יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

מה שנפרם ומה שנותר


מיכלי מתוך הבלוג של מיכלי



ירושלים  5.2.2012

תהיתי האם יש איזושהי חוקיות המפעילה את בני?  המענה לשאלה יסייע לי להבין וללמוד, וגם לתקשר איתו טוב יותר.
 
המחלה של בני פוררה חיבורים בין עבר והווה, בין הווה לעתיד, בין רצון למעשה, בין הידע לבין יישומו, בין עולמו הקודם לבין העולם המשתנה סביבו.    
מה בני איננו יכול ומה הוא כן יכול? למה הוא רוצה משהו ואיננו רוצה משהו אחר? למה הוא שותק ? למה הוא מוותר ברגע שקשה לו, ולעומת זאת מתעכב דווקא על פרט קטן בעיני אחרים, ונחוש לא לוותר עליו ?
 
בקטע הזה יש הרבה שאלות, מעט תשובות, ומעט הגיון המוכר לי.

ברור שישנם דברים רבים שבני מתקשה לעשותם עקב מחלתו הממושכת.
וישנם  דברים שאיננו רוצה לעשות כי הוא כועס, כי הוא עייף, כי הוא מתוסכל ונעלב.
האם הוא צריך משהו נוסף?  האם דרך כלשהי עשויה לשפר את מצבו ?
לדבריו, כמעט ואיננו צריך דבר נוסף על מה שיש לו, וזה הרבה פחות ממה שיש לאחיו, לשכניו ולחבריו מן העבר. בני אינו מתלונן ואינו מבקש דבר.
כאשר "משרתים" אותו, חירותו מצטמצמת, והוא לא מוחה ולא דורש עצמאות בוגרת. בפועל הוא הסיר מעצמו הרבה אחריות, וקשה לי לתפוש מאין זה נובע ולאן זה מוביל.
ברור לי שהוא איננו שמח בחייו הנוכחיים.
 
האם ניתן לחבר חזרה את מה שהתפורר?  האם יש סיכוי להרחיב את מה שהצטמצם?
האם יחזור לתקשר איתנו רגיל ? מה הסיכוי שהתיאבון האמיתי שלו לחיים יחזור ?
 
ה"מפתח" נמצא גם אצלו, בני הוא זה שיחליט על חייו בנסיבות הקיימות:
יחבר אותם לאיזושהי מציאות מוכרת או ימשיך להתעופף במרחבים שלו ולהיות מנותק חלקית מכולנו.
לא נותר לי אלא לקוות ולהאמין שהוא יוכל להתחבר חזרה, ולו גם בדרך המיוחדת שלו, ולהיות באמת שמח בחלקו.
 
מיכלי


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה