המומחים של אביליקו
המדריך לחופשה נגישה
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות

הבלוג של מכון טמיר לפסיכותרפיה



טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) למחשבות טורדניות לגבי זהות מינית (HOCD)

המחשבות החוזרות והטורדניות לגבי הזהות המינית גורמות סבל רב. הטיפול בקבלה ומחויבות אין משמעו קבלת המחשבות כאמיתיות, ואפילו ההפך מכך. מיד תבין למה.

מה זה טיפול בקבלה ומחויבות (ACT)?

זהו מודל טיפולי המבוסס על ההנחה שאנחנו סובלים בגלל האופן שבו אנו מתייחסים למה שקורה בתוך תודעתנו. למשל, אם מישהו עשה משהו שפגע ברגשותיי: באותו זמן שזה קורה, זה בסדר לחוש שרגשותיי נפגעו. אך אם יום לאחר מכן, או שבוע לאחר מכן, אני ממשיך להגות שוב ושוב במה שאותו אדם עשה לי, וממשיך לחוש את הכאב- זה כבר לא אותו אדם שגורם לי סבל אלא אני עצמי שגורם לי סבל. האירוע שחולל את הפגיעה עבר מזמן, אך אני ממשיך לסבול ממנו.

בעצם עומדות בפניי שתי אפשרויות: להמשיך להאשים את האדם האחר, ולתת לפגיעה לגדול ולסיפור להמשיך לתפוס את תודעתי- או פשוט להמשיך הלאה. אם אני נוהג בדרך הראשונה, הפגיעה לא רק נעלמת אלא ממשיכה להתעצם, ותחושת העלבון יכולה להפוך לזעם או טינה. לעומת זאת בדרך השנייה הכאב מורגש רק בזמן שהוא קורה, ואז אפשר לחזור למהלך חיים נורמלי.

איך טיפול בקבלה ומחויבות עוזר למחשבות בנוגע לזהות מינית?

המחשבות הטורדניות לגבי זהות מינית (HOCD) שורדות בגלל דברים שקורים בתודעתנו ודברים שאנחנו עושים בעקבות זאת, מה שמתבטא במושגים "טורדנות" (המחשבות) ו"כפייתיות" (הפעולות בעקבותיהן). הסיבה שאתה סובל כרגע היא לא בגלל שההעדפה המינית שלך השתנתה, אתה סובל בגלל המאבקים שמתרחשים בתוך ראשך. טיפול בקבלה ומחויבות יעזור לך להשתחרר מזה:

ראשית, אתה תלמד לקבל את המחשבות והדימויים בראשך. זה לא אומר שאתה מסכים איתם או מקבל אותם, אלא מקבל את עצם קיומם.

שנית, אתה סובל עכשיו כיוון שאתה מנסה למצוא הגיון במחשבות ולעמוד על כוונתן. זה האופן בו המוח האנושי מתוכנן, ואתה כאדם מן השורה מחפש הגיון במחשבות שלך- אך לא כל המחשבות זקוקות לסוג כזה של ניתוח.

שלישית, חשוב שתלמד לקבל את המחשבות הנוגעות ל- HOCD על מנת לא לאפשר להן להתעצם. גם השפה שבה אתה מדבר עם עצמך בתוך הראש גורמת לך לחוש מוטרד. באמצעות הטיפול תלמד למתן את התגובות הרגשיות החזקות ולהרחיק אותן מהתודעה. זה צעד משמעותי כי התחושות החזקות הן שגורמות לך להתנהגויות הכפייתיות- אותם דברים שאתה עושה כדי לגרום לעצמך לחוש טוב יותר.

לסיכום, הבעיה אינה שהנטייה המינית שלך השתנתה: הבעיה היא האופן בו אתה מגיב למה שקורה בתוך התודעה שלך, ואת זה ניתן לשנות.




תגובות
אין תגובות לפוסט

6 שיטות לשינה טובה יותר: איך להירדם כמו תינוק…

קושי כרוני בהירדמות או בהשגת שינה רציפה נקרא אינסומניה, ולפי מומחי שינה קושי זה מתפתח בעיקר עקב התנהגויות נרכשות. באופן טבעי קיימת אסוציאציה בין המיטה לשנת לילה טובה. כאשר ישנו קושי כרוני הקשור בשינה, לאסוציאציה זו מתווספים תכנים המפריעים להתרחשות התהליך האוטומטי של כניסה למיטה והירדמות –למחשבות כמו "להיכנס למיטה" ו-"ללכת לישון" מתלווה חרדה משכיבה ערנית במיטה ובהייה בתקרה, ודאגה לגבי העייפות למחרת עקב שעות השינה המועטות.

על מנת לרפא אינסומניה, האסוציאציות השליליות הללו חייבות להיעלם. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאינסומניה (CBT-I) שם לעצמו למטרה להחזיר את החשיבה המקורית (והחיובית) הקשורה בשינה, על ידי יצירת שינויים מחשבתיים והתנהגותיים, ולפי מחקרים שנעשו בעשור האחרון, הוא יעיל ובטוח לטיפול בבעיה. למרבה הצער למצוא מטפל ב-CBT-I זהו אינו עניין פשוט, אך עדיין ישנן מספר צעדים וטיפים אותם ניתן לעשות לבד, המבוססים על שיטה זו.

ראשית, המיטה היא מקום מיוחד ומאוד אישי. חשוב לשמור אותה למטרות לשמה נועדה: שינה, התכרבלות, יחסי מין. פעולות אחרות במיטה, כמו עבודה או צפייה בטלוויזיה, עשויות להוביל להרגלים ואסוציאציות המעודדים התפתחות של אינסומניה. כמו כן, לא מומלץ להיכנס למיטה כאשר לא מרגישים עייפות, ולהישאר במיטה מעל 20 דקות כאשר מתעורר קושי להירדם. אם מתעוררים באמצע הלילה למשל, ומתקשים להירדם חזרה, רצוי לקום מהמיטה ולעסוק באיזושהי פעילות מרגיעה, כמו מדיטציה, מיינדפולנס או צביעה (לא טלוויזיה!), עד שחשים שוב עייפות. למדיטציה באופן כללי יתרונות רבים בהתמודדות עם אינסומניה מכיוון שהיא מאפשרת לשחרר ממתחים, לחצים, ומחשבות, הנלווים לחיים היומיומיים, ולהכין את הגוף למצב של רוגע ושינה. ניסיונות אקטיביים להירדם גם פוגעים ביכולת לעשות זאת, ורק מעוררים עוד דאגה וחרדה סביב השינה (גם פה הפתרון הטוב ביותר הוא מדיטציה). יש המאמצים את "שיטת דווקא" - לעשות במיטה פעולות הפוכות מאלה שמובילות להירדמות, ואז באופן פרדוקסלי תגיע השינה. לא עובד עבור כל אחד :-)

שמירה אל זמני שינה אחידים במהלך כל השבוע (כן, גם בסופ"ש) מסייעת אף היא בהתמודדות עם אינסומניה. רצוי ללכת לישון ולקום בשעות קבועות גם בחופשים וגם כשמרגישים עייפים ושוקלים כניסה מוקדמת למיטה. החריג היחידי לכלל זה, כפי שצוין קודם, הוא שאסור להיכנס למיטה כאשר לא מרגישים עייפות כלל. ביג נואו נואו.

כאשר מתעוררים באמצע הלילה רצוי לא להסתכל על השעון שכן מודעות לשעה עשויה לעורר לופ של מחשבות טורדניות הקשורות במיעוט השעות שנותרו עד שהשעון יצלצל, המפריעות להמשך השינה. זה נכון אפילו יותר לשעון שבמכשיר הסלולרי, כי האור שהוא מפיץ פוגע באיכות השינה.

אז קדימה, להלן מספר עצות נוספות לשיפור השינה:

  • הימנעות משימוש במכשיר הסלולרי לפחות שעה לפני השינה.

  • שמירה על שגרת אימונים גופניים.

  • הימנעות מצפייה בטלוויזיה בסמוך לשינה או הורדה של בהירות הטלוויזיה למינימום.

  • מקלחת תתבצע לפחות 90 דקות לפני השינה.

  • הימנעות משתיית משקאות המכילים קפאין לפחות 8 שעות לפני השינה.

  • הימנעות משתייה מופרזת של אלכוהול.

 

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

3 מיומנויות DBT שכל אחד יוכל לצמוח מהם

טיפול התנהגותי דיאלקטי (DBT) הינו סוג יעיל במיוחד של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שבמקור נוצר על מנת לטפל בהפרעת אישיות גבולית. כיום, משתמשים בטיפול זה על מנת לטפל במגוון של מצבים רגשיים והפרעות כגון מאניה דפרסיה, הפרעות אכילה ודיכאון. טיפול התנהגותי דיאלקטי מלמד את המטופלים 4 סטים של מיומנויות התנהגותיות: מיינדפולנס, סובלנות למצוקה, האפקטיביות של ההיבט הבינאישי וויסות רגשי.

בין אם אתה סובל מהפרעה נפשית ובין אם אינך סובל מהפרעה כזאת, בכל מקרה תוכל לצמוח מלמידת המיומנויות האלו ויישומם בחייך. להלן תוכל למצוא 3 מיומנויותDBT  שפרסמה פסיכותרפיסטית ששמה שרי ואן דיז'ק. מיומנויות אלה יכולות לעזור לנהל באפקטיביות רבה יותר את רגשותינו ולהוביל לחיים שמחים ובריאים יותר.

 

מיינדפולנס

מיינדפולנס משמעותו לחיות את חייך ברגע ההווה במקום להרשות לעצמך להיות שקוע בעבר ובעתיד. ע"י תרגול מיינדפולנס, אנחנו נעשים מודעים יותר למחשבות, רגשות, מעשים ולתגובות שלנו. אנחנו נעשים מסוגלים להשתהות לרגע, לעשות סוג של "פוס" או "פאווז", להתבונן, לבדוק, לזהות את הרגשות שלנו ובאופן מודע לקבל החלטות ולעשות בחירות בריאות יותר עבור עצמנו.

על מנת לתרגל את המיומנות הזאת ניתן לצאת להליכה בעוד אנחנו קשובים לעצמנו, לגופנו, לרגשות ולמחשבות שעולים בנו. תרגישו את הגוף שלכם בעוד הוא הולך ושימו לב איך הוא פשוט יודע מה הוא צריך לעשות כדי להניע את כל אחד מהשרירים ולהשיג את המטרה בהליכה. שימו לב לצבע השמיים, לעצים שאתם חולפים על פניהם ולבניינים ואיך שהם נראים.

אם המחשבות שלכם נודדות, תכוונו אותם מחדש לרגע ההווה. אתם יכולים לבחור לשים את הפוקוס על החוויה החיצונית: מה שקורה סביבכם או שאתם יכולים לבחור לשים את הפוקוס על מה שקורה בתוכם: המחשבות שלכם, הרגשות והתחושות הפיזיות. המפתח כאן הוא לשים לב למה שאתם חווים מבלי להיתפס לתוך הדבר. כלומר, להתבונן בנקודת מבט מבחוץ על החוויה.

לדוגמא, אם אתה מסתבך בתוך המחשבות של עצמך זה נראה ככה: " נועה היא ממש חמודה, היא כזאת אדם נפלא. הלוואי והייתי יותר כמוה. אני אשאל אותה אם היא רוצה שנלך יחד לשתות קפה מתי שהוא. אני רוצה להכיר אותה טוב יותר". במקום, ניתן להתבונן במחשבות שלך ואז זה נראה כך: "יש לי מחשבה על כך שנועה היא אדם נפלא.."

 

קבלת המציאות

המיומנות הזאת מתמקדת בקבלת החוויות היומיומיות שלנו והאירועים הכואבים המתרחשים בחיינו. המלחמה שלנו במציאות רק מעצימה את הסבל שלנו.

לדוגמא, אתם יושבים בפגישת עבודה, משועממים מאד, אתם מתחילים לחשוב על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות עכשיו. במקום לומר לעצמכם " יש לי כל כך הרבה דברים לעשות, זה בזבוז של הזמן שלי!" אתם מזכירים לעצמכם: "אין שום דבר שאני יכול לעשות לגבי זה כרגע. זה משהו שאני צריך לעבור. זה מה שזה. תנשום". הנה דוגמאות נוספות: אתה ממהר הביתה אבל כל רמזור שאתה מגיע אליו הוא אדום. במקום לתת לזה לתסכל אותך, אתה לוקח נשימה עמוקה ואומר לעצמך: " זה מה שזה. אני אגיע הביתה כשאגיע לשם." דוגמא נוספת, אתה צריך למלא דלק במכונית אך מחירי הדלק זינקו. שוב, אתה נושם נשימה עמוקה ואומר לעצמך: אין שום דבר שאני יכול לעשות בעניין הזה כרגע. אני צריך למלא דלק. לכעוס על העניין, לא יעזור לי כרגע. סיטואציה אחרת, אתה צריך ללכת לעבודה כי המכונית שלך במוסך. זה לא רחוק אך גשום בחוץ. אתה לוקח נשימה עמוקה ואומר: "זה רק גשם, אני אקח איתי בגדים להחלפה למקרה שאירטב ואני אתארגן כשאגיע לעבודה." במילים אחרות, "זה מה שזה".

 

תפיסה לא שיפוטית

המיומנות הזאת קשורה ליכולת להיות פחות שיפוטיים באופן כללי. כדאי להתחיל לשים לב כשאתה שופט דברים כרעים או טובים. שיפוט שלילי נוטה להעצים את הכאב הרגשי. כשאתה מרגיש חוסר שקט, כעס או תסכול , שים לב לשיפוט שלך ואז תתמקד בהחלפת השיפוט הזה עם העובדה והרגשות שאתם חשים כלפי העובדה הזאת.

 

לדוגמא, במקום "מזג האוויר נוראי היום" אתה יכול לומר "גשום הבוקר ואני מרגיש אי שקט כי אני צריך ללכת ברגל לעבודה". במקום לומר " את חברה נוראית". אתה יכול לומר: " היו מספר פעמים לאחרונה שבהם ביטלת תוכניות איתי בדקה האחרונה כדיי ללכת עם מישהו אחר במקום ואני מרגיש פגוע וכועס בגלל זה." במקום לומר: "בן הזוג שלי אידיוט". את יכולה לומר: "עבדתי הרבה שעות וכשהגעתי הביתה מאוחר אתמול בלילה, בן הזוג שלי שאל מה אני מכינה לארוחת ערב. זה ממש הכעיס אותי ואכזב אותי שהוא לא עושה מאמץ לעזור." המאמץ להיות פחות שיפוטיים לא מעלים את הכאב שלנו אך זה עוזר לנו להפחית את עוצמת הרגשות למשל כשאנחנו כועסים ובאמצעות כך אנחנו יכולים לחשוב יותר בבהירות ובתבונה, לפתוח לעצמנו אפשרויות נוספות כמו האם מתאים לי לבזבז את האנרגיה שלי בלכעוס על האדם הזה או שאני מעדיף שלא? כשאנחנו פחות שיפוטיים נוכל לקבל החלטות שמשרתות אותנו טוב יותר. לדוגמא, ואן דיז'ק לקחה את המחשב הנייד שלה לתיקון. לאחר שהיא אספה אותו, היא שמה לב שפרזנטציות ומסמכים חיוניים חסרים. מסתבר שהטכנאי חשב שהיא שמרה את הכל תחת מסמכים ולכן לא עשה לה גיבוי לכונן C. כמובן שהיא מאד כעסה. היא מספרת שאחרי שהיא לקחה נשימה עמוקה, היא שאלה אותו מה אפשר לעשות (במקום מיד לבקר אותו ולצרוח עליו). אולי זה לא ייפתר, היא אומרת אבל לשפוט אותו רק יגביר את הכעס שלי ולא מתאים לי לבזבז את האנרגיה שלי על זה. נוסף על כך, הסטרס ללא ספק אינו טוב לבריאות, בלשון המעטה.
לסיכום, כולנו יכולים לצמוח מכך שנהיה מודעים יותר למחשבות ולרגשות שלנו, נקבל את המצב כפי שהוא ("זה מה שזה") ונהיה פחות שיפוטיים כלפי עצמנו וכלפי אחרים. מיומנויות אלה יכולות להוביל אותנו לחיים בריאים יותר.

 

Google

טיפול דיאלקטי התנהגותי DBT
Rated 5/5 based on 44 reviews
DBT טיפול, טיפול דיאלקטי קוגניטיבי | Dialectical behavior therapy
מכון טמיר לפסיכותרפיה
יגאל אלון 157 תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 1800509809


תגובות
אין תגובות לפוסט

התמודדות עם ערך עצמי נמוך

ערך עצמי נמוך מלווה אנשים רבים לאורך חייהם, ילדים, מתבגרים ומבוגרים כאחד. לעיתים הוא מלווה את האדם בתקופות מסוימות ולעיתים מאז ומתמיד, והינו הרסני מאוד באשר לאושרו של האדם. ערך עצמי נמוך הינו תפיסת עצמי ותפיסת היכולות שלי כנמוכות, כלא טובות מספיק, בתחומי חיים שונים כגון לימודים, השכלה, יחסים חברתיים, זוגיות והורות. אנשים הסובלים מערך עצמי נמוך נוטים לביקורתיות קשה כלפי עצמם, לא מקבלים את עצמם ולעיתים גם לא מאמינים ביכולותיהם לשנות או להשתפר.

אנשים בעלי ערך עצמי נמוך נוטים לתלות כשלונות בסיבות פנימיות הקשורות לאופיים ולכישוריהם, תוך התעלמות מסיבות חיצוניות גלויות לעין. למשל, "לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכם מספיק, לא טוב במקצוע הזה", "הזוגיות הזו הסתיימה כי אני אדם לא מושך, לא מהנה", "אני לא מוצא עבודה כי אני לא מספיק טוב". נראה כי הם מפספסים את החצי השני של קשת הסיבות האפשריות. בניגוד לכך, הם נוטים לייחס הצלחות לסיבות חיצוניות או למקריות, לא נותנים לעצמם את הקרדיט על כך. למשל, "הצלחתי במבחן כי הוא היה קל", "התקבלתי לעבודה כי אף אחד אחר לא ניסה להתקבל". קל לראות מדוע אנשים בעלי ערך עצמי נמוך פוגעים בסיכוייהם להתקדם, להגשים את עצמם ואת חלומותיהם. הם אלה שמכשילים את עצמם, לא מאפשרים לעצמם ולאחרים לראות את הטוב שבהם.

לעיתים, אנשים בעלי ערך עצמי נמוך נוטים לפרפקציוניסטיות, לא מקבלים את תוצריהם אם הם לא בדיוק כפי שהתכוונו או בדיוק מושלמים כפי שהיו צריכים להיות, והם נוטלים את האשמה על כך על כתפיהם. בנוסף לכך, הם גם נוטים להיאחז רבות בחיזוקים חיצוניים, כיוון וממעיטים לתת חיזוקים כאלה לעצמם. כל מילה של אדם אחר יכולה להפוך את מצב הרוח בו נמצאים, לרומם את רוחם או לשבור אותו.

ערך עצמי נמוך, במקרים מסוימים, מלווה במאפיינים שונים:

  • הימנעות מעשייה, דחיינות, חוסר מוטיבציה. האדם כה מאמין שלא יצליח, עד שכלל לא מנסה, או לחילופין דוחה את העשייה כמה שניתן על מנת לדחות את ההתמודדות עם הכישלון שצופה לעצמו.

  • דכדוך, לעיתים דיכאון, חרדה, חוסר יציבות של מצב הרוח. אלה נובעים מכך שהאדם רואה עצמו באופן כה לא מחמיא, כל כך היה רוצה להיות אחרת, כך שעסוק כל הזמן בדברים בהם הוא רואה עצמו כגרוע ובפחד להיפגש עימם שוב ושוב.

  • פסימיות, תחושת יכולת "לחזות את העתיד". האדם יודע מראש להגיד שיכשל, גם אם אין סיבה מוצדקת להניח כך. מראש יודע להגיד שלא יצליח, שלא יהיה טוב מספיק, גם אם הינו חסר ניסיון קודם בתחום.

במקרים מסוימים, אנשים בעלי ערך עצמי נמוך נמצאים בתקיעות בחייהם, לא מסוגלים להתקדם, עסוקים בלבקר ובלרדות בעצמם במקום בחיפוש הזדמנויות לממש את רצונותיהם. במצבים כאלה, יש צורך בתמיכה טיפולית.

סוגים שונים של שיטות טיפוליות נמצאו כיעילים ביותר בהתמודדות עם ערך עצמי נמוך. הטיפול הפסיכותרפי, ביחד עם הקשר האמפתי, המכבד ומעצים שנוצר בין המטפל למטופל, נותן למטופל הזדמנות לעבור חקירה רגשית, להבין את הבעייתיות ברגשותיו ולמצוא דרכי התמודדות אחרות.

טיפול אשר נמצא כיעיל במיוחד להתמודדות עם ערך עצמי נמוך הוא טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הטיפול מתמקד בחשיפת דפוסי החשיבה הבעייתיים והמוטעים של המטופל והפרכתם, וכמו גם בדפוסי ההתנהגות הבעייתיים שלו (כגון, הימנעות, דחיינות). לאחר חשיפת הנטיות המוטעות של האדם, הטיפול מסייע לו באופן הדרגתי לרכוש כלים להתמודדות אדפטיבית יותר עם תחומי החיים השונים, מעלה את תחושת הערך העצמי שלו ואת תחושת המסוגלות שלו באשר ליכולתו להתמודד. במקרים מסוימים, מספיק גם טיפול קצר מועד, של כשתיים עשרה פגישות טיפוליות, המתמקד בהווה, בפתרון מעשי של הבעיה עימה מגיע המטופל, על מנת ליצור שינוי עמוק ויציב בחייו.

ערך עצמי נמוך הינו מצב נפוץ יחסית אשר פוגע קשות בכל הסובלים ממנו. לכן, חשוב מאוד לקבל תמיכה טיפולית מתאימה ממטפל חם ומקצועי, אשר ילווה את האדם בדרך לשינוי דימויו העצמי ויוביל לשינוי מהותי בחייו.

עוד על טיפול בערך עצמי נמוך 

כתבה: יעל טל

תגובות
אין תגובות לפוסט
07.08.2015 | 15:35

ROCD- על OCD וזוגיות

OCD היא הפרעת חרדה טורדנית כפייתית. הסובלים מההפרעה מתאפיינים בהתנהגויות אובססיביות שמטרתן להרגיע את האדם, כאשר הדוגמאות הנפוצות הן חזרתיות על מעשים שונים כגון רחיצת ידיים, וידוא דברים הקשורים בסדר ועוד, במטרה להרגיש נקיים, מסודרים.

ROCD, כלומר- relationship OCD, הוא הפרעת OCD בזוגיות, המתבטאת בטרדות הקשורות לזוגיות. קשר זוגי הינו מלא בספקות ובחוסר וודאות עבור כל אדם, לא ניתן לדעת לאן יתפתח הקשר וכיצד ייגמר. עבור הסובלים מהפרעת OCD, הזוגיות מייצרת חוסר ודאות כבד מידי, אשר מתקשים להתמודד עימו. הסובלים מ-ROCD במערכת היחסים בה נמצאים מנסים לחתור לשלמות אשר אינה אפשרית. עסוקים בלהבטיח וודאות בכל דרך שניתן, גם כשלא ניתן, מנסים להיאחז בהבטחות.

מרבית האנשים מקבלים את חוסר הודאות שמייצר הקשר הזוגי, אך הסובלים מ-ROCD הינם חסרי רגיעה, עסוקים בלוודא את טיב הקשר בו נמצאים. כל אירוע נתפש כמבחן זוגי וכבעל משמעות. עקב החתירה האובססיבית לשלמות, הסובלים מ-ROCD אינם מסוגלים להניח לחסרונות של בני זוגם, עסוקים כל העת בלנסות לייצר אצלם שינוי על מנת להגיע לשלמות.

בגלל שזוגיות היא אכן מצב חסר וודאות אשר מקשה על אנשים רבים, גם כאלה שאינם סובלים מ-ROCD, הפרעה זו היא קשה ביותר לאבחון. קשה לאבחן מתי השאלות הרגילות העולות לאדם בקשר זוגי, כגון האם הוא נמצא עם האדם המתאים עבורו, הופכות לאובססיביות ולא מאפשרות לאדם להפיק את המירב מהזוגיות בה נמצא. בגלל שמדובר בחתירה כפייתית אך מוסווית לשלמות, לעיתים קרובות גם קרוביו של האדם כלל לא שמים לב לכך שיש קיצוניות לא בריאה בהתנהגותו, אשר מפריעה לו במערכות יחסים זוגיות בחייו ובמקרים מסוימים אף גורמת לו להימנע מזוגיות.

סממנים אשר בכל זאת ניתנים לזיהוי ומאפיינים ROCD:

  • גם כשהאדם מגיע להחלטה הקשורה לקשר הזוגי בו נמצא, הוא עדיין נותר בעיסוק תמידי סביב האופציה עליה ויתר, האם זו הייתה ההחלטה הנכונה. למרות שהגיע להחלטה, לא הגיע לכדי רגיעה.

  • ההתלבטויות הבלתי פוסקות של האדם אינן מאפיינות קשר זוגי אחד אלא מהוות דפוס חוזר בקשרי זוגיות.

  • חתירה כפייתית לשלמות, קושי בהתמודדות עם חסרונות של הקשר או של בן הזוג, ניסיונות חוזרים לתקן את מה שלא ניתן, גם במחיר של רמיסת רגשותיו של בן הזוג.

  • חיפוש אחר אישורים, הוכחות, הבטחות וכל דבר המעניק ביטחון וודאות. חשוב להדגיש כי זהו חיפוש אישורים "על סרק", כיוון ובזוגיות, כמעט ושום דבר אינו יכול להיות ודאי. האדם אינו יכול לחזות מה צופן העתיד ולכן, אין משמעות להבטחות ולהוכחות, וכן אין טעם לחפש אחריהן.

  • האדם עורך השוואות לקשרי זוגיות אחרים בו נמצאים חבריו, משפחתו ואף דמויות מסרטים. אינו מבין שכל קשר זוגי הוא שונה מהאחר, אינו מבין שגם מה שנראה מושלם מן הצד אינו בהכרח מושלם, חושב שניתן להעתיק או לשחזר קשר של אחר.

  • בחינה עצמית של הרגשות שחש האדם כל הזמן. האדם נמצא בבחינה עצמית מתמדת, שואל עצמו שאלות כגון "אני מאושר איתה?", "אני יכול למצוא בחורה שתתאים לי יותר?", "אני מאוהב?".


את כל הדוגמאות האלה ניתן לסכם בהתנהגות אובססיבית בכל הקשור לאופי הזוגיות ולטיבה, בחוסר יכולת להכיל מורכבות, מצב שאינו רק מושלם, וכן חוסר יכולת להגיע לשלווה ולרגיעה. חשוב להדגיש כי ROCD משפיע במידה קשה והרסנית על יכולתו של הסובל מההפרעה לקיים קשרי זוגיות. בן הזוג נמצא כל הזמן תחת מבחן שאינו נגמר, מרגיש תחושת דריכות, לא מצליח להרגיע את האדם הסובל מההפרעה ולכן, לא מגיע לשלווה בעצמו.

טיפולים פסיכו דינמיים הוכחו פעמים רבות כיעילים בהתמודדות עם הפרעת OCD, וגישות שונות מציעות טיפולים גם ל-ROCD. אחת משיטות הטיפול הנפוצות לטיפול ב-OCD הוא טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) המנסה להתמודד עם דפוסי החשיבה ודפוסי ההתנהגות הלא אדפטיביים של המטופל, להעניק לו באופן הדרגתי כלים להתמודד עימם ובמטרה לשנות אותם. כאשר מדובר ב-ROCD, המטפל מנסה לסייע למטופל לרכוש יכולת להכיל מורכבות של מערכות יחסים, הבנה שהמושלם ביותר שאפשר להשיג הוא בהכרח אינו לגמרי מושלם, הבנה שהציפייה לשלמות אינה אפשרית. המטפל מקנה למטופל, אשר להפרעה ממנה סובל השלכות הרסניות על חייו ועל רגשות בן הזוג, דרכים להתמודד עם הספקות אשר עולות לו, דרכים שאינן כוללות חקירה מתמדת וכפייתית.

גם טיפול פסיכו דינמי זוגי, או אף טיפול CBT המשלב את בן או בת הזוג, נמצאו כיעילים ביותר בהתמודדות עם ROCD. כיוון שבמרבית המקרים, לא מדובר בהפרעה שניתן לפתור במלואה, ניתן ללמד גם את הפרטנר להתמודד עם המטופל הסובל מההפרעה. ניתן ללמד זוגות לנסות להשתלט על ההפרעה ביחד, למצוא שלווה ביחד, ולכל הפחות- ללמוד להבין את המצוקה הקשה בה נמצא הסובל מ-ROCD. ההבנה מובילה ליכולת טובה יותר לגלות אמפתיות וסובלנות, אשר משפרים את הקשר בין בני הזוג, מעלים את הזוגיות שלב אחד למעלה ומאפשרים לסובל מהפרעת ה-ROCD להתמודד עם המצוקה בה נמצא בהדרגתיות.

חשוב להדגיש כי גם הסובלים מ-ROCD יכולים לקיים קשר זוגי מלא, בריא וארוך טווח. עם התמיכה הטיפולית הנכונה ובן זוג מכיל ואוהב, יכול גם הסובל מההפרעה להגיע לחיים שלווים ורגועים.   

כתבה: יעל טל

תגובות
אין תגובות לפוסט

ראיון עם רונית שרון, על טיפול דינמי ממוקד

היי רונית, ספרי לי על עצמך

שמי רונית שרון, אני בהכשרתי עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית ומטפלת מוסמכת. אני מנהלת מרכז לילדים והורים, לילדים בסיכון ומשפחותיהם. יש לי קליניקה פרטית ואני פסיכותרפיסטית פרטנית ומשפחתית. בנוסף, אני מרצה ודוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים.

איך הגעת לטיפול האינטגרטיבי הממוקד בזמן?

ב-16 שנה האחרונות אני מנהלת מרכז לילדים והורים בירושלים. המרכז נקרא "מרכז טליה" והוא נותן מענה לילדים והורים מהלשכות לשירותים חברתיים של עיריית ירושלים והתקצוב הוא לשנה. מלכתחילה עלה איזשהו מתח מאוד גדול סביב השאלה: איך נותנים מענה מצד אחד לפגיעות מוקדמות של מטופלים, של מבוגרים וילדים, שעוסקים בכל כך הרבה מוקדי כאב, כמו תחושות הנמכה בדימוי העצמי, חוויות של דחיה, בדידות ועוד, לבין הצורך הכל כך חזק שבעקבותיו המשפחות מופנות אלינו במענה אופרטיבי בהתמודדות בחיי היומיום, עם כל מני סיטואציות: גם תוך-אישיות, אינטרה פסיכיות, אבל גם שקשורות להורות ומשפחה. מתחילת הדרך עסקנו, גם הצוות וגם אני, באיך מפתחים איזושהי שיטת טיפול ייחודית ועם הזמן נבנתה שיטה טיפולית ייחודית שתפורסם במאמר פרי עטי באחד מכתבי העת, גם של פסיכותרפיה וגם של חברה ורווחה. למאמר זה יש לי שותפה לכתיבה שהיא גם עובדת באוניברסיטה, שמה הוא ד"ר אורלי אולשטיין.

ספרי לי על שיטת הטיפול הייחודית הזאת

שיטת הטיפול הזאת מבוססת על שני רעיונות: הרעיון הראשון זה מתן טיפול נפשי ממוקד, קצר מועד, של בין 16 ל-24 מפגשים, והרעיון השני הוא האינטגרציה בתהליך הטיפולי שמאגד לתוכו גם שיטות דינמיות וגם שיטות התנהגותיות, קוגניטיביות ומערכתיות. מבחינת הגבלת הזמן אנחנו יודעים ששיטת טיפול מוגבלת בזמן היא שיטה שהרבה אנשים רוצים אותה, כי היא מהירה וזולה, ולכן התחלנו לעסוק בשאלה של איך מצד אחד אנחנו ניתן מענה, רחב מימדי, עמוק המורכב ממספר שלבים, ומצד שני איך נותנים כלים אופרטיביים וכך התחלנו לפתח את השיטה הזאת. מטרת הטיפול האינטגרטיבי הממוקד בזמן היא לשלב בין זיהוי והבנה של מוקדי כאב וקושי, וכאן אנחנו מבססים את השיטה שלנו על הטיפול הדינאמי הממוקד בזמן של גבי שפלר (שכתב מספר ספרים וכבודו מונח במקומו), שאומר בעצם "בוא נזהה ונבין את מוקדי הכאב והקושי ונבין את ההשלכות של הקונפליקטים הפנימיים של הפרט על חיי היומיום שלו", והתוספת שלנו זה הקניה של כלים אפקטיביים בתחום ההתנהגותי ובתחום הקוגניטיבי להתמודדות שקולה עם מצבי כעס, לחץ ומשבר בפרק זמן מצופה. זו המטרה. משך השיטה הוא 16 עד 24 מפגשים, כשמה שאנחנו עושים זה מחלקים את ה-24 מפגשים האלה למפגשים שכוללים היכרות, זיהוי והבנה של מוקדי הקושי, גזירה וכימות וזיקוק של מטרות, קבלת היסטוריה בכל מני דרכים מגוונות שאנחנו משתמשים בהן, לאחר מכן הצגת תמה מרכזית, שהיא גם מבוססת על השיטה של הטיפול הדינמי הממוקד בזמן, אבל השיטה הזאת, מעבר להצגת התמה, כוללת אחר כך גם התערבות, ובהתערבות שיושבת בעצם על התמה אנחנו ממש מלמדים. מלמדים גם תרגול של תבניות מחשבתיות ברמה הקוגניטיבית, ה-CBT מי שמכיר, וגם התנהגויות חלופיות ומאוזנות, "מה אני עושה במקום דפוס ההתנהגות שזיהיתי והבנתי שהוא הלוקה בחסר, הוא זה שמכשיל אותי כל פעם מחדש", ואנחנו ממש נותנים טכניקות של ויסות ושליטה בכעסים. זה בגדול המבנה של השיטה הזאת.

אני מבינה שבטיפול האינטגרטיבי משולבים כלים גם מעולם ה-CBT  וגם מהעולם הדינמי, איך אפשר באמת לשלב בין שתי הגישות?

הגישה המערכתית היא הגישה השלטת יותר, היא מהווה מטריה לשאר גישות. הסיבה היא שאני רוצה לראות מקסום של יכולות של אדם לא רק בתוך החדר הטיפולי, אלא באמת לדעת שאחר כך הוא יצא מחדר הטיפולים ויש לו ארגז כלים כזה שמאפשר לו להתמודד בצורה הרבה יותר טובה עם המשפחה שלו, עם החברה, עם הקהילה שלו, משהו בצורה הרבה יותר אפקטיבית וברורה.

בפועל השילוב מתבצע בצורה כזו: בדרך כלל בשלבים הראשונים יהיו מפגשים הרבה יותר דינמיים, בשלב שבו אני מנסה להבין את מוקדי הקושי והכאב ואני לוקחת את ההיסטוריה האישית וזוגית והמשפחתית אני מנסה בצורה הדינמית הממוקדת בזמן לנסות להבין ולעזור לאדם לראות מה מוקדי הכאב, איפה הסכסוך הפנימי ובאיזה דפוסי התנהגות הוא משתמש שמכשילים אותו כל פעם מחדש, או אולי לא מכשילים כמו כבר לא רלוונטיים לו כמו שהיו רלוונטיים בעבר, ואז, מתוך הסוגיה הזאת וההבנה איך מוקדי הכאב משפיעים על ההווה שלו היום כילד, כהורה, כמבוגר, אז, בשלב המתקדם יותר אני אתן לו כלים אופרטיביים, שזה כבר יותר מתוך תבניות – גם קוגניטיביות וגם התנהגותיות.

למי היית ממליצה לפנות לטיפול האינטגרטיבי הממוקד בזמן?

הטיפול נוצר לאוכלוסייה של מרכזי ילדים והורים, שהרבה פעמים מדובר במשפחות מורכבות יותר שמופנות אלינו מהלשכות של השירותים החברתיים, אבל אני סיימתי כבר עשרות אם לא מאות דרכי עבודה כאלה עם המטופלים שלי בקליניקה הפרטית, ואני רואה שלמעט אנשים שמתמודדים עם מחלות נפש פעילות ו/או הפרעות אישיות מורכבות וקשות, זה מתאים לכולם. כי רוב האנשים בעידן המודרני רוצים תוצאות מהר ובזול, וברגע שאני אומרת שאני מציעה מספר מסוים של מפגשים שלאחר מכן תהיה הערכה של כימות ובדיקה של האם השגנו את מטרותינו, אז אני בהחלט רואה שמרבית האנשים נענים לזה.

יש גם המון שיעורי בית בשלבים של ההתערבות עצמה שבו אנחנו ממש מתרגלים כל מני סיטואציות בתוך הטיפול ואחר כך האדם מקבל את זה כשיעורי בית. בהתחלה ברמה של צפייה בעצמו ואחר כך ממש תרגול של מחשבות והתנהגות חלופית.

תוכלי לספר לי על ספור מקרה, דוגמה למטופל שהפיק תועלת מהטיפול?

אני בהחלט יכולה לספר על מטופלת שלי, שכשהיא הגיעה אליי במסגרת העבודה במרכז לילדים והורים היא הגיעה אליי סביב התעללות והזנחה קשה. בילדותה אבא שלה התעלל בה, אחר כך היא גם בחרה בבן זוג אלים, אני אומרת שהיא בחרה כי היא אמרה לא פעם ולא פעמיים שהיא ידעה שהוא יהיה אלים כלפיה, בן זוג שבאמת הרביץ לה מכות נמרצות, הגיעה למקלט לנשים מוכות ומשם הגיעה אלינו למרכז ואמרה לי כשהגיעה "רונית, הדבר היחיד שאני יודעת כשאני רואה את בני זה שכשקשה לי איתו, כשהוא מאוד מרגיז אותי, זה להרביץ לו, ואני לא מרביצה לו כי אני אדם רע, אלא אני מרביצה לו כי אני לא יודעת משהו אחר, ואני רוצה ללמוד משהו אחר ועם המסר הזה אנחנו גם הלכנו אחורה כדי להבין באמת את הכאב, את חוויות הדחיה, את ההתעללות הקשה שהיא חוותה, אבל בהמשך היא קיבלה ממש כלים אופרטיביים איך להתמודד עם הבן שלה והיא יצאה מהמרכז אחרי כשמונה חודשים ואמרה "יש לי כלים, היום אני יודעת להפריד בין הילד שמזכיר לי כל כך את אבא שלי ואת בן זוגי לבין הילד שאני מתמודדות איתו, שלפעמים מרגיז אותי אבל לרוב הוא פשוט ילד חמוד ומקסים", ואחד הדברים שהיא אמרה שבאמת ריגש אותי זה כשהיא אמרה "למדתי לאהוב אותו, למדתי לראות גם את היכולות והכוחות שלו".

תודה רבה לך.

מראיינת: מור צח



תגובות
אין תגובות לפוסט

העברה והעברה נגדית בטיפול קצר מועד

תופעת ההעברה זוהתה והוגדרה לראשונה ע"י זיגמונד פרויד,  המוכר בעולם הפסיכולוגיה כאבי הפסיכואנליזה (שיטת טיפול פסיכולוגי). העברה היא תופעה בה אדם מפנה באופן בלתי מודע את הרגשות שחש לאדם מסוים אל עבר אדם אחר. בטיפול פסיכולוגי, העברה משמעותה הפניית רגשות שמרגיש המטופל לאחר משמעותי בחייו אל עבר המטפל, באופן בלתי מודע. תופעה זו היא אחת הנחקרות, הידועות והמדוברות ביותר בטיפול הפסיכולוגי ונחשבת כמשמעותית מאוד בתהליך הטיפולי ובתהליך חקירת התהליכים הפנימיים של נפש המטופל.

העברה נגדית, תופעה נוספת המאפיינת את הטיפול אשר הוגדרה גם היא לראשונה ע"י פרויד, היא למעשה תגובתו של המטפל להעברה שנעשית ע"י המטופל והרגשות שאלה מעוררים בו, או לחילופין הזדהות עם רגשותיו הלא מודעיו של המטופל. כיום, העברה נגדית נחשבת כמשמעותית יותר בקידום התהליך הטיפולי והבנת עולמו הרגשי של המטופל.   

כיום, מקובל לחשוב שבתהליך הטיפולי לוקחים חלק שני סובייקטים. מטפלים רבים כבר לא מאמינים בתיאורם כ"לוח חלק" המוכר מן השיטות הקלאסיות, אלא להפך, מאמינים שיש חשיבות עליונה לתגובה הרגשית שמעורר בהם המטופל ורגשותיהם כלפיו. מתוך הקשר הדדי הנוצר בין המטפל למטופל, כשהאחריות לגורלו נחה על כתפי שני הצדדים, צומח התהליך הטיפולי. המטופל צריך לחוות את המטפל כאדם שלם עד כמה שניתן במסגרת טיפולית וחד צדדית מעין זו.

אחד מהטיפולים הפסיכולוגיים המבוקשים ביותר כיום הינו טיפול קצר מועד. זוהי שיטת טיפול מוגבלת בפרק זמן מסוים אשר נקבע מראש בתחילת הטיפול, לרוב של כשתיים עשרה פגישות שבועיות. הטיפול קצר המועד מתמקד בבעיה ספציפית ממנה סובל המטופל, מגדיר מטרת טיפול ספציפית ומקנה כלים להתמודדות עימה. בטיפול מסוג זה, המטופל אקטיבי מאוד בתהליך שהוא עובר, לוקח חלק פעיל בהחלטות ובחקירה העצמית. טיפול פסיכודינמי קצר מועד מתמקד בהווה ובהקניית כלים פרקטיים, מפאת קוצר הזמן הטיפול פחות עוסק בחקירת קורותיו של המטופל והאופן בו עוררו את הבעיה ממנה סובל.

רבות דובר על העברה ועל העברה נגדית בטיפול קצר מועד. יש האומרים שמעצם העובדה שהטיפול מוגבל בזמן ומעצם אקטיביות המטופל כלל לא מתרחשות תופעת ההעברה או תופעת ההעברה הנגדית. אחרים לעומת זאת, סבורים שהעברה מתרחשת בכל טיפול באשר הוא, אך שבטיפול קצר מועד אין זמן ומקום לנתחה, וגם אין צורך בכך לאור ההתמקדות הפרקטית בהווה.

מחקרים מעידים כי קיומה של העברה נגדית בטיפול עשויה לנבא את תוצאות התהליך הטיפולי. ואכן, תיאורטיקנים רבים בני זמנינו מאמינים כי להעברה וכן להעברה נגדית תפקיד משמעותי גם בטיפולים קצרי מועד. זאת, כיוון והעברה מאפשרת הצצה לעולמו הפנימי והבלתי מודע של המטופל גם מבלי חקירה מעמיקה החושפת אט אט את שכבות הנפש, וכן ההעברה הנגדית מהווה זרז לתהליכים הטיפוליים. מטפל מנוסה יודע לזהות את ההעברה שעושה המטופל וכן מודע לאפקט ההעברה הנגדית, מסוגל לשלוט בו ולתעל אותו למקומות הנכונים.

כתבה: יעל טל

תגובות
אין תגובות לפוסט

טיפול בחשיפה ל-OCD

ERP – Exposure & Response Prevention

בפן ההתנהגותי: שיטת הטיפול המועדפת כיום הינה ERP – Exposure & Response Prevention: חשיפת המטופל לגורמים מעוררי החרדה ומניעת התגובה הטיפוסית בה השתמש עד כה. על החשיפות להיעשות בצורה הדרגתית, בהתאם לרשימת המצבים מעוררי המחשבות האובססיביות שהכין המטופל. בכל פעם יש לחשוף את המטופל לפריט מסוים עד הגעה למצב בו החרדה שמעורר הפריט יורדת עד למחצית מרמתה המקורית כשהשאיפה הכללית היא הגעה לרמת חרדה מינימלית. כמו כן, עליו לתעד את מחשבותיו ותחושותיו במהלך החשיפה ולאחריה. ישנה חשיבות רבה לכך שתרגילי החשיפה יבוצעו גם במהלך הפגישות עם המטפל וגם בזמן שבין פגישה לפגישה, במגוון מצבים. את החשיפות עצמן יש להתחיל לבצע כבר בשלבים המוקדמים של הטיפול, שכן הן בעלות השפעה רבה על הפן הקוגניטיבי. בנוסף לכך יש לזכור כי על החשיפות להיות מותאמות להערכות השגויות העיקריות המאפיינות את דפוסי החשיבה של המטופל, בכדי למקסם את השפעת העבודה הקוגניטיבית. במקרה של שירה מומלץ להתחיל בחשיפות מזעריות מדומיינות כגון לדמיין נגיעה בידית השירותים, לדמיין נגיעה במיכאל מבלי לשטוף את ידיה קודם לכן ועוד. יש לבקש משירה לבצע חשיפות אלו בפרקי זמן הולכים ומתארכים (להתחיל מ-10 שניות, לעלות ל-45 שניות וכן הלאה) ובכל פעם לתעד את מידת חשיבות המחשבה ומידת המצוקה שהיא מעוררת. כך ניתן לעבוד עם שירה על ההערכה השגויה שהיא מבצעת באשר לחשיבות יתר של מחשבות. ברגע שתדווח שירה כי החשיפה המדומיינת מעוררת בה חרדה במידה פחותה, ניתן לעבור לחשיפה in vivo: נגיעה בידית דלת השירותים בבית והמתנה של מספר דקות בטרם תרחץ את ידיה, ולאט לאט לעלות את מידת החשיפה, כשכל חשיפה מערבת מידה רבה יותר של אחריות הקשורה לדאגתה האובססיבית באשר לבריאותה ובריאותו של מיכאל (כך תוכל לבחון עיסוקה באחריות היתר שהיא מפעילה על עצמה): נגיעה בידית הדלת הראשית של הבית ואז לגעת במיכאל מבלי לרחוץ ידיים, נגיעה והשארת היד על הידית ואז לגעת במיכאל, יציאה החוצה וכניסה הביתה, יציאה ועמידה מחוץ לביתה וכן הלאה עד הגעה לחשיפות המעוררות את האובססיות במלוא עוצמתן, כגון: הליכה ברחוב לבד בבגדים תואמים לעונה, יציאה עם מיכאל החוצה והליכה איתו ברחוב מבלי לעבור לצידו השני של הרחוב, נגיעה בפחי זבל ואז במיכאל, הליכה לפארק עם מיכאל, מתן אפשרות למיכאל להסתובב חופשי (כמובן בהשגחה) ולהתלכלך במידה סבירה מבלי לקלח אותו. בנוסף, ניתן לשלב גם חשיפות לא טיפוסיות שמטרתן הגברת החשיפה לאיום, בכדי לאפשר בחינה של האובססיה של שירה באשר לבריאותה ובריאות בנה (למשל – שתשאיר את שקית הזבל בסלון ואז תבחן האם היא או מיכאל חלו). כמו כן, יהיה על שירה לבצע מספר מטלות שמטרתן לסייע לה להתבונן על הערכותיה השגויות בכדי שתוכל להתחיל לשנותן: כך למשל, לאחר כל חשיפה יהיה על שירה לתעד האם היא מרגישה לא טוב או שמא מיכאל חלה לפתע. העדר אינדיקטורים מציאותיים להתממשות פחדיה של שירה יהווה עדות להערכת היתר שהיא עושה באשר לאיום.
קשיים אפשריים בטיפול: הקושי העיקרי שניתן יהיה לצפות במהלך הטיפול בשירה הינו סירובה האפשרי לשתף פעולה עם החשיפות הגוברות, משום שהאובססיות של שירה נוגעות לבריאותו של בנה. ניתן לשער כי שירה תתקשה לבצע חשיפה הקשורה לבנה לאור העובדה שהוא בנה הבכור, שכה ייחלה וציפתה ללידתו ומכיוון שמצבה החמיר עקב דאגתה לו. כמו כן עשויה שירה להתקשות לעשות את האבחנה בין המחשבה האובססיבית לבין הפרשנות שלה את אותה מחשבה. קושי נוסף שעשוי לעלות הוא חוסר אמונתה של שירה ביכולתה להתגבר על ההפרעה, עקב רגשי הנחיתות שהיא חווה כחלק מהאפיזודה הדיכאונית ממנה היא סובלת.


תגובות
אין תגובות לפוסט

טיפול משולב ביופידבק

אילה רוכוורגר


הרפואה מכירה היום יותר ויותר בקשר הדו–סיטרי בין תהליכים גופניים ונפשיים.

" לפי מחקרים קליניים לפחות 75% מכל הביקורים אצל הרופאים נובעים לפני הכל מדחק  
   (STRESS) ובמונחים של תמותה, הדחק הוא גורם סיכון חמור יותר מהטבק"

מתוך הספר ללא פרויד ללא פרוזאק, ד"ר דויד סרוואן-שרייבר

רופאים ופסיכולוגים מדווחים עד כמה  משפיעים מתחים, חרדות ומשברים רגשיים על ההתנהגות, החשיבה, והבריאות הגופנית של האדם.


מהו ביופידבק?

הביופידבק (משוב ביולוגי) הינה שיטה טיפולית מרתקת, יעילה ומוכחת, המבוססת על מרכיבים מתחום הרפואה, הפסיכולוגיה, הביולוגיה והמחשבים.  מטרתה השגת שיפור בבריאות הגוף והנפש. היא משלבת מכשירי מדידה, אשר נותנת לנו משוב  אודות מערכות אוטונומיות בגופנו על מנת לאפשר לנו גמישות וויסות עצמי.  

  • היא משמשת סוג של מראה ממוחשבת המאפשרת לנו "לראות" ו"לשמוע" מה משדר לנו הגוף בזמן אמת.

  • היא מסייעת לאדם לפתח מודעות והבנה לתהליכים המתרחשים בגופו. 

  • היא מאפשרת לאדם לרכוש את היכולת העצמית להשפיע על פעילותן של מערכות אוטונומיות בגוף באמצעות למידת שיטות של ויסות ואיזון, ולשפר את בריאותו הכללית.


השיטה מבוססת על מחקרים בתחום הפסיכופיזיולוגיה המוכיחים כי כל שינוי בגוף גורם לשינוי מחשבתי-רגשי, וכל שינוי רגשי-מחשבתי מלווה בשינויים גופניים (גרין, גרין וולטרס,1970). אנו יודעים שפעילות חברתית או שיחה טובה עשויות להעלים כמה כאבים בגוף, או הליכה נעימה מצליחה לסדר לנו את המחשבות בראש ומרגישים טוב יותר. אם נכנס קצת יותר לעומק הגישה הפסיכופיזיולוגית יישומית, מסתבר כי היכולת לפתח מיומנויות לוויסות עצמי על תהליכים גופניים אוטונומיים המתרחשים בגופנו, כמו הזעה, פעילות חשמלית של הלב, שינויים בקצב הלב, טמפרטורת הגוף וכו' עשויה להוות מנוף לשינויים רגשיים וחשיבתיים ארוכי טווח.

ביופידבק היא שיטה בטוחה, מוכחת מדעית, ונמצאת בשימוש כיום בבתי חולים, במרכזי ספורט ומחקר, אוניברסיטאות, ובקליניקות של פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים. היא מסייעת בטיפול בכאבים שונים, מחלות כלי דם, קשיי נשימה, קשיי עיכול, הזעה, הפרעת קשב וריכוז על כל השלכותיה, קשיים חברתיים, התנהגותיים, כעסים, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה, מתח מצטבר, התמודדות בסיטואציות של משבר ושיפור יכולות ותפקודים.


איך ביופידבק עובד?

המערכת הממוחשבת מאפשרת למדוד ולהציג על המסך בזמן אמת מדדים גופניים שונים, כמו: הטמפרטורה של הגוף, מידת ההולכה החשמלית של העור, השינויים בקצב הלב, מתח השרירים ועוד. הטכניקות הנלמדות במהלך הטיפול מאפשרות לאדם לפתח מיומנות ויכולת לשלוט במדדים, ולפיכך גם להשפיע על מצבו הפסיכופיזיולוגי הכללי.

.D:אילהביופידבקאתר אילה ביופידבקתמונותIMG_6025.JPG

תמונת הביופידבק של מ. אדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז גילתה דפוס של שינוי משמעותי כשעלה נושא הלמידה, ההשכמה או חוסר הסדר בביתו. במקביל לשינויים במדדים הגופניים תיאר גם רגשות של חרדה ואובדן שליטה. בטיפול ביופידבק בשילוב טכניקות קוגניטיביות וויסות רגשי ראינו תוך מספר פגישות שיפור בתמונת הביופידבק, והאדם יכול היה לווסת את תחושותיו ומחשבותיו. יחד עם השיפור בערוץ הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי, חל גם שיפור בתפקוד ובהישגים.


למה כדאי לשלב ביופידבק בטיפול?

הרפואה המודרנית מכירה בעובדה שרוב הסיבות המביאות היום אנשים לבקש עזרה רפואית, קשורות למצב רגשי כמו מתח, לחץ, מצב רוח ירוד ושחיקה. חלק ניכר מתסמיני המחלות הנפוצות ביותר יכול להשתפר אם הטיפול הוא משולב, ומכיל בתוכו התייחסות רגשית וגופנית. חלק גדול ממחלות העור, לחץ הדם, כאבים בלתי מוסברים, בעיות עיכול שונות ועוד הפרעות רבות ושונות הם למעשה תופעות פסיכוסומטיות.

הטיפול בביופידבק למבוגרים יעיל  ומאפשר למידת טכניקות המשפרות תפקוד והרגשה. הוא מהווה גם פיתרון מוצלח למי שאינו מעוניין או מאמין בטיפול נפשי אך יקבל את הממצאים האובייקטיביים הפיזיולוגיים המתקבלים בטיפול ביופידבק על מסך המחשב.
לילדים היום קל במיוחד להתחבר לטיפול מן הסוג הזה, העושה שימוש במחשב, מאשר לשיטות אחרות הנהוגות בטיפול פסיכולוגי קלאסי. לכן פותחו במיוחד למטרה זו, תוכנות מחשב ידידותיות המאפשרות דרך משחק ממוחשב לפתח יכולות אישיות להורדת מתח ולחץ ולשיפור הויסות הרגשי  והמערכתי. ילדים יוצאים מחוזקים, עם כלים להתמודדות במצבים של מצוקה וקושי חברתי, לימודי והתנהגותי.

מטרת הטיפול בביופידבק היא למנוע את תחושת חוסר האונים שעלולים לחוות כשפונים לטיפול רפואי בו המטופל מאובחן, מקבל מרשם, וכל אשר נותר לו לעשות הוא לקחת את התרופה ולקוות לטוב. כאן מהווה המטופל גורם פעיל ומשמעותי בתהליך. הוא מקבל הסבר מפורט על הבעיה, על התהליכים הגופניים והפסיכולוגיים אותם הוא חווה, ולומד לעשות שימוש בטכניקות המעניקות לו כלים משלו לשליטה על גופו, מחשבותיו ורגשותיו. הוא יתרגל, יפנים, ויעשה שימוש בכלים אלה גם בהמשך ללא צורך בתמיכת המיכשור.והמטפל. נלמדות ומתורגלות שיטות ויסות והרפיה, דמיון מודרך, מיינדפולנס ועוד, תוך העמקת המודעות האישית לתחושות הגוף למחשבות ולרגשות.


אביא דוגמא הממחישה את מקומו של הביופידבק בטיפול. בחור שהגיע לקליניקה עם חרדה מפגישות הכרות עם בחורות, סיפר שלפני כל פגישה הוא מתחיל לחוש לחץ, דפיקות לב מהירות ולהזיע. בפגישה עצמה הוא מגמגם, מסמיק ומזיע, ואינו מציג את עצמו כראוי, אינו מצליח לקשור קשר, ולכן נמנע מפגישות. בחיבור למיכשור הביופידבק ראינו על המסך את העוררות הפיזיולוגית שלו כשמוזכרת פגישה, מה שנגרם כתוצאה מערעור האיזון במערכת העצבים האוטונומית. קיימת ירידה בגרף שינוי קצב הלב, עליה ברמת ההזעה הרגשית, עליה בדופק וירידה בטמפרטורה באזורי גוף פריפריאליים. הגוף נכנס למצב המאפיין מתכונת תפקוד השרדותית, המוח מתפקד באופן חלקי ואינו מאפשר חשיבה מיטבית, ומערכות שונות משדרות אותות מצוקה (בריחת שתן, דפיקות לב מואצות, הסמקה, הזעה מוגברת,…). למדנו טכניקות ויסות המאפשרות הפעלת המערכת הממתנת, הוא תירגל אותן גם בבית, וראינו עם הזמן שיפור בתמונת הביופידבק, מה שמאוד חיזק את האמון ביכולתו לתפקד אחרת. הוא נחשף למצבים שבעבר גרמו לו מתח ותגובות בלתי נשלטות, וכעת היה מסוגל לשלוט במערכות גופו ותגובותיו. לאחר 10 מפגשים היה מסוגל ללכת שוב לפגישות הכרות ללא חשש.

על סמך הניסיון שהצטבר במשך השנים, נראה כי התהליך הטיפולי המוצלח יותר הוא זה המשלב שיטות פסיכולוגיות, אימוניות וביופידבק. המטרה היא לבצע תהליך טיפולי קצר מועד ומותאם באופן אישי, המאפשר למטופל לקבל חזרה לידיו את השליטה על חייו.

הטיפול המשלב ביופידבק יעיל בהתמודדות עם קשיים כמו: משברים בחיים, קושי בקבלת החלטות, מתח, לחצים, חרדות שונות (בחינות, נהיגה, קהל, טיסה, מחלות...), קשיים חברתיים, הפרעת קשב וריכוז על כל השלכותיה, מצבי רוח, הפרעות שינה, אכילה, תחושת "תקיעות" בחיים, קשיים התנהגותיים, התמודדות עם פרידה, חוסר מימוש עצמי, חוסר התארגנות ודחיינות, קושי בשליטה בכעסים ואימפולסיביות, מחלות פסיכוסומטיות, ועוד.


אילה רוכוורגר 

M.A פסיכולוגיה וייעוץ חינוכי

ביופידבק באגודה הישראלית לביופידבק IAPB

 

אימון אישי מכוון הפרעות קשב וריכוז ADHD

D:אילהביופידבקאתר אילה ביופידבקתמונותקליניקה.jpg

 

חיפה

טל. 04-8345156  נייד: 0528567544

  ayala.rou@gmail.co

 



תגובות
אין תגובות לפוסט

אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה הן הפרעות האכילה השכיחות ביותר בעולם המערבי. שכיחותן של הפרעות אלה נמצאת בסימן עלייה מתחילת שנות השישים ומגיעה כיום לממדי מגיפה. ממצאי מחקרים מצביעים על שיעור תחלואה של 2%- 0.5% באוכלוסיית הסיכון, הכוללת נערות בגיל ההתבגרות ונשים בבגרות הצעירה.

האטיולוגיה של הפרעות אכילה אינה ידועה והיא קרוב לוודאי רב סיבתית. ממצאי מחקרים מצביעים על גורמים ביולוגיים-גנטיים, חברתיים-תרבותיים, משפחתיים-מערכתיים ופסיכולוגיים-דינמיים, אישיותיים והתפתחותיים, המשולבים יחדיו ומהווים את הסיבה להתפרצותן. הפרעות אלה כרוכות בסיבוכים רפואיים קשים, הפוקדים את כל מערכות הגוף, ועלולים להוביל לתמותה.


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה