יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

יכולות גנוזות


מיכלי מתוך הבלוג של מיכלי



25.01.2016 | 15:32

ירושלים 20.2.2015

 

בני שהה בביתי בסוף שבוע חורפי מאד. השלג ירד בנדיבות כל הלילה, ועם בוקר גיליתי שהכניסה לבית, 
כולל המדרגות, כוסו בשלג סמיך. ידעתי שעלינו לפנות את השלג בעודו רך, כדי שלא יהפוך לקרח חלקלק ומסוכן.

כשבני הקיץ משנתו הוא היה שרוי בעולמו הפנימי ודי מנותק מן העולם סביבו. בכל זאת נאלצתי לבקש ממנו לסייע בפינוי שכבות השלג שנערמו על מדרגות ביתנו, משימה שלא יכולתי לבצע בכוחות עצמי, כדי שנוכל להיכנס ולצאת מן הבית בבטחה. בני הסכים להצטרף למשימת פינוי השלג למרות שמחשבותיו שוטטו במקומות אחרים.

עטיתי כפפות וכובע והתחלתי להיאבק בשלג בכפות ידיי. בני ארגן את עצמו בקצב איטי מאד ושאל בחוסר בטחון : "מה צריך לעשות"? אני הצעתי לו להצטרף אלי ולפעול כמוני. הוא חזר ושאל: "מה לעשות, איך לעשות"? חזרתי ואמרתי: "לפנות שלג מן הכניסה לבית", חזרתי והדגמתי איך לחפון שלג בכפות הידיים ולהשליך אותו לחצר. הוא פתח את דלת הכניסה ונעמד במקומו. הקור חדר לבית ועדיין לא היה ברור אם הוא קולט את דבריי או שמא אינו רוצה או אינו מסוגל לשתף פעולה.

ברגע שויתרתי על הסיכוי לתקשר עימו, ביקש לפתע כף אשפה (יעה) ואז קלטתי ושהוא יודע טוב ממני מה צריך לעשות במצבים שכאילו. אין ספק שכף אשפה מתאימה הרבה יותר לפינוי השלג מכפות ידיים.

כאשר העברתי לידיו את הכלי שביקש, החל לפנות את השלג ברצון וביעילות. בתוך חצי שעה פינינו יחד את הכמויות השופעות של השלג. חלקו בפינוי היה רב משלי. הוא גילה יכולות וכישורים שחשבתי כי אבדו בשנות המחלה, ומתברר שהם קיימים עדיין.

בכל אותה עת, ראשו היה נתון במחשבות אחרות. היה ברור לי שהחשש כי השלג יהפוך לקרח ויקשה על כניסה ויציאה מן הבית לא העסיק אותו כלל. בכל זאת הוא היה מוכן להירתם למשימה המקפיאה כמענה לבקשתי, וזאת מתוך האימון שקיים בינינו.

בני ידע כיצד לפנות שלג, אך נזקק לזמן, להסבר, לתמרוץ ולעידוד כדי לממש את ידיעתו.

נזכרתי, שבמצבי חוסר וודאות וקונפליקטים הוא נתקע במקומו, לא מעז להביע את דעתו וגם לא לזוז. למדתי שהיכולות, הקיימות עדיין, נחסמות ע"י חרדות, מצבי רוח וחוסר בטחון וצריך לסייע להן לצאת אל הפועל.

בסיפור שלג זה, הציע בני פתרון נכון המתאים לנסיבות, אף שנדמה היה כי אינו מחובר למציאות סביבו. נוכחתי שוב, שבתנאים מסוימים, כאשר בני פועל בדרכו שלו, וזוכה לתמיכה הולמת עשויות לבוא לידי ביטוי עוד יכולות רבות שהיו לו אבל נגנזו בזמן המחלה.

מיכלי

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה