יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

שדרים שונים בעת ובעונה אחת


מיכלי מתוך הבלוג של מיכלי



ירושלים 2.7.2011
 
אנסה לתאר במילים המוכרות לי חוויה פנימית הקשה להבנה ולתיאור, והיא שלי רק מצפייה ומהאזנה.
אנסה לדמות ולנסח את התודעה המיוחדת של בני, ואעשה זאת, כאילו, בגוף ראשון.
 
החוץ מדבר בשפה אחת, והפנימיות מדברת בשפה אחרת.
אני שומע את המילה הראשונה הבוקעת מן הסביבה, ואז מוצף ראשי בגל של מילים המחוברות זו אל זו  כבשרשרת, באיזה שדר לבחור להאזין? האם אוכל לחבר בין השדרים? והאם ניתן להאזין לסירוגין לשדרים השונים?  וכשאני נותן ביטוי למה שמתרחש בתוכי, המילים אינן מתחברות למשפטים שאנשים סביבי מבינים, כך הם טוענים.
אתמול, ניסיתי להקשיב לפרשת השבוע שעסקה במשה המכה בסלע, ואז מוחי החל לשוטט במדבר עם בני ישראל, וכשמהלכים ארבעים שנה פוגשים עולמות שונים ומשונים, מראות וריחות, ואני מגיב אליהם ומאבד את הקשר עם  הדברים הנאמרים.
במציאות היינו בתפילה מסודרת של ערב שבת, עם חברי קהילה שומרי מסורת וסדר. ראשי לקח אותי למקומות אחרים הקשורים לאותו נושא, אך מרגשים יותר. וכאילו לא היו סביבי אנשים, ביטאתי את אהבתי לאלוהים ואת התפעלותי ממעשיו הגדולים  בקול אישי רם.
באותו רגע לא הבנתי למה אימי גערה בי, ואפילו יו"ר הקהילה שם יד על כתפי ברכות.
רגע לאחר מכן, חזרתי למציאות המקום, והבחנתי בשאר חברי הקהילה מתפללים בשקט יחדיו.
כששואלים אותי איך אני מסביר את הפער בין מה שקורה בראשי לבין מה שקורה בסביבתי, אני מצטט משירו של יהודה הלוי: " ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב, איך אטעם את אשר אוכל ואיך יערב " .
כששני עולמותיי מתנגשים,  כפי שקרה אמש, בבית הכנסת,  אני מסוחרר.
לפעמים אני מצליח לחבר בין העולמות, ולפעמים נקרע ממש בין שני עולמות סותרים, ומתבלבל לחלוטין.
 
ובחזרה אלי המתבוננת מבחוץ, אני מרגישה שבני מתקשה לזכות במנעמי החיים, המגיעים לכל אדם, בגלל פער וחוסר רצף -  לעיתים -  בין העולם בו נמצאות הרגליים לבין העולם שבו נמצאים הראש והלב.
 
מיכלי.


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה