קהילת בריאות הנפש - ממ"נ


נושאים נבחרים בקהילה

יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה


הכל בסדר


מיכלי מתוך הבלוג של מיכלי



30.12.2015 | 16:03

ירושלים   17.5.2011
 
יש אנשים מתלוננים, יש כאלה שהוויתם חיובית והם משדרים חיוב, ויש העוטים פנים אטומות ואינך יודעת מהי עמדתם ומהי הרגשתם כלפי מה שמתחולל סביבם. במיוחד אינך יודעת  על מה שקורה בתוכם פנימה.
בני יקירי טוען ש"הכל בסדר". סביבו תהיה רעידת אדמה, השיטפונות יציפו את הכל והוא, אם יצליח לעמוד על רגליו, ימשיך ויטען שאין לו תלונות כלפי ריבונו של עולם, וגם לא כלפי האנשים סביבו, ואפילו לא כלפי מה ומי שגרמו לאסונות.
 
לפני שבוע פגשתי אותו במרפאה, מספר דקות לאחר שנכנס אל הרופא וגם יצא משם בחפזון.
הרופא הספיק לומר לי: "סיימנו, בנך אמר לי שהכל בסדר,אין צורך לדבר יותר". שאלתי את עצמי האם באמת יש לבן יכולת וגם כח לאחז  עיניים?
יצאנו לחצר, ואז ראיתי את הבן שלי חוור, מזיע, וממהר להצית סיגריה ביד רועדת.
שאלתי אותו בקול רך מה שלומו, תשובתו לא היתה שונה ממה שאמר לרופא : "אין תלונות ".
 
לי ולו יש קשר מיוחד: הוא בני הבכור ואני אימו האוהבת אותו בכל מצב.
מאז מחלתו התאמצתי ואני מתאמצת להבין מה עובר עליו. לשם כך, אני מתעקשת ללמוד את מחלתו, ללוותו בצמתים חשובים של חייו , ואם ניתן – לסייע.
בכל זאת, מעטים הרגעים בהם יאמר לי את האמת כפי שהיא מוכרת לי, ואולי רק נדמה לי שאני מסוגלת לקלוט ולהכיל אמיתות של הוויות, של מציאויות ושל כוכבים שונים משלי.
 
אני תוהה שמא עמדתו היא הנכונה : אם יחזור ויאמר בעקשנות ובבטחון ש"הכל בסדר",  העולם יקבל זאת כפשוטו.
הוא עצמו אימץ עמדה המאפשרת לו להתעלם מרעידת האדמה הגדולה, מהרעידות הנלוות ולבחור לומר שעבורו הכל בסדר.
 
אני אימו, המציאותית המפוקחת, טוענת שאדם וחווה כן גורשו מגן העדן, ואין אפשרות להחזיר את גן העדן האבוד.
ועדיין חושבת ביני לביני: אם אדם יכול ליצור לעצמו עולם טוב יותר באמצעות מילותיו שלו ובאמצעות שכנוע עצמי, אזי עלי ללמוד ולתרגל שיתוף פעולה עם עמדה זו.
 
מצד שני, קיים בי חשש אמיתי מ"ניצול" עמדה המצהירה על שביעות רצון מלאה , עמדה המאפשרת למטפלים בו להתעלם מקשייו הרבים המתגלים בתקשורת לא מילולית.
עמדה ,חיובית לכאורה, המאפשרת לאנשי הטיפול להשקיע הרבה פחות ממה שהוא זקוק לו היום כדי להתחבר שוב  לחיים .
 
מיכלי 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה