יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

ניצני תקשורת


מיכלי מתוך הבלוג של מיכלי



25.01.2016 | 14:45

ירושלים 15.2.2012

מתוך מדבר השתיקה של בני, עלה משפט שלם וסימן שאלה בסופו.
 
אני השבתי בים של מילים, בלי שיהיה ברור אם הן מבטאות מה שהתכוונתי לבטא.
תהיתי, האם המילים שלי יגיעו לתודעתו של בני ויובנו נכון?
 
השיחה התרחשה בשבת והתייחסה למחלוקת שאירעה בינינו בערב שבת.
 
בני שאל: למה כעסת עליי, כשנכנסתי הביתה והתיישבתי לקרוא עיתון ?
 
השבתי: הקדמת להגיע, השבת טרם נכנסה, אני הייתי באמצע ההכנות, ביקשתי את עזרתך, ביקשתי לא להפריע בזמן העבודה, ואתה לא הגבת, כאילו לא שמעת אותי כלל.
לבשת בגדי שבת, פיזרת את העיתונים בחדר האורחים הלא מסודר, והתיישבת במרכזו.
לא הבחנת שאתה מפריע לעבודתי, ולא רצית לדעת שאתה מפריע.
 
רק כשהרמתי קול, הבחנת בי. לא זזת ממקומך, אבל דומני ששמת לב כי משהו איננו הולם. למחרת, שאלת בתמימות את השאלה החשובה "למה כעסת עליי" ?
 
לעיתים, אני מרימה קול בניסיון להפנות את תשומת הלב של מישהו שנאטם ללא אפשרות של תקשורת, וזה גם מה שקרה הפעם.
 
האם הייתה דרך אחרת להבקיע את חומות העקשנות והשתיקה שבנית סביבך ברגע שנכנסת הביתה וקבעת עובדות בשטח, בלי להקשיב לי, ובלי לקלוט את העולם סביבך?
 
ייתכן שיכולתי לוותר ולאפשר לך לעשות מה שהתחשק באותו הרגע, ללא תגובה מהדהדת מצידי.
 
אילו הבלגתי, היית מקבל אישור להתנהגות המתעלמת מן האחר, התנהגות שאיננה חברתית.
 
הכעס האמיתי שלי ושאלת התם שלך "למה כעסת עלי "? הניבו הזדמנות לניצני תקשורת, ואולי גם פתח לדיבור בין אמא לבן מתמודד, שכל אחד מהם צריך ללמוד לראות את האחר ולהתחשב בו.                            
 
מיכלי


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה