יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של יקי סינגר



מחקר איכותני חשוב בתחום השיקום הפסיכיאטרי (עורך האתר)

חווית המעבר ממתמודד עם מוגבולות פסכיאטרית ממושכת לצרכן נותן שירות -  מחקר על סיפורי מעבר

יקי סינגר

 

"יש אומרים שתכליתו של כל סיפור היא לתת סדר במציאות. לא רק סדר של זמנים, אלא גם מעלות של חשיבות. ויש אומרים שכל סיפור בא לעולם רק כדי לענות על שאלות."  מאיר שלו  מתוך הספר כימים אחדים

 

 צרכנים נותני שירות (להלן צנ"ש) הינם אנשים המתמודדים עם מחלה/הפרעה נפשית העוסקים כנותני שירות בתפקידים במערכת השיקום והטיפול  בבריאות הנפש. ישנה מדיניות רשמית ומכוונת במדינות שונות בעולם (ניו-זינלד, אנגליה, ארה"ב, אוסטרליה) להרחיב פעילות זאת במערך בריאות הנפש לאור הרווחים שנמצאו למקבלי השירותים, לצנ"ש עצמם לצוותים  ולמערכת השיקומית (Solaman,2004). בחמש שנים האחרונות ישנה התרחבות משמעותית בארץ של פעילות צרכנים נותני שירות (מרזר-ספיר, הר-לב, מאוטנר, 2009) למרות זאת מדובר עדין על אחוז קטן יחסית של מועסקים.

בשנתים האחרונות הסתובבתי ברחבי ארץ ואספתי סיפורים של צרכנים נותני שירות המספרים את סיפור המעבר שלהם מצרכני שירותי בריאות הנפש לנותני שירות במסגרת שירותי בריאות הנפש. מחקר זה נערך במסגרת מחקר תזה בארץ באוניברסיטת חיפה, בחוג לבריאות הנפש בקהילה.  במחקר ראיינתי 15 צרכנים נותני שירות בתפקידים שונים ( חונכים, מדריכים, רכזים בכירים ומנהלי תכניות), חלקם עם נסיון עבודה קצר של חצי שנה וחלקם עוסקים שנים רבות בתחום הטיפול והשיקום. כבר בשלב זה למדתי את הכוח העצום בהקשבה לסיפורי חיים של אנשים. שנים רבות אני מקשיב בקליניקה וב"שטח" לאנשים כאיש מקצוע, אך זו היתה התנסות שבא למדתי להקשיב מבלי ל"צבוע" את סיפורי האנשים בתיאוריות שלמדתי והפנמתי לאורך השנים. ביקשתי מהמרואיינים לספר את סיפור המעבר שלהם  ואפשרתי להם לספר אותו בדרכם. זה נשמע פשוט אך זה דורש מיומנות וענווה להיות במקום הזה.

 

בכל אופן נחזור להתמקד במחקר, במסגרת המחקר ניתחתי את הראיונות בניתוח איכותני ונמצאו 9 נושאים מרכזים שחזרו בראיונות כמשמעותיים למרואיינים. אתאר בתמצות את הנושאים שעלו(במחקר עצמו אפשר למצוא את תאור המורכבות של הנושאים בפירוט):

  1. משמעות המניע המוביל למעבר לצנ"ש- מרבית המרואיינים עסקו בסיפור המעבר בשאלה "למה להיות צנ"ש?". כלומר מה המרכיבים שהניעו את האדם לבחור לעבוד במקצוע של עזרה ולראות בכך עיסוק עיקרי ומשמעותי.
  2. תפקידה של החשיפה/אי החשיפה- המרואיינים דיברו על המשמעות שהם נתנו לחשיפה/אי חשיפה של היותם מתמודדים וההשלכות לכך.
  3. משמעות הבריאות והחולי במעבר לצנ"ש- המרואיינים התייחסו לדיאלוג הפנימי שלהם בין בריאות וחולי והשפעת המעבר לצנ"ש על דיאלוג זה.
  4. משמעות ה"מומחיות" מניסיון האישי של הצנ"ש- המרואיינים התייחסו למומחיות ולידע שלהם , שרכשו מתוך ניסיונם האישי בהתמודדות עם מחלה/הפרעה נפשית.
  5. מעבר בין זהויות- המרואיינים תיארו את השינוים בתפיסת הזהות שלהם במעבר לצנ"ש
  6. משמעות הקורס בתהליך המעבר- מספר מרואיינים עברו קורסים העוסקים בהכשרת פעילים (הפע"ל) ו/או קורס "מצרכנים לנותני שירות".
  7. "זה אפשרי/לא אפשרי": משמעות תחושת הביטחון במעבר לצנ"ש- חלק מהמרואיינים תחושת חוסר ביטחון באפשרות של המעבר. תחושת חוסר הביטחון נבעה מתחושה סובייקטיביות של חוסר מסוגלות להתמודד עם המעבר לצנ"ש ו/או חוסר ביטחון הנובע מהמפגש עם מסגרות העבודה והמערכת השיקומית לצרכנם נותני שירות.
  8. המעבר לצנ"ש כמסיע לתהליך ההחלמה- מרואיינים רבים תיארו כיצד  תהליך ההחלמה האישי שלהם השתלב עם המעבר לצנ"ש.
  9. אנשי מקצוע-הזדמנות שניה- במחקר היתה קבוצה של אנשי מקצוע בתחום הטיפולי או בתהליך מתקדם כסטודנטים במקצוע הטיפולי שראו במעבר לצנ"ש הזדמנות שניה לחזור למקצוע. המעבר לצנ"ש מיצג עבורם אפשרות לחזור למקצוע טיפולי/שיקומי לאחר שהדרך היתה חסומה עבורם לאחר פרוץ המחלה.

לאור ממצאי המחקר והספרות המקצועית הקימת ישנו דיון במחקר לגבי  ההשלכות לפרקטיקה המקצועית ולמדיניות בהקשר למעבר של מתמודדים לצנ"ש.

למעונינים להרחיב את הידע ולהתעמק במחקר ניתן לפנות אלי למיל לעותק אלקרוני של המחקר:yakisinger@gmail.com

 

ברצוני להודות לשותפים ולתומכים במחקר: ד"ר מקס לכמן, פרופ' דיווד רועה, אילה פרילנדר-כץ, פרויקט "מצרכנים נותני שירות", תב"ת-ג'וינט ישראל, משרד הבריאות-מטה השיקום.

 

 

 

מרזר-ספיר ו., הר-לב ב., ומאוטנר ס., (2009). תכנית "צרכנים נותני שרות" - חזון ישן הופך למציאות חדשה.  כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 18 (3),211-231.

Solomon, P. (2004). Peer support/peer provided services underlying Processes, benefits, and critical ingredients. Psychiatric Rehabilitation journal, 27(4), 392-401.

 

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה