שיקום וסל שיקום


מערכת ממ“נ 21.02.16

רקע | זכאות לשרותי שיקום | יישום החוק | פנייה לועדה  

תכולת טופס הפנייה | ערעור על החלטת הוועדה | נוהל ועדות שיקום אזוריות | תחומי סל שיקום 


רקע
בשנת 2000 חוקק במדינת ישראל חוק שיקום נכי נפש בקהילה. חוק זה מושתת על האמונה כי אדם המתמודד עם מחלת נפש ראוי לחיים איכותיים ומספקים וכי מקומו הוא בקהילה. על מנת לתמוך בשילובם של אלו, המתמודדים עם פגיעה נפשית, הוקמו מסגרות שיקומיות בקהילה. מסגרות השיקום מלוות את האדם בדרכו להשתלבות מחודשת בתחומי החיים השונים : דיור, תעסוקה ושעות פנאי. המסגרות בנויות על הרצף שבין תלות לעצמאות, כאשר ישנן מסגרות המספקות תמיכה אינטנסיבית יותר עבור אלו הזקוקים לכך וכן מסגרות עבור אנשים הנזקקים לפחות תמיכה.

לעיון בחוק שיקום נכי נפש בקהילה >

לצפייה בסדרת סרטונים שיענו לכם על שאלות רבות בנושא סל שיקום >

מי זכאי ליהנות משרותי השיקום?
גברים ונשים מעל גיל 18 הזכאים ל-40% נכות מהמוסד לביטוח לאומי לפי סעיפים: 33 או 34. ונמצאים במעקב פסיכיאטרי רציף או שרופא אשר הוסמך לכך הכיר בהם כזכאים לשירותי שיקום.

ביטוח נכות - המוסד לביטוח לאומי >
פנייה לפסיכיאטר מוסמך לקביעת אחוזי נכות >
רשימת פסיכיאטרים הקובעים אחוזי נכות לפי חוק השיקום >

כיצד מיישמים את החוק?
על מנת ליישם את החוק ולבנות תוכנית שיקומית מותאמת לרצונותיו וצרכיו של הפרט. מתכנסת ועדת סל שיקום, את הועדה מנהלת רכזת סל שיקום ומשתתפים בה עוד 2 חברי ועדה שהם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, זאת בכדי לאפשר דיון עשיר ולתת מקום לעמדות השונות. מטרת הועדה היא להכיר את הפונה ואת צרכיו ולנסות מתוך הכרות זו להציע לפונה, שרותי שיקום העשויים להתאים לו ולקדם אותו.
בוועדה נוכחים האדם עבורו נתכנסה הועדה והגורם המפנה. רצוי שיגיעו לוועדה בני משפחה או אדם משמעותי המעורבים בחיי הפונה.

כיצד פונים לוועדה?
קיימים בקהילה מסגרות רבות דרכם ניתן להגיש בקשה לזימון ועדת סל שיקום כך למשל: בתי חולים פסיכיאטריים, מרפאות לבריאות הנפש, מסגרות שיקום, גורמי רווחה, מטפלים פרטיים. כמו כן משפחות ומתמודדים יכולים ליזום בעצמם פניה למשרדי סל שיקום בליווי גורם טיפול המכיר את המופנה.
חשוב לציין כי הגורם המפנה לוועדה הוא זה האחראי למילוי טופס סל שיקום וליישום ההחלטות שתתקבלנה בוועדה.


מה מכיל טופס הפניה?
טופס הפניה מורכב כך שמעיון בו יוכלו חברי הועדה לקבל תמונה רחבה לגבי האדם עבורו הוגשה הבקשה, טופס מלא וברור יסייע לקבלות החלטות מושכלות ויעילות, לכן חשוב להקדיש תשומת לב לאופן מילוי הטופס.
חלקי הטופס:
1 .פרטים דמוגרפים של הפונה.
2 .דו"ח רפואי - חלק זה ימולא ע"י הפסיכיאטר המטפל.
3 .דו"ח פסיכוסוציאלי - חלק זה ימלא עו"ס, פסיכולוג או כל איש טיפול המלווה את הפונה. בפניה עצמאית חשוב למלא את הטופס בצורה כך שתתאפשר לחברי   הועדה הכרות עם הפונה.
4 .סיכום והמלצות - בחלק זה מציינים למעשה מהם השירותים אותם מבקש הפונה לוועדה ומהו נימוק הבקשה.

טופס הפנייה לועדת סל שיקום >


האם ניתן לערער על החלטת הועדה?
על החלטות ועדת סל שיקום ניתן לערער בפנייה בכתב ל: 
גב' בתיה ליידנר
רכזת שיקום ארצית שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות 
רח' ירמיהו 3, ירושלים

הסברים על קבלת סל שיקום באתר משרד הבריאות >

 

חשוב לדעת: 

הזכאות לסל שיקום תקפה לשנה. בתום כל שנה נבחנת תוכנית השיקום ונבדק הצורך בעריכת שינויים. כמו כן, מתקיימות וועדות חוזרות בהן דנים עם המשתקם על מצבו, התקדמותו, ועד כמה השירותים הניתנים לו מסייעים לו בתהליך השיקום.

אנשים אשר אינם מעוניינים לפנות למוסד לביטוח לאומי יכולים לפנות לפסיכיאטר מתוך רשימה מוכרת, אשר יקבע את זכאותם לשירותי סל שיקום.


אנשים שמוכרים כנכים של משרד הביטחון אינם צריכים לפנות לביטוח לאומי, אך על מנת לממש את זכאותם לסל שיקום עליהם להגיש את הפניה לוועדת השיקום האזורית.

חלק משירותי השיקום ניתן לרכוש באופן פרטי, גם ללא זכאות לסל שיקום.

  

 





תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

אין תגובות לכתבה
למעלה