האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

האמת הקטנטונת היא, שלא שמתי לב לאפשרות לספר גם כאן על מה שכתבתי לאחרונה בנושא הכתוביות בסרטים ובמשדרים למען אנשים בעלי נכות בשמיעה. אז ראשית לכל, אני שמחה על הכבוד הצנוע לפתוח בנושא זה את הבלוג החדש שלי כאן. בלוג זה מתלווה לבלוגים אחרים שלי, בקפה דה מארקר ובתפוז, כמו גם לפעילותי הצנועה עד מאוד בפייסבוק.

בקצרה - בעקבות סרט דובר עברית שלא יכולתי לצפות בו בשל העדר הכתוביות, כתבתי בבלוגיי בקפה דה מארקר ובתפוז פוסט על הנושא. לפוסט זה הגיב איש העוסק בקולנוע, אמנון וינר שמו, באופן שלא יכול היה להשאיר אותי שותקת ואדישה. אחרי מספר ימי התלבטות, בחרתי לכתוב לו במלוא העדינות אך גם האסרטיביות, את תגובתי לדבריו בפוסט נוסף.

אני מזמינה את כולם לקרוא ישירות בקישורים:

פוסט ראשון - על החוויה האישית שלי בנושא הכתוביות - בקפה דה מארקר: http://cafe.themarker.com/post/1886497/

פוסט שני - על תשובתי לאיש הקולנוע, במטרה להביא למודעותו - גם כן בקפה דה מארקר: http://cafe.themarker.com/post/1896706/

נכון למועד פרסום זה, אף שאישרתי לחברה המכירה אותו לשלוח אליו קישור, לא זכיתי בתגובתו.

המאבק למען מודעות בתחום של הכתוביות נמשך ויימשך במלוא המרץ.

מי למשל ראה אתמול כלבוטק בערוץ 2 בלי הכתוביות?

קישור למשדר עצמו: 

http://reshet.ynet.co.il/Shows/Kolbotek_video/videomarklist,175982/

קישור לביקורת אודותיו ב - YNET ששם הגבתי גם אני (תגובה מס' 268): 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3989121,00.html

ולימים טובים, מכותבים ונגישים בכל מקום, שנזכה במהרה.