האתר המקיף לחיים עם מוגבלות
כניסה / הרשמה לאתר
כניסה / הרשמה לאתר
טכניקות פסיכותרפויטיות פסיכוסוציאליות ובעיקר טכניקות טיפוליות קוגניטיביות-התנהגותיות מהוות, כידוע, טיפול יעיל ל-OCD.
מאות מחקרים שהעריכו את יעילותן מלמדים כי קיימת הצדקה לשימוש בטכניקות הללו, וכי מרביתן מניבות תוצאות חיוביות בהקלה על מגוון סימפטומים של OCD. אנחנו רואים את ההצלחות יום יום, אצלנו במכון טמיר ובעשרות קליניקות ברחבי הארץ.
יחד עם זאת...
צריך להודות בכנות, שבמקרים קליניים רבים של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) בדרגה בינונית עד חמורה, קשה להגיע לתוצאות מספקות באמצעות הטיפולים התרופתיים והקוגניטיביים-התנהגותיים המקובלים.
הסטטיסטיקה לא תמיד לטובתנו.
לכן, מטופלים הסובלים מההפרעה פונים לעתים קרובות לרפואה משלימה ואלטרנטיבית, כמעט תמיד במקביל לטיפול קונבנציונלי. האלטרנטיבה, כשמה כן היא, מציעה אפשרות חליפית, אף פעם לא במקום הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי מבוסס המחקר.
בעשורים האחרונים הוערכו כמה מהטיפולים המשלימים והאלטרנטיביים ב-OCD באמצעי מחקר מערביים, אמפיריים וסטנדרטיים.
למרות שיעילותם של טיפולים אלו עדיין אינה מגובה בראיות מספקות, מידת בטיחותם לרוב גבוהה ועלותם נמוכה, ומול אוזלת ידה של המערכת הקלינית המקצועית המוצעת, הם ממשיכים לייצר עניין.
ישנם נתונים מעטים אודות יעילותם עבור OCD, אך קיימים תוספי תזונה שעשוי להיות להם ערך מוסף אצל חולים מסוימים הסובלים מחרדה או מדיכאון בשילוב עם OCD או כחלק מ-OCD.
אינוזיטול הוא תרכובת טבעית דמוית-ויטמין B, שכמויות גבוהות שלה מעודדות שינה ותורמות להעלאת רמות הסרוטונין בדם.
מחקרים שנערכו בשני העשורים האחרונים הראו תוצאות מעורבות בדבר היעילות של הוספת אינוזיטול לטיפול ב-OCD, ואין הוכחה מדעית עקבית ליעילותו.
יחד עם זאת, נראה שאין סתירה בין נטילת אינוזיטול לנטילת תרופות קונבנציונליות מקבוצת SSRI, המגבירות אף הן את רמות הסרוטונין, אם כי בדרך שונה.
למרות המינונים הגבוהים שניתנו במחקרים, לא נראה שיש לאינוזיטול תופעות לוואי משמעותיות.
N-אצטילציסטאין (n-Acetylcysteine) הוא תוסף תזונה שהראה יעילות בחולים עם טריכוטילומניה – דחף אובססיבי למריטת שיער, שהוא מצב הדומה ל-OCD.
בנוגע ל-OCD, ממצאי המעבדה מעודדים אך אינם מספיקים לקביעת אפקטיביות.
כיום נראה האצטילציסטאין כתוסף מבטיח לטיפול ב-SSRI עבור מטופלים שאינם מגיבים היטב לתרופות, אבל נדרש מידע נוסף על מנת לאשש זאת.
הגליצין משמש כמעביר עצבי בעמוד השדרה ובמוח. דווח מקרה שבו מינון גבוה של גליצין סייע משמעותית בהפחתת סימפטומים של מתבגר עם OCD חמור ומורכב, אך תוצאות ניסוי מבוקר הראו רק שיפור שולי בתסמינים לעומת הקבוצה שנטלה פלסבו. יש לציין שהגליצין ניתן דרך הפה וטעמו רע במיוחד.
חומצות אומגה 3 עשויות להיות בעלות יעילות מסוימות עבור דיכאון, אך מחקרים על יעילותן עבור OCD לא העלו השפעה על התסמינים, למרות שתיתכן השפעה מוגבלת במקרים שבהם נוכח דיכאון. עם זאת, תופעות לוואי משמעויות הן נדירות ביותר.
מעט הניסויים הקליניים שבדקו השפעה של רפואה מבוססת צמחים על OCD נערכו על הצמחים הבאים:
פרע מחורר, גדילן מצוי, בוראג׳ ושורש ולריאן.
אין מספיק נתונים על יעילות הטיפול ב-OCD באמצעות קווה-קווה ותמצית שורש ויתניה משכרת.
יש לציין כי קיימות תרופות צמחיות שנמצאו אפקטיביות עבור מצבים של דיכאון וחרדה, ולכן בשל הפרעות מצב הרוח האופייניות ל-OCD - הלוקה בהפרעה עשוי להפיק מהן תועלת.
מבחינה בטיחותית, מרבית התרופות הצמחיות פטורות מפיקוח רגולטורי ולכן נמצאות בסיכון מסוים לייצור בתהליכים לא הולמים, למשל בנוכחות מזהמים.
פרע מחורר יעיל, ככל הנראה, עבור מצבי דיכאון מתונים עד בינוניים, ויש הטוענים אפילו שיעילותו דומה לזו של תרופות SSRI.
ואולם ממחקרים על נבדקים שסובלים מ- OCD עולה שהצמח אינו רק לא יעיל עבור הקלה בסימפטומים של המחלה, אלא שהוא עלול לגרום לתופעות לוואי משמעותיות ולהתנגשות (קונטרה-אינדיקציה) עם תרופות שונות.
בפולקלור האיראני הצמח משמש תרופה לאובססיות והתנהגות כפייתית.
סילימרין זוהה כחומר הפעיל העיקרי בגדילן המצוי, כאשר בין היתר הוא מגביר את פעילות הסרוטונין במוח. במחקר המבוקר היחיד שנערך עד כה על השפעת הצמח במקרה של OCD בהשוואה ל-SSRI, נראה שהצמח עשוי להוות אלטרנטיבה טובה לתרופה הקונבנציונאלית. יחד עם זאת, יש להתייחס בזהירות המתבקשת לתוצאות ולציין כי הצמח משפיע על חילוף החומרים בגוף ועל יעילותן של תרופות אחרות ולכן אין ליטול אותו ללא ליווי מקצועי.
בוראג׳ מהמחקר היחיד שנערך על השפעת הצמח על נבדקים שמתמודדים עם OCD עלו תוצאות מאכזבות, אך ההשפעה מפחיתת החרדה מועילה למטופלים, שכן חרדה מוכללת נפוצה בקרב לוקים ב-OCD.
נראה שהשימוש בצמח אינו כרוך בתופעות לוואי משמעותיות, אך מכיוון שהתרופה עשויה להכיל כימיקלים מקבוצת האלקלואידים פירוליזידינים, מינונים גבוהים שלה לאורך זמן עלולים לגרום לפגיעה בכבד או אפילו לסרטן.
אי לכך, יש לוודא שנוטלים תרופה שאינה כוללת את התרכובות הללו.
בשורש ולריאן נעשה שימוש ארוך שנים לטיפול באינסומניה, בעיקר במזרח התיכון.
ידוע על מחקר קטן אחד בלבד שבו נוסה הוולריאן על חולי OCD, וממנו עלתה יעילות משמעותית של הצמח על הפחתת התסמינים.
עם זאת, בשל היותו מחקר אחד קטן ובודד – מסקנותיו זניחות. תופעות הלוואי של הצמח זניחות, אך רבים מהמשתמשים בו יחושו מנומנמים.
דיקור (אקופונקטורה) וטיפולים המבוססים על הרפואה הסינית נחקרו קלינית כדי לבדוק את האפקטיביות שלהם לטיפול ב- OCD והפרעות חרדה.
נמצא כי השפעת האקופונקטורה והאלקטרו-אקופונקטורה על OCD משמעותית, הן כטיפול יחיד והן בטיפול משולב עם שיטות קונבנציונליות.
כמו כן, השיטה יעילה עבור חרדות ודיכאון, מה שרלוונטי בהחלט עבור הסובלים מ-OCD.
נוסף על הנתונים הרפואיים שפורסמו על ידי חוקרים בסין, המחקרים המצטברים בכתבי עת רפואיים בעולם המערבי תומכים בשימוש בדיקור לטיפול ב-OCD.
עריכה: איתן טמיר, MA, ראש מכון טמיר
אין תגובות לפוסט |
מחקר משנת 2008 מציע כי האופן בו אנשי מקצוע מתחום הטיפול מגיבים רגשית למטופלים המכורים לשימוש בחומרים וסובלים מהפרעת אישיות תלוי בסוג הפרעת האישיות. בעוד שמחקרים קודמים הראו שהתנהגויות אגרסיביות ואנטיסוציאליות של מטופלים משפיעות על האופן בו אנשי המקצוע מגיבים אליהם, אין בנמצא מחקרים שבדקו את ההבדלים של הפרעות אישיות אחרות והשפעותיהן על תחושותיהן של אנשי המקצוע.
הרעיון שתגובותיו הרגשיות של איש המקצוע למטופליו משחקות תפקיד חשוב בתהליך הטיפולי הופיע כבר בעבודותיו של זיגמונד פרויד. הוא טבע את המושג 'העברה נגדית' בכדי לתאר את התהליך באמצעותו רגשותיו הלא מודעים של מטפל כלפי מטופליו עלולים להתערב בתהליך הטיפולי.
בכדי לבחון האם העברה מסוג זה מתקיימת באינטראקציה בין אנשי בריאות הנפש לבין מטופלים מכורים, החוקרים ביקשו מחברי הצוות במרכז לטיפול בסמים ואלכוהול בדנמרק, להשלים שאלון תגובות רגשיות שחוו מול מטופליהם. במקביל, המטופלים, רובם גברים בשנות השלושים לחייהם, נתבקשו למלא שאלון דיווח עצמי לאבחון הפרעות אישיות (שאלון הדיווח העצמי נועד בכדי לנטרל השפעות מתערבות של אבחון ע"י הצוות). לאחר מכן, החוקרים בדקו האם מתקיימים מתאמים בין התגובות הרגשיות שדווחו על ידי הצוות לבין סוג הפרעת האישיות ממנה סובל המטופל.
באופן לא מפתיע, המחקר מצא שמכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות אנטיסוציאלית עוררו רגשות של ריחוק בקרב המטפלים. באופן מעניין, רגשות של יעילות (helpfulness) התעוררו מול מכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות נמנעת. החוקרים מסבירים כי מטופלים עם הפרעת אישיות אנטיסוציאלית נוטים להיות מניפולטיביים ואגרסיביים, ועל כן טבעי שחברי הצוות יגיבו להתנהגויותיהם באופן שלילי.
מאידך, מטופלים עם הפרעת אישיות נמנעת הינם לרוב אנשים זהירים, ונראים פגיעים ותלותיים, ובתגובה אליהם מטפלים רבים מרגישים שהם יכולים להיות מועילים עבורם ומרגישים בטוחים בתפקידם כמעניקי טיפול.
החוקרים מציעים כי יש לקחת בחשבון את תגובות הצוות למטופלים שונים בהדרכות צוות ובבניית מודלים לטיפול במכורים הסובלים מהפרעות אישיות.
מקור:
Birgitte Thylstrup and Morten Hesse
Substance abusers' personality disorders and staff members' emotional reactions
BMC Psychiatry20088:21 https://doi.org/10.1186/1471-244X-8-21
אין תגובות לפוסט |
קשרים אצל מתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית נוטים להסתיים מהר מדי, בעיקר בגלל שיפוטיות מופרזת, קשיי ויסות רגשי, סף תסכול נמוך וקושי בפתרון בעיות.
הם מתאהבים ממבט ראשון, תוך אמונה אמיתית שהאדם החדש יסב להן אושר אולטימטיבי, אך במהירה הן פוגשות את אכזבת המציאות, וחווים
מפח נפש. אם את/ה בני זוג של פרטנר/ית עם בורדרליין, אנחנו מזמינים אותך ליצור עמנו קשר לשיחת הכוונה, ובמידת הצורך לפגוש פסיכולוג/ית קליני/ת בתל אביב שמנוסה בתחום ה-BPD.
במערכות היחסים אצל גבוליים וגבוליות אין אמצע:
הם מתנדנדים בתנועות מהירות בין אידיאליזציה לדה-וולואציה, והפרטנר מוצא עצמו לעיתים קרובות חסר אונים.
חשוב להכיר כמה מאפיינים שקיימים אצל אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, במערכות יחסים קרובות:
למתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית יש נטיה מובנית לנוע בין המנעות מקונפליקטים לבין התעמתות חזיתית אינטנסיבית, לפי מצבן הרגשי באותו רגע. אנשים עם BPD מיומנים במיוחד בייצור סביבה תקשורתית עמומה, שמחייבת את האדם השני "לקרוא מחשבות". במקום להתייחס מפורשות לצרכים האישיים במערכת היחסים מתבססים דפוסי תקשורת שעלולים לבלבל ולתעתע בשני הצדדים.
ביטויי הרגש של מתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית חזקים מדי או חלשים מדי, או שאין התאמה בין הבעת הפנים שלהן לבין תוכן הדברים.
למתמודדות יש גם נטיה הפוכה: אגרסיביות בקשרים בין אישיים. מקורה של תוקפנות זו באמונה שהן יודעות בודאות כיצד דברים צריכים להיות, ו/או בצורך שלהן לשלוט באירועים בינאישיים ולעיתים גם באדם השני. הנטיה לאגרסיביות עולה לפני השטח בעיקר כאשר המתמודדים עם BPD חשים מאוימים, דחויים או מסתכנים בנטישה על ידי אדם אחר, בעיקר אם מדובר בבן זוג, בן משפחה או חבר קרוב.
אין תגובות לפוסט |
אין תגובות לפוסט |
מושגים חשובים בתיאור המהלך הקליני והאבחוני של הפרעות נפשיות:
רמיסיה (Remission) - שיפור מלא במצב המטופל, לפחות 4 חודשים מסיום הטיפול
התאוששות (Recovery) - שיפור מלא במצב המטופל, בחלוף שנה מסיום הטיפול
הרעה (Relapse) - התסמינים חוזרים אחרי הרמיסיה, אך לפני התאוששות
הישנות (Recurrence) - התסמינים חוזרים לאחר ההתאוששות
אין תגובות לפוסט |
שאלת המחירים הנפשיים של טראומטיזציה ברורה כיום. אך בעוד שידוע לנו כי 7-8% מהשורדים שנחשפו לטראומות קשות מפתחים הפרעת דחק פוסט טראומטית כרונית (PTSD) ונאלצים להתמודד לאורך כל חייהם עם מחשבות חודרניות (פלאשבקים), עוררות פיוזיולוגית מוגברת, תסמיני המנעות ודיסוציאציה, מרבית המתמודדים מצליחים להסתגל בחזרה לחיים במהירות רבה, בעיקר אלו שחוו טראומה מתונה ולא חמורה. חלקם אף מדווחים על בריאות נפשית טובה יותר מזו שהייתה לפני הטראומה.
תופעה זו כונתה בספרות הפסיכולוגית, צמיחה פוסט טראומטית (PTG).
צמיחה לאחר טראומה היא תהליך בו מתקיים שינוי פסיכולוגי חיובי לאור התמודדות עם חשיפה לאירועים מסכני חיים, לאדם עצמו או לקרובים לו. התופעה אינה מתייחסת רק לחזרה למצב הנפשי הנורמטיבי שהיה קיים טרם הטראומה, אלא להתפתחות של ממש, שמתבטאת בעיקר בשיפור יכולות קוגניטיביות, רגשיות וגופניות, ואף לפיתוח חוסן נפשי.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Experimental Psychology, הצליח לפלס דרך בחיפוש הבסיס האטיולוגי לצמיחה פוסט טראומטית, סיבתיות שעדיין שטרם פוענחה בספרות הפסיכולוגית.
במחקר השתתפו 48 סטודנטים, אשר חוו מספר גבוה יחסית של טראומות לפני הגיעם לגיל 18. האירועים הטראומטיים כללו למשל צפייה או פציעה בתאונת דרכים, חשיפה לאירועי אלימות קשים, או מוות פתאומי של אדם קרוב).
תוצאות המחקר מעידות כי המשתתפים הפגינו יכולת גבוהה מהממוצע לדחוק מחשבות שליליות או ניטרליות, זאת כאשר הונחו לבצע מטלות זיכרון יישומיות במהלך המחקר.
החוקרים משרטטים מנגנון תיאורטי שעשוי להסביר את התוצאות: הטראומה יוצרת טריגר פנימי, שטיבו עדיין לא ברור, אשר תורם בתורו לביסוס דפוס קוגניטיבי ייחודי ומסתגל. דפוס פנימי זה מייצר 'אימון מנטלי' שבונה מיומנויות לשליטה קוגניטיבית במידת הנגישות של מחשבות וזכרונות שליליים. כלומר, מנגנון מנטלי שמווסת את הגעתם של זכרונות מאיימים אל התודעה, בין אם הם קשורים לטראומה ובין אם לאו.
ממצאי המחקר מציעים אפוא כי חוויות טראומטיות עשויות לתרום לצמיחה פוסט-טראומטית באמצעות אדפטציה של כישורי השליטה הקוגניטיביים ובכך לחזק בהמשך החיים את החוסן הנפשי של השורד.
הנתונים מעודדים ומעוררים סקרנות רבה. מחקרי המשך נדרשים כדי לבסס את ממצאי המחקר הראשוני הזה, תוך מאמץ לחפור יותר פנימה ואולי לזהות את המקורות הנוירולוגיים שמפעילים אותו טריגר נוירו-קוגניטיבי מחסן. במידה ותמצאנה ראיות נוספות עשויות להיות להן תרומה רבה לשיפור דרכי הטיפול והמניעה של PTSD.
סיכמו: מור צח ואיתן טמיר, מכון טמיר תל אביב
מקור:
Hulbert, J. C., & Anderson, M. C. (2018). What doesn’t kill you makes you stronger: Psychological trauma and its relationship to enhanced memory control. Journal of Experimental Psychology: General. Advance online publication.
http://dx.doi.org/10.1037/xge0000461
תמונה: Shutterstock
אין תגובות לפוסט |
מהי תסמונת הרגליים חסרות המנוחה?
תסמונת הרגל חסרת המנוחה (RLS) היא הפרעה הנגרמת מבעיה במערכת העצבים המרכזית, אשר גורמת לדחף בלתי נשלט להזזה אוטומטית של הרגליים.
מבחינה אבחונית-פסיכיאטרית, ההפרעה נכללת גם בקבוצת הפרעות השינה, שכן אחת מהשפעותיה הבולטות היא פגיעה באיכות השינה.
לאנשים המאובחנים עם RLS קיימת תחושה לא נעימה ברגליים (ולעיתים גם בחלקים אחרים בגוף), ודחף בלתי נשלט להזיז אותן וזאת על מנת להפטר מהתחושות הללו. החומרה נעה מקלה עד לבלתי נסבלת, ועשויה להחריף במנוחה. משום שההפרעה מחריפה לרוב בלילה, היא פוגעת במחזור השינה, דבר הפוגע מאד באיכות החיים.
מי היא האוכלוסייה הנפגעת?
לא פחות 10% מכלל אוכלוסיית ארה"ב הם אנשים המתמודדים עם רגליים קופצניות. התסמונת פוגעת בעיקר בגברים ונשים החל מגיל המעבר ולא קיימים הבדלים אפידמיולוגיים ניכרים בין גברים לנשים.
מה הם הגורמים והסיבות לרגל תזזיתית?
לגנטיקה משקל כבד בהפרעה והיא משחקת בה תפקיד נכבד: למחצית מן המאובחנים יש בן משפחה המאובחן גם כן. גם שתיית אלכוהול מרובה ומחסור בשינה עשויים לתרום.
יש לציין כי לא קיים כיום כלי רפואי אבחוני רשמי ל-Restless Legs Syndrome. בהיעדר כלים תקפים ומהימנים, רופאים משתמשים בבדיקות דם ובשאלונים הסוקרים את ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית על מנת לאבחן.
נכון להיום, אין טיפול ישיר וספציפי ל-RLS, לכן הטיפול מתמקד בהפחתת הסימפטומים באמצעות מתן כלים לשיפור איכות החיים. קרי, הצעדים הראשוניים הינם עשיית ספורט, הקניית כלים והדרכה לגבי שינה סדירה, הפחתת שתיית אלכוהול ומשקאות ממריצים (בעיקר כאלו המכילים קפאין), ואמבטיות חמות.
מצבים רפואיים נוספים צריכים להיות גם הם להיות מטופלים, כאשר בהיעדר טיפול המצב עלול להחריף - אנמיה, מחלות כליה, מחלת פרקינסון וחוסרים בויטמינים ומינרלים הן רק חלק מהתופעות הנלוות בעקבות הזנחה. עבור מטופלים מסוימים, טיפול במחלות הללו הוא הפיתרון האולטימטיבי עבור ה-RLS. ישנם אנשים שעשויים להיתרם מטיפולי פיזיותרפיה, כגון הידרותרפיה, מתיחות ועיסויים רפואיים.
גם תרופות עשויות לשפר את המצב אצל חלק מהמטופלים אשר הסימפטומים נראים אצלם לפחות שלוש פעמים בשבוע או לפי מה שהרופא קבע. יש לציין כי התרופות אינן מרפאות את הסינדרום, אלא מקלות על התסמינים ומפחיתות את החומרה.
תרופות אלו הן הנפוצות ביותר ועשויות להינתן גם יחד, לפי החלטת הרופא המטפל:
תרופות ממשפחת הדופמינרגים עוזרות בהפחתת התזזיתיות משום שמגבירות את רמות הדופמין במערכת העצבים המרכזית.
תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים - תרופות אלו מיועדות בעיקר להפחתת חרדות, אך יעילות גם בוויסות השינה.
אופיאטים הן התרופות הנפוצות ביותר, משום שהן מפחיתות כאב. עם זאת, חשוב לזכור את פוטנציאל ההתמכרות הגבוה של האופיאטים ולנהוג בצריכתם במעקב רפואי צמוד ובהגיון בריא.
אנטיקונוולסנטים מפחיתות כאב כרוני ועצבי.
תרופות מסוג אלפא 2 מעוררות את החלקים במערכת העצבים המרכזית אשר אחראיים לשליטה בתנועות השרירים והתחושה
סיכמה: אופיר ברגמן, מכון טמיר
מקורות והמלצות קריאה:
Guo, S., Huang, J., Jiang, H., Han, C., Li, J., Xu, X., … Wang, T. (2017). Restless Legs Syndrome: From Pathophysiology to Clinical Diagnosis and Management. Frontiers in Aging Neuroscience, 9, 171. http://doi.org/10.3389/fnagi.2017.00171
אין תגובות לפוסט |
קנאביס רפואי צובר בהדרגה יותר ויותר עדויות במחקרים קליניים, אשר מתקפים את השפעתו ככלי טיפולי המסייע בהתמודדותם של מטופלים וחולים רבים.
קנאבידיול, המכונה בקצרה CBD, הוא המרכיב הרפואי במריחואנה. הוא נחשב פסיכו-אקטיבי במידה מועטה מאוד ומהווה כ-40% מהרכב הצמח כולו. בניגוד ל-THC, המרכיב בקנאביס שמשפיע על התודעה וגורם ל'סוטול', CBD כמעט ואינו משנה תודעה.
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים התומכים ביעילותם הקליניות של טיפות ושמן CBD בקנאביס, הניתנים למטופלים בטפטוף לפה או בבליעת גלולה.
להלן סקירת מחקרים חלקית:
בהיבט הנפשי, נטילת CBD תורמת להפחתת חרדה ופוביות, כמו גם להפחתת דיכאון, כאב כרוני, תסמינים אובססיביים-קומפולסיביים ותסמיני פסיכוזה.
בהיבט הנוירולוגי, CBT מצמצם את עצמתם של אירועים מוחיים והתקפי אפילפסיה, ונמצא כמשמר נוירו-קוגניטיבי ואנטי-אוקסידנט.
בהיבט של התמודדות עם חולי גופני, CBD נמלא יעיל בטיפול אלטרנטיבי ותומך עבור חולי סרטן, כחומר מקל במצבי בחילות והקאות, כמפחית בעיות עור (כמו פצעי אקנה), ככלי עזר לסכרת, למזעור השפעתן של דלקות גופניות ועוד.
למרות ש-CBD נמצא בטוח לשימוש תרופתי, עם תופעות לוואי מינוריות יחסית, מחקרים עתידיים נדרשים על מנת לתת דרור לשימוש רפואי חופשי יותר בקנאבידיולים.
למשל, ממצאי סקירה עדכנית מעלים חשדות כי צריכתם פוגעת בתפקודים הורמונליים.
מחקר פיני העלה כי קפאין וקנאביס חולקים מכניזם דומה באופן השפעתם על מערכת העצבים המרכזית. אותו דבר, רק הפוך: שני החומרים פועלים על המערכת האנדוקנבינאידית, אך בעוד קנאביס מגביר את רמות הנוירוטרנטסמיטורים ברצפטורים C1 ו-C2, קפאין גורם להפחתתם - פעולה הפוכה לחלוטין. יחדיו, פעילותם עשויה להיות מאזנת ותורמת להומאוסטזיס.
הדעות די חלוקות כיום בין מומחים לטיפול בקנאביס רפואי: בקצה אחד, יש תומכים נלהבים. בקצה השני, נטען כי לא ניתן להתייחס ליתרונות הרפואיים של CBD כאשר הוא ניתן בשילוב קפאין.
דבר אחד כנראה בטוח - מחקר עדכני העלה כי צריכת CBD עם שתייה חמה (קפה או תה) מחייבת תשומת לב מדוקדקת לטמפרטורה של המשקה, שכן מעל חום מסוים מתבטלת ההשפעה המיטיבה של CBD.
מוצרים מכילי CBD, בעיקר קרם גוף וסבונים לאמבטיה נחשבים כבר לדור הקודם של מוצרי צריכה הכוללים את היתרונות של CBD.
בימינו עובדות חברות עסקיות רבות באינטנסיביות על מחקרים, פיתוח, הפקה, השקה והפצה של "קפה CBD", מתוך תקווה כי השילוב בין שתיית קפה המכיל בתוכו קנאביס רפואי יוכל לתת מענה לשתי מטרות במקביל: היא תאפשר לקבל את העירנות האקטיבית שאנו מכירים מקפאין, רק בלי העצבנות הנלווית ועם השפעות מפחיתות חרדה ולחץ.
לחובבי הבריאות, חשוב לציין כי קפסולות קפה קנבידיוליות, המכילות את רכיב ה-CBD, מכילים גם אנטי אוקסידנטים ורכיבים אנטי דלקתיים, וכל זה, כאמור, ללא מעורבות והשפעה של THC, הרכיב הפסיכואקטיבי במריחואנה.
היצירתיות האנושית, לצד התיאבון המסחרי, מבטיחים לנו מוצרי CBD טעימים ונגישים כבר בשנים הקרובות. למשל, מסטיקים עם קנאביס בשלל טעמים, בירה שמכילה CBD, או לחילופין, תכשיר קנבינואידי להקלה על כאבי מחזור.
לא יהיה משעמם…
מיתר דרור (2018). מחקר חדש: קפה משפיע כמו קנאביס – רק הפוך. אתר מאקו: https://www.mako.co.il/men-stories/Article-930c75464ab8261006.htm
Kayla Hunter. Category to Watch: Cannabis-Infused Coffees and Teas. In: https://www.brightfieldgroup.com/post/category-to-watch-cannabis-infused-coffees-and-teas
Iffland, K., & Grotenhermen, F. (2017). An Update on Safety and Side Effects of Cannabidiol: A Review of Clinical Data and Relevant Animal Studies. Cannabis and Cannabinoid Research, 2(1), 139–154. http://doi.org/10.1089/can.2016.0034
David Stearns. Coffee and CBD: A Match Made in Heaven. In: https://terpenesandtesting.com/cannabis-coffee-and-cbd/
Pacifici, R., Marchei, E., Salvatore, F., et al. (2017). Evaluation of cannabinoids concentration and stability in standardized preparations of cannabis tea and cannabis oil by ultra-high performance liquid chromatography tandem mass spectrometry. Clinical Chemistry and Laboratory Medicine (CCLM), 55(10), pp. 1555-1563. Retrieved 22 Aug. 2018, from doi:10.1515/cclm-2016-1060
אין תגובות לפוסט |
התחושה שאתם צעירים היא, כידוע, פסיכולוגית וסובייקטיבית. מחקרים רבים מעריכים את השפעת התפיסה האישית הזו על בריאות, רווחה נפשית ואיכות חיים.
גם אם אתם עדיין צעירים, סביר מאוד להניח כי לאורך החיים יקרו שני דברים:
עם הזמן זה יעבור :-)
לפי התחזיות על תוחלת החיים הגלובלית, תחיו עד גיל מופלג.
מחקרי אורך שעקב אחר משתתפים במהלך התקדמותם בחיים העלה כי תפיסת הגיל הסובייקטיבי היא מנבא משמעותי למדדים בריאותיים בגיל השלישי: דמנציה, סכרת, לחץ דם גבוה, אשפוזים מרובים יותר עקב מחלות ופציעות פיזיות ואפילו מוות בגיל צעיר יותר.
אבל לא רק בריאות גופנית, אלא גם איכות חיים נפשית: ככל שאנשים תופסים עצמם זקנים יותר, כך עולה הסיכון ללקות בדיכאון ובהפרעות נפשיות אחרות.
הגיוני למדי שהקשר הזה עובד לשני הכיוונים, כך שאומנם ברור שאדם חולה ירגיש מבוגר יותר, אך גם אדם התופס את עצמו כמבוגר יעשה פחות פעילות פיזית ויחוש יותר תחושות פגיעות שיקשו על התמודדות עם לחצים, ושניהם, כל אחד בלי קשר לשני, מובילים לחולי.
מחקר אורך מרשים, שכלל אלפי משתתפים ומשתתפות, בחן את התופעה הזאת ומצא שככל שאנשים שבסוף גיל ההתבגרות ובתחילת שנות ה-20 לחייהם אינטיליגנטיים יותר, כך הם מרגישים צעירים יותר בשנות ה-70 לחייהם, מה שעשוי להתבטא במדדים רבים של הזדקנות ביולוגית.
אותו מחקר מצא גם קשר לתכונה של פתיחות לחוויות, תכונה אשר נקשרת ל-IQ גבוה יותר, ושנמצאה חשובה בהקשר לממצאי המחקר. כנראה ש-IQ גבוה יותר, אשר עוזר לנו לעבד מידע מורכב יותר בקלות, מגביר ומעצים גם את הסקרנות שלנו לגבי העולם, ואותה התרגשות לחקור דברים חדשים היא שגורמת לנו לחוש צעירים יותר.
IQ גבוה יותר גם עשוי להקל על התמודדות עם האתגרים שמגיעים עם ההזדקנות ולהפחית השפעה של סטריאוטיפים וסטיגמות מגבילים הקשורים לגיל הזהב.
חשוב כמובן להסתייג ולציין ש-IQ גבוה יותר יכול בקלות להשפיע על הבריאות באמצעות תיווך של משתנים נוספים, כמו מצב סוציו-אקונומי גבוה יותר, המאפיין בעלי השכלה אקדמית מפותחת יותר.
מקורות:
Yannick Stephan et al. (2018). Higher IQ in adolescence is related to a younger subjective age in later life: Findings from the Wisconsin Longitudinal Study. Intelligence. Volume 69, July–August 2018, Pages 195-199
Kwak, S., Kim, H., Chey, J., & Youm, Y. (2018). Feeling How Old I Am: Subjective Age Is Associated With Estimated Brain Age. Frontiers in Aging Neuroscience, 10, 168. http://doi.org/10.3389/fnagi.2018.00168
אין תגובות לפוסט |
האם קנאביס יעיל לטיפול בחרדות ובפוביות?
חוקרים ופסיכולוגים מנסים להתחקות באינטנסיביות אחר תהליך השינוי שעוברות מדינות בהן בוצע מעבר לשימוש חוקי במריחואנה. הם מתקשים בינתיים לאסוף נתונים תקפים לגבי הכמות, האיכות ובעיקר זני הקנאביס, עליהם צריך לשלוט כדי הדרוש לגשת לשאלות המחקריות הספציפיות שבוחנות את ההשפעות הבריאותיות והפסיכולוגיות של השימוש בקנביס במדינות כמו קליפורניה, או קולורדו.
יחד עם זאת, מחקרים קליניים מבוקרים מתקיימים כל העת ובוחנים את יעילותו של קנאביס רפואי, שניתן במרשם רופא בלבד, על הפרעות נפשיות שונות. בינתיים אנו יודעים על יעילות מסוימת בהפחתת סימפטומים של חרדה חברתית ושל PTSD.
עכשיו נציג את מה שידוע לנו עד כה על היתרונות, וגם על ההסתייגויות, לגבי שימוש במריחואנה רפואית לטיפול בפוביות.
כמעט 20 מיליון בני אדם ברחבי ארה"ב סובלים מפוביה ספציפית. פוביה מוגדרת כפחד לא רציונלי ממצב או אובייקט, שאינם בהכרח מזיקים בהווה, אך נתפסים כמאיימים ומעוררי חרדה.
הסובלים מפוביות חווים תחושות מיידיות של פאניקה כאשר הם נתקלים במושא הפחד, יהא זה גובה, ג'וקים, או חיידקים ווירוסים שמעבירים מחלות (כמו העכברת שפרצה לה לאחרונה לתודעת התושבים בישראל).
התקפי חרדה מעוררים סבל סובייקטיבי רב עצמה: הם מלווים בדפיקות לב מהירות, יובש בפה, סחרחורות, בחילות, הזעת יתר ותחושה עמוקה שסוף החיים מתקרב.
קיימות מספר עדויות מחקריות המלמדות כי קנאביס רפואי עשוי לעזור למתמודדים עם פוביות, בעיקר באמצעות שיפור יכולתם לנהל את רגשות החרדה והפחד שהם חווים. עם זאת, מודגש סייג חשוב לגבי ההבחנה בין THC לבין CBD.
בשנת 2013, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן פירסמו מאמר במגזין 'נוירופרמקולוגיה' ובו הציעו כי שני הרכיבים הפעילים הנפוצים ביותר בצמח הקנאביס, THC ו-CBD, עשויים להועיל בהתמודדות קלינית עם פוביות. מחקרם העלה כי קנבינואידים, החומר הפעיל במריחואנה, יכולים לעזור לאנשים עם פוביה להשתלט כמעט לחלוטין על חששותיהם.
במחקר נוסף בו קיבלו נבדקים הסובלים מפוביות THC סינתטי. התוצאות הפתיעו אפילו את החוקרים: הנבדקים הראו לאורך תקופת המעקב הפחתה דרמטית ובמקרים מסוימים אף היעלמות מלאה של פחדיהם.
במחקר נוסף שפורסם בשנה שעברה נמצא כי ה-CBD יעיל עבור פוביות ספציפיות. CBD הינו רכיב בעל השפעה פסיכואקטיבית פחותה מזו של הTHC ונמצא כי החומרים שאינם פסיכואקטיבים ב-CBD מפחיתים את הפעילות באזורים במערכת הזיכרון במוח האחראים על הפחד. CBD הצליח גם לדכא באופן חריף ביטויי פחד ובנוסף, הכחיד באופן הדרגתי יעילה התורמת להפחתה מתמשכת לאורך זמן בעצימות הפוביה.
בהשוואה לתרופות מרשם נגד חרדה, כמו בנזודיאזפינים, נראה כי תופעות הלוואי של צריכת מריחואנה, בדגש על CBD, פחותות במידה משמעותית.
טיפול טבעי להפחתת חרדות באמצעות קנאביס רפואי יכול אמנם להועיל מאוד אבל חשוב להבחין בין השפעתם של זני הצמח השונים:
זנים של קנאביס בעלי רכיב CBD גבוה יעילים יותר בהפחתת חרדה ופוביות בהשוואה לזני קנאביס בעלי רכיב THC גבוה, זאת כיוון שהשפעתם התודעתית של זנים עשירים ב- THC היא פסיכואקטיבית, או במילים אחרות - ממסטלת.
חווית השינוי התודעתי, הסוטול הידוע שגורמת צריכת הקנאביס, מעוררת או מגבירה תסמיני חרדה עבור חלק מהמטופלים, חרב פיפיות שמחמירה את המצב הקליני והסבל הרגשי.
שירלי גבאי, מכון טמיר
מקורות:
Bergamaschi, M. M., Queiroz, R. H. C., Chagas, M. H. N., de Oliveira, D. C. G., De Martinis, B. S., Kapczinski, F., … Crippa, J. A. S. (2011). Cannabidiol Reduces the Anxiety Induced by Simulated Public Speaking in Treatment-Naïve Social Phobia Patients. Neuropsychopharmacology, 36(6), 1219–1226. http://doi.org/10.1038/npp.2011.6
Rabinak, C. A., Angstadt, M., Sripada, C. S., Abelson, J. L., Liberzon, I., Milad, M. R., & Phan, K. L. (2013). Cannabinoid facilitation of fear extinction memory recall in humans. Neuropharmacology, 64(1), 396–402.
http://doi.org/10.1016/j.neuropharm.2012.06.063
אין תגובות לפוסט |
|
