יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

כוחו של דיבור וכוחה של חיבה


מיכלי מתוך הבלוג של מיכלי



 ירושלים  28.11.2011 
 
כאשר אימי ז"ל הייתה חוזרת מביקור אצל רופא, היא נהגה לספר איך הרופא התייחס אליה, ולאו דווקא מה הוא אמר לה לגבי מחלתה. אם הרופא חייך אליה ודיבר בחום, היא הייתה מרוצה והצליחה להתגבר גם על קשיים אמיתיים. אם הוא היה חסר הבעה, ועוד יותר גרוע אם החמיץ את פניו, אימי כעסה ו"הלכה לאיבוד", גם אם מצבה היה סביר.
דומני שירשתי זאת ממנה: אני מגיבה היטב לחום אנושי ומתפייסת די בקלות כשמאירים פנים.
לעומת זאת, אני מגיבה רע מאוד כש"תחושת הבטן" שלי מאותתת על סגירות, על אטימות, וגם על חוסר כנות.
בעשרים שנות המחלה של בני נתקלתי בקשת של תגובות אנושיות מאנשי מקצוע, מבני משפחה,  מחברים ומשכנים: מן החם והתומך עד האדיש והקר.
 
לדוגמה שני סיפורים אישיים: גישות שונות, תוצאות שונות.
 
א.
בני מגיע לרופא, עייף ובבגדי עבודה. הרופא שואל שאלות, ובני שותק, ואז הרופא מתייחס לבושם הטוב שבני טיפטף על עצמו לאחר הגילוח. חיוך מתפשט על פניו של בני, והוא נפתח יותר אל הרופא, אמנם הוא מבטא רק מילים ספורות, אבל בני מגיב על ההתייחסות האישית של הרופא כלפיו.
 
ב.
 בני נמצא במצב סוער, והמדריך אסר עליו ללכת לסדנת האמנות מתוך עמדה סמכותית ובלי לדבר איתו.          
בני לא התנגד ונשאר בבית המוגן. כששאלתי אותו מאוחר יותר אם היה מסוגל להגיע לסדנת האומנות ולהתנהג כיאות למרות חוסר השקט שלו, השיב לי שכן. אני מאמינה לו, וגם סבורה שסדנת האמנות הייתה מקלה עליו בזמן ההתקף יותר מן ההישארות בבית עקב האיסור החוסם.
 
מה יכול להקל על בני אדם גם במצבים כמעט נואשים ?
 
מהמקום שבו אני נמצאת היום, אני מעזה לומר שישנן דרכים להקלה :
 
בראש ובראשונה, לא להניח לאדם סובל להישאר לבד במערכה, גם אם קשה לדעת איך לסייע לו ואפילו אם צריך לצלוח התנגדות כלשהי.
חשוב שהאדם ירגיש שאיננו לבד בהתמודדות, חשוב שיידע שיש מי שמקשיב לו, ואפילו מבין את המצב, ואולי יושיט גם יד מסייעת.
דיבור מבין, דיבור אמת, מאור פנים, אמונה שניתן לשפר, נכונות לקיים דיאלוג עם המתמודד גם ברגעיו הקשים -  עשויים לסייע.
בעיני, חשוב מאוד שאנשי מקצוע יתעדכנו בחידושים מעוררי תקווה ויעדכנו את החולה ואת משפחתו. למדתי שכאשר התומכים הם חברים-לצרה בקבוצות לעזרה עצמית, השפעת התמיכה רבה במיוחד.
 
לפיכך, גם אם האבחנה מדאיגה ומצב המחלה אינו משתפר, יש דרכים להקל על החולה ועל בני משפחתו, וראוי לאמץ אותן.
 
 מיכלי.


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה