האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

יקרה שלי,

יהי שלום לך,

אני מאמין שאתה יכול לעזור בהקמת קרן צדקה לטובת האנושות, אני רוצה להקים קרן צדקה כדי לעזור לעניים במדינה שלך תחת הטיפול שלך, אתה יכול לעזור לבנות את זה
פרוייקט במדינה שלך? יחד אנחנו יכולים להפוך את העולם למקום טוב יותר כשאנו עוזרים זה לזה,

מחכה לקרוא ממך היום לדעת את דעתך לעשות את הפרויקט הזה,

השאר מבורך,

גברת סאני ונדי.

אנא צור איתי קשר באמצעות כתובת הדוא"ל שלי לקבלת פרטים נוספים

(suniewendy288@yahoo.com)
__________________________________________
My Dear,

May Peace be unto you,

I belief that you can help in setting up a charity foundation for the benefit of mankind, I wish to establish a charity foundation to help the poor in your country under your care, Can you help to build this
project in your country? Together We can make the world a better place when we help one another,

Waiting to read from you today and know your opinion in doing this project,

Remain Blessed,

Mrs. Sunie Wendy.

Please contact me through my email address for more details

( suniewendy288@yahoo.com )

sunie202, 08.12.17 20:15

כושר והידרציה

1) הליכה של 15 דקות דבר ראשון בבוקר לפני שיש לך זמן למחשבות שניות.

2) מים זמין בבקבוק כל הזמן בשביל להפוך את השתייה להרגל.

אהרון מרקוס, 10.07.12 15:55

מה צריך לעשות?

סיגל חביבתי,
לא מחקתי את הבקשה שלך ואפילו בדקתי מה אנשים ענו לך כדי לראות אם יש לי עוד משהו להוסיף. ויש. חשבתי אם את נמצאת בחדר חשוך לגמרי - את לא רואה מה יש בו - רהיטים, תמונות , אבל אם תדליקי רק נר קטן - בבת אחת תראי איך נראה החדר... בבקשה,
הכניסי נר קטן לנשמתך בכך שתעזרי לעצמך דרך כל העצות היפות שקיבלת, או אולי אפילו בעצה אחת. אשמח אם תעדכני אותי לפחות (ואני מעריכה שכל מי שענה לך תשובה יתעניין בזה) מה מצבך היום? האם עשית משהו, או התייאשת. כי אסור לך להתייאש - את אמרת בעצמך שמעצם טבעך את אוהבת חיים..

נחמה, 19.06.12 19:03

לבקש עזרה זוהי גדולה וכח

הי סיגל,
מבין ומרגיש מצבך - הייתי שם שנים..
גם המחשבה מתקבעת ונצבעת שחור בדכאון..
חשוב שתזכרי: יש אנשים טובים, מקצועיים, מנוסים, שתפקידם, מקבלים משכרת כדי לסייע..
אנא בקשי סיוע מקצועי
וכן, חברים, משפ, ארגון לשמ"ה
הכל
ופסכ ותרופות..
אל תשארי לבד עם עצמך
לבקש עזרה זו גדלות נפש, ומראה על תבונה כח עצמה
בהצלחה מכל ליבי ארי

ארי ירדני, 16.06.12 09:13

סיגל

קיבלת תגובות מאוד חמות ומעודדות ובכל אחת יש רעיונות מאוד מקדמים כדי לעבור את תקופת העננות הזו עד שהשמש שוב תאיר את השמים. חשוב מאוד להתיעץ עם רופא פסיכיאטר ואולי גם ללכת לכמה שיחות כדי לא לעבור את התקופה הזו לבד. דאגי שיהיה לך עם מי לחלוק רגשות ומחשבות בימים או שבועות אלו.

בהצלחה
יפה

יפה ארפה, 12.06.12 15:16

מה צריך לעשות?

סיגל חביבתי,
קודם כל אני מקוה שלא הפסקת לקחת את הכדורים הפסיכיאטריים - כי מי שמפסיק זה מתכון להידרדרות מתמשכת עד לדיכאון קליני ממש - בו את לא יוצאת מהמיטה. ולכן - דבר ראשון שאני מציעה זה שתגשי לפסיכיאטר ואולי הוא ישנה לך את המינון של הכדורים (אני זוכרת שמצבי קצת הידרדר הפסיכיאטר שלי העלה את מינון הכדורים האנטי דיכאוניים וכשחזרתי לאיתני הורדנו שוב את המינון). זה מאוד מאוד חשוב. שנית - את בעצמך כשתארת את עצמך כתבת שאת אוהבת את החיים - אל תשכחי זאת. מה שאני מציעה שתתחילי בקטן - תקחי על עצמך כל יום משימה קטנה אפילו קטנטנה - שאת אוהבת. למשל: לאכול גלידה, לשמע שיר אחד שאת אוהבת במיוחד, להרים טלפון לידיד/ה טובים ככה סתם כדי לשאול מה שלומם, אולי - אם זה קשה - לכתוב להם מכתב. או אפילו לכתוב לעצמך מכתב (אפילו שאין לך חשק)
על מה את אוהבת בחיים כשהכל זורם לך. אני יודעת שמצבך קשה מעצם העובדה שאת לא הולכת לעבודה (אותי העבודה "מחזיקה"), אז בבקשה - מילים הם עצות, אבל ברגעים קשים אלה את צריכה לזכור שרק את יכולה לשנות את חייך ולהשתמש בכל עזרה אפשרית בסביבתך. חיזקי ואימצי
מנחמה

נחמה, 11.06.12 23:07

מה לעשות

כמי שמתמודדת בעצמי בדיכאון קשה הרבה שנים רוצה רק לחזק את ידיך, ויש דקות שעות וימים שנלחמים בציפורנים כדי לשרוד וכל הזמן מה שאני מנסה לעשות זה לצאת ולשבת על ספסל ליד רחוב סואן ולראות שהחיים ממשיכים וממשיכים לשרוד או לחיות עוד קצת ועוד קצת. צעד ועוד צעד

אור10, 11.06.12 22:41

פרשנות. מחשבות. לא מציאות

הי סיגל,
נסי לזכור תמיד: מחשבות. פרשנות שלנו. הם לא המציאות.
הספר "לאהוב את מה שיש" יסביר הכל. אנא נסי.. בהצלחה ארי

ארי ירדני, 11.06.12 22:19

לסיגל: משמעות החיים

הי סיגל,
קראתי בעצב שקשה לך. רציתי לשאול: מה משמח אותך ? מה החלום שלך ? לאיזו קבוצה את שייכת ? מה התחביב שלך ? האם מגדלת כלב ? האם עוסקת בספורט ? האם לומדת ? האם, כמוני, מצאת אהבה, וגם אני בגיל 46. ולאחר שנים רבות לבד, מצאתי ואני מאושר.. האם את פעילה בעמותת לשמ"ה ?? ראי אתרנו: lishma.co.il נסי ליצור קשר עם מתמודדים פעילים באזורך.. נסי לעשות מה שמשמח אותך.. אני יודע שקל להגיד.. אבל, אם אני יכול, כ"א יכול.. וזכרי תמיד: כמו שזה בא - זה הולך.. גם דיכאון.. החיים יקרים וטובים. שמרי ועשי שיהיה לך טוב. לאחרונה, ספר: לאהוב את מה שיש. "העבודה" של ביירון קייטי, תרם לי רבות. גם הספר: אושר אפשרי. דר טל בן שחר. נסי.. בהצלחה מכל ליבי. ארי

ארי ירדני, 11.06.12 22:16