אתר הקהילות והמומחים
המקיף בישראל בתחום המוגבלויות
הרשם
מעוניין להפנות שאלה לקהילה?
חפש
חפש הכל    חפש אנשים    חפש בשאלות ותשובות

חובות משרד השיכון

דוח מבקר המדינה 61ב - טיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה

כחלק ממדיניות הרווחה של המדינה זכאים חסרי דיור לסיוע בשכר דירה. משרד הבינוי והשיכון הוא המופקד על תחום זה. המשרד מסייע לחסרי דיור בשלושה מסלולי סיוע: (א) השכרת דיור ציבורי במחירים נמוכים יחסית; (ב) מתן משכנתאות לרכישת דירה באמצעות בנקים למשכנתאות1; (ג) סיוע בשכר דירה.המסלול השלישי הוא נשוא דוח זה. תקציב הסיוע בשכר דירה לשנת 2010 הסתכם בכ-1.285 מיליארד ש"ח. להלן דוח מבקר המדינה בנושא

27/05/11
חשוב חשוב חשוב (מנהל הקהילה)
אריה סעדה
תחום העיסוק שלי הוא עבודה סוציאלית. אני עובד סוציאלי, ופקיד סעד לחוק הסעד (טיפול במפגרים) כ-27 שנים, במחלקה לשירותים חברתיים....

‏‏טיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה

מתוך דוח מבקר המדינה 61ב לשנת 2010, עמ' 689

תקציר

כחלק ממדיניות הרווחה של המדינה זכאים חסרי דיור לסיוע בשכר דירה. משרד הבינוי והשיכון (להלן - משרד השיכון או המשרד) הוא המופקד על תחום זה. המשרד מסייע לחסרי דיור בשלושה מסלולי סיוע: (א) השכרת דיור ציבורי במחירים נמוכים יחסית; (ב) מתן משכנתאות לרכישת דירה באמצעות בנקים למשכנתאות1; (ג) סיוע בשכר דירה. המסלול השלישי הוא נשוא דוח זה. תקציב הסיוע בשכר דירה לשנת 2010 הסתכם בכ-1.285 מיליארד ש"ח.

 

בשנת 2010 היו ברשימת היישובים שבהם אפשר להעניק סיוע בשכר דירה (להלן גם - הסיוע) 627 יישובים. הסיוע ניתן למשפחות וליחידים המתגוררים בדירות בשכירות פרטית ועומדים באמות מידה שקבע משרד השיכון.

 

בשנים 2001-2009 הלך ופחת בהתמדה מספרם של מקבלי הסיוע בשכר דירה, מכ-195,000 לכ-137,000 (ירידה של כ-30%). על פי נתוני המשרד, מספר מקבלי הסיוע היה בתחילת שנת 2010 כ-137,000, מהם כ-74,000 עולים קשישים שהתקיימו מקצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי וקיבלו את הסיוע באופן ישיר מהמשרד; יתר מקבלי הסיוע, כ-63,000 מספרם, היו זכאים שקיבלו את הסיוע באמצעות שלוש חברות שהמשרד בחר בהן במכרז, ותפקידן לטפל בבקשות לסיוע. החברות טיפלו בעצמן בכ-90% מהבקשות המופנות אליהן. את יתר הבקשות, כ-8,800 במספר, הן העבירו למחוזות המשרד לעוד בדיקה או כדי שיקבלו הם את ההחלטה בעניינם.

 

פעולות הביקורת

בחודשים מרס-אוגוסט 2010 בדק משרד מבקר המדינה את אופן הטיפול בבקשות לקבלת סיוע בשכר דירה שמעבירות החברות להמשך טיפול המשרד (כאמור, כ-8,800 בקשות בתחילת שנת 2010). הבדיקה נעשתה במשרד השיכון ובמחוזותיו שבגוש דן ובבאר שבע (להלן גם - המחוזות) בחברת חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב-יפו בע"מ (להלן - חלמיש3); בחברת עמידר - החברה הלאומית לשיכון לישראל בע"מ (להלן - עמידר), בסניפיה שבתל אביב ובבאר שבע; ובשתי חברות פרטיות.

 

עיקרי הממצאים

 

שחיקה בגובה הסיוע

משנת 2005 ועד שנת 2010 לא חל שינוי בגובה הסיוע שמעניק המשרד. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2004-2010 חלה עלייה ניכרת בגובה שכר הדירה בשוק החופשי: בגובה דמי השכירות בממוצע ארצי חלה עלייה של כ-25%, ובאזור המרכז נרשמה באותה עת עלייה של יותר מ-30%. נוכח הפער שנוצר בין גובה הסיוע למחירי השכירות יש חשש שבפועל זכאים מוותרים על הסיוע, שכן אין ביכולתם לעמוד בהוצאה לשכירות.

 

טיפול המשרד בבקשות הסיוע

1.       שירות יעיל לאזרח הוא שירות שניתן בזמן, שהוא נגיש, ויותר מכול: נותן מענה לצורכי האזרח. שירות יעיל הוא גם כזה שמביא בחשבון את פלח האוכלוסייה שנזקקת לו. הסיוע בשכר דירה הוא שירות שניתן לאוכלוסייה שבדרך כלל היא בעלת קשיים כלכליים, חברתיים ובריאותיים, אוכלוסייה המתקשה פעמים רבות להתמודד עם נבכי הביורוקרטיה ועם תהליכים ממסדיים.

 

2.       משרד מבקר המדינה בדק את אופן הטיפול ב-94 תיקים של מבקשי סיוע (להלן גם - מבקשים) שפתחו החברות במהלך שנת 2009 ועד יוני 2010 והעבירום לטיפול מחוזות המשרד. בדיקת התיקים העלתה כי הטיפול של המחוזות ברוב הבקשות הללו התאפיין בהתמשכות הטיפול במשרד, בחוסר יעילות ובסרבול בתהליך העבודה. הביקורת העלתה כי המשרד לא ניתח את תהליך העבודה ואת שרשרת הפעולות הנדרשות עד לאישור מתן הסיוע; על כן לא הייתה בידיו תמונה של איכות השירות שהוא נותן למבקשים, והוא לא פעל לשינוי התהליך, לפישוטו ולהתייעלותו.

 

להלן עיקר הממצאים שעלו מבדיקת 94 התיקים:

 

1.       המשרד לא קבע תקנים למשך הזמן שיש להקציב לטיפול באישור הבקשות על כל שלביו. בהיעדר תקן לא נדרשו המטפלים בבקשות לעמוד בלוחות זמנים, ומשך הטיפול בבקשות התארך. נמצא כי ביותר מ-70% מהבקשות שנבדקו נמשך הטיפול בין שלושה לשישה חודשים. הואיל וממילא רוב האוכלוסייה שמדובר בה מתקשה לפעול ביעילות כדי לעמוד בדרישות שיזכו אותה בסיוע, הרי שהדבר מאריך עוד יותר את משך הטיפול בבקשות.

 

2.       נמצאו מקרים שבהם לא הקפידו מחוזות המשרד לבדוק את כל המסמכים שהיו בתיק המבקש בדיקה מדוקדקת והחזירו את הבקשות לחברות להשלמת פרטים ללא שום צורך, שכן המידע כולו כבר היה בתיק.

 

3.       נמצאו מקרים שבהם דרשו המחוזות מהמבקשים דרישות מכבידות או מנוגדות לנוהל "השתתפות בתשלום שכר דירה" מיוני 2005.

 

4.       הועלו גם מקרים שבהם דרשו המחוזות דרישות מיותרות, כמה מהן דרישות טכניות שלא נדרש בהן שיקול הדעת של המשרד, ולכן לכאורה יכולות היו החברות לטפל באותם המקרים בעצמן. הדרישות הללו האריכו את משך הטיפול בבקשות והכבידו על המבקשים.

 

סיכום והמלצות

למשרד הבינוי והשיכון אחריות על תחומי החברה והרווחה. הוא נושא באחריות ליצירת תנאים שיאפשרו לכלל האוכלוסייה, בייחוד לקבוצות אוכלוסייה חלשות הזקוקות לסיוע המדינה, למצוא פתרונות דיור הולמים במחיר סביר. המשרד מממש אחריות זו, בין היתר, באמצעות השתתפות בסיוע בשכר דירה למי שנמצא זכאי לכך. הסיוע בשכר דירה ניתן למשפחות וליחידים על פי אמות המידה שקבע המשרד.

 

מבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עלה שיש בקשות שהטיפול בהן מסורבל וארוך, והוא מתאפיין בביורוקרטיה מיותרת. מדובר בבקשות שמטפלות בהן חברות הפועלות מטעם המשרד ושיש צורך להעבירן להמשך טיפול אל מחוזות המשרד ויחידותיו. בשנת 2010 היו כ-8,800 בקשות כאלה. בדיקה של 94 מהבקשות הללו, שהטיפול בהן הועבר כאמור למחוזות המשרד וליחידותיו, חשפה תהליך ביורוקרטי שהאריך ללא שום צורך את משך הטיפול ברוב הבקשות והכביד על מבקשי הסיוע. אמנם מדובר "רק" בחלק קטן מכלל הבקשות שהוגשו למשרד, אולם חלק קטן זה מונה אלפי מבקשים. יש לזכור שמאחורי כל בקשה לסיוע ממתין אזרח שקולו אינו נשמע, שיכולותיו דלות, והסיוע מהמדינה הוא תקוותו.

 

על משרד הבינוי והשיכון לנתח את תהליך הטיפול במבקשי הסיוע אשר נכללים בקבוצה זו. עליו להכיר בכך שלא פעם מדובר בפעולות שאינן נחוצות, בדרישות מכבידות ובטעויות. בכלל זה על המשרד לקבוע נוהל עבודה שיבטיח תהליך יעיל: עליו לקבוע מה הם שלבי הטיפול הנחוצים, אילו תקני זמן נדרשים לכל פעולה ומי הם הגורמים הראויים לטפל בבקשות. כמו כן עליו לשאול אם יש מקום להרחיב את סמכויות החברות ולהמעיט בצורך להעביר בקשות לאישור המשרד. הדבר ייעשה לאחר שהמשרד ידריך את עובדי החברות, יוציא הנחיות בכתב ובעיקר יפקח על הנעשה בהן בנושא זה, כפי שהוא אמור לפקח על כל יתר הפעולות שבתחום סמכותן. בזכות ייעול התהליך יוכל להתקצר משך הטיפול בבקשות, והמבקשים יזכו לשירות טוב יותר.

 

חשוב גם שהמשרד יבחן את גובה הסיוע בשכר דירה שהוא מעניק לזכאים אל מול השחיקה בערכו הריאלי, וזאת נוכח העלייה הניכרת במחירי השכירות בשוק החופשי. על המשרד להביא בחשבון שהשחיקה בשיעור השתתפות המדינה בשכר דירה לזכאים פוגעת באוכלוסייה חלשה, אוכלוסייה שמפאת משאביה הדלים אינה יכולה לשלם את ההפרש שבין שכר הדירה ובין הסיוע שניתן לה מהמדינה.

 


 

1. מבוא | 2. גובה הסיוע ומספר המממשים | 3. סדרי הטיפול בבקשות הסיוע | 4. נוהל השתתפות בתשלום שכר דירה | 5. משך הטיפול של המשרד בבקשות | 6. ניתוח תהליכי עבודה | 7. דרישות המשרד לצורך אישור הסיוע | 8. תקלות טכניות בטיפול בבקשות | 9. יישובי הסיוע במגזר הערבי | 10. סיכום

 

מבוא

כחלק ממדיניות הרווחה של המדינה זכאים חסרי דיור לסיוע בשכר דירה (להלן גם - הסיוע). משרד הבינוי והשיכון (להלן - משרד השיכון או המשרד) הוא המופקד על תחום זה. המשרד מסייע לחסרי דיור בשלושה מסלולי סיוע: (1) השכרת דיור ציבורי במחירים נמוכים יחסית, (2) מתן משכנתאות לרכישת דירה באמצעות בנקים למשכנתאות4, (3) סיוע בשכר דירה. המסלול השלישי הוא נשוא דוח זה.

 

תקציב הסיוע בשכר דירה לשנת 2010 הסתכם בכ-1.285 מיליארד ש"ח.

 

המשרד הכין רשימת יישובים שבהם אפשר לקבל סיוע בשכר דירה. בשנת 2010 היו ברשימת היישובים האמורה 627 יישובים. הסיוע ניתן למשפחות וליחידים המתגוררים בדירות בשכירות פרטית ועומדים באמות מידה שקבע משרד השיכון. על פי נתוני המשרד, מספר מקבלי הסיוע היה באפריל 2010 כ-137,000, מהם 74,000 עולים קשישים המקבלים את הסיוע באופן ישיר מהמשרד; יתר מקבלי הסיוע, כ-63,000 במספר, הם זכאים המקבלים את הסיוע באמצעות אחת משלוש חברות (להלן - החברות) שהמשרד בחר בהן בהליך של מכרז ושתפקידן לטפל בבקשות לסיוע.

 

מבקשי הסיוע (להלן גם - המבקשים) שאינם מקבלים אותו ישירות מהמשרד מגישים את בקשותיהם, בצירוף אסמכתאות המעידות על מצבם האישי והכלכלי, לאחת החברות: עמידר - החברה הלאומית לשיכון בע"מ (להלן - עמידר) ושתי חברות פרטיות.

 

המשרד הוציא נוהל "השתתפות בתשלום שכר דירה" (להלן - הנוהל)5 ונוהל "השתתפות בתשלום שכר דירה לעולים"6, הקובעים את תנאי הזכאות לקבלת סיוע בשכר דירה, את משך תקופת הסיוע, את סכום הסיוע, את התנאים המיוחדים לקבלתו ואת אופן ביצועו.

 

בחודשים מרס-אוגוסט 2010 בדק משרד מבקר המדינה את אופן הטיפול בבקשות לקבלת סיוע בשכר דירה שמעבירות החברות להמשך טיפול המשרד (כ-8,800 בקשות בתחילת שנת 2010). הבדיקה נעשתה במשרד השיכון ובמחוזותיו שבגוש דן ובבאר שבע (להלן גם - המחוזות), בחלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב-יפו בע"מ (להלן - חלמיש7); בעמידר (בסניפים שבתל אביב ובבאר שבע), ובחמישה סניפים של החברות הפרטיות בתל אביב, בנצרת, בחולון ובבאר שבע.

 

גובה הסיוע ומספר המממשים

השחיקה בסיוע: המשרד נותן סיוע בשכר דירה בין היתר על פי אזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה ועל פי אמות מידה שקבע. מ-2005 ועד 2010, במשך כחמש שנים, לא שונה גובה הסיוע בשכר הדירה. באזורי עדיפות א' ו-ב' גובה הסיוע הוא מ-392 ש"ח לחודש לזוג לפי מבחן הכנסה8 ועד 1,170 ש"ח למשפחה עם קצבת אי-כושר השתכרות בשיעור 75%, וזוהי גם תקרת הסיוע שניתן למשפחה כאמור לעיל בכל האזורים; יחיד בגיל 45-54 שמקבל הבטחת הכנסה היה זכאי לסיוע של 482 ש"ח בכל האזורים, וקשיש בודד המתקיים מקצבת זקנה היה זכאי לסיוע בסך 661 ש"ח.

 

מנגד, במהלך תקופה זו חלה עלייה ניכרת ומהירה במחירי שכר הדירה בשוק החופשי. העלייה הייתה בשיעור של כ-25% בממוצע הארצי ושל כ-31% באזור המרכז, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

נוכח הגידול בגובה דמי השכירות בשוק החופשי ונוכח הפער שבין גובה הסיוע למחירי השכירות, יש חשש שבפועל זכאים מוותרים על הסיוע, שכן אין ביכולתם לעמוד בהוצאה לשכירות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום שהמשרד ייתן את דעתו בשאלה אם יש בסיוע בגובה כזה משום סיוע ממשי לזכאים.

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 ציין המשרד כי הוא "סבור שרמת הסיוע בשכר דירה אינה מספקת; המשרד מעלה את הנושא חדשות לבקרים בדיונים של דרגי המקצוע מול אגף התקציבים במשרד האוצר, בדיונים שבין שר הבינוי והשיכון לשר האוצר ובדיונים המתקיימים בוועדות הכנסת השונות ועוד".

 

לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד השיכון ומשרד האוצר ידונו בסוגיה זו ויגיעו זה עם זה לכלל הסכמה בדבר הסיוע שיש לתת לזכאים, ואגב כך יביאו בחשבון, בין היתר, את ממצאי דוח זה, ובמידת הצורך יפעל המשרד להעלאת נושא זה בממשלה.

 

ירידה במספר המממשים את הזכות לקבלת סיוע: נתוני המשרד מעידים על ירידה עקבית במספר המממשים את זכותם לקבלת סיוע בשכר דירה בשנים 2001-2009: מכ-195,000 לכ-137,000 (ירידה של כ-30%). המשרד הסביר זאת בירידה במספר העולים, ובהם אלה הזכאים לסיוע, וכן בהקשחת תנאי הזכאות.

 

גובה הסיוע לשכירות ארוכת טווח לזכאים שאושרו להם דירות מהדיור הציבורי: במאי 2008 הנהיג המשרד מסלול מיוחד לשכירות ארוכת טווח לזכאים לדיור ציבורי שיש להם שני ילדים ויותר, וזאת כדי שיהיה להם מקום לגור בו עד שתוקצה להם דירה. מסלול זה מאפשר להם ליהנות מסיוע מוגדל בשכירת דירות בשוק החופשי לפי בחירתם9, וזאת ביישובים שאינם באזורי עדיפות לאומית ובתמורה לכך שיוותרו על זכאות לקבל דיור ציבורי לתקופה של חמש שנים. במסלול זה גובה הסיוע הוא 1,750-2,200 ש"ח לחודש. באמצע שנת 2010 היה הסיוע במסלול זה כ-61% עד 77% מגובה שכר הדירה החודשי הממוצע בארץ.

 

על פי נתוני המשרד מספטמבר 2010, מספר הזכאים לקבלת סיוע בשכירות ארוכת טווח שאושר להם דיור ציבורי וטרם קיבלו אותן היה כ-2,700 משפחות. בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2009 10 קבע מבקר המדינה שזמן ההמתנה הממוצע להקצאת דירה בדיור הציבורי היה בשנת 2008 כשנתיים, אך נמצא כי משפחות רבות חיכו לכך ארבע שנים ויותר.

 

בתקופת ההמתנה לקבלת דירה מהדיור הציבורי מתגוררים רוב הזכאים לה בשכירות. פירוש הדבר שעליהם להשלים מכיסם נתח נכבד מההוצאה בעבור שכר דירה. מדובר במשפחות חלשות שמשאביהן מצומצמים, ויש להן קושי להתמודד עם ההוצאה. מן הראוי שהמשרד, שהכיר בזכאותן של המשפחות לדיור ציבורי - אך אין באפשרותו לספק להן דירות כאלה - ישקול לקבוע כי גובה הסיוע הניתן להן בתקופת ההמתנה יתקרב ככל האפשר למחיר הממוצע לשכירת דירה בשוק החופשי. סכום זה יחושב לפי האזור שבו הם אמורים לקבל דיור ציבורי, לפי מספר החדרים הנדרש, לפי מספר הנפשות במשפחה ולפי יתר נסיבות העניין.

 

המשרד הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 כי הוא שותף לעמדה זו של הביקורת וכי פנה פעמים מספר למשרד האוצר בנושא, אך עד מועד מתן התשובה למשרד מבקר המדינה לא נענה בחיוב.

 

לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד השיכון ומשרד האוצר ידונו בסוגיה זו ויגיעו זה עם זה לכלל הסכמה בדבר הסיוע שיש לתת לזכאים.

 

סדרי הטיפול בבקשות הסיוע

הגדרת הזכאים: על פי הנוהל, הסיוע ניתן ל"חסרי דירה" בלבד או למי שהמשרד הכיר בהם כחסרי דירה. הסיוע יינתן למבקשים שעומדים בתנאי מקדמי זה, ובלבד שמדובר בעולים חדשים, במי שמתקיימים מקצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי, כגון קשישים, בנכים בשיעור 75% או יותר או נכים שמקבלים הבטחת הכנסה, במשפחות שהכנסתן אינה עולה על הסכום שנקבע על ידי המשרד ובתנאי שהן ממצות את כושר השתכרותן (כלומר לפחות אחד מבני הזוג עובד במשרה מלאה), באימהות חד-הוריות או מי שמעל גיל 55 - המתקיימים מהבטחת הכנסה.

 

זכאים מטופלי המשרד: מחלקת הקצבאות שבאגף האכלוס של המשרד מטפלת בבקשות לסיוע של עולים קשישים ושל עולים הנמצאים בארץ לא יותר מחמש שנים ממועד עלייתם. זכאים אלה מקבלים את הסיוע באופן ישיר מהמשרד. קבוצה זו מונה כאמור כ-74,000 מבקשים.

 

זכאים מטופלי החברות: החברות מטפלות בכל יתר הזכאים, שבתחילת 2010 היה מספרם כאמור כ-63,000; לקבוצה זו יש להוסיף עוד כ-26,400 עולים קשישים שהם זכאים מטופלי המשרד, שאמנם מקבלים כאמור סיוע ישירות מהמשרד, אך הם מתגוררים בגפם, ועל כן הם זכאים גם לתוספת סיוע. בסך הכול החברות מטפלות ביותר מ-89,000 זכאים.

 

1.       בכ-90% מהבקשות לסיוע בשכר דירה שהופנו לחברות טיפלו החברות בעצמן, ואת יתר הבקשות - כ-8,800 במספר - הן העבירו למחוזות המשרד לעוד בדיקה או כדי שיקבלו הם החלטה בעניינם.

 

2.       החברה מזינה למחשב את נתוני הבקשות שבהן היא מטפלת, והנתונים מתקבלים ביחידה המנפיקה תעודות זכאות במשרד. יחידה זו מוציאה לכל מבקש "דוח הקבלה" שלפיו המשרד מוודא שהמבקש הוא "חסר דירה" ומנפיקה לו תעודת זכאות שתוקפה לשנה, לקבלת סיוע. בקשות שעולות במדגם נחקרות לאימות נתונים.

 

תהליך אישור בקשות שמפנות החברות לטיפול מחוזות המשרד: כאמור, החברות העבירו לטיפול המחוזות בתחילת 2010 כ-8,800 בקשות לסיוע; כמה מן הבקשות נבדקו ואושרו בידי עובדי המחוזות (למשל בחינת גובה הכנסות המבקשים או הסכמי גירושין של זוגות); והיתר הועברו מידיהם, לפי נוהלי המשרד, לאישור ועדות האכלוס העליונות של המחוזות. ערר על החלטות הוועדות של המחוזות אפשר להגיש לוועדה ציבורית לערעורים בנושא האכלוס, ששר הבינוי והשיכון ממנה את חבריה. לאחר שעובדי המחוז או ועדות האכלוס אישרו את הבקשות, המשרד מנפיק למבקשים תעודת זכאות. החברה המטפלת מקבלת חזרה את תיק הבקשה שאושרה ומכינה את המסמכים הסופיים הדרושים למתן הסיוע.

 

נוהל השתתפות בתשלום שכר דירה

נוהל עבודה הוא מסמך פנים-ארגוני המפרט ומגדיר את מדיניות הארגון ואת דרכי הביצוע של פעילותו בתחום מסוים. הנוהל מגדיר, בין היתר, את תכלית הפעולה, את שלבי הביצוע ומטרותיהם, את האמצעים לביצוע הפעולות, את האחראים והמוסמכים לבצע את הפעולות, וכן את סדר הפעולות ואת לוח הזמנים הנדרש לכל פעולה. הנוהל מגדיר גם את שלבי המעקב והבקרה אחר ביצוע הפעולות. על הנוהל לתת דרכי פתרון לסוגיות שעלולות להתעורר, עליו להיות סדור, ברור ונהיר לכול ולסייע לגורמים המטפלים למלא את תפקידם; הוא מחייב אותם לפעול בתיאום ועל פי סדר פעולות ידוע לכולם, וכך הוא עשוי לחסוך בירורים ואי-הבנות ואף לתרום לייעול העבודה ולשיפור השירות לציבור.

 

1.       מבקשי הסיוע נחלקים לקבוצות המאופיינות לפי מצבן הכלכלי, האישי והבריאותי (כגון: עולים, קשישים, משפחות, חד-הוריות, שכירים, עצמאיים, מקבלי הבטחת הכנסה ונכים). לכל קבוצה קבע המשרד כללים לזכאות שעל פיהם נבחנות הבקשות לקבלת סיוע בשכר דירה.

 

2.       עד סוף שנת 2005 הבנקים למשכנתאות הם שטיפלו בבקשות לסיוע בשכר דירה, ובינואר 2006 הועבר הטיפול בהן לחברות. למרות השינוי המהותי בתהליך אישור הבקשות לסיוע בשכר דירה לא עדכן המשרד את הנוהל. משום כך נאלץ המשרד להוציא מדי פעם בפעם חוזרים המעדכנים, מוסיפים או משנים את הכללים הקיימים.

 

הסדרת התהליך באמצעות חוזרים מרובים - כמעשה טלאים - ולא על פי נוהל מרכזי סדור, בייחוד כשמדובר בתהליך מורכב, עלולה להכביד על המטפלים בבקשות, לבלבל אותם ולהקשות עליהם למלא את משימותיהם.

על המשרד לעדכן את נוהל "השתתפות בתשלום שכר דירה" כך שירכז את הכללים המנחים הנוגעים לסיוע בשכר דירה. נוהל מעודכן וסדור יקל על העוסקים במלאכה ויסייע בביצועה.

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 ציין המשרד כי נוכח הביקורת יכין נוהל שיכלול את כל החוזרים שפרסם בנושא.

 

משך הטיפול של המשרד בבקשות

היעדר תקן למשך הטיפול בבקשות: כדי שתהליך אישור הזכאות יהיה יעיל וסדור, ראוי לקבוע תקן שיגדיר את משך הטיפול בכל שלב ושלב בתהליך וכן את משך הטיפול הכולל בבקשה. הבדיקה העלתה כי המשרד לא קבע תקנים כאלה.

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 הסביר המשרד כי "אומנם, אין נוהל קביעת זמני הטיפול, אולם לא ניתן לומר שעובדי האכלוס אינם מודעים לפרק הזמן המצופה לטיפול בכל שלב". עוד ציין המשרד שנהוג בו מנגנון שכר עידוד המבוסס על תקני זמנים ומתגמל את העובדים בגין טיפול מהיר במשימות המוטלות עליהם. כמו כן, המשרד מנפיק "דוח פיגורים" שבו מוצגים זמני הטיפול של העובדים במשימות.

 

משרד מבקר המדינה מעיר כי הכללים שהגדיר המשרד לצורך מתן שכר עידוד לעובדים והפקת "דוח פיגורים" אינם תחליף לנוהל ברור המגדיר לוחות זמנים לכל אחד ואחד משלבי הטיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה.

משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד לנתח את תהליך הטיפול בבקשות ולקבוע לוח זמנים לכל שלב ושלב בתהליך, וזאת כדי לקצר את משך הטיפול בבקשות.

 

התיקים שנבדקו: משרד מבקר המדינה בדק את אופן הטיפול ב-94 תיקי מבקשים שפתחו החברות במהלך שנת 2009 עד יוני 2010 והעבירום לטיפול מחוזות המשרד. 64 מ-94 התיקים נבחרו באקראי, ו-30 תיקים המציא המשרד לבדיקת עובדי משרד מבקר המדינה על פי בקשתם. המשרד סיים את הטיפול בכל התיקים למעט תיקים אחדים11.

 

התמשכות הטיפול בבקשות: ברוב התיקים שנבדקו נמצא כי משך הטיפול של מחוזות המשרד או של היחידה המנפיקה תעודות זכאות במשרד הראשי היה ארוך ובלתי סביר. בבדיקת 46 מ-64 התיקים שנבחרו באקראי (כ-72%) נמצא לפחות ליקוי אחד בכל תיק; הבדיקה העלתה ליקויים כגון התמשכות הטיפול במשרד, חוסר יעילות וסרבול בתהליך העבודה. זמן הטיפול בבקשות לסיוע בתיקים שלא נדרשו בהם השלמות או בדיקות כלשהן היה חודשיים עד שלושה חודשים, ואילו בתיקים שנדרשו בהם השלמות וחקירות לאימות נתונים נמשך הטיפול אפילו שישה חודשים; בתיק אחד נמשך הטיפול כשמונה חודשים; ביולי 2010, במהלך הביקורת, נמצא תיק אחד שמשך הטיפול בו עלה על שישה חודשים, ובאותו מועד הוא טרם נמסר לאישור. בכמה מהתיקים נגרם העיכוב בלי סיבה נראית לעין, ובתיקים אחרים - עקב דרישות מכבידות של המשרד או בשל טעויות עובדיו. בכמה מהתיקים נמצא כי בשל התמשכות הטיפול התיישנו מסמכים והיה צורך לעדכנם. לדוגמה:

 

גרושה ואם לשני ילדים, המתקיימת מקצבת נכות בשיעור של 75%, הגישה בפברואר 2010 בקשה לקבל דירה בשכירות בדיור הציבורי או המשך סיוע בשכר דירה. בבקשתה היא ציינה כי היא משלמת שכר דירה בסך 3,500 ש"ח בחודש. באותו החודש שלחה החברה את תיקה למחוז, וכחודש לאחר מכן שלח המחוז ללשכת הרווחה בקשה לקבל דוח סוציאלי באשר למצבה העדכני של המבקשת. מעיון בתיק לא נמצא כי הדוח התקבל. בדף הטיפול של המחוז צוין ביוני 2010 כי התיק התעכב במשרד משום שהונח בטעות במקום הלא-נכון. באותו החודש הוחזר התיק לחברה משום שתוקף הבקשה לסיוע פג, ועל כן המבקשת נדרשה לחדשה ולהמציא מסמכים עדכניים. בסוף אותו חודש, לאחר שהמבקשת המציאה את המסמכים הנדרשים לחברה, שוב הועבר התיק למחוז, ובחודש יולי הוא הועבר לממונה במחוז כדי שתוצא למבקשת תעודת זכאות כנדרש. משך הטיפול במקרה זה היה כשישה חודשים. יוצא אפוא שהתיק התעכב במחוז, והטיפול בו לא היה עקבי, וגבל ברשלנות.

 

בבדיקת אופן הטיפול של החברות בתיקים לא נמצאו ליקויים החורגים מהמידה הסבירה ושיש בהם כדי לעכב את הטיפול בתיקים עיכוב של ממש.

 

בקשות לעדכון מסמכים שפג תוקפם: בשישה מהתיקים שנבדקו נדרשו המבקשים להמציא מסמכים עדכניים, וזאת משום שחלף זמן רב מיום שהגישו את בקשותיהם, ועל כן פג תוקף המסמכים שבתיקים, כפי שקרה בדוגמה שהובאה לעיל. מדובר בהליך שבו בדרך כלל נדרשים המבקשים לפנות לכמה גורמים ולבקשם להמציא שוב את המסמכים. משום כך נוצרה סחבת שהאריכה את משך הטיפול והכבידה על המבקשים.

 

בתשובתו מדצמבר 2010 הודיע המשרד למשרד מבקר המדינה כי נוכח הערת הביקורת הוא הוציא הנחיה לעובדי המשרד ולפיה אישורי ההכנסה של מבקשי הסיוע יהיו תקפים ל-12 חודשים, ואין לדרוש אישורים עדכניים ממי שהטיפול בבקשתו מתעכב.

 

ניתוח תהליכי עבודה

שירות יעיל לאזרח הוא, בין היתר, שירות שניתן בזמן, שהוא נגיש, ויותר מכול: נותן מענה לצורכי האזרח. שירות יעיל הוא גם כזה שמביא בחשבון את פלח האוכלוסייה שנזקקת לו ומתאים את עצמו למאפייניה. הסיוע בשכר דירה הוא שירות שניתן לאוכלוסייה שהיא בדרך כלל בעלת קשיים כלכליים, חברתיים ובריאותיים, אוכלוסייה שמתקשה פעמים רבות להתמודד עם נבכי הביורוקרטיה ועם תהליכים ממסדיים. ניתוח תהליך העבודה והפעולות הכרוכות באישור מתן הסיוע יכול לשקף את איכות השירות הניתן למבקשים ויכול להביא לשינוי התהליך ולהתייעלותו.

 

הבדיקה העלתה כי המשרד לא נתן דעתו לבחינת שלבי העבודה המורכבים עד אישור בקשת הסיוע. הוא לא בחן דרך לייעל ולפשט את תהליך העבודה ולקצר את זמן ההמתנה לאישור הבקשות.

משרד מבקר המדינה מעיר שמפאת היעדר נוהל מעודכן וסדור, ומכיוון שהמשרד אינו מודע לצורך לבחון את תהליכי העבודה, נוצר תהליך עבודה מסורבל ולא יעיל. הבדיקה העלתה כי לעתים מטיל המשרד על המחוזות לבצע פעולות טכניות במהותן, המאלצות את החברות להעביר למחוזות תיקי בקשות שהתקבלו לידיהן, וחוזר חלילה; מטבע הדברים, בנסיבות אלה מתארך הטיפול בבקשה שלא לצורך. להלן פרטים:

 

ביטול עסקה של רכישת דירה או העברתה ללא תמורה מבן-זוג אחד למשנהו: כאמור, תנאי מקדמי להיות המבקש זכאי לסיוע הוא היותו "חסר דירה". זו הבדיקה הראשונה שמבצע המשרד מיד לאחר קליטת הבקשה מהחברה. בטופס הבקשה נדרש המבקש לדווח אם הייתה בבעלותו דירה בעבר.

 

ב-94 התיקים שנבדקו נמצאו שמונה מקרים שבהם בהסכם גירושין העביר המבקש את בעלותו על דירה שהייתה ברשותו לבת-זוגו, וזאת ללא תמורה. מכיוון שבטופס הבקשה לסיוע אין מקום שבו יכול המבקש לציין כי ויתר על דירתו, הוא עדיין נחשב "בעל דירה", ועל כן בקשתו נדחית. במקרה כזה נדרש המבקש להתחיל שוב בתהליך הגשת הבקשה, והפעם עליו להמציא לחברה את כל המסמכים המוכיחים את טענתו כי הוא חסר דירה. להלן שתי דוגמאות:

 

1.       המבקש הוא גרוש. לאחר גירושיו נשארו שתי בנותיו הקטינות בחזקת גרושתו. בהסכם הגירושין ויתר המבקש, לטובת אשתו לשעבר, על חלקו בדירה שהייתה בבעלות שניהם. באפריל 2009 שלל המשרד את זכאותו לסיוע בשל היותו "בעל דירה"; משום כך המציא המבקש לחברה הסכם גירושין המעיד כי ויתר ללא תמורה על כל זכויותיו בדירה לטובת גרושתו. כמו כן צירף המבקש אישור ממשרד מיסוי מקרקעין המאשר כי מועד העברת הדירה הוא מועד הסכם הגירושין. בסוף אותו החודש העבירה החברה לחלמיש את התיק ובו שני המסמכים. במאי 2009 החזירה חלמיש את התיק לחברה בטענה שאישור ממשרד מיסוי מקרקעין אינו מציין את תאריך העברת חלקו של המבקש בדירה, והחברה שבה והחזירה לחלמיש את התיק וצירפה הסבר כי כפי שמצוין מפורשות בהסכם הגירושין, מועד ההסכם הוא גם מועד הוויתור של המבקש על חלקו בדירה. בסופו של דבר הגיע התיק בחזרה לחברה למתן הסיוע ביוני 2009. לפיכך הטיפול בבקשה התארך בכחודשיים.

 

2.       במרס 2009 הודיע המשרד למבקש אחר כי אינו זכאי לסיוע היות שהייתה בבעלותו דירה. התברר כי לפי הסכם הגירושין שלו ויתר המבקש לטובת גרושתו על דירה בדמי מפתח שהייתה ברשותם. כסימוכין לכך המציא המבקש לחברה אישור ממשרד מיסוי מקרקעין ותצהיר בפני עורך דין. החברה העבירה את התיק לטיפולה של חלמיש בתחילת אפריל 2009. בסוף מאי 2009, לאחר שהונפקה לו תעודת זכאות, קיבל המבקש את הסיוע. לפיכך גם הטיפול בבקשה זו התארך ללא צורך בכחודשיים.

 

אישור זכאות להורה גרוש שניתנה לו חזקה על ילדים משותפים:על פי נוהל "זכאות לסיוע של חסרי דירה" מיוני 1999 (להלן - נוהל חסרי דירה) של המשרד, הורה גרוש שילדיו נמצאים בחזקתו יכול להגיש בקשה לקבלת סיוע אם יצרף לבקשתו מסמכים הנוגעים לעניין, למשל הסכם גירושין ותעודת גירושין. על פי הנחיות המשרד, החברה אינה מוסמכת לאשר את המסמכים, ועליה להעבירם לבדיקת המחוז.

 

מדובר בדרישה גורפת של המשרד, ולפיה הוא אינו מאפשר לחברות להפעיל שיקול דעת ולהחליט אם יש מקום לבדיקת המחוז (למשל כשיש חשש שמא המסמכים אינם ברורים או אינם תקינים). דרישה גורפת זו מעכבת את הטיפול בבקשות ומאריכה את זמן הטיפול בהן.

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 הודיע המשרד כי מאמצע דצמבר 2010 הטיפול במקרים אלה מתבצע ישירות בין סניפי החברות ובין היחידה המטפלת במשרד.

 

טיפול כפול בבקשות: על פי כללי המשרד, יש מקרים שבהם החברות נאלצות לדחות על הסף את בקשות הפונים לקבלת סיוע. הסיבה לכך היא שהמבקש הגיש כבר בקשה קודמת, והטיפול בה כבר החל או הסתיים. מדובר למשל במקרה שבו המבקש נרשם בחברה אחת ורוצה להמשיך את הטיפול בחברה אחרת או במקרה שמצבו האישי של מבקש הסיוע השתנה, לדוגמה מ"רווק" ל"נשוי".

 

על פי הנוהל, החברה נדרשת להעביר את הבקשות למחוז "להפשרת הבקשה מכפילות", ורק לאחר מכן אפשר להמשיך בתהליך השגרתי לאישור הבקשה.

 

גם כאן מדובר בפעולה טכנית גרידא, וכדי לזרז ולייעל את התהליך ראוי להטיל אותה על החברות. להלן פרטים של שני מקרים:

 

1.       למבקשת הייתה תעודת זכאות כ"אישה מוכה" שהוצאה במאי 2009. עקב כך היא קיבלה סיוע מוגדל. לאחר מכן חזרה המבקשת לבעלה, ולכן היה צורך להנפיק להם תעודת זכאות חדשה, הפעם כזוג נשוי. המשך הטיפול במחוז לשם "הפשרת הכפילות" האריך את תהליך אישור הזכאות בכחודש.

 

2.       במרס 2009 קיבלה אישה סיוע כבודדה. בספטמבר 2009 היא נישאה, ואז היה צורך להוציא לבני-הזוג תעודת זכאות כזוג נשוי. שינוי כזה מבצע כאמור המחוז, ואכן בדצמבר 2009 שלחה החברה את התיק למחוז, להמשך טיפול. אישור הזכאות ניתן רק לאחר כחודש, כך שמשך הטיפול בהוצאת התעודה ארך כחודשיים.

 

הגדלת סיוע עקב אישור זכאות לדירה בדיור הציבורי: זכאי לדירה בדיור הציבורי שהוא נכה או אב לארבעה ילדים לפחות זכאי להגדלת הסיוע בשכר דירה עד מועד קבלת הדירה בפועל. במקרים אלה, לאחר שהוועדה המוסמכת לאשר סיוע במחוז מאשרת את מתן הדירה, המחוז מחזיר את התיק לחברה וזו מחזירה אותו שוב למחוז - הפעם לצורך קבלת אישור לזכאות לסיוע מוגדל בשכר דירה.

 

יצוין שפעולה זו מתבצעת לפי כללים ברורים של המשרד. לא נדרשת בה הפעלת שיקול דעת, ואין בה מקום לקבל החלטה כזאת או אחרת; לכן לכאורה אין סיבה שהחברה לא תטפל בהגדלת הסיוע, ואין שום צורך שתעביר את התיק לטיפול המחוז.

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 ציין המשרד כי במקרים אלה הוועדה במחוז מאשרת למבקש קבלת דירה בדיור הציבורי, והמחוז מחזיר את התיק לסניף החברה בצירוף תעודת זכאות לקבלת סיוע מוגדל בשכר דירה. מקרים שבהם נמצא כי לא נהגו כך הם תקלות מקומיות, ואין הם מעידים על הכלל.

 

משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד להקפיד שתקלות מסוג זה לא יישנו.

 


משרד מבקר המדינה מעיר כי היות שהטיפול בסוגיות שפורטו לעיל כרוך בפעולות רגילות שכמה מהן טכניות, פעולות שאינן דורשות הפעלת שיקול דעת ואין בהן משום קבלת החלטה באשר לזכאות, מן הראוי שהמשרד ישקול להטיל את ביצוען על החברות. הדבר ייעשה לאחר שהמשרד ידריך את עובדי החברות, יוציא הנחיות בכתב ובעיקר יפקח על הנעשה בהן בנושא זה, כפי שהוא אמור לפקח על כל יתר הפעולות שבתחום סמכותן. בזכות ייעול התהליך יוכל להתקצר משך הטיפול בבקשות, והמבקשים יזכו לשירות טוב יותר.

 

בתשובתו מדצמבר 2010 למשרד מבקר המדינה ציין המשרד כי הוא מקבל את הערת הביקורת שלפיה יש פעולות שמבוצעות במחוזות המשרד ויכולות להתבצע בסניפי החברות. אי לכך החליט המשרד כי מאמצע דצמבר 2010 יועבר הטיפול בכמה סוגיות לטיפול החברות, וזאת בלי שיידרש לשם כך תיווכם של מחוזות המשרד. עוד ציין המשרד כי במשא ומתן שיתקיים בינו ובין החברות לקראת חתימה על חוזה חדש ביניהם יאפשר המשרד גם לסניפי החברות לחשב את הכנסות מבקשי הסיוע, דבר שעושים לעת עתה המחוזות בלבד.

 

דרישות המשרד לצורך אישור הסיוע

הבדיקה העלתה כי בנוהל המשרד ובהנחיות שהוציא בנושא סיוע בשכר דירה יש כללים המטילים על מבקש הסיוע דרישות שאינן תמיד מוצדקות. להלן פרטים בנוגע לכמה דרישות שהועלו בבדיקה:

 

בקשה של מי שהתגורר בעבר בשכירות בדירה בדיור ציבורי: מבקש סיוע שהתגורר בעבר בשכירות בדיור הציבורי חייב על פי נוהל חסרי דירה להמציא אישור כי החזיר את הדירה לחברה המאכלסת, שאם לא כן תידחה בקשתו לסיוע. זאת אף על פי שהמידע נמצא כבר ברשות המשרד. בבדיקת 94 התיקים נמצאו שישה מקרים כאלה. להלן דוגמאות:

 

1.       במרס 2010 דחה המשרד בקשה לקבלת סיוע שהגיש מבקש לחברה בנימוק שהייתה ברשותו דירה בשכירות בדיור הציבורי. בבדיקה שעשה המשרד עלה כי בעבר התגורר המבקש בכרמיאל - בדירה של עמידר מ-1978 ובדירה של חברת עמיגור12 מ-1989. החברה שהמבקש הגיש לה את בקשתו לקבלת סיוע פנתה למשרד באפריל 2010 והסבירה כי אין באפשרות המבקש להמציא מסמך מעמידר באשר לדירה שגר בה משנת 1978, והיא מבקשת שינחה אותה בנוגע לאופן שבו עליה לטפל בנושא.

בתשובת המשרד לחברה ממאי 2010 פורטו המועדים שבהם החזיר המבקש את הדירות לחברות. המידע היה בעצם ברשותו. תעודת הזכאות הונפקה למבקש מיד. הטיפול בבקשה ארך כחודשיים.

 

2.       באוגוסט 2009 הגישה מבקשת בקשה לקבלת סיוע בשכר דירה. בדיקת המשרד העלתה כי המבקשת התגוררה 30 שנה קודם לכן בדירה שכורה של עמידר בנצרת עִלית. המבקשת התבקשה להמציא אישור לכך שהחזירה את הדירה לעמידר. בידי המבקשת לא הייתה הכתובת המדויקת של הדירה האמורה, וגם עמידר לא הצליחה לאתרה. רק כעבור כשלושה חודשים, בינואר 2010, דרש המשרד מהמבקשת להמציא לו ממשרד הפנים טופס ובו כתובת הדירה שבה התגוררה בעבר. גם משרד הפנים לא הצליח לאתר את הכתובת בנצרת עִלית. במרס 2010, כשבעה חודשים לאחר שהגישה את הבקשה לקבלת סיוע, פנתה המבקשת למשרד והתלוננה על שהיא נשלחת הלוך ושוב ללא תכלית וללא שום תוצאות. המבקשת הוסיפה גם כי אינה יודעת באיזה אופן עליה לפעול כדי להוכיח כי החזירה את הדירה לעמידר. באותו החודש הורה אגף האכלוס של המשרד לאשר את הבקשה לקבלת סיוע ונימק כי לפי המידע המצוי במשרד הקליטה מדובר בסיוע זעום, וכי גם על פי רישומי עמידר "לא נמצא אכלוס או מכר" על שם המבקשת. באפריל 2010, בתום כשמונה חודשי טיפול, אישר המשרד למבקשת לקבל סיוע.

 

במקרה זה נגרם למבקשת סבל מיותר. דרישתו החוזרת ונשנית של המשרד להמציא לו אישור על החזרת דירה מלפני תקופה כה ארוכה - גם לאחר שעמידר עצמה לא הצליחה לאתר את כתובתה - היא בלתי סבירה.

 

משרד מבקר המדינה מעיר כי המידע בנוגע לדיירי הדירות בדיור הציבורי אמור להיות בידי המשרד ובידי חברות הדיור הציבורי, ולכן מן הראוי שהמשרד יקבע תהליך סדור שבו ייבדקו פרטים אלה ברישומיהם.

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 ציין המשרד כי נוכח הביקורת הוחלט כי מאמצע דצמבר 2010 לא יידרשו מבקשי הסיוע להמציא אישורים על החזרת דירות בשיכון הציבורי.

 

המצאת אישור על נכות: על פי הנוהל, המשרד דורש ממבקש סיוע שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 75% ויותר להמציא מדי שנה בשנה אישור על נכותו. יש לציין כי בדרך כלל נכות בשיעור כזה אינה חולפת, והצורך להמציא את האישור על הנכות מחייב את הנכה לבצע פעולות שמכבידות עליו שלא לצורך.

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 הודיע המשרד כי הוא פועל לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מידע עדכני באופן ממוחשב ושוטף, כך שהמבקש לא יתבקש עוד להגיע בכל שנה אל סניף החברה כמה פעמים אלא פעם אחת בלבד.

 

המצאת תדפיסי עובר ושב מהבנק: באפריל 2008 הוציא המשרד חוזר שעל פיו הוא דורש ממבקשים העובדים לפרנסתם כי בכל שנה, במועד חידוש הבקשה לסיוע, ימציאו מהבנק שבו מנוהל חשבונם תדפיסי חשבון עובר ושב לששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה; מטרת הדרישה היא לגלות אם יש למבקש עוד מקורות הכנסה. יצוין שבגין פעולה זו הבנק מחייב את המבקש בעמלה של כמה עשרות שקלים (ואילו עבור שלושה תדפיסים חודשיים התשלום הוא סמלי). כאמור, מדובר באוכלוסייה דלת אמצעים, והוצאה כספית זו מכבידה עליה.

 

נוכח הביקורת הודיע המשרד בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי מתחילת דצמבר 2010 החל לדרוש ממבקשי הסיוע להמציא תדפיסי חשבון עובר ושב רק לארבעת החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתם.

 

המצאת כתב ויתור של גרושים בעלי משמורת משותפת על ילדיהם: על פי נוהל חסרי דירה, כאשר מדובר בבני-זוג גרושים בעלי משמורת משותפת על ילדיהם, רק אחד מבני-הזוג יוכל לקבל סיוע בגין הילדים. כדי להבטיח כי לבן-הזוג האחר ידועה עובדה זו, נדרש בן-הזוג המוותר על סיוע בגין הילדים לחתום על כתב ויתור. עלה כי אף על פי שהנוהל אינו קובע זאת, המשרד דורש כתב ויתור גם מבני-זוג שהמשמורת על ילדיהם אינה משותפת לשניהם אלא כזאת שניתנה רק לאחד מהם.

 

יצוין כי דרישה זו יש בכוחה לשמש אמצעי סחיטה של אחד מבני-הזוג כלפי משנהו. בן-הזוג שהילדים אינם מסורים למשמרתו עלול לסרב או להתמהמה במתן כתב הוויתור, ובכך לפגוע בזכותו של בן-הזוג הזכאי לקבל סיוע. להלן פרטים של שני מקרים:

 

1.       בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בפברואר 2009 צוין כי האישה בהיריון מבעלה לשעבר. מכיוון שהאישה התקיימה מהבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי בלבד, היא הייתה זכאית לקבלת סיוע בשכר דירה. ביולי 2009, לאחר שהגיחה לאוויר העולם בתה הפעוטה, הגישה האישה בקשה לקבל סיוע בשכר דירה. היות שבפסק הדין האמור לא נדון עניין החזקה של הבת, שטרם נולדה אז, דרש ממנה המחוז להמציא כתב ויתור מבעלה לשעבר. הלה חתם על מסמך הוויתור לאחר כשבעה חודשים. בשל כך התעכב הטיפול בבקשת האישה בכמה חודשים. יצוין שדרישת המחוז הייתה מיותרת מלכתחילה, שכן עובדת מגוריה של הבת הפעוטה עם אמה, המבקשת, נתמכה בכל מיני מסמכים ובהם אישורים מהמוסד לביטוח לאומי, דוח מהעובדת הסוציאלית וגם דוח חקירה שהזמין המשרד. כל האישורים הללו היו בתיקה של המבקשת.

 

2.       על פי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין במאי 2009 קיבלה אישה משמורת על שני ילדיה. כאשר הגיע התיק למחוז כדי שימשיך לטפל בבקשתה לסיוע, התבקשה האישה בין היתר להמציא כתב ויתור חתום על ידי בעלה לשעבר. מדובר בדרישה מיותרת, שכן לשונו הברורה של פסק הדין וגם מסקנות דוח החקירה שהזמין המשרד בספטמבר 2009 קבעו כי הילדים נמצאו בחזקתה של האם.

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 ציין המשרד כי אכן נוהלי המשרד קובעים כי יש לבקש מגרוש כתב ויתור על סיוע רק כאשר יש משמורת משותפת על ילדי הזוג. עוד ציין המשרד כי הוא מקבל את הערת הביקורת שאין לבקש זאת כאשר יש פסק דין הקובע בחזקת מי נמצאים הילדים. המשרד הוסיף כי ירענן את כללי הטיפול במקרים אלה.

 

מיצוי כושר השתכרות: לפי הנוהל, "מיצוי כושר השתכרות" נדרש במקרה ששני בני-הזוג עובדים. משמעות הדבר היא שלפחות אחד מהם צריך להיות מועסק במשרה מלאה (יותר מ-165 שעות בחודש).

 

חלק לא מבוטל מכלל מבקשי הסיוע מתקשה לעמוד בדרישה זו; מדובר כאמור באוכלוסייה המתקשה להשתלב בשוק העבודה בכלל ולעבוד במשרה מלאה בפרט. היא גם נוטה להיות הראשונה להיפגע מפיטורים ומצמצומי כוח אדם במקומות עבודה.

 

על סוגיה זו כבר עמד מבקר המדינה בדוח שפרסם בשנת 1994 13  בציינו: "עמדה זו היא בלתי סבירה, שכן גם אנשים בעלי כושר השתכרות לכאורה לא תמיד יכולים למצות כושר זה בגלל מצב התעסוקה במשק או מסיבות אחרות... ראוי שייבחנו ביסודיות התוצאות של תנאי זה - 'מיצוי כושר השתכרות', כפי שהוא מתפרש במשרד, כדי לתת פתרון הולם לאותם מבקשים שאינם ממצים את כושר השתכרותם, כאמור, ולאו דווקא בשל חוסר רצון לעבוד."

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 ציין המשרד כי עמדת משרד מבקר המדינה שלפיה יש לאשר סיוע גם למי שאינו ממצה כושר השתכרות באופן מלא משמעותה ריבוי מספר הזכאים לסיוע. המשרד טען כי במציאות של תקציב נתון יפגע ריבוי זה ברמת הסיוע הניתנת, וכי הוא סבור שיש להגדיל את היקף הסיוע הניתן לזכאים וכן להוסיף עליהם עוד קבוצות שאין ביכולתן להשתכר, כגון אלה ששיעור אי-כושר השתכרותם פחות מ-75% או אלה המתקיימים מהבטחת הכנסה וגילם נמוך מ-55.

 

לדעת משרד מבקר המדינה, הדרישה "מיצוי כושר השתכרות" עלולה בחלק מהמקרים לפגוע באוכלוסייה בעלת זכאות פוטנציאלית לסיוע; מדובר באוכלוסייה שלא פעם עושה מאמץ לצאת לעצמאות כלכלית, ואולם נסיבותיה האישיות ומצב התעסוקה במשק מגבילים את יכולתה למצות את כושר ההשתכרות. חשוב על כן שהמשרד יביא שיקול זה במניין אמות המידה לקביעת הזכאות לסיוע, לרבות קביעת סדרי העדיפות בהקצאת התקציב.

 

תקלות טכניות בטיפול בבקשות

החזרת תיקים שלא לצורך: ב-94 התיקים שנבדקו נמצאו שמונה מקרים שבהם החזירו המחוזות את התיקים לחברות בלי סיבה מוצדקת ומתוך טעות בשיקול הדעת של העובדים. בשל כך חל עיכוב של שבוע עד חודשיים בטיפול בתיקים. להלן דוגמה:

 

במרס 2010 הגיש מבקש בקשה להמשך קבלת סיוע. באפריל אותה שנה נעשתה חקירה, ובה עלה כי המבקש גר עם אמו בדירתה, ולכן אינו זכאי, על פי הנוהל, לסיוע שקיבל בעבר.המחוז הגליל של המשרד החזיר את התיק לחברה וביקש ממנה לדרוש את כספי הסיוע שניתנו למבקש שלא כדין. החברה החזירה את התיק למחוז בטענה שפעולה זו אינה בסמכותה. בחודש מאי 2010 החזיר המחוז את התיק לחברה בשנית וציין שעל החברה לרשום הערת אזהרה למניעת סיוע בעתיד ולדרוש מהמבקש את כספי הסיוע שניתנו לו שלא כדין. החברה החזירה את התיק למחוז וציינה כי היחידה המנפיקה תעודות זכאות רשמה הערת אזהרה בתיק כבר בחודש אפריל אותה שנה.

 

יצוין שעל פי הנוהל, החברה אכן אינה רשאית לדרוש השבת כספים ממבקשים.

 

המבקש הגיש ערעור על תוצאות החקירה. בשל הטעויות שעשה המחוז ארך הטיפול בבקשה כחודשיים.

 

הפניית מכתבים לכתובת שגויה: בשתיים מ-64 הבקשות שנבדקו באקראי נמצא שמחוז גוש דן של המשרד שלח למבקשים מכתבים שבהם דרש מהם להשלים מסמכים חסרים, אולם הכתובות שאליהן נשלחו המכתבים היו שגויות. במקרה אחר שלח מחוז גוש דן חוקרים לכתובת שאינה עדכנית. בשלושת המקרים האלה נמצאו בתיקי המבקשים הכתובות העדכניות. להלן דוגמה:

 

אם במשפחה חד-הורית של חמש נפשות מחולון הגישה ביולי 2009 בקשה לסיוע. באוגוסט אותה שנה העבירה החברה את התיק למחוז גוש דן להמשך טיפול. רק באפריל 2010, לאחר כשמונה חודשים, שלח המחוז את הבקשה לאישור הוועדה המוסמכת לאשר סיוע. מהנתונים בתיק המבקשת עולה שכבר באוגוסט 2009 דרש המחוז מהמבקשת להמציא מהבנק דפי חשבון לששת החודשים שקדמו למועד הבקשה, אולם היא לא המציאה אותם. בדצמבר 2009 שוב פנה המחוז למבקשת ודרש כי תמציא אישורי הכנסה עדכניים. בבדיקה התברר שהמחוז שלח את המכתבים לכתובת שגויה, וזאת אף על פי שבתיקה של המבקשת נמצא חוזה שכירות שבו צוינה כתובתה העדכנית. הטיפול בתיק ארך כשמונה חודשים, בין היתר בשל טעויות המחוז.

 

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 ציין המשרד כי בשנת 2008 חתם עם חברת מִחשוב חדשה על הסכם לניהול תכניות הסיוע בדיור, וזאת כדי לייעל את התהליכים הכרוכים במתן השירות והסיוע. היות שמדובר במערכת מורכבת שפיתוחה דורש זמן רב14, החליט המשרד לתת עדיפות לפיתוח מנגנונים התומכים בהליכי הטיפול במקרים שבהם כלולים 8,800 המקרים נשואי דוח הביקורת הנוכחית.

 

יישובי הסיוע במגזר הערבי

על פי כללים שקבע המשרד, סיוע בשכר דירה יינתן רק במקום שבו מתקיים "שוק שכירות" שיבטיח כי יש שכירות אמִתית בין משכיר מרצון ובין שוכר מרצון, ושכר הדירה נקבע לפי ביקוש והיצע.

 

1.       בשנת 1999 הוגשה לבג"ץ עתירה15 נגד שר הבינוי והשיכון ובה דרישה לתיקון נוהל המשרד בדבר מתן סיוע בתשלום שכר דירה לזכאים שהיה בתוקף באותו המועד16. העותרים טענו בין היתר כי הנוהל פוגע בעקרון השוויון ובזכותם לדיור של זכאים שהם בני-מיעוטים, וכי מן הדין להוסיף לרשימת היישובים שתושביהם זכאים לקבל מן המדינה סיוע בשכר דירה גם קבוצת יישובים שבעיקרם הם יישובי מיעוטים, יישובים שעד אותה העת לא נכללו בה.

 

המדינה מסרה באותו הליך כי הוחלט לקבוע נוהל חדש למתן סיוע בשכר דירה (להלן גם - הנוהל החדש); על פי הנוהל החדש, בכל הערים בישראל יינתן סיוע בשכר דירה. ביישובים שאינם ערים ואשר יש בהם יותר מאלף תושבים יינתן סיוע אם יתברר כי משקי בית השוכרים דירות ממשכיר פרטי הם לפחות חמישה אחוזים מכלל משקי הבית ביישוב, ובלבד שביישוב יש לפחות 30 משקי בית ששכרו דירה ממשכיר פרטי.

 

העותרים גרסו כי הפעלת הנוהל החדש תיצור הפליה, ואילו עמדת המדינה הייתה כי הנוהל החדש שוויוני ומידתי. בג"ץ קבע כי מן הראוי שהעותרים יקציבו לעצמם פרק זמן שבו יוכלו לבחון את תוצאות הפעלת הנוהל החדש, ולאחריו, אם תימצא להם עילה, תהיה פתוחה בפניהם הדרך לשוב ולפנות לבית המשפט. עוד קבע בג"ץ כי על המדינה לקיים מעקב אחר אופן יישום הנוהל ולצבור נתונים שיאפשרו לעמוד על השלכותיו17.

 

נוכח אמות המידה שקבע המשרד בנוהל החדש בוטל בשנת 2002 הסיוע בשכר דירה ב-656 יישובים יהודיים, והתווספו לרשימת היישובים הזכאים לקבל סיוע בשכר דירה ארבעה יישובי מיעוטים (כפר כמא, עילבון, ראמה וכפר יאסיף).

 

2.       ביוני 2005 עדכן המשרד את הנוהל החדש. בנוהל זה, שעמד בתוקפו במועד סיום הביקורת, הוא חזר על אמות המידה שקבע במאי 2002 בנוגע להכללת יישובים ברשימה. הנוהל קבע כי הנתונים על מספר משקי בית ביישוב ששכרו בו דירות ייקבעו על פי מפקד האוכלוסין האחרון שנעשה.

 

אשר למפקדי האוכלוסין שנעשו בארץ יצוין שהנתונים האחרונים שראו אור עד מועד הביקורת הן נתוניו של מפקד האוכלוסין שנעשה בשנת 1995. מאז ועד מועד הביקורת גדלה האוכלוסייה ביישובים במגזר הערבי, ויש בהם כאלה שעונים על התנאים הדרושים להכללתם ברשימה ויכולים היו להיכלל בה (למשל היישובים יפיע, אכסל, ריינה, קרע, דבוריה וכפר מנדא), אולם המשרד לא פעל להכללתם ברשימה.

 

בתשובה למשרד מבקר המדינה מסוף דצמבר 2010 הודיע המשרד כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסיימת לסכם את נתוני מפקד האוכלוסין 2009, ועם קבלת הנתונים יעדכן המשרד את רשימת יישובי הסיוע בשכר דירה.

 

משרד מבקר המדינה מעיר כי המשרד לא היה צריך להמתין לפרסום הנתונים העדכניים של מפקד האוכלוסין שנעשה בשנת 2009, ומוטב לוּ נעזר בנתונים עדכניים ממקורות אחרים, למשל ממשרד הפנים, כדי לבחון את הצורך להכניס מבעוד מועד יישובים חדשים לרשימת היישובים הזכאים לסיוע.

 

סיכום

למשרד הבינוי והשיכון אחריות על תחומי החברה והרווחה. הוא נושא באחריות ליצירת תנאים שיאפשרו לכלל האוכלוסייה למצוא פתרונות דיור הולמים, במחיר סביר, וזאת אגב התמקדות בקבוצות אוכלוסייה חלשות הזקוקות לסיוע מהמדינה. המשרד מממש אחריות זו, בין היתר, באמצעות השתתפות בסיוע בשכר דירה למי שנמצא זכאי לכך. הסיוע בשכר דירה ניתן למשפחות וליחידים על פי אמות המידה שקבע המשרד.

מבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עלה שיש בקשות שהטיפול בהן מסורבל וארוך, והוא מתאפיין בביורוקרטיה מיותרת. מדובר בבקשות שהן בטיפול חברות הפועלות מטעם המשרד ושיש צורך להעבירן להמשך טיפול בידי מחוזות המשרד ויחידותיו. בתחילת שנת 2010 היו כ-8,800 בקשות כאלה. בדיקה של 94 מהתיקים שהטיפול בהם הועבר למחוזות המשרד ויחידותיו כאמור חשפה תהליך ביורוקרטי שגרם להתארכות מיותרת של משך הטיפול ברוב הבקשות והכביד על המבקשים. אמנם מדובר "רק" בחלק קטן מכלל הבקשות שהוגשו למשרד, אולם חלק זה מונה אלפי מבקשים. יש לזכור שמאחורי כל בקשה לסיוע ממתין אזרח שקולו אינו נשמע, שיכולותיו דלות, והסיוע מהמדינה הוא תקוותו.

על משרד הבינוי והשיכון לנתח את תהליך הטיפול במבקשי הסיוע אשר נכללים בקבוצה זו. עליו להכיר בכך שלא פעם מדובר בפעולות שאינן נחוצות, בדרישות מכבידות ובטעויות. בכלל זה על המשרד לקבוע נוהל עבודה שיבטיח תהליך יעיל: עליו לקבוע מה הם שלבי הטיפול הנחוצים, מה הם תקני הזמן הנדרשים לכל פעולה ומי הם הגורמים הראויים לטפל בבקשות. על המשרד לשקול אם יש מקום להרחיב את סמכויות החברות ולהמעיט בצורך להעביר בקשות לאישור המשרד. הדבר ייעשה לאחר שהמשרד ידריך את עובדי החברות, יוציא הנחיות בכתב ויפקח על הנעשה בהן בנושא זה, כפי שהוא אמור לפקח על כל יתר הפעולות שבתחום סמכותן. ייעול התהליך יקצר את משך הטיפול בבקשות, והמבקשים יזכו לשירות טוב יותר.

חשוב גם שהמשרד יבחן את גובה הסיוע בשכר דירה שהוא מעניק לזכאים אל מול השחיקה בערכו הריאלי, וזאת נוכח העלייה הניכרת במחירי השכירות בשוק החופשי. על המשרד להביא בחשבון שהשחיקה בגובה השתתפות המדינה בשכר הדירה לזכאים פוגעת באוכלוסייה חלשה ודלת משאבים, שמתקשה לשלם את ההפרש שבין שכר הדירה הנדרש ובין הסיוע שניתן לה מהמדינה.

נוכח הערות הביקורת הודיע משרד הבינוי והשיכון למשרד מבקר המדינה בנוגע לכמה מהליקויים ומההמלצות שבדוח כי הוא מקבל את עמדת הביקורת וכי הוא נוקט פעולות לשינוי התהליכים ולהתייעלותם, לרבות בנוגע להמלצת מבקר המדינה להרחיב את סמכויות הטיפול של החברות. משרד מבקר המדינה ימשיך לעקוב אחר הפעולות שיבצע המשרד לתיקון הליקויים שעלו.

הדפסה
הוספת תגובה
תגובות
סגור הכל | פתח הכל
אין תגובות לכתבה

המומחים והארגונים הנבחרים

תורמי התוכן הגדולים

אביתר מיכאליס
אני פסיכולוג קליני בכיר, רישוי משרד הבריאות - 4267 מדריך מוסמך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה מומחה לילדים נוער...
טלי  מאיר
שלום, שמי טלי מאיר, פסיכולוגית, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית-קלינית מאוניברסיטת בר אילן. אני עוסקת בסיוע בהתמודדות עם מצבי...

כלים ומידע נוסף

מילון מונחים

לא פעיל זמנית. מצאת ביטוי שאינך מבין עד הסוף? לרשותך באתר מילון מונחים מפורט.

אינדקס

מאגר המומחים ובעלי המקצוע המלא ביותר במקום אחד.

עצות שימושיות

אתה לא הראשון - קבל עצה מבעל ניסיון!

יומן אירועים

היה הראשון להתעדכן על אירועים קרובים.

פרסם אצלנו

קהל יעד מפולח ועוד יתרונות בלעדיים. טלפן עכשיו!

הצטרפו למועדון לקוחות

זה חינם! לחץ כאן והירשם למועדון לקבלת הטבות.

גלרייה

תמונות מפעילות הגופים השונים

קניות

צא למסע קניות בלי לעזוב את המחשב...

שותפים לדרך

קרא עוד על השותפים לחזון שלנו

קהילות
תחומי עניין נבחרים
חיפושים
פופולריים
פורומים
ארגונים ומומחים
בלוגים נבחרים
ארגונים חברתיים
נותני חסות ושותפים
סגור חלון
שלח הודעה
סגור חלון
סגור חלון
כניסה לאתר

לכניסה לאתר יש להזין כתובת מייל וסיסמא:

זכור אותי
התחבר
סגור חלון
תזכורת
משתמש רשום
תזכורת
סגור חלון
דווח על תוכן פוגעני
סגור חלון