יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

מחפש מערכי קבוצות


gadiwi
עו"ס מתחיל, עוסק בתחום בריאות הנפש והשיקום, מזווית פרטנית קבוצתית וקהילתית
תאריך:26/08/2011
תגיות:קבוצה  בריאות הנפש  שיקום 
שלום, אני עו"ס מתחיל, העובד עם משתקמים המתמודדים עם בעיות בתחום בריאות הנפש (בעיקר סכיזופרניה). ברצוני להפעיל קבוצה במקום העבודה. נושא הקבוצה פתוח, אך תחומי הענין המתאימים ביותר להערכתי (ומתוך ניסיונם של עמיתים) הם סטיגמה, התנהלות כלכלית נבונה וכישורים חברתיים. אשמח לקבל רעיונות וחומרים מתאימים. בתודה גדי

תגובות

יש להתחבר לאתר על מנת להוסיף תגובה חדשה

מוזמן ליצור קשר ולהתייעץ

יש לי ניסיון בהנחיית קב'
אשמח לעזור

ברק , 28.10.11 19:57
<a href="index2.php?id=2899&lang=HEB">ברק </a>

דרכים לניבוי סרבני הטיפול בסכיזופרניה

סכיזופרניה הינה אחת מהפרעות הנפש המתישות, המצערות, ההרסניות והפחות מובנות שיש. ההפרעה משפיעה קשות לא רק על החולים בה אלא גם על בני המשפחה והחברים הקרובים. מבין התסמינים הנפוצים של הסכיזופרניה: מחשבות שווא (מאמינים בדבר שאינו מציאותי, כגון סוכנים חשאיים העוקבים אחריהם ורוצים ברעתם, או יצורים מהחלל החיצון), הזיות שמיעה (קולות ושיחות שווא), הזיות ראייה, או הזיות ריח וטעם. לעיתים, אנשים הסובלים מסכיזופרניה מדברים לא לעניין, בונים משפטים לא מובנים, או שאין קשר בין המשפטים, תנוחת גופם קשיחה ומוזרה (קטטונית), או שהם באי שקט פסיכו-מוטורי; על פי רוב, מופיעים סימנים כגון קהות רגשית, חוסר מוטיבציה, קשיי תקשורת, התנתקות חברתית ושינוי בדפוסי השינה. חלק מן החולים שוהים רוב הזמן במיטה, ותפקודם מידרדר עד כדי כך שהם אינם מסוגלים לדאוג לעצמם. התנהגותם המוזרה והתוקפנית לעיתים כלפי קרוביהם, הירידה בתפקוד, המבוכה החברתית שהם גורמים, הצורך המתמיד להתחשב במצבם ולעיתים גם סירובם לקבל עזרה רפואית – כל אלה מובילים להרגשת תסכול, בלבול, כעס ועלבון בקרב בני המשפחה. סכיזופרניה פוגעת בכ-1% מכלל האוכלוסייה, בשכיחות דומה בין נשים לגברים. שכיחות ההפרעה בקרב אנשים שאחד מהוריהם סובל מסכיזופרניה עומדת על 12%. כאשר שני ההורים סובלים מסכיזופרניה, הסיכוי שהצאצא יחלה עומד על 40%. שיא הופעת המחלה בגברים חל בגילאי 15-25, ואילו אצל נשים בגילאי 25-35. נכון להיום, טרם ידועה הסיבה המדויקת להופעת המחלה. על פי ההשערות המקובלות כיום, היא מתפרצת כתוצאה מגורמים תורשתיים וסביבתיים. מבין הגורמים הסביבתיים שמעלים את הסיכוי להופעת המחלה, יש לציין אקלים (אזורים גיאוגרפיים צפוניים), לידה בחורף ובתחילת האביב, צפיפות אוכלוסין ותנאים סוציו-אקונומיים קשים. ברמה הביולוגית, הסברה המקובלת כיום היא שסכיזופרניה היא תוצאה של חוסר איזון ברמות הנוירוטרנסמיטורים במוח, ובייחוד עודף של פעילות דופמינרגית. דופמין הינו חומר המופרש במוח, ויש לו תפקיד חשוב בהולכה העצבית. רמות גבוהות של דופמין או פעילות מוגברת שלו במוח (כפי שקורה בסכיזופרניה), עלולות להגביר את הערנות ולעורר תגובות קיצוניות, כגון: הזיות, מחשבות שווא, בלבול והתנהגות נסערת. סיבה נוספת להפרעה היא פתולוגיות באזורים שונים של המוח הנובעות מבעיה בהתפתחות המוחית. הטיפול המרכזי המקובל כיום בסכיזופרניה הינו הטיפול התרופתי. התרופות המקובלות לשימוש הן תרופות אנטי-פסיכוטיות (שנקראות גם נוירולפטיות או תרופות הרגעה), כאשר הנפוצות שבהן: Olanzapine, Risperidone, Quetiapine, Haloperidol. בקרב כ-20%-30% מן הסובלים מסכיזופרניה, יביא הטיפול לנסיגה מוחלטת של התסמינים והם יחזרו לנהל אורח חיים תקין. אצל יתר המטופלים צפויה נסיגה של חלק מן התסמינים והטבה חלקית במצבם.
אחת הבעיות המרכזיות של הטיפול התרופתי בסכיזופרניה הינה ריבוי תופעות הלוואי: תנועות בלתי רצוניות, טיקים, עוויות פנים, חוסר שקט, השמנת יתר, ישנוניות, שיבוש המחזור החודשי ופגיעה בתפקוד המיני, אשר גורמות לחלק מן המטופלים לסרב לטיפול התרופתי. בנוסף לקבוצה זו של סרבנים, יהיו גם כאלו שיסרבו לקבל טיפול על רקע של "התאהבות" במצבם. במצבים בהם ההפרעה גורמת למחשבות שווא חיוביות, הרגשת גדלות או לפרץ של יצירתיות וחיוניות, חלק מן המטופלים יסרבו לקבל טיפול מחשש שהאופוריות ייעלמו. הפסקת הטיפול גורמת לחזרה של ההתקפים ולעיתים אף להחמרת המצב, עד כדי צורך באשפוז. לאור הנתונים הללו, נשאלת השאלה האם ניתן לנבא מראש מי מבין האנשים הסובלים מסכיזופרניה יהיה "סרבן טיפול"? מתוצאותיו של מחקר רפואי שנערך לאחרונה, עולה

כי מרבית סרבני הטיפול הם אנשים שנטלו בעברם סמים או צרכו אלכוהול, טופלו בנוגדי דיכאון, או נטלו תרופות באופן בלתי מסודר למשך כשישה חודשים. לפיכך, ישנה חשיבות רבה בזיהוי מוקדם של האנשים הנמצאים בסיכון גבוה לסרב לטיפול. הדבר יאפשר התייחסות מיוחדת לקבוצה זו, באמצעות טיפול פסיכותרפי בנוסף לטיפול התרופתי, הורדת המינון התרופתי לצורך מזעור תופעות הלוואי ומתן תרופות הפועלות לתקופות ארוכות, הניתנות אחת לשבועיים
(Risperidone) או אחת לחודש (Haloperidol decanoate). שילוב של האמצעים הללו והשגחה מיוחדת לגבי נטילת הטיפול, יסייעו במניעת תופעת סרבנות הטיפול.


תובל כץ, 27.08.11 10:12

למעלה