יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

חולשה קוראת לגנב


מיכלי מתוך הבלוג של מיכלי



25.01.2016 | 14:37

ירושלים  18.12.2011
 
בני עובד במפעל שנים רבות. הוא עובד טוב אבל מחשבותיו מתעופפות לעיתים קרובות, ואז הוא שוכח לשים לב לפרטים הקטנים, כגון שמירה על חפציו. וכך, לפני שבוע, נעלם הפלאפון החמישי בתוך פחות משנתיים.
 
אני זוכרת את תגובותינו לפלאפונים שנעלמו בזה אחר זה :
עם היעלמותו של הפלאפון הראשון תלינו מודעה המכריזה על אבידה ומבקשת מן המוצא הישר להשיבה.
עם העלמות הפלאפון השני פנינו לקצין הביטחון במפעל, וביקשנו לנסות להגן על הבן בעל הצרכים המיוחדים.
עם העלמות המכשיר השלישי, הגענו למשטרה וחזרנו עם אישור לקצין הביטחון של המפעל. הוא טען שאין סיכויים לתפוש את הגנב בנסיבות הקיימות.
עם היעלמות המכשיר הרביעי, פנינו למנהל. הוא גילה כלפינו אהדה רבה וטען שהמפעל גדול וקשה למנוע גנבות. המנהל הצטער מאוד.
על היעלמות המכשיר החמישי, נודע לי רק שבוע לאחר שזה קרה, בני, וגם איש ממטפליו, לא טרחו לנתק את הקו, מה שאיפשר לגנבים ליהנות משפע שיחות במשך שבוע במימונו של בני.
 
תגובתו של בני לאירוע: חוסר אכפתיות לכאורה, והתנתקות מן המציאות, תוצאה של תסכול כבד. תגובתי: כעס, חוסר אונים, אך התארגנות מעשית למציאת פתרונות.
 
בני מעוניין לקחת את הטלפון שלו לעבודה, כמו שאר בני האדם. הוא מנסה לשמור על המכשיר, אך כנראה איננו מסוגל - בעיקר אם מישהו במקום העבודה "סימן" אותו כטרף קל עקב פיזור הדעת וחולשותיו הנוספות.
 
מה עושים ? איך מונעים ניצול בוטה של חולשה? אין לי פתרון מציאותי ראוי, ולפיכך אני נמלטת אל הדמיון : אני, ה"אם הלביאה", אמצא את הגנבים, וגם אצליח לשכנעם באמונתי העמוקה שדווקא בחלשים אסור לפגוע, ואם "חייבים" לגנוב, שיפסחו על בני ועל שאר בעלי הקשיים...
 
יחד עם זאת ברור לי שיש למנוע את הגנבה הבאה.
 
מיכלי.


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה