האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

מתוך ההקדמה לגליון :

באופן מסורתי, המקצועות הרפואיים, הטיפוליים ואף השיקומיים אבחנו, מיינו וסווגו אנשים עם מוגבלויות לפי ה"לקות" שלהם והתמקדו בלקות כתכונה העיקרית המגדירה את האדם וממנה נגזרת זהותו הכוללת. על פי גישה זו, ההתייחסות לאדם עם מוגבלות נעשית מתוך בחינה של מסוגלותו לתפקוד פונקציונלי במגוון תחומי החיים והמוגבלות נתפסת כנחיתות טבעית שמקורה בלקות. המטרה הטיפולית והשיקומית שנגזרה מתפיסה זאת הייתה לבחון כיצד ניתן "לתקן" או "לנטרל" את הלקות והמוגבלות וכיצד האדם יכול להתאים את עצמו לסביבתו, בהינתן המוגבלות ממנה הוא "סובל". גישה זו מתבססת על שתי הנחות יסוד: 1) הסביבה שאנו חיים ופועלים בה במגוון תחומי החיים (תעסוקה, השכלה, פנאי וכדומה) הנה טבעית וניטרלית. 2) ישנם אנשים "נורמליים" ויש מי שאינם עומדים בנורמה מסיבות של לקות ומוגבלות.

כנגד הנחות יסוד אלה, התפתחו גישות ביקורתיות הגורסות כי הנחת היסוד שלפיה הסביבה הקיימת היא ניטרלית וטבעית מוטעית מיסודה, שכן זו נוצרה, תוכננה, עוצבה ומתפקדת על פי ראיית העולם, החוויות והצרכים של אנשים שאין להם מוגבלויות.  בנוגע להנחת היסוד שיש אנשים "נורמליים" ויש מי שאינם עומדים בנורמה מסיבות של לקות כזאת או אחרת, הטענה של הגישות הביקורתיות היא שמוגבלות איננה קטגוריה ברורה שגבולותיה קבועים וידועים, אלא שבדומה לקבוצות זהות אחרות, מדובר בקטגוריה שכוננו אותה כוחות וגורמים חיצוניים, והיא אינה תוצר של רכיבים מהותניים פנימיים. במילים אחרות, מוגבלות איננה מתמצית בלקות של האדם, אלא היא הבניה חברתית הנקבעת בהבנת היחס בין האדם ובין סביבתו, ומשמעותה משתנה בהתאם למקום, לזמן ולתרבות[1].

בעקבות התפתחות הגישות הביקורתיות במחקר, בשדה ובקרב קובעי המדיניות אנו עדים לשינוי בגישה גם באקדמיה, אשר מספקת לסטודנטים מגוון זוויות ראייה על תחום המוגבלויות ומכשירה אותם גם לאור הגישות הביקורתיות למוגבלות.

זרקור החודש יעסוק הפעם בנושא זה בהקשר למקצוע העבודה הסוציאלית. מתוך הכרה בתפקיד של מקצוע העבודה הסוציאלית בפיתוח ויישום גישות מתקדמות בתחום המוגבלויות ובקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית, מקדם הוראה, הכשרה ומחקר בתחום המוגבלויות. בזרקור החודש, הד"ר רוני הולר, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית סוקר, כמה מכווני הדרך החדשים אותם מתווה בית הספר בשנים האחרונות, ובכלל זה מתאר את תכנית ההתמחות החדשה במסגרת בית הספר בתחום המוגבלות, הקמת מרכז ללימודי מוגבלות ועוד. אני מבקש להודות לד"ר רוני הולר, על כתיבת הזרקור המרתק.

בהמשך לזרקור החודש תוכלו לקרוא את החדשות בתחום מהארץ ומהעולם, להיכנס לקישור לתרגום העברי של הניוזלטר החודשי של האו"ם בתחום המוגבלויות, לקרוא את פינת החברה והפנאי ולעיין בפינת הצרכן נותן שירות השירות.

אני מקווה שתמצאו גיליון זה מעניין ומועיל.
ד'ר אמיר טל, מנהל מחלקת מחקר ופיתוח, קבוצת שכולו טוב

[1] נלקח מתוך: נטע זיו, אנשים עם מוגבלות ושיח זכויות אדם: סתירה או פוטנציאל לשינוי? פרלמנט, גיליון 74.

לקריאת המגזין >