יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

מדוע דווקא בגלות אנחנו זוכרים להתגעגע לארץ ישראל?


מתוך הבלוג של ד"ר מיכאל לייטמן



בדומה לכל הגלויות שמרכיבות את אזרחי מדינתנו הקטנטונת, גם האתיופים, שהגיעו לארץ לאחר אלפיים שנות גלות כתבו לפני עלייתם לארץ "ידענו שאנחנו לא שייכים לאתיופיה, ושמרנו געגועים לירושלים כמקום קסום, שבו אף אדם לא מת. מקום שבו הרחובות נוטפים חלב וכתליו נוטפים דבש."

מהו אותו הגעגוע הנשמר בלב האדם לאחר כל כך הרבה שנות גלות?

הרב, ד"ר מיכאל לייטמן, העומד בראש ארגון קבלה לעם נזכר גם הוא בסבא שהיה מתפלל ומזכיר תמיד את ירושלים, ואת הסבתא, שקיימה בהקפדה את כל המצוות והמנהגים, בדומה לכל היהודים בני דורה . הרב לייטמן מסביר כי קיים קשר היסטורי בין עם למקום ממנו הגיע. העם הפיני לדוגמה הגיע מסיביר. עד היום, לאחר מאות שנים, הם קושרים את עצמם לשם, ועוזרים ושולחים כסף ותמיכה לעם הגר בסיביר למרות שעברו כמה מאות שנים. העם היהודי שייך לארצו גם מתוך הקשר ההיסטורי שלנו למקום אך בעיקר מתוך השורש הרוחני המתקיים בנו.  גם יהודי חילוני, החופשי מהדת רוצה שיישאר משהו מהשורש. זה לא תלוי בנו, יש לנו תפקיד מסוים בבריאה, ולכן האתיופים, כמו כל יהודי,  מרגיש שייכות לעם ישראל. רבי יהודה הלוי כותב בימי הביניים, "לבי במזרח ואנוכי במערב, איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב". הרגשות שמתארים יהודים לאורך שנות הגלות מתוארים כרגשות אהבה. הדבר נובע משורש רוחני המגיע מתוך מערכת אחת. יש קשר בין העם ובין המקום בו אנו חיים.  זה נמצא מושרש בתוך האדם, זה מקיים אותנו בצורה פנימית כך שגם אחרי אלפי שנים קיימת השתוקקות להיות כאן.

מדוע אם כן חמישים אחוז מהאוכלוסייה הצעירה בישראל רוצה לרדת מהמדינה?

הרב לייטמן מסביר כי עדיין לא מילאנו את הציפיות שיש מאיתנו כעם. קיים פער עצום בין התמונה שהרגישו אבותינו בגלות ובין מה שקורה היום. הזלזול, הגזענות והשנאה לאחרים עולים ועולים. ארץ זה רצון, ואני בונה את התשתית הזו בתוך שכבה של אהבה, התחשבות וחיבור. בארץ ישראל המכוונת נכון לפי שורשה הרוחני, אף אדם לא יגרום לאחר רע. עדיין אין לנו רצון לזה ולכן אנחנו עדיין לא עם ישראל בארץ ישראל. קיבלנו הזדמנות לבוא לכאן, לבנות ולהיבנות, כמו זוג שמחויב להתחיל ולבנות את התא המשפחתי הנכון בתוך הבית החדש אליו עברו. היום המדינה מפותחת מאוד אך יש כאן אנשים שחיים בקושי ואפילו לא מצליחים לסגור את החודש. איך יתכן שיהודים יחיו בפער כה גדול בין האנשים. לאן נעלם היחס הרך וההדדי בין האנשים? כל זמן שמתקיימים כאלו יחסים בין האנשים במדינה, זו לא מדינת ישראל המיוחלת. רק כשנחיה בערבות הדדית ואהבה בינינו ניתן היה לקרוא למקום הזה מדינת ישראל ולעם – עם ישראל.

הרב קוק ובעל הסולם הסבירו רבות על מהות החיים שצריכים לקיים במדינה זו. יש לנו כאן הזדמנות להקים בתוך הגאוגרפיה של מדינת ישראל, גוף חזק ומיוחד שידע בדיוק לאיזה מטרה צריך לכוון, לעם אחד המתקיים מעל ההבדלים. אנו לא צריכים לחשוש מההבדלים בינינו כי הם צריכים וימשיכו להתקיים. נאמר "על כל הפשעים תכסה אהבה". אנו מזהים היום הדרדרות מוסרית, אך זהו התהליך של הכרת הרע המעמיק את ההבדלים בינינו. אלו הם הפשעים שאותם עלינו ללמוד לכסות באהבה, וכך יבנה קשר חזק ויציב בינינו כעם. 

ארגון קבלה לעם


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה