האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

יום עיון שהתקיים ב -1 ביולי 2015, ניתן ע"י גב' דורית רדליך-עמירב, מרפאה בעיסוק ודוקטורנטית בנושא התקווה באוניברסיטת אלברטה, קנדה.

יום העיון שנערך באוניברסיטת תל אביב התקיים בחסות מסלול תת ההתמחות בשיקום בבריאות הנפש במסלול לימודי התואר השני בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב ובחסות קרן טאובר ובשיתוף עם בית הספר הארצי לשיקום, שילוב והחלמה.

במחקרים רבים נמצא שהתקווה נמצאת בבסיס האמונה שהחלמה הינה אפשרית. אנשים שהייתה להם יותר תקווה היה להם יותר אומץ להיכנס למסע החלמה וגם הייתה להם יותר אנרגיה להמשיך את המסע. נמצא עוד שאנשים בסביבה של המתמודד שהאמינו ביכולת שלו להחלים, העבירו למתמודד הכי הרבה תקוה.

מהי תקווה?

התקווה נמצאה כרגש אשר טבוע באדם, מתמקד בעתיד חיובי ולמרות שיש לאדם שליטה מעטה על ההתגשמות של התקווה, עדיין האדם מקווה (Bruininks & Malle 2005). ידוע שאדם נפגש עם תקווה בעיקר במצבים של חוסר בתקווה.

תקווה נמצאת במהות החשיבה העתידית של בני האדם. ריק סניידר (1991) פסיכולוג פיתח תיאוריה של תקווה בה הוא מסביר תקווה כתכנון עתידי של השגת מטרה.– על פי סניידר, תקווה היא תהליך חשיבה קוגניטיבי. באופן בסיסי יש לנו כבני אדם אנרגיה שהיא המוטיבציה להשגת מטרה וכן דרכים להשגת המטרה. ההגדרה שלו לתקווה היא: מוטיבציה חיובית ודרכים שונות להשגת מטרה שמתבססים על תחושה של הצלחה.

תקווה בתיאוריה של סניידר עוסקת רק בממד אחד של תקווה, יש תאורטיקניים אחרים שחושבים ומאמינים שתקווה היא יותר מזה, והם בנו תיאוריות שנקראות "רב ממדיות".

מודל תקווה רב ממדית:

(Dufault & Martocchio (1985 פיתחו תיאוריית תקווה "רב-ממדית". שתי המחברות הן מתחום הסיעוד, אחיות אונקולוגיות, אשר פיתחו את המודל שלהן בתהליך עבודות הדוקטורט שלהן לאחר ששאלו בצורה איכותנית חולי סרטן וחולים סופניים על התקווה שלהם. הן מצאו שתקווה נמצאת גם באופן כללי וגם באופן ספציפי ויחד עם זאת מצאו שיש לתקווה גם שישה ממדים שונים. בנוסף הן מצאו שיש קשר בין תקווה ואי תקווה כתהליך.

ששת הממדים של תקווה הם: רגשי, קוגניטיבי, התנהגותי, ממד היחסים, הזמן והקונטקסט. המודל הזה הוא הוליסטי ויכול להתאים לסיטואציות שונות אצל אנשים שונים.

לקריאת הסיכום המלא של ההרצאה >