יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

החלמה מחוץ לקופסה - חוויות ותובנות מכנס שיקום והחלמה 2010


סיגל וקס מתוך הבלוג של סיגל וקס



על ההחלמה, כנס מיוחד בבריטניה, רשמים (עורך האתר)

ענת נצר- מתאמת החלמה, עמותת משה הס, סיגל וקס – הקריה האקדמית אונו,  נעמה כץ – הקריה האקדמית אונו.

 

במהלך חודש ספטמבר התקיים בלונדון שבאנגליה כנס בן שלושה ימים, שעסק בנושא "שיקום והחלמה בבריאות הנפש". הכנס היה הראשון מתוך סדרה של 3 כנסים מתוכננים (הכנס הבא צפוי להתקיים בחודש מרץ 2012) מטעם Kings College London. בכנס הנוכחי לקחו חלק נציגים מ-24 מדינות שונות ביניהן: אנגליה, הולנד, צרפת, גרמניה, קנדה, אוסטרליה וארה"ב, ושמונה נציגים מישראל. המשותף לכל 500 המשתתפים בכנס היה עניין בתפיסת ההחלמה.

הכנס דן באופנים שונים, בהם סדנאות אומן (Master Classrooms), הרצאות מליאה, מושבי הרצאות וסיפורים אישיים, ב-4 שאלות מתחום ההחלמה:

1.       שירותים בבריאות הנפש והחלמה

2.      מה לא בסדר עם החלמה

3.      עבודה בשותפות

4.      קידום איכות חיים

הרצאות המליאה כללו סיפורי החלמה רבים של מתמודדים ובני משפחה. המושבים המקבילים כללו הרצאות רבות, שתיארו שירותים שונים ברחבי העולם, יוזמות החלמה ותהליכי הטמעה של מדיניות מעודדת החלמה בשירותים, בתי חולים ובקהילה. בכנס הציגו גם מספר חוקרים ואנשי מקצוע ישראלים תכנים שונים מעולם עבודתם או מחקרם בתחום השיקום בארץ, בהם ד"ר מקס לכמן, שהציג את תהליך תיאום ההחלמה בעמותת משה הס, על פי מודל השינוי של פרוצ'סקה ודיקלמנטה, גב' רותי לייטנר מעמותת אנוש, שהציגה פרויקט למידה ייחודי של צרכנים ועובדים בתחום התעסוקה הנתמכת, מר אראל זינגמן שהציג את פרויקט "מקשיבים", וגב' דורית רדליך-עמירב, שהציגה מחקר בנושא "התקווה". במהלך שלושת ימי הכנס שמענו בעיקר החלמה (Recovery).

במידה מסוימת היתה זאת הזדמנות לחגוג את חזון ההחלמה. אין ספק שלהיות מוקף באנשי מקצוע מכל העולם, אנשים ש"כתבו את הספר", לצד אנשים שסיפור חייהם הוא הספר עצמו, היא חוויה ייחודית, ומעניינת. לפגוש אנשים הדוברים בכל השפות – את אותה שפת החלמה, הייתה חוויה עוצמתית במיוחד. במהלך המפגשים חקרנו את המונח והתפיסה מנקודות מבט שונות,תוך ניסיון לזכך את ההבנה מה עובד ברעיון, ומה פחות, כיצד ניתן להמשיך ולפתח אותו, וכיצד ניתן ללמוד ממנו לתחומים אחרים. היה שם משהו מדבק, באמונה, בדיאלוג ובעיקר בתשוקה.

 

לצד החוויה המחזקת, הכנס עורר בכולנו שאלות והביא למספר תובנות כמו למשל:

 

1.      איש שיקום מכוון החלמה מהו? "כיתת אומן" שהונחתה על ידי Glenn Roberts ו-Elina Baker , ביחד עם שני צרכנים ואיש מקצוע נוספים, דנה בשאלה מהן האיכויות שאנו מחפשים באיש שיקום מוכוון החלמה כאשר אנחנו מראיינים אנשי צוות לקבלה לעבודה. היה ניסיון לחקור את אותם מרכיבים דרך למידה מניסיונם של היושבים בחדר. כאשר מסקנת המשתתפים הייתה שאותן איכויות וערכים שאנו מחפשים קשות מאוד לזיהוי, אך הביטויים שלהם הם התנהגותיים ובאים לידי ביטוי באופן שבו האדם (המרואיין) מגיב ברמות הכי בסיסיות לאדם אחר. אחת המנחות תיארה זאת "הכוח של הדברים הקטנים, היומיומיים". כמו היכולת למצוא את אותה פעילות, שולית ככל שתראה - אך עבור האדם (המתמודד) היא עולם ומלואו, או היכולת של איש המקצוע להגיד באופן הישיר והמכבד ביותר גם היכן הגבולות שלו ולהסבירם. מצאנו שחשוב לברר את עמדת המועמד ביחס לתפיסת ההחלמה באופן הגלוי ביותר. אולי המנבא הטוב ביותר להיותו איש מקצוע בעל פוטנציאל הוא אותו מועמד שיוכל להגיד בכנות -  איני בטוח שיש לי את כל המיומנויות הללו, אך אני בהחלט רוצה ללמוד ולשכלל אותם. תובנה משמעותית נוספת שעלתה בחדר היא ההבנה שהחלמה היא לא מודל, אין לה מדריך עליו ניתן להישען. ההחלמה היא תפיסת עולם, בעלת סט ערכים וכוח מניע של אמונה.

 

2.      ה-COLLABORATIVE RECOVERY MODEL  (CRM) ואיך הוא רלוונטי לנו? – הוצג על ידי משתתפים מקנדה, אוסטרליה וסקוטלנד כמודל המאפשר לשירותים להכשיר את הצוות המקצועי, בכך שהצוות משתמש באותו תהליך בהתפתחות המקצועית שלהם כמו שהצרכנים מתבקשים לעשות. הכשרה מסוג זה, עוזרת לאנשי המקצוע שעוסקים בשיקום כבר שנים רבות (עוד לפני שמונח ההחלמה היה נפוץ) להיזכר למה הם בתחום ולהחזיר את ההתלהבות, בתהליך ההכשרה הצוות מגדיר לעצמו חזון אישי-מקצועי, מטרות ויעדים, בכלים זהים לאלה שמשמשים לבניית תוכנית ההחלמה של לקוחותיהם. התהליך המקביל מאפשר לצוות להתחבר לחזון ההחלמה, וללמוד בצורה חווייתית כיצד להשתמש בכלים בצורה הנכונה ביותר. המודל לווה במחקר שבדק את השפעות ההכשרה ובין השאר הראה שהדבר הקטין את תחושת השחיקה בעבודה והגדיל את תחושת הסיפוק (עוד מידע באתר WWW.SCOTTISHRECOVERYINDICATOR.NET))

 

3.      המונח well being - אינו ברור מאליו. בכתת אומן שהונחתה על ידי מר Lindsay Oades מאוסטרליה, נדון לעומקו המונח "Well being" והקשר בינו לבין החלמה. מנחה הסדנה מתייחס למושג כמקובל בתחום של פסיכולוגיה חיובית, מנקודת המבט הסובייקטיבית של האדם המצוי בתהליך ההחלמה. עד כמה הוא חש שהוא מצליח לממש את הפוטנציאל שלו, את ה"אני האמיתי". המנבאים של Well Being הם "תחושת משמעות" (תפקידים, אחריות, יכולת נתינה לאחר), "השתתפות חברתית", "תמיכה חברתית", ו"השגת מטרות חיוביות". תהליך ההחלמה מכוון לכל אלה, ובכך מעלה את תחושת ה-well being. מתוך גישה זו פותחה באוסטרליה שיטת ה-LifeJet ושיטת ה-Flourish, המבוססות על פסיכולוגיה חיובית ואימון ליעדים. לצד הצגת הכלים ותפיסת העולם החיובית, התעוררו גם מספר שאלות – האם תחושת well being היא אכן פרטית של האדם. האם אין קשר למדדים אובייקטיביים, כמו בטחון מדיני, מצב כלכלי ותמיכות כלכליות, נגישות לשירותי בריאות, מדיניות, עמדות החברה וכו'? ללא אלה, האם לחברה יש אחריות כלשהי על תהליך ההחלמה והשגת תחושת הרווחה, או שהאחריות מוטלת על האדם לבדו, בעזרתם של המשפחה ואנשי השיקום המלווים אותו? האם יכולה להתקיים תחושת רווחה גם במצב של עוני מחפיר והזנחה, הנובעים מהחיים עם מגבלה ללא תמיכות ממשלתיות?

 

4.      החלמה כרעיון חברתי – להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה. ברוב המפגשים המונח החלמה חזר על עצמו, שוב ושוב, ואפשר להתחבר ממקומות שונים, אך באחת מהרצאות המליאה עלתה פסיכיאטרית, המשמשת כיועצת לשירותים מקדמי החלמה בכל רחבי אירופה, והעלתה שוב את המונח, הפעם מתוך הסתכלות  חברתית. היא הזכירה לכולנו שהחלמה לא שייכת לבריאות הנפש. החלמה היא זכות לה זכאי כל אדם המתמודד עם מגבלה כלשהיא. המונח הנו בעייתי מכיוון שהוא אינו תקף וברור לכולם באותו אופן, ועל כן במקומות שונים מעורר התנגדות. אך כאשר בוחנים בעיניים חפות מכותרת של מגבלה את ההגדרה של החלמה, נהיה יותר ויותר ברור שלכולנו יש הזכות לחיים בעלי משמעות. היציאה לדרך הנה זכות קיומית בסיסית.

 

מקומם של הצרכנים בכנס היה משמעותי, ייצוגי מאוד ומזמין דיאלוג. הצרכנים/מתמודדים ומשפחותיהם נכחו בקהל, בכל המושבים, כחלק מהמרצים ובהרצאות המליאה. היה מרגש ומעורר כבוד לראות את האופן שבו הביאו את עצמם הצרכנים ממקום מכבד, מכובד שוויוני ובעל ערך ומשמעות. סיפוריהם האישיים היו מעוררי השראה, ועסקו בין היתר בזיהוי המאפיינים של אנשי השיקום שעזרו להם בדרך, סיסמאות שגיבשו לעצמם לחיים, והאופן בו הם מקבלים היום את החיים לצד המחלה.

 

לסיכום

הכנס עורר לחשיבה וללמידה, פתח אופקים חדשים והציג פרקטיקה וחזון זה לצד זה. להרחבה נוספת אנו ממליצות בחום להיכנס לאתר: http://www.researchintorecovery.com/

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה