יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

סינדרום הרגל התזזיתית


מכון טמיר מתוך הבלוג של מכון טמיר לפסיכותרפיה



מהי תסמונת הרגליים חסרות המנוחה?

 

 

תסמונת הרגל חסרת המנוחה (RLS) היא הפרעה הנגרמת מבעיה במערכת העצבים המרכזית, אשר גורמת לדחף בלתי נשלט להזזה אוטומטית של הרגליים.

מבחינה אבחונית-פסיכיאטרית, ההפרעה נכללת גם בקבוצת הפרעות השינה, שכן אחת מהשפעותיה הבולטות היא פגיעה באיכות השינה.

סימפטומים של RLS

לאנשים המאובחנים עם RLS קיימת תחושה לא נעימה ברגליים (ולעיתים גם בחלקים אחרים בגוף), ודחף בלתי נשלט להזיז אותן וזאת על מנת להפטר מהתחושות הללו. החומרה נעה מקלה עד לבלתי נסבלת, ועשויה להחריף במנוחה. משום שההפרעה מחריפה לרוב בלילה, היא פוגעת במחזור השינה, דבר הפוגע מאד באיכות החיים.

מי היא האוכלוסייה הנפגעת?

לא פחות 10% מכלל אוכלוסיית ארה"ב הם אנשים המתמודדים עם רגליים קופצניות. התסמונת פוגעת בעיקר בגברים ונשים החל מגיל המעבר ולא קיימים הבדלים אפידמיולוגיים ניכרים בין גברים לנשים.

 

למה קופצת לי הרגל?

מה הם הגורמים והסיבות לרגל תזזיתית?

גנטיקה

לגנטיקה משקל כבד בהפרעה והיא משחקת בה תפקיד נכבד: למחצית מן המאובחנים יש בן משפחה המאובחן גם כן. גם שתיית אלכוהול מרובה ומחסור בשינה עשויים לתרום.

אבחון

יש לציין כי לא קיים כיום כלי רפואי אבחוני רשמי ל-Restless Legs Syndrome. בהיעדר כלים תקפים ומהימנים, רופאים משתמשים בבדיקות דם ובשאלונים הסוקרים את ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית על מנת לאבחן.

 

טיפול ברגל תזזיתית

נכון להיום, אין  טיפול ישיר וספציפי ל-RLS, לכן הטיפול מתמקד בהפחתת הסימפטומים באמצעות מתן כלים לשיפור איכות החיים. קרי, הצעדים הראשוניים הינם עשיית ספורט, הקניית כלים והדרכה לגבי שינה סדירה, הפחתת שתיית אלכוהול ומשקאות ממריצים (בעיקר כאלו המכילים קפאין), ואמבטיות חמות.

מצבים רפואיים נוספים צריכים להיות גם הם להיות מטופלים, כאשר בהיעדר טיפול המצב עלול להחריף - אנמיה, מחלות כליה, מחלת פרקינסון וחוסרים בויטמינים ומינרלים הן רק חלק מהתופעות הנלוות בעקבות הזנחה. עבור מטופלים מסוימים, טיפול במחלות הללו הוא הפיתרון האולטימטיבי עבור ה-RLS. ישנם אנשים שעשויים להיתרם מטיפולי פיזיותרפיה, כגון הידרותרפיה, מתיחות ועיסויים רפואיים.

גם תרופות עשויות לשפר את המצב אצל חלק מהמטופלים אשר הסימפטומים נראים אצלם לפחות שלוש פעמים בשבוע או לפי מה שהרופא קבע. יש לציין כי התרופות אינן מרפאות את הסינדרום, אלא מקלות על התסמינים ומפחיתות את החומרה.

תרופות אלו הן הנפוצות ביותר ועשויות להינתן גם יחד, לפי החלטת הרופא המטפל:

  • תרופות ממשפחת הדופמינרגים עוזרות בהפחתת התזזיתיות משום שמגבירות את רמות הדופמין במערכת העצבים המרכזית.

 

  • תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים - תרופות אלו מיועדות בעיקר להפחתת חרדות, אך יעילות גם בוויסות השינה.

 

  • אופיאטים הן התרופות הנפוצות ביותר, משום שהן מפחיתות כאב. עם זאת, חשוב לזכור את פוטנציאל ההתמכרות הגבוה של האופיאטים ולנהוג בצריכתם במעקב רפואי צמוד ובהגיון בריא.

 

  • אנטיקונוולסנטים מפחיתות כאב כרוני ועצבי.

 

  • תרופות מסוג אלפא 2 מעוררות את החלקים במערכת העצבים המרכזית אשר אחראיים לשליטה בתנועות השרירים והתחושה



סיכמה: אופיר ברגמן, מכון טמיר

 

 

מקורות והמלצות קריאה:

 

 

Guo, S., Huang, J., Jiang, H., Han, C., Li, J., Xu, X., … Wang, T. (2017). Restless Legs Syndrome: From Pathophysiology to Clinical Diagnosis and Management. Frontiers in Aging Neuroscience, 9, 171. http://doi.org/10.3389/fnagi.2017.00171


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה