האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

כמו שאמרתי ברשומות קודמות, ההגדרה לפסיכוזה היא ש..."העניין הוא זה שברגע שהנפש מפסיקה לצמוח ולהתקדם בדרכה המיוחדת תוך כדי היא אוגרת בפנים את כל הרצונות התשוקות,ברגע שזה קורה היא מחפשת דרך אחרת לצמוח"

וברשומה אחרת: " אז הנפש תישאר חולה ומדוכאת והתרופות רק יאזנו אותה, ואולי התרופה לסכיזופרניה היא לתת לנפש את מה שהיא צריכה שזה את אותם הדברים שנלקחו ממנה, זה בלתי אפשרי מבחינה מעשית לכן אולי צריך ליצור מן אשליה כזאת."

וחשבתי על זה שבמערכת בריאות הנפש, בתהליך השיקום, כן נותנים לך את האשליה שאתה מקבל את כל מה "שהחמצת"...קודם כל הם נותנים לך את הכלים להתמודד עם המציאות של המחלה שזה כבר התחלה טוב, כי בגלל חוסר הכלים חלית, יוצרים לך מן אווירה כזאת ממש כמו בועה,אשליה שאתה מתישהו תחזור לעצמך, אל תשכחו זו אשליה אבל לפי הבנתי התקווה הזאת היא המפתח להחלמה.

שכל הסיבות שבגללהם הדחקת, פתאום יש סיכוי אמיתי שמתישהו תוכל לחיות אותם שוב ולנצח במערכה, אני לא מאמין שזה אפשרי, הרי כל זה קרה לפני הרבה מאוד שנים בתקופת זמן מסויימת שלהדחקה הזאת הייתה סיבה מוצדקת ועכשיו אין לה.

כמו שאמרתי ברשומות קודמות, אי אפשר לראות את המחלה עד כדי כך כטובה, כאילו הכול לטובה וזהו, זו מחלה ארורה בסופו של דבר וצריך להתמודד איתה ואין מה לעשות היא גוזלת ממך דברים בעל כורחך ואז צריך לעבור תהליך אבל, על אותם דברים שהפסדת.

המציאות היא שלהסתכל על המחלה הזאת בצורה הזאת כאילו הכול לטובה ולכל דבר יש סיבה היא מחשבה פאתטית אבל היא נובעת מהתקווה שיש לנו.. שהכול יהיה בסדר לא משנה מה,אל תטעו התקווה היא לגיטימית לגמרי, ואני רואה אותה כדבר חובה,אבל גם לה יש את החסרונות שלה כמו כל דבר אחר בחיים