לפני שנים התראיין בחור כבד שמיעה שאני מכירה לתכנית "המקצוענים" עם שירה פליקס בערוץ 10. באותה התקופה לא היו כתוביות בשידורים, כך שהוא נשאל, בין השאר גם על ידי: איך הסכמת להתראיין בתוכנית לא נגישה ללקויי שמיעה? הוא ענה, שהעברת המסר אותו ביקש להעביר הייתה חשובה בעיניו עד כדי הסכמה להתראיין בתוכנית נטולת כתוביות, שעל היעדרן גם הוא מצר מאוד.
לפני כשבוע אמרה לי אמי: את יודעת, יש שם כבר כתוביות, רוצה לראות? ואכן, כן! נעים היה לשבת ולצפות יחד ולהבין – הכל! אין ספק שישנה התקדמות בנושא. עם זאת, כשנכנסתי לאתר בו ניתן לצפות בשידורי התכנית – באורח פלא, שם נעלמו הכתוביות.
הנה הקישור, בחרו שם כל תכנית שתרצו וראו בעצמכם:
http://boker.nana10.co.il/Section/?SectionID=10162
מדוע? אם פספסתי תכנית מסוימת וברצוני לצפות בה, האם זכותי להבין באותה מידה כמו בשידור המקורי אינה אותה הזכות?
*******************
בשבוע שעבר צפיתי במשדר על המהפכה במצרים מאת איתי אנגל, ששודר בתכנית "עובדה עם אילנה דיין" , במסגרת הכנה לשיעור בקורס לכתיבה עיתונאית בו אני לומדת. המשדר מרתק ומעניין. אבל....
כתוביות היו רק בעת שדוברו שפות זרות (ערבית, אנגלית). כשדוברה עברית לא היו כתוביות כלל (פרט לקטע בו דיבר איתי אנגל בתוך הרעש של הכיכר).
כעסי על כך היה כה רב, שמייד כתבתי תגובה, ממוספרת שם בפינת התגובה כמספר 17. פתיחתה של התגובה היא עובדתית, אלו שתי הפסקאות לעיל. המשכה לנוחותכם:
...............מדוע?
מדוע לכם, האנשים בעלי השמיעה הרגילה והנורמלית, כשאתם שומעים שפה לא מובנת, מגיעות לכם כתוביות
וכאשר לנו, אנשים לקויי שמיעה שעבורנו כל שפה נשמעת עשויה להיות לא מובנת, אין כתוביות בעת הדיבור בעברית?
יתר על כן, להזכירכם, כי יש כיום חוק הכתוביות, ההולך ומוחל יותר ויותר בכל המשדרים.
אנו רוצים להבין כל מילה ומילה בדיוק כמו אלו ששומעים רגיל.
זו זכותנו, בדיוק כמו שזו זכותם.
תודה.
קישור למשדר במאקו.
אחרי תגובתי שם, הופיעה שם תגובה מס' 18, שם שלח לי המגיב קישור למשדר באנגלית, כולו כתוביות, כולל למסרים הנאמרים באנגלית במקורם.
http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/articles/Article-b05c53bf2f15e21006.htm
אין חיזוק טוב מזה.
****************
ביום ג' האחרון צפיתי בשעשועון "חכמים בריבוע" בערוץ 2, הבנוי לפי עקרונותיו של אותו שעשועון טלוויזיוני משנות השמונים. הפעם הופיע כיתוב של כתוביות נסתרות, לחצתי על הלחצן המתאים בשלט (במקרה שלי, HD של YES, הכפתור בצבע הצהוב) ואורו עיני.
הכתוביות הופיעו בפונט לבן, בתחתית המסך, שיפור נכבד לעומת העבר, בו היו הכתוביות הללו במרכזו של צד שמאל במסך. קיים עיכוב קל בין הנאמר לבין הנכתב, מבלבל מעט למי שכן שומע ומבין חלק מן הנאמר, אך עדיף בכל עדיפות על מה שהיה בעבר נטול כל הסיוע הוויזואלי לשמיעה.
איזו ברכה!
הדבר היחיד שמעיב על כך זו התחושה המוזרה במקצת – מדוע להעניק תחושה של שידור חי המחייב כתוביות סמויות, כשבעצם רוב הזמן מדובר בשידור מוקלט המאפשר הכנת הכתוביות מראש?
***************
אמשיך לעקוב, הנושא הזה בליבי שנים רבות. פשפוש בשקית הזיכרונות העלה מכתב אותו כתבתי כצעירה בת כמעט 16 שנים. לגורמים שונים ברשות השידור והטלוויזיה החד ערוצית של אז. לשונו ארוכה יתר על המידה, על כן הציטוט חלקי בלבד:
אני פונה אליך בענין כאוב, המציק לי ולרבים כמוני בישראל.
אני כבדת שמיעה המרכיבה מכשיר. אני רוצה לצפות בטלויזיה שלנו כמו כולם, אבל קשה לי. אני שומעת את מה שמדברים, אבל קשה לי להבין, כי פעמים רבות הדבור מהיר ומכשירי השמיעה אינם מושלמים עד כדי כך שאוכל להבין באמצעותם כמו כל אדם שומע.
אני ורבים כמוני רוצים להנות משדורי הטלויזיה שלנו. אנחנו לא מוכנים להסתפק בשדורים קנויים שבהם יש תרגום. אנחנו רוצים תרגום עברי, כיתוב באותיות עבריות, גם בתכניות שלנו.
היינו רוצים תרגום גם בחדשות, כי המתרחש בעולם מעניין גם אותנו כבני אדם ואזרחים מן המנין.
אנחנו ציבור גדול, של מאות אלפים, שאזניהם נפגעו. האם בגלל אזניים שנפגעו עלינו להתקל באטימות וחוסר היענות לבקשה כאובה, אנושית?
לדעתי, אם הטלויזיה שלנו רוצה להכריז על עצמה כעל טלויזיה נאורה, חובתה להתקין תרגום בתכניות שלנו ולא בקנויות בלבד.
עם רצון טוב ניתן להתגבר על הקשיים בהתקנת תרגום עברי ואני משוכנעת שרבים רבים יפיקו מכך הנאה.
28.12.1978
מאז חלו שיפורים רבים, אך אני עדיין כאן, לדבר מדי פעם על הטוב, אך גם על הפחות טוב, עד שעולמנו יהפוך לנגיש בשלמות לאנשים עם מוגבלות בכללם ולאנשים כמוני, עם מגבלת שמיעה וראיה בפרט.
תודה.