אני אשת איש המאובחן כחולה במניה-דפרסיה, מזה כ- 8 שנים. יש לנו ארבעה ילדים בוגרים. שלושה לא גרים בבית.
אישי מקבל טיפול בהשגחת פסיכיאטר מומחה. ( סרוקסט ולתיום) לצערי עדיין לא מטפל בהיבטים הרגשיים של המחלה, יודע שהיא קיימת בתאוריה,אבל לא מפנים. ההתקפים של המחלה הפכו לממושכים יותר. מצב זה גורם סבל לי ולילדי. אני חרדה לעתיד ומתלבטת מאד בשאלה עד כמ ה להיות מעורבת . לפעמים נמאס לי מהמאבק המתמשך בזלילה, בקבלת החלטות לא הגיוניות,ובחוסר העקביות של ההתנהגות.
בריאות הנפש, יחסים וזוגיות
![]() |
מה היא הדרך הנכונה להתמודד עם מחלה של בן זוג, כאשר בן הזוג עדיין נמצא בשלב של הכחשה והתנהלותו משפיעה על חיי המשפחה והזוגיות. המשך
|