנפש.

עכשיו הזמן למצוא הורים נוספים המתמודדים עם אותה בעיה,

שיהוו קהילה תומכת עבורך.

כך בסבלנות, בדייקנות ובביטחון הדרך כולה תיעשה ברורה ובהירה.

למעוניינים לתת לעצמם אפשרות לשוחח איתי,

מוזמנים לפנות בשיחה טלפונית,או להשאיר פרטים באתר.

בהקשבה רבה , שחר שטלריד.
054-2211473


תגובות
אין תגובות לפוסט

לעתים קורה ,שהורה הופך להיות מטפל לבנו הבוגר, שמתמודד עם מחלה נפשית.
זאת מתנה בהפתעה.
ואולי לא מתנה אלא הפתעה. 
ואולי זאת הפתעה שגורמת לבהלה,
לבלבול,לפחד ולהרבה עצב וגם קצת כעס.
מניסיוני האישי, לאחר שעברתי מסע ארוך, חושפת בפניכם ההורים,
את הדרכים בהם ניתן להוביל את המצב החדש.

להוביל את המצב החדש למקום בטוח,

שבו ברור מה עושים,למי פונים, למי כדאי לספר ולשתף,

איך מתמלאים בכוחות ואנרגיה,

והחשוב מכל איך שומרים על השפיות שלכם כהורים.
מוזמנים לצפות.
מי יתן שכל הורה יוכל לצאת מהמצרים האישי שלהם,
לעבר הארץ המובטחת.
מוזמנים להיכנס לאתר,לצפות באתר,

לפנות אלי בשאלה במייל, באתר או בטלפון

ותענו בסבלנות והבנה.
 http://shahar2u.co.il


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה