יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

דיבור ואי דיבור


מיכלי מתוך הבלוג של מיכלי



25.01.2016 | 14:53

ירושלים  8.7.2012

אני מאמינה שדיבור יכול להוות גשר בין בני אדם. אבל, בימים אילו, שתיקות ודיבורים סתמיים מקיפים אותי, ואינני מצליחה להבקיע דרכם.
 
משפרצה מחלתו נטל בני לעצמו את "זכות השתיקה", אף שאין אדם המעוניין ל"הפלילו", ככל שידוע לי.
אף שיכולת הדיבור וההבעה שלו לא נפגעה, יכולת התקשור שלו איתי ועם האחרים נפגמה מאד.
בני מרבה לעסוק במשחקי מילים, כהפגנת ידע הקיים אצלו, אך ההידברות באמצעותם זעומה.
 
נוסף על כך ובאופן מקביל:
 
במערכת האמורה לשקם את בני נחסמו ערוצי תקשורת פתוחים, ואילו הערוצים הלא נדיבים והחד -סיטריים שהוקמו במקומם, אינם ידידותיים, אינם יעילים, ואינם משרתים את  המטרה אשר לשמה קיימת המערכת.             
 
במקום עבודתי מתרחש תהליך שבו מתמעט המענה האנושי, נחסכים הסברים, פוחתות הדרכות, אין מאמץ להשתמש במילים אמיתיות, כדי לקיים קשרים בין אנשים, ואין מאמץ לקיים דיאלוג בין העובדים לצוות הבכיר. אני עובדת במערכת המתייעלת עד כדי כך שהיא נאטמת בפני כל מה שאינו מובנה על ידה.
.
כבת אדם חופשייה החיה במאה העשרים ואחת, אני עדיין שואלת שאלות ומבקשת מבני-שיחי תשובות אפשריות והסברים. אני זקוקה להדרכה כשאני לומדת תחומים חדשים. אני זקוקה להתייחסות אנושית, כדי להתנהל טוב יותר במשעולים המגוונים שבהם אני מהלכת.
 
אי דיבור, (מילים החוסמות תקשורת), מקשה עלי, על אחת כמה וכמה מקשה על בני.
 
הוא זקוק שיקשיבו לו ושידברו איתו ואליו: דיבור כן, דיבור חכם. גם תקשורת לא מילולית אפשרית בתנאי שתהיה אמיתית ומבינה.
 
אני כותבת באמונה שמן ההכרח להחזיר למקומותינו את הדיבור ואת השיח בין האנשים, מתוך קירבה, מתוך כנות וגם מתוך כבוד הדדי.
 
מיכלי


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה