האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

רשלנות רפואית היא מצב שבו חרג הרופא מסטנדרט הטיפול הרפואי הסביר כאשר חריגה זו גרמה לנזק ממנו סובל עתה המטופל. אין ספק כי במקרים של התאבדות בבתי חולים, הקביעה האם המדובר ברשלנות רפואית או לא היא קביעה מסובכת ביותר.

הטלת אחריות על רופאים בעניין זה איננה דבר של מה בכך שהרי מדובר באחריות לחייו של אדם. הדבר אינו דומה כלל למקרים אחרים ושכיחים של רשלנות רפואית כמו רשלנות בניתוח לייזר הן מפאת חומרתו של העניין והן מפאת העובדה כי המטופל אינו עוד בחיים וכמובן שאינו יכול להעיד על הסיבה להתאבדותו.

התנאים לתביעת רשלנות רפואית

באופן עקרוני, חובת ההוכחה בתביעת רשלנות רפואית היא על התובע. רשלנות רפואית מותנית בקיומם של אלה:

1. חובת זהירות – התובע צריך להראות על קיומה של חובת זהירות של הגורם המתרשל כלפיו. מערכת היחסים בין רופא ומטופל מקימה באופן עקרוני חובת זהירות וכמובן שאין חולק על חובת הזהירות של פסיכיאטר כלפי המטופל שלו.

2. הפרת חובת הזהירות -  על התובע להראות כי הגורם הרשלני הפר את חובת הזהירות וחרג באופן בטיפולו מסטנדרט הטיפול הסביר.

3. נזק פיזי ממשי  - התובע צריך להוכיח כי נגרם לו נזק פיזי ממשי. כמובן שבמצב שבו המטופל התאבד, מדובר בנזק שלא ניתן לתקן, במצב שבו לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו.

4. קשר סיבתי  – יש להראות כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הפרת חובת הזהירות של הגורם אשר המטפל, קרי, יש להראות כי העוול שנגרם היה צפוי או היה בתחום הסביר.

בבואו של בית המשפט לבחון האם נתקיימה רשלנות רפואית, הוא בודק את הפרמטרים הללו ובאמצעותם קובע האם הייתה רשלנות רפואית במקרה הספציפי.

ההלכה הגורפת

מקרים של התאבדות מטופלים בבתי חולים הם מקרים טרגיים וקשים למשפחות ובוודאי כאשר הן מחליטות לנקוט עמדה ולהגיש תביעה כנגד הרופא. זהו מעשה אמיץ אשר דורש מהם לכוחות נפשיים עצומים. מה עמדתם של בתי המשפט בעניין מצער זה?  

במקרים בהם הרופא לא הבחין בסימנים מוקדמים אשר היו אמורים להוות לו לתמרור אזהרה מפני התאבדותו הצפויה של המטופל, קובע בית המשפט כי הייתה רשלנות רפואית. לשם קביעה זו נעזרים בתי המשפט בחוות דעת פסיכיאטריות אשר בודקות את הטיפול שניתן ומחוות דעה באשר לשאלה האם הטיפול היה במתחם הסבירות או שחרג מסטנדרט הטיפול הסביר.

גורם האשם התורם

בעולם הרשלנות הרפואית,  המונח "אשם תורם" הוא בעל משמעות ענפה. זוהי האפשרות של הרופא המטפל להתגונן כנגד תביעה של רשלנות רפואית שהוגשה נגדו כאשר הטענה היא שהתנהגותו של המטופל גרמה לנזק, כולו או חלקו ועל כן הדבר מסיר באופן זה או אחר את האחריות מן הרופא המטפל.

רופאים העלו את הטענה הזו גם בהקשר של התאבדות מטופל בבית חולים אך בית המשפט דחה טענה זו בצורה מובהקת. בית המשפט מבהיר כי אדם שמתאבד, מצבו הנפשי אינו תקין ולכן לא מדובר כאן באלמנט של בחירה. לפיכך, קובע בית המשפט כי לא ניתן לייחס אשם תורם למטופל שהתאבד. 

לסיכום הסוגיה נאמר כי בתי המשפט נוטים לראות ברופאים הפסיכיאטריים כמי שגרמו לרשלנות רפואית היכן שמטופל התאבד בבית החולים וזאת למשל במקרים כאשר כשלו מלהבחין בסימנים המוקדמים שהיו שם, סימנים אשר אם היו מבחינים בהם, היו מונעים את התאבדות המטופל.

* צריך ייעוץ משפטי ברשלנות רפואית? עורכי הדין משיבים בהתנדבות בפורום משפטי: פורום רשלנות רפואית

הפסיקה על פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בלידה מושפעת מעיקרון של פיצוי כגובה הנזק. בעזרת הוכחת 

רשלנות רפואית בלידה ניתן להטיל אחריות לטובת מי שנפגע ולקבל פיצוי כספי גבוה. הפיצוי הוא בעיקר 

עבור ההוצאות הכספיות על הטיפולים הרפואיים. פיצוי כספי גם ניתן בשל מתן שירותים רפואיים תוך סטייה 

מרמת הזהירות הנדרשת בעת טיפולי פוריות, מעקב הריון וטיפול בילוד לאחר הלידה. ההבדלים בין גובה 

הפיצוי בכל אחד מהמקרים נובעים ממספר גורמים.

גיל היולדת והמשמעות התפקודית של נכות רפואית

הגורם הראשון המשפיע על גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית בלידה הוא גיל היולדת. ככל שהיולדת צעירה 

יותר, כך ניתן להגדיל את הפיצוי ולטעון לנזקים פיזיים ממושכים לטווח ארוך. גיל היולדת רלוונטי בכל 

סוגי התביעות ובעיקר כאשר נגרם לה נזק פיזי כגון קרע של הרחם, כריתת רחם, איבוד חצוצרה 

וכדומה. נזקים נוספים המעידים על רשלנות רפואית בלידה עשויים להיות עקרות ואפילו עיוורון. אלו 

נזקים בלתי הפיכים המביאים לפגיעה באיכות החיים של כל המשפחה ולכן הפיצוי עבורם גבוה ומשמעותי.

גורם שני המשפיע על פסיקת הפיצויים הוא גובה הנכות הרפואית ומשמעותה מבחינת תפקוד יום יומי. את 

הפרמטר הזה בודקים בבית המשפט באמצעות חוות דעת של רופא מומחה, התייעצות עם אנשי מקצוע 

והסתמכות על פסקי דין תקדימיים. הנזק הנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה מסב לעיתים קרובות 

פגיעה פיזית שניתן להעריך באחוזים. זו נכות רפואית ולרוב יש התאמה בינה לבין הקושי התפקודי שהיא 

גורמת. 

לחילופין, לא תמיד יש זהות מלאה בין הפרמטרים ולכן בית המשפט נדרש להכריע בשאלה עד כמה הניזוק לא 

יכול לתפקד כרגיל או כפי שתיפקד לפני אירוע הרשלנות. ככל שהנכות הרפואית שנותרת גבוהה יותר וככל 

שהשפעתה גדולה, כך הנזק גבוה והפיצוי הכספי עולה. זהו גם הפרמטר בו הפיצוי הכספי מושפע מפגיעה 

בכושר ההשתכרות של הנפגע ומיכולתו לשמור על רמת חיים זהה. 

מה ההבדל בין נזק ליולדת לבין נזק לילוד?

בכל תביעת רשלנות רפואית בלידה מתייחסים באופן שונה לאב, לאם ולילוד. על כל אחד מהצדדים 

מוטלת תקופת התיישנות שונה וגם בקביעת הפיצוי הכספי יש לכך משמעות. החישוב של הסעד הכספי 

מבוצע בנפרד. עם זאת, התביעה של הילד נחשבת חמורה יותר בגלל הפגיעה בו והצורך בטיפולים שיקומיים, 

במעבר למסגרת לימודים מיוחדת ובנכות תפקודית לכל החיים. ההבדלים בין נזק ליולדת לבין נזק לילוד 

עשויים לבוא לידי ביטוי בפערים של עשרות אלפי שקלים בקביעת הפיצוי הכספי, כמו גם בשאר הסעדים 

הנפסקים לטובתם. 

דרך נוספת לראות את ההבדלים בין נזק ליולדת לבין נזק לילוד מבחינת קביעת הפיצוי הכספי היא 

גובה ההשתכרות של ההורים. ככל שהשכר שהרוויחה היולדת לפני אירועי הרשלנות יהיה גבוה יותר, כך 

צפוי הפיצוי הכספי הנפסק לטובתה לגדול. שיקול זה אינו רלוונטי בקביעת פיצוי כספי לילוד. בית המשפט 

לא יכול להתחשב בכושר ההשתכרות של הילוד, אלא להשתמש רק בפרמטרים העומדים לרשותו. עליו להיעזר 

בפסקי הדין התקדימיים ולבחון כיצד הנזק שנגרם לו כתוצאה מרשלנות רפואית צפוי להיות חמור ולחייב 

התאמות מיוחדות.

עוגמת נפש בתביעות רשלנות רפואית בלידה

אי אפשר לדבר על פסיקת פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בלידה מבלי להזכיר את עוגמת הנפש. לצד האמור 

לעיל, בית המשפט מקבל החלטה סובייקטיבית וקשה: עליו לבחון ולהעריך את עוגמת הנפש שנגרמה למשפחה. 

כאן ההבדלים בין הפיצויים נובעים מהנסיבות וההבדלים בין רשלנות בטיפולי פוריות, במעקב הריון 

ובלידה עצמה. 

נזק מוחי הנגרם לעובר עקב רשלנות רפואית יכול לבוא לידי ביטוי בכל אחד משלבי ההריון. הנזק המוחי 

עשוי להיות שיתוק מוחין, פיגור שכלי ועוד. נזק מוחי הוא בלתי הפיך ואינו בר תיקון. הוא גורם שורה 

ארוכה של בעיות מנטאליות, פיזיות, ביולוגיות ורפואיות, מצריך סיוע כספי גבוה ומחייב התאמה של התא 

המשפחתי. מסיבות אלו נחשבות תביעות בגין נזק מוחי עקב רשלנות רפואית בלידה לתביעות ענק. הוכחת 

נזק מוחי עקב רשלנות רפואית מחייבת את בית המשפט להטיל פיצויים בגובה מיליוני שקלים. 

בעיה באספקת חמצן היא הסיבה העיקרית לנזק מוחי לעובר. בעיה באספקת חמצן יכולה להתעורר במהלך 

ההריון ועל רקע מחלות אצל האם, או במהלך הלידה עצמה. בעיות באספקת החמצן בלידה עצמה מהוות 

עילה שכיחה יותר להגשת תביעות רשלנות רפואית. 

מתי נוצר חוסר חמצן בלידה?

יש כמה מקרים בולטים הגורמים לחוסר חמצן אצל העובר במהלך הלידה עצמה. המקרה הראשון הוא של 

מצוקה עוברית הנובעת מחבל טבור הנכרך סביב צוואר העובר. במקרים מן הסוג הזה נדרש הצוות הרפואי 

לזהות את המצוקה, להבחין בבעיה ולפתור אותה. אם הצוות הרפואי אינו מאבחן מצב כזה עשויה לקום 

עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה.

 
המקרה השני בו נוצר חוסר חמצן הוא של האטות בדופק העוברי. הצוות הרפואי נדרש על פי החוק והפרקטיקה 

המקובלת להיות קשוב למצב העובר, לעקוב אחר ניטור רציף במשך הלידה ובמידת הצורך להחליט על סיום 

מהיר של הלידה כמו למשל בעזרת ניתוח קיסרי. אם הלידה מתארכת ונגרם נזק ליילוד, ייתכן שמדובר על 

רשלנות רפואית בדרגת חומרה גבוהה מאוד.

 
חוסר חמצן בלידה נוצר גם במקרים של לידה מכשירנית קשה, זיהום או מחלת חום. אלו גורמים שכיחים 

המחייבים את הצוות הרפואי לפעול על פי מבחן הרופא הסביר. זהו מבחן העוזר לבית המשפט לבדוק 

האם התקיימה התרשלות ובאיזה אופן היה צריך הצוות הרפואי לפעול לאור הנסיבות. מבחינה עקרונית, 

צוות שאינו פועל כראוי לפי מבחן הרופא הסביר מקים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. 

עורך דין מן השורה לא מחזיק באותם תפקידים כמו נוטריון. החוק בישראל מחייב עמידה בשורה ארוכה של 

קריטריונים על מנת לקבל את הרישיון הנכסף. מטרת הקריטריונים היא להבטיח שרק עורכי דין מנוסים וברמה 

גבוהה יבצעו את התפקידים הקבועים בחוק. מעבר לכך, אין היום הבחנה בין עובד מדינה המבצע את התפקידים 

ויושב בבית המשפט, לבין "נוטריון לצורך מסמכי חוץ"  שהיה עורך דין בעל ותק בלבד. רק לאחר ביטול 

ההבחנה נוצר המוסד כפי שאנו מכירים אותו כיום ונכנסו לתוקף התנאים לכשירותו של נוטריון בישראל.

התנאי הראשון הוא שעורך הדין יהיה אזרח ישראל. רק אזרח ישראל יכול להגיש את הבקשה ולקבל את אישורה 

של ועדה מטעם משרד המשפטים. התנאי השני הוא עיסוק בעריכת דין במשך 10 שנים לפחות. החוק מדגיש כי 

צבירת הניסיון מבוססת על עיסוק מעשי בעריכת דין בלבד. העיסוק המעשי הוא פקטור משמעותי, המהווה גם 

חלק מההכשרה של עורך הדין וגם אינדיקציה לכשירותו לכהן בתפקיד חשוב ולהיות עורך דין נוטריון. 

עבירה שיש עמה קלון והשתלמות מיוחדת

שני התנאים הנוספים רלוונטיים עבור מי שעמד בתנאים הקודמים. כך לדוגמא הרישיון ניתן רק עבור עורך 

דין שלא הורשע בעבירה שיש עמה קלון, או לחילופין הושעה מלשכת עורכי הדין. סנקציות מן הסוג הזה 

מונעות מאדם את האפשרות להגיש בקשה ולקבל רישיון לכהן בתפקיד הרגיש. לבסוף, התנאי האחרון 

הוא השתלמות מיוחדת. 

למידע נוסף לגבי התנאים ניתן לפנות לאתר http://www.praklit.co.il/.

ההשתלמות היא תהליך המשלים את מעבר עורך הדין לתפקיד הנוטריון. את ההשתלמות מבצעים בדרך כלל במשך 

מספר ימים רצופים, בכפוף להוראות משרד המשפטים ותחת הנחיות ברורות של לשכת עורכי הדין. ההשתלמות 

עוסקת בעיקר בתפקידי הנוטריון מול תפקידי עורך הדין והיא מרחיבה את הידע הקיים עבור אנשי המקצוע. 

ההשתלמות לא אמורה לחדש הרבה פרטים טכניים לעורכי דין עם ניסיון של מעל 10 שנים, אולם היא בהחלט 

שלב חיוני בהכשרה. 

בהינתן עמידה בקריטריונים השונים יכול אדם לבקש מועדה מיוחדת של משרד המשפטים רישיון להיות נוטריון. 

הועדה בוחנת את מסמכיו מקבלת החלטה בהתאם.

הליך גירושין הינו הליך קשה ומורכב רגשית ונפשית הן עבור בני הזוג, הן עבור הילדים שלהם והן עבור 

המשפחה הקרובה והסביבה הקרובה אליהם. גם במקרים בהם שני בני הזוג קיבלו החלטה משותפת 

להתגרש והם חשים שלמים איתה, עוד צפויה להם דרך חתחתים לא פשוטה, אשר במהלכה עלולות 

לצוץ אי אלו הסכמות אשר יכולות להפוך לריב ובמקרים קיצוניים למלחמה של ממש. בכדי לעבור את 

התהליך עם כמה שפחות פגיעות, ישנו צורך לגבש במשותף הסכם גירושין אשר לוקח בחשבון את 

האינטרסים של שני הצדדים. על ידי כך, ניתן לנסות ולהימנע ממריבות ומלחמות על נושאים שונים 

אשר עלולות להימשך שנים רבים ארוכות וזאת מבלי שיהיו כלל מנצחים, אלא רק מפסידים.

אחת הדרכים אשר תסייענה לאותם הזוגות להשיג הסכם גירושין שכזה היא באמצעות פניה לעורך 

דין לענייני משפחה מקצועי ומנוסה, כמו עו"ד ליטל יעקובוביץ, אשר ברשותו הידע והכלים המתאימים 

לסייע להם בגיבוש הסכם שכזה. 

במקרים מסוימים, כדאי אף לשקול פנייה למגשר אשר בכוחו ליישב את המחלוקות השונות שנוצרו 

בין בני הזוג – ישנם עורכי דין המתמחים בתחום דיני משפחה שהינם גם מגשרים בהכשרתם. 

אז מה עושים עכשיו?

אחד השלבים הראשונים המעידים בהליך הגירושין יבוא לביטוי בפתיחת תיק באחת מתוך שתי 

ערכאות אשר מוסמכות לדון בענייני הגירושין – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לציין, שבמידה ושני בני הזוג הצליחו להגיע להסכמה מלאה לגבי הסכם הגירושין ביניהם 

אין זאת חובה להגיע למצב של הגשת תביעה לערכאה כזאת או אחרת - אך אם קיימת אי 

הסכמה כזאת או אחרת, לכל אחד מבני הזוג יהיה אינטרס להיות הראשון מבין השניים אשר 

יגיש את התביעה. זאת מכיוון שבן הזוג הראשון אשר יזום את הגשת התביעה, גם יוכל לקבוע 

מה תהיה הערכאה בה יטופל התיק וגם תהיה לו יותר השפעה בהמשך התנהלות התהליך. 

כאן חשוב להדגיש שלמרות שבית הדין הרבני הינו הסמכות היחידה למתן גט – שתי הערכאות 

המדוברות יהיו מוסמכות לדון בכל ענייני הגירושין כגון: חלוקת רכוש, גובה המזונות, הסדרי 

ראייה של הילדים וכדומה.

לא שוכחים את טובת הילדים

ליטל יעקובוביץ מדגישה הליך גירושין יכול להשפיע בצורה קשה על הילדים של אותם המתגרשים. 

מעבר לעובדה שהילדים מתבקשים לשנות את כל אורח החיים לו הם התרגלו ולקבל את העובדה 

שההורים שלהם כבר לא יחידה אחת, הם לעיתים גם מוצאים את עצמם באמצע המלחמות 

המתנהלות בין ההורים שלהם. מאוד חשוב לשמור על הילדים לכל אורך התהליך, לא לערב 

אותם בקבלת החלטות אשר לא מתאימות להם, לא להסית אותם אחד כנגד השני ובמידת 

הצורך לערב גורמים טיפוליים חיצוניים אשר יסייעו להם לעבור את התהליך הזה על הצד הטוב ביותר. 

כל צד והזכויות שלו

כאמור, הליך גירושין הוא אף פעם לא פשוט, וזאת גם אם בני הזוג מצליחים לצלוח אותו יחסית 

בשלום ואפילו להישאר חברים. לכל אחד מבני הזוג יש את הזכויות הללו והדרך האופטימאלית 

להתגרש היא להגיע להסכם אשר ייקח בחשבון את האינטרסים של שני הצדדים. 

בכדי לעבור את התהליך על הצד הטוב ביותר, חשוב לבחור בקפידה עורך דין המתמחה בדיני 

משפחה אשר ילווה אתכם בכל שלבי התהליך. 

עורך דין מקצועי ומנוסה, יהיה בעל הכלים והיכולת להגן על האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר 

ולאפשר לכם לסיים את התהליך הזה כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות פגיעות. לכן, חשוב לא 

להקל ראש בבחירה ולהיות שלמים איתה. 

תביעות רשלנות רפואית בלידה נפוצות מכפי שנהוג לחשוב והן מתרחשות כמעט בכל בתי החולים. ראשית, רשלנות בהריון ורשלנות בלידה שלובות זו בזו ושכיחותן בחברה הישראלית גבוה גם בשל ממוצע של 2.3 ילדים למשפחה. שנית, רשלנות במהלך הריון מבוססת על נתונים המצביעים על מעקב הריון שגוי, התפתחות מומים אצל העובר וניתוח לא נכון של תוצאות בדיקות. לעומת זאת, רשלנות רפואית בלידה מתייחסת בעיקר אל הלידה עצמה.

הבסיס לתביעות רשלנות בהריון הוא שניתן לזהות את התפתחותן של מחלות קשות. זיהוי כזה אמור לאפשר להורים לקבל החלטה מושכלת לגבי הפסקת ההריון. בתביעות רשלנות העוסקות בבדיקות במהלך ההריון קמה להורים טענת הולדה בעוולה. בנוסף, יש משמעות וחשיבות לרישומים הרפואיים הנאספים על ידי הצוות הרפואי. רישומים אלו כוללים את תוצאות הבדיקות השונות והם מאפשרים לבתי המשפט להפעיל את מבחן הרופא הסביר. הרישומים מפרטים את תדירות ביקורי האישה במוסדות הרפואיים, את ההמלצות הניתנו לה על ידי הצוות ואת התרופות שנטלה.

האם הריון בסיכון יכול להביא לתביעת רשלנות רפואית?

בתי המשפט יוצאים מנקודת הנחה שלא כל נזק הנגרם לעובר או לאישה במהלך ההריון הוא אכן אינדיקציה לרשלנות רפואית. יתרה על כך, הריון בסיכון אינו מעלה באופן אוטומטי את טענת התביעה. עורך הדין המייצג את התובע צריך להראות מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה. עליו לקשור בין חובת הזהירות, התרשלות וגרימת נזק היות ופיצוי ניתן על ידי בית המשפט רק כאשר קיים קשר סיבתי בין התנהגות הרופא – המזיק – לבין הנזק.

הגדרה של הריון בסיכון מחייבת את הרופאים להסב תשומת לב מוגברת למעקב אחר התפתחות העובר ומצבה הבריאותי של האישה. הריון בסיכון נפוץ בדרך כלל בקרב נשים מבוגרות, אולם הוא עשוי להופיע גם בגילאים צעירים או במהלך הריון ראשון. שכיחות גבוהה אחרת של הריון בסיכון קיימת בקרב נשים שחוו בעבר הפלות, נשים הסובלות ממחלות כרוניות ונשים שילדו בעבר בלידות מוקדמות או נשים שעברו ניתוחים קיסריים. הרופא חייב להיות מודע לעברה הרפואי של המטופלת וזאת מתוקף חוק זכויות החולה. עליו לבדוק האם היא נמצאת באחת מבין קבוצות הסיכון, להפנותה לבדיקות מתאימות ולעקוב אחר התוצאות. התרשלות באחת הפעולות הללו יוצרת עילה ברורה לתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה. עם זאת, יש הריונות שהופכים להיות הריונות בסיכון במהלך תשעת החודשים ובצורה בלתי צפויה. החוק מחייב את הרופא להמליץ על הפסקת הריון כזה במידה וקיים חשש ממשי להיוולדות עובר עם מומים או פיגור, או כאשר יש חשש לחיי האם.

בדיקות הריון וטיפול פוריות

יש בדיקות אשר טיפול לא נכון בתוצאותיהן גורר רופאים רבים לתביעות רשלנות רפואית. בדיקות תסמונת דאון לדוגמא מספקות הצלחה משוערת של 99% בזיהוי המחלה. ניתוח שגוי של בדיקת מי שפיר או אי הפנייה של אישה בקבוצת סיכון לביצוע בדיקה כזו הם עילה לתביעת רשלנות. במקביל, תביעת רשלנות רפואית בהריון יכולה להיות תוצאה של בדיקות לא נכונות האמורות לאבחן פיגור שכלי ושיתוק מוחין.

רשלנות רפואית בלידה מתרחשת לכל אורך תהליך ההריון ולכן היא כוללת גם בדיקות המבוצעות במהלך טיפולי פוריות. בתי המשפט מבינים מצד אחד את הקשיים הנשקפים עבור הצוות הרפואי, אך מצד שני מצפים מרופאים לגלות מידה גבוהה של אחריות ומחויבת. בתביעות רשלנות רפואית צריך בית המשפט להשתמש במבחן הרופא הסביר על מנת לבדוק האם כל רופא היה מבצע את אותן פעולות בסיטואציה זהה.

�ץ עם עורכי דין המתמחים בנושא על מנת לגבש אסטרטגיה יעילה ככל האפשר. 

רשלנות רפואית יכולה להתקיים במגוון רחב של תחומים. אף על פי כן, הנושא של רשלנות בלידה הוא יוצא דופן ובעל תכונות ייחודיות. לידה היא שיאו של תהליך הריון ארוך בו נדרשים ההורים להתמודד עם שורה ארוכה של חששות. בין אם מדובר על הורים צעירים או ותיקים, הלידה חייבת להתבצע בכפוף להוראות החוק ותחת התקנות המקובלות בענף הרפואה. החלטה לא נכונה של רופא או צוות מסייע בתהליך הפריון, ההריון והלידה עלולה לגרור נזקים בלתי הפיכים. כל פגישה עם רופא היא בעלת השלכות וההורים צריכים להישאר עם אצבע על הדופק.

מבחינה משפטית עוסקות תביעות רשלנות רפואית בשלבי טיפולי הפריון במידה והיו, במהלך ההריון עצמו וכמובן בניהול הלידה. התביעות מחייבות את העוסקים בדבר לבחון את כל הפרטים הקטנים ולעקוב אחר ההיסטוריה הרפואית של הניזוק. בתי המשפט מתייחסים בחומרה לתביעות כאלה ודורשים לפצות את הניזוקים בסכומי כסף גבוהים. מטרת הפיצוי היא לעזור לתובע לממן טיפול רפואי ולהתמודד עם הקשיים הנפשיים.

ההיבט הפסיכולוגי של התביעה

אין הרבה תביעות רשלנות רפואית בהן ההיבט הפסיכולוגי הוא חלק בלתי נפרד ממערכת השיקולים. לעומת רשלנות רפואית הפוגעת בניזוק לבדה, רשלנות בלידה משמעותה השלכות חד משמעיות על העובר או התינוק ועל המשפחה המורחבת. יש משפחות המתקשות להתמודד עם נזקים כתוצאה מרשלנות בלידה ויש אמהות שלא מצליחות לחזור לשגרה. הרופאים מצד אחד לוקחים על עצמם אחריות רבה, אך מצד שני הם גם חייבים להבין את המשמעות האמיתית של הנושא.

אין להקל ראש בהיבט הפסיכולוגי של תביעות רשלנות רפואית בלידה. התייעצות עםעורך דיןיכולה לעזור במישור המשפטי ולקצר את התהליכים הבירוקרטיים, אולם יש מקרים בהם כדאי לפנות גם לפסיכולוג. תהליך ההתמודדות עם התביעה אינו קצר והוא מלווה בלא מעט קשיים ומהמורות. תפקידו של עורך הדין הוא לחסוך עבור הלקוח את עוגמת הנפש ולספק עבורו תנאים אידיאליים לתביעה מוצלחת. מנגד, יש להביא בחשבון את טיעוני התביעה ולהיערך לכל סיטואציה משפטית. מסיבות אלו ואחרות מגלים גם בתי המשפט רגישות כלפי משפחות והורים שנפגעו כתוצאה מרשלנות לכאורה.

כיצד באה לידי ביטוי רשלנות רפואית בלידה?

ניתן לבחון את הייחודיות של תביעות רשלנות רפואית בלידה גם על פי האופנים השונים בהם הן באות לידי ביטוי. רוב התביעות שונות במהותן אחת מהשנייה ורק לעיתים רחוקות נדרש בית המשפט להתמודד עם תביעות זהות. כך לדוגמא יכולה תביעת רשלנות בלידה לבוא לידי ביטוי באי אבחון או אי התייחסות לבעיות וסיבוכים במהלך הלידה עצמה. לעומת זאת, יש תביעות המדגישות ניהול לא נכון של תהליך הלידה. קיימות גם תביעות בהן הרופאים נתבעים בשל יילוד של תינוק במשקל גדול בלידה רגילה ולא בניתוח קיסרי, או תביעות בהן התביעה מנסה להוכיח חוסר תשומת לב לסימני המצוקה של העובר בשלבי הלידה השונים.

האמור לעיל אינו מתייחס לתביעות רשלנות רפואית שאינן מתרחשות בלידה, אלא הרבה לפני כן. תביעות בגין טיפול פוריות לא נכון או מעקב לא מתאים אחר תהליך ההריון הן לא פחות חמורות מתביעות העוסקות בניהול לידה כושל. במילים אחרות, בתחום הרשלנות הרפואית בהריון יש תתי סעיפים חשובים וחמורים. זהו מאפיין בולט של הייחודיות בתביעות אלו וגם אליו כדאי להתייחס כאשר פונים אל בתי המשפט. הדבר החשוב הוא להתאזר בסבלנות, לאסוף את התיעוד הרפואי במלואו ולהתייעץ עם עורכי דין המתמחים בנושא על מנת לגבש אסטרטגיה יעילה ככל האפשר. 

מבקרי נוטריונים פועלים בכל רחבי הארץ מטעם מחלקה מיוחדת הכפופה למשרד המשפטים. מטרת הביקורת היא לוודא את אופי השירותים הניתנים על ידי נוטריונים לציבור הרחב, לרבות העברת ממצאים, טיפול בתלונות ויישום תקנות. חוק הנוטריונים מפרט את כל התקנות להן כפופים נוטריונים בישראל. לפי תקנה 18 לדוגמא, האישור הנוטריוני ייחתם רק בחתימתו של נוטריון ויוטבע בחותמו. התקנות מגדירות כיצד אמור החותם להיראות: עליו להיות חותם לחץ עשוי מתכת, הנוצר לפי אחת הדוגמאות המופיעות בתוספת השלישית לתקנות. בנוסף, תקנה 18 גורסת כי נוטריונים צריכים להקפיד על כך שחותם הלחץ יופעל בהטבעה מלאה. עליו להשאיר עקבות על כל הניירות המהווים את המסמך הנוטריוני. במידת הצורך אמור הנוטריון להחליף חותם שחוק בחותם חדש ולמסור למחלקת רישוי נוטריונים את דוגמתו.

החותם הוא לא הנושא היחיד הנאכף במסגרת תפקידם של מבקרי נוטריונים. ביקורת נערכת בכל רחבי הארץ בתדירות קבועה, באופן פתאומי או בביקורות בתיאום מראש. לפי תקנה 3, נוטריון המתבקש לאשר שפלוני חתם בפניו בשם של יחיד, תאגיד, אפוטרופוס וכיו"ב, עליו לבקש תחילה ראיה המניחה את דעתו ומעידה על זכותו של הפלוני לחתום. מבקרים המגיעים למשרדי נוטריון ולא מוצאים תיעוד מן הסוג הזה עשויים להמליץ על שלילת רישיונו.

תקנות לשמירת עותקים וניהול מסמכים במשרדי נוטריונים

קטגוריה נוספת של תקנות הנאכפות על ידי מבקרי נוטריונים מייחסת לשמירת עותקי מסמכים וניהולם במשרד. תקנה 22 לתקנות מפרטת את אופן שמירת העותקים והמסמכים הנלווים בידי הנוטריון. בשנים האחרונות החלו מבקרי נוטריונים להסב תשומת לב מיוחדת לתקנה זו, בעיקר בשל ריבוי מקרים של הפרת הוראות. בנוסף, יש את תקנת 23 הקובעת את דיני עבודת הנוטריון ביחס לצוואות. החוק מחייב נוטריונים לנהל רישום צוואות בפנקס רישום נפרד וגם בכרטסת הכללית.

תקנה 24 לתקנות היא אחת הסיבות העיקריות לעלייה בכמות הביקורות על שירותים נוטריוניים. לפי התקנה הזו, נוטריון חייב לנהל כרטסת אלפביתית בה עליו להכניס כרטיס לכל אדם שעשה או שבשמו נעשתה פעולה בפני הנוטריון. בסעיף אחר קובעת התקנה כי הנוטריון צריך לרשום לגבי כל פעולה את מהותה, את מועד עשייתה ואת המספר הסידורי של האישור הנוטריוני הניתן בגינה. עם זאת, לפי התקנה רשאי הנוטריון לנהל ספר נוטריון במקום הכרטסת האלפביתית. בספר חייבת להיות שורה נפרדת לכל פעולה נוטריונית ובה רושמים את מהות הפעולה, מועד עשייתה והמספר הסידורי של האישור הנוטריוני. מתוך תקנה 24 ניתן להסיק לגבי אופי הביקורת על שירותים נוטריוניים. אפשר גם להיעזר בתקנה זו כדי ללמוד על החשיבות שמייחס משרד המשפטים לכל הנושא של שמירה עותקים וניהול מסמכים במשרדי נוטריון ועורכי דין.

דגשים והבהרות לציבור הנוטריונים

נוטריונים העוסקים בתחום המשפטי במשך שנים צוברים ניסיון המאפשר להם להתמודד בהצלחה עם הביקורת. מנגד, יש הרבה עורכי דין בעלי רישיון נוטריון שלא תמיד יודעים מה מצופה מהם. האגרת המפורסמת על ידי משרד המשפטים יכולה לספק דגשים והבהרות עבור הציבור הזה. האגרת ניתנת בתור שירות לנוטריונים, אך היא אינה מהוות חוות דעת משפטית לעניין דיני עבודת הנוטריון. החוק מצפה מעורך דיןבעל רישיון נוטריון לעקוב אחר הוראות משרד המשפטים ולתקן את התנהלותו גם ללא צורך בביקורת.

אזרחים במדינה דמוקרטית צריכים לשמוע על כך שמופעלת ביקורת סביב מתן שירותים נוטריוניים. שירותים מן הסוג הזה רלוונטיים בשורה ארוכה של סיטואציות, יש להם מעמד משפטי מיוחד והם בעלי חשיבות מדרגה ראשונה.