חשבתי על זה שהצבא לא מקבל חולי נפש אליו בגלל אלף ואחד סיבות לגיטימיות ומוצדקות והוא כן מקבל כאלה שהם פחות או יותר מאוזנים הוא עושה מן סלקציה שכזאת...
אז חשבתי על זה שיש המון אנשים, אגב כמוני, שהם לא מהווים סכנה לאחרים ולעצמם הם מאוזנים, בסך הכול חלו במחלה בעל כורחם עברו התקף אחד ולא יכנסו לעוד התקף במשך כל חייהם,זה כמובן האידיאל אבל אם אפשר לעשות טירונות לאנשים מאוזנים ככה או קצת פחות שהצבא כן יהיה מוכן לקבל אותם,
יעבירו אותה מכי"ם שלמדו היטב את המקצוע כמה שאפשר עם עזרה מקצועית של פסיכיאטרים ועובדים סוציאלים, מן פרויקט כזה שיתן לנו חולי הנפש תקווה לאחר שרובנו איבדנו אותה, ומנסים להרגיש אותה שוב,שגם בחיים הבוגרים אפשר להצליח.
התנאי לקבלה לטירונות תהייה שילוב של רמת התפקוד והאיזון, כמובן שכאלה בעלי רמת תפקוד גבוהה יהיו מתאימים אך החשוב מכול תהיה היכולת הנפשית של החולה, רמת האיזון שלו, היכולת שלו לעמוד בלחצים יכולות הריכוז והקוגניציה, האינטלגנציה כי ידוע שרמת התפקוד משתנה בהתאם לתופעות לוואי של הכדורים ולכן אי אפשר לשפוט נפגע נפש בעל כל היכולות האלה עם יכולת תפקוד חלקית.
הטירונות תתן הזדמנות שנייה בחיים לנפגעי הנפש הם ילמדו מה זה מצויינות ,פיתוח כישורים חברתיים כברירת מחדל, והמקום יהיה עם הרבה שקט וירוק שיכניס את האנשים לפרופורציות.(הטירונות תהייה בלי נשק).
בסוף הטירונות יהיו שלל תפקידים שבהם יוכלו הטירונים הבוגרים לקחת חלק ולטפח את מיומנויות העבודה והכישורים שלהם.
אין תגובות לפוסט |