יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של אורי דלאל



במקרים שבהם נולד ילד עם מיקרוצפליה, כלומר היקף ראש קטן, ייתכן וקיימת אפשרות לקבלת פיצויים מכוח תביעת רשלנות רפואית.

 

מה זה מיקרוצפליה ?

ההגדרה של מקירוצפליה הינה היקף ראש קטן במספר סטיות תקן מהנורמה. ניתן לומר שככל שהיקף הראש קטן יותר וחורג מהנורמה כך יש יותר סיכון לפגיעה נוירו התפתחותית לרבות פיגור שכלי.

 

האם ניתן לאבחן מיקרוצפליה בהריון ?

חשוב לדעת שבמקרים לא מבוטלים ניתן לאבחן מיקרוצפליה בהריון באמצעות בדיקות אולטרסאונד. לכן באותם מקרים שבהם היתה ירידה בהיקף הראש של העובר במהלך ההריון או שהמדדים של היקף הראש לא היו תקינים ולא בוצע בירור מקיף בעניין, ייתכן וקיימת תביעת רשלנות רפואית בהריון

 

כחלק מפעולות הבירור במקרים של חשד למיקרוצפליה בהריון, מקובל לאשר את גיל ההריון, לבצע סקירה מכוונה למוח העובר ולחפש מומים נלווים בעובר, להעריך את מגמת גדילת הראש, להפנות לייעוץ גנטי וכן לייעוץ נוירולוגי, לבצע בירור לזיהומים, לבצע המשך מעקב בבדיקות אולטרסאונד, לבצע בדיקות אקו לב עובר ובהתאם לחריגת היקף הראש לבצע בדיקת MRI מוח לעובר, בדיקת צ'יפ גנטי ועוד.

 

במידה ומתגלים ממצאים נוספים בבדיקות, מעבר להיקף הראש הקטן, הרי שהפרוגנוזה לעובר הינה גרועה. כך למשל, במידה ומתגלה בסקירה המכוונת או בבדיקת MRI מומים במוח העובר או במידה והבירור הזיהומי מתגלה כחיובי או במידה ובבדיקת צ'יפ גנטי מתגלה תוצאה לא תקינה ונמצא עודף או חוזר בכרומוזומים הידועה כתוצאה פתוגנית.

 

יחד עם זאת, חשוב לציין, שגם במידה וכל שאר הבדיקות תקינות, אולם היקף הראש חריג ביחס למין וגיל העובר הפרוגנוזה עדיין עשויה להיות רגועה (תלוי במידת החריגה) והעובר עלול להיוולד עם מוגבלות קשה.

 

מיקרוצפליה רשלנות רפואית

לכן, בכל המקרים הללו, במידה וניתן היה לאבחן מיקרוצפליה בהריון, אולם עקב רשלנות ו/או מחדלי הרופאים הדבר לא נעשה או שלא נמסר מידע בדבר להורים, מומלץ לבחון היטב אפשרות לפיצויים בגין תביעת רשלנות רפואית.

 

במקרים שבהם נולד ילד עם מיקרוצפליה ומוגבלות קשה עשוי להיפסק פיצוי של מיליוני ש"ח בתביעת רשלנות רפואית, שכן הפיצוי נועד להבטיח את כל צרכיו המיוחדים של הקטין עד לאריכות ימי חייו.

 

תביעות אלה, המכונות גם הולדה בעוולה הינן תביעות מורכבות העשויות להימשך מספר שנים. במקרים אלה מומלץ לפנות לעורך דין בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית ובאופן ספציפי בניהול תביעת רשלנות רפואית בהריון ותביעות הולדה בעוולה. 

 

למשרדנו ניסיון רב בניהול תביעות רשלנות רפואית בהריון ובלידה, תביעות הולדה בעוולה וייצוג משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. במהלך השנים ייצג משרדנו מספר משפחות שנולדו להם ילדים עם מיקרוצפליה.

 

לייעוץ ראשוני והערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: rashlanut1@gmail.com. 


תגובות
אין תגובות לפוסט

תביעת הולדה בעוולה הינה תביעת הורים בגין הולדת ילד עם מוגבלות, שלא התגלתה טרם הלידה, עקב רשלנות הצוות הרפואי במעקב ההריון. בהתאם שנקבעה על ידי בית המשפט העליון רק לפני מספר שנים, תביעת הולדה בעוולה צריכה להיות מוגשת בתוך 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה. לפני מספר ימים, קבע בית המשפט העליון כי במידה ותביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.15, עדיין יוכל היילוד להגיש תביעה בעילה של "חיים בעוולה" עד לתאריך 31.12.2017, בכפוף לכך שתביעתו לא התיישנה כשלעצמה (כלומר שעדיין לא הגיע לגיל 25).

מדובר בהתפתחות משמעותית מאוד הנותנת פתח ותקופת התארגנות אחרונה להורים שלהם ילדים עם מוגבלות כתוצאה ממקרים של רשלנות רפואית בהריון ואשר עד היום טרם הגישו תביעה וחשבו שכבר איבדו את האפשרות להגיש תביעה זו.

הסוגייה של הולדה בעוולה מתעוררת באותם מצבים שבהם נולד יילוד עם מוגבלות שמקורה בלקות מולדת (מומים מולדים, מחלות גנטיות, תסמונות וכו'), כאשר הטענה העומדת בבסיס התביעה הינה רשלנות הרופאים במעקב ההריון מנעה את האפשרות לגלות מוגבלות זו וכי אלמלא התרשל הצוות הרפואי לא היה נולד היילוד כלל. כך למשל בכל אותם מקרים שבהם היולדת לא הופנתה לבדיקות סקר גנטיות מקובלות (כגון איקס שביר, ציסטיק פיברוזיס, דיסאוטונומיה משפחתית, SMA, טיי זקס, קנוואן, ועוד), לא הופנתה לבדיקות סקר גנטיות בהתאם למוצא ההורים, לא אותרו מומים מולדים בבדיקות אולטרסאונד וסקירות מערכות, לא ניתנה הפנייה לבדיקות או לייעוצים מתאימים או שהבדיקות פוענחו בצורה לקויה וכו'. בכל המצבים הללו, נמנע מן ההורים מידע חיוני, או שלחילופין סופק להם מידע חלקי בלבד או אף שגוי בדבר מצבה של היולדת או העובר, ונמנעה מהם האפשרות לשקול האם לבצע הפסקת הריון.

יש לזכור כי תביעות הולדה בעוולה הינן תביעות מורכבות המצריכות היערכות מתאימה העשויה להימשך זמן רב, ולכן מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לבירור והערכת סיכויי התביעה.

משרדנו, בעל ניסיון רב בייצוג משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בתביעות רשלנות רפואית, הולדה בעוולה, רשלנות רפואית בהריון, רשלנות רפואית בלידה ורשלנות רפואית בטיפול בילדים (פגייה, מח' תינוקות ורופאת ילדים). 

לייעוץ ראשוני להערכת סיכויי התביעה ניתן לפנות לעו"ד אורי דלאל בטל': 0544-485312 או בדוא"ל: rashlanut1@gmail.com או ליצור קשר דרך אתר האינטרנט העוסק כולו בתביעות רשלנות רפואית


תגובות
אין תגובות לפוסט

מאת: עו"ד אורי דלאל

 

לאחר שבמשך מספר שנים נותרה סוגיית ההתיישנות בתביעות הולדה בעוולה (רשלנות רפואית במעקב הריון) בערפל, בית המשפט העליון הסדיר בפסק דין מהימים האחרונים (אוגוסט 2016) את סוגיית ההתיישנות. מדובר בפסק דין שחשוב מאוד להכיר מכיוון שבהתאם להלכה הפסוקה תביעת הולדה בעוולה צריכה להיות מוגשת בתוך 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה. אולם בשל הקושי שהלכה זו יצרה, בית המשפט העליון קבע כי במידה ותביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.15, עדיין יוכל היילוד להגיש תביעה בעילה של "חיים בעוולה" עד לתאריך 31.12.2017, בכפוף לכך שתביעתו לא התיישנה כשלעצמה (כלומר שעדיין לא הגיע לגיל 25)

 

הסוגייה של הולדה בעוולה מתעוררת באותם מצבים שבהם נולד יילוד עם מוגבלות שמקורה בלקות מולדת (מומים מולדים, מחלות גנטיות, תסמונות וכו'), כאשר הטענה העומדת בבסיס התביעה הינה כי אלמלא התרשל הצוות הרפואי לא היה נולד היילוד כלל. מדובר לרוב ברשלנות רפואית בהריון. כך למשל בכל אותם מקרים שבהם היולדת לא הופנתה לבדיקות סקר גנטיות מקובלות (כגון איקס שביר, טיי זקס, קנוואן, ציסטיק פיברוזיס, דיסאוטונומיה משפחתית, SMA ועוד), לא הופנתה לבדיקות סקר גנטיות בהתאם למוצא ההורים, לא אותרו מומים מולדים בבדיקות אולטרסאונד וסקירות מערכות, לא ניתנה הפנייה לבדיקות או לייעוצים מתאימים או שהבדיקות פוענחו בצורה לקויה וכו'. 

 

בכל המצבים הללו, נמנע מן ההורים מידע חיוני, או שלחילופין סופק להם מידע חלקי בלבד או אף שגוי בדבר מצבה של היולדת או העובר, ונמנעה מהם האפשרות לשקול האם לבצע הפסקת הריון.

 

בהתאם להלכה הקודמת ששררה מזה למעלה מ-25 שנה, להוריו של יילוד עם צרכים מיוחדים עמדה זכות לתבוע את נזקיהם מרופא ומוסד רפואי שהתרשלו בגילוי ואבחון מצבו של היילוד במהלך ההריון (תביעת הולדה בעוולה) כאשר גם ליילוד עצמו עמדה זכות תביעה (חיים בעוולה) ולרוב עילת התביעה העיקרית היתה של היילוד עצמו.

 

ביום 28.5.12 שינה בבית המשפט העליון את אותה הלכה וקבע כי ליילוד אין יותר זכות תביעה, ולצד זה הורחבה בצורה משמעותית מאוד זכות התביעה של ההורים, כך שבפועל מבחינת סכומי הפיצוי לא צפוי להיות שינוי משמעותי, כאשר בית המשפט העליון הבהיר במספר פסקי דין, ששינוי ההלכה לא נועד לפגוע באותו יילוד וגם היום סכומי הפיצוי אמורים לספק את מלוא צרכיו המיוחדים.

 

בעקבות שינוי ההלכה נוצר קושי גדול מאוד בסוגיית ההתיישנות. בתביעות נזיקין, ככלל, במידה ולא מוגשת תביעה תוך 7 שנים מיום היווצרות העילה התביעה מתיישנת ולא ניתן להגישה עוד (בכפוף לחריגים מסויימים). קטינים יכולים להגיש תביעתם תוך 7 שנים מיום שבגרו, כלומר עד גיל 25. לכן, בהתאם להלכה הקודמת, ניתן היה להגיש תביעות בגין חיים בעוולה (זכות היילוד) עד הגיעו של הילד לגיל 25 (גם אם תביעת ההורים שהיתה קטנה יותר התיישנה). אולם בעקבות פסק הדין מיום 28.5.12 אשר ביטל את תביעת היילוד, לכאורה נותרה רק תביעת ההורים ואת זו ניתן היה להגיש רק עד 7 שנים מיום היווצרות העילה. כך לדוגמא ילד שנולד עם תסמונת דאון אשר אובחנה מיד בלידתו, הוריו יכולים להגיש את התביעה רק עד גיל 7.

 

בעקבות פסק הדין הנ"ל היתה אי בהירות גדולה בעקבות פסק הדין, כאשר חברות הביטוח של המערכת הרפואית הגישו אינספור בקשות למחוק תביעות קיימות וכאלה שהוגשו לאחר פסק הדין מחמת התיישנות.

 

במספר פסקי דין, דן בית המשפט העליון בתביעות שהוגשו לפני הלכת המר (אותו פסק דין שניתן ביום 28.5.12), אך עדיין נותרה השאלה העיקרית לגבי כל אותן תביעות עתידיות שטרם הוגשו לגבי ילדים שכבר עברו את גיל 7 והוריהם לא הגישו תביעות מכיוון שהסתמכו על ההלכה הקודמת לפיה יכלו להגיש את התביעה עד לגיל 25. למותר לציין, כי תביעות רשלנות רפואית בתחום זה של הולדה בעוולה כרוכות בעלויות לא מבוטלות וחוסר הוודאות באשר ליכולת להגיש תביעה הרתיע הורים רבים.

 

 

בסוגייה זו חלה התפתחות חדשה בימים האחרונים כאשר בית המשפט העליון קבע בפסק דין חדש (אוגוסט 2016) כי  במידה ותביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.15, עדיין יוכל היילוד להגיש תביעה בעילה של "חיים בעוולה" עד לתאריך 31.12.2017, בכפוף לכך שתביעתו לא התיישנה כשלעצמה (כלומר שעדיין לא הגיע לגיל 25). להרחבה בעניין זה אתם מומזנים לקרוא את המאמר שכותרתו: "הולדה בעוולה התיישנות". 

 

מדובר בקביעה חשובה מאוד אשר מחייבת היערכות מהירה מצד הורים אשר מעוניינים להגיש תביעות בגין הולדה בעוולה. בהתאם להלכה היום, יש להגיש את התביעה תוך 7 שנים מיום היווצרות העילה, ובמידה ועילת ההורים כבר התיישנה נכון ליום 28.8.15, ניתן להגיש תביעה בשם היילוד וזאת עד ליום 31.12.2017. לאחר מועד זה, לא ניתן יהיה, ככלל, להגיש תביעות הולדה בעוולה שבהן התיישנה תביעת ההורים.

 

לעניין זה חשוב לזכור שמלאכת הכנת תביעה ראויה בגין הולדה בעוולה עלולה להימשך פרק זמן ממושך, בין היתר, לנוכח הצורך באיתור המסמכים הרפואיים הרלוואנטיים ופנייה לחוות דעת למומחים רפואיים (כגון: גניקולוגים, מומחים בתחום הגנטיקה, נוירולוגים ועוד), כך שחשוב שתהיה מודעות רבה להחלטת בית המשפט העליון וזאת כדי שלא ייפגעו זכויותיהן האפשריות של יילודים עם צרכים מיוחדים אשר הוריהם שקלו להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה אולם טרם החליטו לנקוט בהליכים המתאימים.

 

עו"ד אורי דלאל עוסק בתביעות רשלנות רפואית, לרבות בייצוג משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים בתביעות הולדה בעוולה, רשלנות רפואית בהריון, רשלנות רפואית בלידה ועוד. טל': 0544485312, דוא"ל: rashlanut1@gmail.com.

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

מאת: עו"ד אורי דלאל

 

במאמר זה נסקור בקצרה את ההלכה החדשה שנקבעה היום (28.5.12) על ידי בית המשפט העליון בע"א 1326/07 בכל הנוגע לתביעות רשלנות רפואית בהריון (אי גילוי מומים מולדים, מחלות גנטיות, תסמונות וכו') הידועות בשם "הולדה בעוולה".

 

בקצירת האומר יצוין, כי בית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי כי אין מקום עוד להכיר בעילת תביעה עצמאית של הילד בגין "חיים בעוולה". לעומת זאת, עילת תביעתם של ההורים במסגרת תביעת הולדה בעוולה הורחבה באופן משמעותי כך שהפיצוי שיינתן יוכל לספק מענה לרוב צרכיו של הקטין עד לאריכות ימי חייו.

 

לנוכח האמור, במצבים שבהם נולד היילוד עם מוגבלות קשה עקב רשלנות רפואית בהריון, תביעות ההורים בגין הולדה בעוולה עדיין צפויות להיות בהיקפים משמעותים מאוד של מיליוני ש"ח. פיצוי זה אינו בבחינת פרס כמובן, אלא פיצוי הנועד לאפשר ליילוד ומשפחתו לחיות בכבוד תוך אספקת צרכיו המיוחדים.

 

מהי תביעת רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה ?

 

הסוגייה של הולדה בעוולה מתעוררת במצבים שבהם נולד יילוד עם מוגבלות שמקורה בלקות מולדת (מומים מולדים, מחלות גנטיות, תסמונות וכו'), כאשר היילוד לא יכול היה לבוא לעולם אלא במוגבלותו (במומו) ונטען כי רשלנות רפואית ו/או מחדלים של הצוות הרפואי הובילו לבואו לעולם של היילוד במומו.

 

הטענה העומדת בבסיס תביעות הולדה בעוולה הינה כי אלמלא התרשל הצוות הרפואי – (לדוגמא עקב אי איתור המומים, אי ביצוע בדיקות מתאימות לאיתורם או אי מסירת מידע מלא להורים בדבר קיומם של המומים או המוגבלות או הסיכון לקיומן)  לא היה נולד היילוד כלל. בשונה מרוב תביעות הרשלנות הרפואית, בתביעה שעילתה הולדה בעוולה, אין התובע טוען שהרופא או בית החולים גרם לתובע למוגבלות או המחלה מהם הוא סובל, אלא שהמוגבלות או המחלה יצאו מן הכוח אל הפועל בעקבות הרשלנות או מתן המידע הלקוי.

 

כל המצבים הללו, נמנע מן ההורים מידע חיוני, או שלחילופין סופק להם מידע חלקי בלבד או אף שגוי בדבר מצבה של היולדת או העובר, ולכן הם לא יכלו לשקול האם לבצע הפסקת הריון ולמנוע את בואו לעולם של היילוד עם המומים או המחלה הקשה מהם הוא סובל.

 

ההלכה הקודמת בעניין הולדה בעוולה :

 

הסוגייה של "הולדה בעוולה" נדונה בפסק הדין המנחה בע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, פ"ד מ(2) 85 (1986), לפני למעלה מ-25 שנה. בפרשה זו נקבע פה אחד כי להוריו של יילוד עם צרכים מיוחדים עומדת זכות לתבוע את נזקיהם מרופא ומוסד רפואי שהתרשלו בגילוי ואבחון מצבו של היילוד במהלך ההריון. דעת הרוב (ארבעה מתוך חמשת השופטים) קבעו כי עילת הולדה בעוולה נתונה גם ליילוד עצמו, וזוהי ההלכה ששררה מזה למעלה מ-25 שנה.

 

יש לציין כי הלכה למעשה בתי המשפט לא הבחינו בין עילת התביעה של ההורים ("הולדה בעוולה") לבין תביעת הקטין (ן "חיים בעוולה") ולא עשו הפרדה בין ראשי הנזק ודנו בהם כמקשה אחת.

 

המחלוקת העיקרית שהתעוררה בפסק הדין הינה בדבר גבולות עילתו של היילוד , כלומר האם להכיר בעילה זו של הולדה בעוולה רק כשניתן לומר כי מוטב היה אילו לא בא יילוד זה לעולם, היינו רק במומים קשים ביותר, או שמא יש להכיר בה גם כשהמומים הם נסבלים יחסית או ניתנים לתיקון, באופן שהם מאפשרים חיים רגילים או חיים המלווים בסבל "קל".

 

השופטים אהרון ברק ושלמה לוין סברו כי העילה של הולדה בעוולה מתקיימת בכל לידה של ילד בעל מוגבלות כתוצאה מרשלנות, וכי הפיצוי נועד לפצות על החיים עם המוגבלות. לעומתם, השופטים מרים בן פורת ודב לוין סברו שעילת התביעה בגין הולדה בעוולה קיימת רק באותם מקרים בהם ניתן יהיה לקבוע שטוב היה לאותו יילוד אילולא היה נולד ("טוב מותי מחיי").

 

מחלוקת נוספת היתה כיצד לאמוד את שיעור הנזק.

 

ההלכה החדשה בעניין הולדה בעוולה – ביטול עילת "חיים בעוולה" והרחבת עילת "הולדה בעוולה"

 

בית המשפט העליון קבע כי היום (25 שנה לאחר הלכת זייצוב הנ"ל) לא ניתן עוד להכיר בעילתו של הילד – עילת ה"חיים בעוולה". קיימים קשיים משפטיים מהותיים, הנוגעים הן ליסוד הנזק הן ליסוד הקשר הסיבתי, המקשים על הכרה בעילת תביעה זו במסגרת עוולת הרשלנות. אך מעבר לקשיים משפטיים אלה, קיים קושי ערכי-מהותי בתפיסה לפיה חייו של מי שנולד עם מוגבלות יכולים להיחשב – בעייני היילוד עצמו – כ"נזק".

 

יחד עם זאת, וכדי להמשיך את התכלית הראויה שעמדה בבסיס הלכת זייצוב, הורחבה באופן משמעותי עילת תביעת ההורים – הולדה בעוולה – וזאת בכדי שניתן יהיה ליתן פיצוי המיטיב באורח מלא ככל האפשר לצרכיו של הילד בעל המוגבלות (פיצוי שיכסה את הוצאות גידולו ומרבית צרכיו הרפואיים, השיקומיים והסיעודיים של היילוד גם לאחר בגירתו ולמשך אריכות ימי חייו).

 

ההכרה בתביעה בגין הולדה בעוולה (תביעת הורים) אינה מעוררת את אותם קשיים משפטיים ועקרוניים הכרוכים בהכרה בתביעותו של הילד. אין ספק, כי ההחלטה להביא ילד לעולם הינה מן ההחלטות החשובות ביותר שאדם מקבל במהלך חייו נוכח ההשלכות האישיות, המשפחתיות והכלכליות הכרוכות בכך. על כן, יש להבטיח, כי החלטה זו של ההורים תהיה מושכלת ומודעת באופן שהיא תהיה מבוססת על מלוא המידע, הסיכויים והסיכונים, אשר יועברו אליהם על ידי הגורמים הרפואיים המקצועיים האמונים על מעקב ההריון. בעת בחינת זכותם של ההורים לבחור כאמור, עלינו לקחת בחשבון מכלול השיקולים גם את זכותם לעצב את חייהם כרצונם (בגדרי החוק), ואת הקשים הלא מבוטלים (בלשון המעטה) במישור הנפשי, המעשי והכלכלי, הכרוכים בגידול ילד בעל מוגבלות.

 

לצד ההכרה העקרונית בעילת ההורים בגין הולדה בעוולה, בית המשפט העליון נדרש למספר סוגיות המתעוררות בקשר ליישום עילה זו:

 

1) הוכחת הקשר הסיבתי בתביעת הולדה בעוולה

 

במקרים של תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה אין די להוכיח כי הרופא התרשל וכי נגרם נזק. קושי מרכזי הטבוע בעילת ההולדה בעוולה נוגע ליסוד הקשר הסיבתי בין מעשה העוולה (התרשלות הרופא) לבין הנזקים הנטענים (הנובעים ממוגבלותו של הילד), כאשר בית המשפט צריך להתחקות אחר נבכי נפשם של ההורים ולקבוע מה הייתה עמדתם בשאלת המשך ההריון לו היו נחשפים למלוא המידע הדרוש להם.

 

במסגרת הוכחת יסוד הקשר הסיבתי יש להוכיח כי אלמלא ההתרשלות, היו הוריו של היילוד בוחרים להפסיק את ההריון באצעות ביצוע הפלה, ובכך היו נמנעים מהבאתו לעולם, אלא שהדבר מעורר שורה של שאלות מעשיות, מוסריות ועיוניות. במסגרת זו בחן בית המשפט העליון באריכות את הקשיים הנפשיים והמוסריים שמעוררת העדת ההורים (אשר צריכים להעיד היום, כשבנם, יקירם, כבר נולד והם מגדלים אותו באהבה ובמסירות, על החלטה שהיו מקבלים בזמן שהוא היה עדיין עובר), הפחתת משקלם של שיקולים קבוצתיים (כגון השתייכות לאוכלוסיות דתיות האוסרות ככלל על הפלות) וכו'.

 

בית המשפט קבע כי לשם הוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזקים השונים הנובעים ממומו של הילד, יש להראות, בשלב הראשון, כי אילו עמד בפני הוועדה להפסקת הריון מלוא המידע הרפואי הרלוואנטי (מידע שלא הובא לידיעת ההורים בשל ההתרשלות) היתה הוועדה מאשרת להורים את הפסקת ההריון. בשלב השני, ורק אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית (שאם לא כן  ממילא ניתן הקשר הסיבתי) ידרשו ההורים להראות כי אלמלא ההתרשלות, הם אכן היו פונים לוועדה להפסקת הריון לשם קבלת האישור להפסיק את ההריון.

 

לאור הקשיים העולים מהצורך בהוכחת השלב השני כי ההורים אכן היו מחליטים על הפסקת ההריון, קבע בית המשפט העליון כי ראוי שהחלטת הוועדה להפסקת הריון תשמש גם מעין חזקה הניתנת לסתירה בדבר עמדתם של ההורים ביחס להפסקת ההריון. ככךך, מקום בו ביצוע ההפלה מותר על פי המוסכמה החברתית, כפי שהיא מתבטאת בקריטריונים המנחים את הוועדות להפסקת הריון, ניתםן כאמור להניח, כהנחה עובדתית, כי באופן טיפוסי הפרטים בחברה היו גם הם מכלכלים את צעדיהם באופן דומה.

 

ניתן לטעון, כי יש בכך משום ריכוך מה, של הוכחת הקשר הסיבתי, באותם מקרים שהוועדה להפסקת ההריון היתה מאשרת להפסיק את ההריון.

 

עוד הודגש כי סתירת החזקה לפיה מקום בו הייתה ועדה להפסקת הריון מאפשרת את ביצוע הפלה, היו ההורים גם פונים לוועדה בבקשה מתאימה, אינה יכולה להיעשות באופן בלעדי באמצעות נתונים כלליים, כגון השתייכות דתית-מגזרית.

 

לבסוף, יש להדגיש כי מקום בו הוכח שהוועדה להפסקת הריון היתה מאשרת ביצועה של הפלה, הרי שגם אם לא עלה בידי ההורים להוכיח כי הם עצמם היו בוחרים להפסיק את ההריון – אין בכך כדי לגרוע מאפשרותם לתובע בגין הנזק שנגרם להם בגין הפגיעה באוטונומיה שלהם.

 

2) שאלת הנזק וחישוב הפיצויים

 

בית המשפט קבע כי בתביעת ההורים בעילת הולדה בעוולה יש לפסוק רק את ההוצאות העודפות שנגרמות להורים עד הגיעו לגיל הבגרות. אין מקום לפסוק להורים פיצויים בגין ההוצאות הרגילות הכרוכות בגידולו ילד בריא בתקופה שעד הגיעו לגיל בגרות.                  

 

לאחר הגיעו של הילד לגיל הבגרות, יש לפסוק להוריו פיצויים בגין תמיכתם בילדם, שכן בניגוד למקרה הרגיל, תלותו בהם נמשכת עקב מוגבלותו גם בתקופה זו ולמעשה למשך כל תוחלת חייו.

 

כך למשל, בתקופת בגרותו אמור היה הילד, אלמלא מוגבלותו, להתשכר למחייתו. ככל שמוגבלותו גורעת מיכולת ההשתכרות שלו, מוטלת על הוריו החובה לקיימו ולהשלים את שנגרע ממנו. מהבחינה המעשית, ככל שהילד ממשיך להתגורר בבית הוריו או בקהילה, לא יהיה הפיצוי שמשתלם להוריו שונה משיעור הפיצוי שהיה משתלם לו עצמו אילו היתה קיימת לו עילת תביעה, שבמסגרתה היה תובע הפסדי השתכרות. הוצאות הקיום של ילד, משתוות, בהעדר ראיה אחרת, לשכר הממוצע במשק.

 

בנוסף, יש לפצות כמובן את ההורים בגין כל ההוצאות שהם נאלצים או יאלצו להוציא לריפוי, סיעוד (עזרת צד שלישי), שיקום, הוצאות חינוך לרבות הוצאות נלוות, הוצאות דיור מותאם, ניידות וכו'.

 

3) נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל או בשפה העממית "עוגמת נפש")

 

בית המשפט הבהיר כי במקרי הולדה בעוולה מתמשך הנזק הנפשי לאורך תקופת חייהם של ההורים-התובעים. ההורים נדרשים עד כלות לטפל בילד. הם חשופים לסבלותיו והם אמונים על רווחתו. הם מלווים את מכאוביו ייסוריו יומם ולילה ואלה – הופכים לייסוריהם ולסבלותיהם שלהם. הם מכוונים את אורח חייהם לדרך שתאפשר להם לקיים את אחריותם כלפי הילד. חייהם משתנים – לתים מן הקצה אל הקצה. פעילויות שנראו פעם טבעיות וקלות להגשמה הופכות קשות מנשוא. הצורך לדאוג לעתידו של הילד מדיר שינה מעיניהם ומחסיר פרוטה מכיסם. זהו נזק מתמשך וקשה המחייב פיצוי גבוה ומשמעותי.

 

נזק זה הינו שונה ונפרד מן הפגיעה באוטונומיה שהיא פגיעה חד פעמית המתרחשת ברגע בו נשללה מההורים הבחירה.

 

4) פגיעה באוטונומיה

 

הזכות לאוטונומיה הינה "זכותו של כל פרט להחליט על מעשיו ומאוויו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם לבחירות אלה". האוטונומיה של היחיד ניצבת בליבת כבוד האדם. מדובר בזכות המהווה ערך יסוד בשיטת המשפט הישראלית ומהווה את אחד הביטויים המרכזיים לזכותו החוקתית של כל אדם בישראלי לכבוד, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.

 

נזק זה עשוי לבוא בנפרד ובמובחן מנזקים אחרים – ממוניים ובלתי ממוניים, וכאשר אין חפיפה בין הנזקים, עשויים ההורים להיות זכאים לפיצוי נוסף בגין עצם הפגיעה באוטונומיה שלה.

 

אשר לגובה הפיצוי, נקבע כי אין לפסוק פיצוי סטנדרטי בגין הפגיעה באוטונומיה, והפיצוי צריך להיות אינדיבידואלי, בהתחשב בהפרה הקונקרטית ובנסיבותיה באופן אשר ישקף את מלוא חומרת הפגיעה. ככלל ניתן לקבוע כי ככל שהמידע שלא נמסר חשוב יותר וככל שהאינטרס הנפגע קרוב יותר לליבת הזכות ומשפיע עליה בצורה משמעותית יותר – כך יגדל הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה.

 

הולדה בעוולה מכאן והלאה

 

פסק הדין התקדימי קבע עקרונות חשובים בנוגע להחלת עילת התביעה בגין הולדה בעוולה. במובנים מסויימים, וכך אף עולה מפסק הדין, עדיין ארוכה הדרך שעל בתי המשפט להמשיך ולסלול בהתאם למקרים שיובאו בפניהם.

 

התיישנות בתביעות הולדה בעוולה

 

נקודה חשובה אשר לא זכתה להתייחסות בפסק הדין הינה סוגיית ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית עקב הולדה בעוולה.

 

לפי ההלכה הקודמת, מכיוון שליילוד הקטין היתה עילת תביעה, הרי שתביעתו (באמצעות הוריו ואפוטרופסיו) יכלה להיות מוגשת עד הגיעו לגיל 25 שנים (7 שנים מיום שבגר).

 

לעומת זאת, היום משעילת היילוד בוטלה, והותרה על כנה רק תביעת ההורים, הרי שעילת תביעה זו כפופה לתקופת ההתיישנות הרגילה העומדת על 7 שנים (קיימים חריגים היכולים להאריך את תקופת ההתיישנות כגון מועד גילוי הנזק או רכיבי העוולה וכו').

 

מדובר בקיצור מאוד משמעותי של תקופת ההתיישנות במצבים מאוד רגישים של משפחות הקורסות תחת הנטל הרפואי, נפשי, כספי, בירוקרטי ועוד, אשר במקרים רבים כלל אינן חושבות על התעסקות בתביעת רשלנות רפואית מורכבת בשנות חייו הראשונות של היילוד (ולרוב הן אף אינן יודעות כי קיימת להן עילת תביעה בגין כך).

 

ניתן וצריך היה לצפות להוראות מעבר מפורטות בפסק הדין המפורט והמנומק וחבל שנקודה זו נותרה בעלטה. כב' השופט רובינשטיין התייחס לכך והעלה את החשש כי תביעות הורים אשר לא הוגשו מתוך ההנחה שיוכלו לתבוע באמצעות תביעת היילוד לפי ההלכה הקודמת – יהיו חשופות לטענת התיישנות, ולפיכך, הציע לכלול הוראת מעבר לפיה תוצאת פסק הדין לא תחול גם על מקרים שבהם לא הוגשה תביעת ההורים למשך שנה מיום פסק הדין, אולם יתר השופטים לא הצטרפו להצעה זו.

 

רק לאחרונה, ביום 28.8.14 הסדיר בית המשפט העליון את סוגיית ההתיישנות לגבי כל אותן תביעות שטרם הוגשו ואשר תביעת ההורים לכאורה התיישנה במועד פסק הדין בעניין ליאור המר (חלפו כבר 7 שנים מיום היווצרות התביעה). בית המשפט קבע כי הילודים זכאים להגיש תביעה בעילה של חיים בעוולה (כלומר תביעת היילוד באמצעות הוריו) וזאת בתוך שנה מיום 28.8.14, כלומר עד ליום 28.8.15.

 

 לפכיך, הורים אשר נולד להם ילד עם מוגבלות כתוצאה מרשלנות רפואית צריכים להיות מודעים לפסק הדין ולפעול בהקדם האפשרי לבירור זכויותיהם.

 

עו"ד אורי דלאל בעל ניסיון רב בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, לרבות ובפרט הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בתביעות רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה (אי גילוי מומלים מולים או מחלות גנטיות כגון איקס שביר וכו') ורשלנות רפואית בלידה (שיתוק מוחין ועוד). טל': 0544-485312, דוא"ל: rashlanut1@gmail.com.


תגובות
אין תגובות לפוסט

תביעה רפואית הינה תביעה אזרחית נזיקית שעילתה גרימת נזק על ידי גורם רפואי. כמובן, שנקודת ההנחה הינה כי גורמים רפואיים אינם מתכוונים להרע, ההיפך הוא הנכון. יחד עם זאת, יש לזכור כי כל איש מקצוע עשוי לפעמים לטעות ולהתרשל, והדבר טבעי עוד יותר כאשר מדובר באיש מקצוע המטפל באלפי אנשים בשנה. אולם בניגוד למקצועות אחרים כאשר איש רפואה מתרשל גם אם לא במזיד) התוצאות עשויות להיות הרות אסון מבחינתו של המטופל והסתיים בפגיעה גופנית חמורה ואף מוות.



תביעה רפואית מתפרשת למעשה על כל ענפי הרפואה ובישראל מוגשות מידי שנה תביעות רפואיות רבות בתחום הגניקולוגיה ומיילדות, גנטיקה, קרדיולוגיה, רפואה דחופה, נוירלוגיה, כירורגיה, נוירוכירורגיה, רפואת משפחה, רפואת ילדים, עיניים, רפואה פנימית וכו'.

 

תביעות רפואיות יכולות להיות מופנות כנד כל גורם רפואי, מוסד רפואי, בתי חולים ממשלתיים, ציבוריים או פרטיים, מכונים, קופת חולים, גורמי רפואה פרטיים ועוד.

 

עורך דין רפואי הינו עורך דין העוסק בתחום המשפט הרפואי, בעל ידע וניסיון בניהול תביעות רשלנות רפואית, תחום המצריך ידע משפטי נרחב ומעמיק לצד הבנה ובקיאות רפואית. עורך דין רפואי מיומן יידע לאסוף את כל הנתונים ולברר את כל העובדות הנחוצות, לתחקר ולתשאל את הנפגע וגורמים נוספים, לעבור בעיון ולנתח את החומר הרפואי, לפנות למומחים הרפואיים המתאימים ולבסס תביעה רפואית ראויה שסיכוייה הצלחה בצידה.

 

עורך רופאי מיומן יידע לבחון את החומר הרפואי בעין ביקורתית. אין לצפות כי במסמכים הרפואיים ייכתב שחור על גבי לבן כי היתה רשלנות. לצערנו, לא נהוגה בארץ מדיניות של לקיחת אחריות, אף לא במקרים הזועקים לשמיים. על כן לעיתים עורך דין רפואי צריך לבדוק ולבחון היטב איזה מידע נעלם מן החומר הרפואי, לנסות ולאתר סתירות בחומר הרפואי ועוד וזאת בהסתייעות עם מומחה רפואי בתחום הרפואי הרלוואנטי.

 


כדי להוכיח תביעת רשלנות רפואית יש צורך בהוכחת מספר תנאים:

 

ראשית, יש להוכיח כי הצוות הרפואי התרשל, כלומר נהג בניגוד לפרקטיקה הרפואית הסבירה.

 

שנית, יש להוכיח כי נגרם נזק.

 

שלישית, יש להוכיח כי אותו נזק נגרם כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי.

 

ככלל, על הנפגע התובע בתביעה רפואת להוכיח כל חד מהתנאים הללו, כאשר כל טענה רפואית צריכה להיות מוכחת באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה מתאים, ולעיתים יש צורך ביותר מחוות דעת אחת.

 

תביעה רפואית הינה תביעה מורכבת ביותר, כאשר במרוצת השנים פותחו דוקטרינות משפטיות שהכרחי להכירם: כגון: דוקטרינת הנזק הראייתי, אובדן סיכויי החלמה, הגברת סיכון, הסכמה מדעת, פגיעה באוטונומיה וכו'.

 

לא ניתן להדגיש מספיק את החשיבות בפנייה לעורך דין רפואי בקיא ומיומן לצורך ניהול תביעה רפואית אחראית ומבוססת.

 

סכומי הפיצויים הנקבעים בתביעות רפואיות עשויים להיות גבוהיום ביותר ולהסתכם במיליוני ש"ח, כשהדבר תלוי בחומרת הפגיעה, הצרכים המיוחדים שהנפגע יזדקק להם עד לאריכות ימי חייו ונתונים רבים משתנים אחרים. להרחבה נוספת בעניין אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שכותרתו רשלנות רפואית פיצויים.

 

לרוב שכר טרחת עוורכי דין נגבה רק במקרים של הצלחה - כלומר רק במידה ותביעה רפואית מתקבלת ומתקבל פיצוי ישולם שכר טרחה לעורך הדין בהתאם לאחוזים שסוכמו מראש.

 

עו"ד אורי דלאל בעל ניסיון רב בניהול תביעות רפואיות מורכבות וסבוכות וייצוג נפגעים הסובלים מנזקי גוף חמורים.



 


תגובות
אין תגובות לפוסט
תודה על האינפורמציה (עורך האתר)

 

מאת: עו"ד אורי דלאל

 

מאמר זה נועד לספק מידע ראשוני אודות אפשרות לקיומה של עילת תביעה בגין רשלנות רפואית במקרים של לידת ילד החולה במחלהת טיי זקס.

 

מהי מחלת טיי זקס ?

 

טיי-זקס (טי זקס, טאי זקס, Tay-Sachs Disease או TSD) היא מחלה תורשתית חמורה וקטלנית הנגרמת ע"י פגם גנטי הנפוץ בעיקר ביהודים ממוצא אשכנזי (1 מכל 30 נושא את המחלה) אך גם בקרב יהודים ממוצא צפון אפריקאי (כגון משפחות יהודיות ממוצא מרוקאי).

 

המחלה גורמת לנזק מוחי ניווני קשה והרס של מערכת העצבים הנובעים מחוסר באנזים חיוני (הקסאמינידאז A) האחראי לפירוק של חומרים שומניים במוח הנקראים ספינגו-ליפידים.

 

ילדים החולים בטיי זקס נראים תחילה בריאים, אולם בצורה כעבור מספר חודשים הם מתחילים להדרדר מבחינה תפקודית: מפסיקים לצור קשר עין, נסוגים אחורה בהתפתחותם, ומפתחים חולשה קיצונית. תהליך הידרדרות במחלת הטיי זקס נמשך מספר שנים, במהלכם הילדים עלולים לסבול מפיגור שכלי עמוק, עיוורון, חרשות ושיתוק.

 

למרבה הצער, לא קיים עדיין טיפול המונע או מעכב את ההדרדרות. הטיפול בילדים אלה מתמקד בתמיכה והקלת הסבל, כאשר המחלה גורמת לתמותה מוקדמת.

 

דרך "הורשת" המחלה:

 

אנשים הנושאים גן פגום למחלת טיי זקס (נשאים) הם בריאים לחלוטין, אולם עלולים להעביר אותה לילדיהם, באם שני בני הזוג נושאים את הגן הפגום. באם אחד משני בני הזוג אינו נשא למחלת טיי זקס, הילד לא יהיה חולה במחלת טיי זקס (הוא יכול להיות לכל היותר נשא של המחלה).

 

כלומר, יילוד עלול ללקות במחלת טיי זקס (טאי זקס) רק אם שני הוריו הם נשאים של האלל הרצסיבי הגורם לה. במקרה כזה, יש סיכוי של 25% שהיילוד ילקה במחלה, וסיכוי של 50% שהוא יהיה נשא של הגן למחלת טיי זקס.

 

האם קיימות בדיקות לאיתור מחלת טיי זקס לפני או במהלך ההריון ?

 

ניתן לבצע בדיקות לאיתור נשאות למחלת טיי זקס עוד לפני ההריון ואף במהלכו. הבדיקות מבוצעות על דגימת דם. במידה ואחד מבני הזוג נשא של המחלה על בן הזוג השני לבצע אף הוא את הבדיקה בכדי לבדוק נשאות למחלת טיי זקס.

 

בישראל, מממן משרד הבריאות מזה שנים רבות בדיקות דם לגילוי המחלה.

 

במידה ושני בני הזוג נשאים (והאישה בהריון או שתיכנס להריון בעתיד) - יהיה צורך להפניית בני הזוג לייעוץ גנטי מסודר וניתן יהיה לבצע בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה כדי לגלות אם העובר לוקה במחלה הקשה.

 

האם הבדיקות למחלת טיי זקס מומלצות לכל בני זוג ?

 

הבדיקות למחלת טיי זקס מומלצות לכל הזוגות שאחד מבני הזוג ממוצא אשכנזי או צפון אפריקאי (מרוקאי) אפילו חלקי.

 

אי גילוי מחלת טיי זקס – רשלנות רפואית

 

תביעת רשלנות רפואית בשל לידת ילד עם מחלת טיי זקס הינה בעצם תביעה שעילתה רשלנות רפואית בהריון.

 

מובן מאליו שהרופא לא גרם למחלה, אולם הטענה היא שלידת ילד החולה במחלת טיי זקס  יצאה מן הכוח אל הפועל בעקבות רשלנות הצוות הרפואי או מתן המידע הלקוי. בכל המצבים הללו, נמנע מן ההורים מידע חיוני או שלחילופין סופק להם מידע חלקי בלבד או אף שגוי בדבר מצבו של העובר, ולכן הם לא יכלו לשקול אם לבצע הפלה ולמנוע את בואו לעולם של יילוד עם המחלה הקשה והקטלנית.

 

תביעות רפואיות אלה מכונות תביעות הולדה בעוולה כאשר הטענה העומדת בבסיסן הינה כי  אילולא רשלנות הרופאים היו יודעים הוריו של היילוד כי יש חשש שהעובר לוקה במחלה והיו מבצעים הפסקת הריון, כך היילוד לא היה בא לעולם עם מחלתו.

 

להלן מספר דוגמאות למצבים שבהם ייתכן וקיימת תביעת רשלנות רפואית במקרים שבהם נולד ילד עם מחלת טיי זקס:

 

אי המלצה על ביצוע בדיקות נשאות לבני זוג שאחד מבני הזוג ממוצא אשכנזי או צפון אפריקאי (אפילו חלקי).

 

אי הפנייה לייעוץ גנטי כמתחייב בנסיבות העניין.

 

התעלמות מגורמי סיכון, כגון: מחלות במשפחה, נישואי קרובים ועוד.

 

רשלנות בפיענוח הבדיקות ו/או בפירוש תוצאותיהן.

 

רשלנות במעבדה הגנטית.

 

רשלנות במתן ייעוץ גנטי.

 

אי הפנייה לביצוע בדיקת סיסי שלייה או מי שפיר כמתחייב בנסיבות העניין.

 

רשלנות בביצוע בדיקות סיסי שלייה או מי שפיר.

 

 רשלנות רפואית בביצוע ו/או בפיענוח בדיקות המעבדה ו/או במסירת תוצאותיהן להורים.

 

 אי יידוע ההורים בדבר מלוא הסיכונים והסיכויים כתוצאה מהבדיקות שנערכו ועוד.

 

במידה והתביעה מתקבלת, הרי שהפיצוי שייפסק נועד להבטיח את מלוא צרכיו המיוחדים של הילד ומשפחתו עד לאריכות ימי חייו, לרבות פיצוי בגין כאב וסבל ועוגמת נפש ונזקים נוספים.

 

 עו"ד אורי דלאל בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית וייצוג ילדים עם צרכים מיוחדים עקב רשלנות רפואית בהריון, כגון: אי גילוי תסמונת דאון או מחלות גנטיות (כגון: איקס שביר, סיסטיק פיברוזיס, דיסאוטונומיה משפחתית ועוד).

 


תגובות
אין תגובות לפוסט
מאמר בנושא המאוד מורכב של תביעות בגין הולדה בעוולה (עורך האתר)

מאת: עו"ד אורי דלאל

 

מדריך זה נועד לספק מידע ראשוני להורים לילדים עם תסמונת דאון המעוניינים לברר אפשרות לקיומה של עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

 

לנוחיות הקוראים המאמר חולק למספר חלקים, כאשר בחלקו הראשון נדון בקצרה בהסבר כללי אודות תסמונת דאון, מאפייניה והבדיקות בהריון לגילוי תסמונת דאון ובחלקו השני נדון באפשרות לתביעת רשלנות רפואית במקרים של לידת ילד עם תסמונת דאון.

 

מהי תסמונת דאון ?

 

תסמונת דאון היא מוטציה גנטית שבה קיים עודף בכרומוזום 21, כולו או חלקו, בכל תאי הגוף או בחלקם. לכן תסמונת דאון נקראת גם טריזומיה 21.

 

תסמונת דאון אינה מדבקת ואינה תורשתית. תסמונת דאון קיימת בכל התרבויות, בכל הדתות ובכל הגזעים. היא מתרחשת אחת לכ- 800-1000 לידות, והיא השכיחה ביותר מבין כל התסמונות, שמקורן וסיבתן סטייה כרומוזומלית.

 

הגורם לתסמונת דאון אינו ברור. השיעור הצפוי לאישה ללדת תינוק עם תסמונת דאון עולה משמעותית עם הגיל ומזנק לאחר גיל 40.

 

תסמונת דאון ניתן לגלות ביילוד זמן קצר לאחר לידתו, והילד מזוהה עפ"י המאפיינים של התסמונת. כדי לאשש את האבחנה באופן מוחלט יש לבצע בדיקת קריוטיפ.

 

המאפיינים של תסמונת דאון:

 

לילדים עם תסמונת דאון ישנם מספר מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגיים, כאשר בכל ילד ייתכן ויופיעו חלק מהתסמינים בעוד שחלק אחר לא יופיעו.

 

המאפיינים של תסמונת דאון: עיניים מלוכסנות, הפנים בפרופיל פחוסים כשגשר האף פחוס והאף קטן, שיער חלק, פה קטן ולשון בולטת ורחבה ביחס לפה, שיניים קטנות וצפופות, אוזניים קטנות שלעיתים מסתיימות במקביל לקו העין ותעלות אוזניים צרות. צוואר קצר ועבה, ידיים קטנות ואצבעות קצרות ולעיתים יש עיצוב לקוי בפרק הזרת כשהזרת קטנה ומעוקמת כלפי פנים, רווח בכפות הרגליים בין הבוהן לאצבע שלידה. קומה נמוכה ונטייה להשמנה, מתח שרירים נמוך, חולשת שרירים ועוד.

 

בקרב ילדים עם תסמונת דאון ישנם סיכונים למספר בעיות בריאותיות כגון: מומים מולדים בלב, תת פעילות של בלוטת התריס העלולה לגרום להשמנה, קוצר ראייה, נטייה לזיהומים באוזניים, בעיות בחוליה 7 (חולית האטלס) בעמוד השדרה הצווארי; לעיתים בלידה הוושט מחובר לריאות במקום לקיבה. בכל אופן, הרפואה המתקדמת של היום מסוגלת לפתור מרבית מהבעיות הרפואיות שהוזכרו ותוחלת החיים של יילודים עם תסמונת דאון עלתה באופן משמעותי.

 

אצל יילודים  עם תסמונת דאון נפוצה בעיית טונוס השרירים הנמוך (שרירים רפויים יותר) וזה יכול לגרום לעיכוב התפתחותי במוטוריקה העדינה ובמוטוריקה הגסה ועל כן נדרשים לעיתים טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק להשגת שליטה על מערכת השרירים.

 

מרבית ילדי תסמונת דאון לוקים בפיגור התפתחותי ברמת פיגור קלה עד בינונית. כושר התפיסה והלמידה של ילדים עם תסמונת דאון הוא איטי יותר בגלל בעיות עיבוד מידע בזיכרון, אולם בניגוד למה שנהוג היה לחשוב בעבר, קיימים מחקרים רבים מהם עולה כי ילדים עם תסמונת דאון מסוגלים ללמוד הרבה יותר מאשר רק כישורי חיים מאוד בסיסיים ולהפוך לחברים תורמים במשפחתם ובקהילתם.

 

כמו כן, עלולים להופיע קשיים בדיבור ועיכוב שפתי , העשויים להשתפר, בין היתר, באמצעות טיפולים על ידי קלינאית תקשורת בגיל הרך.

 

הצד החזק של ילדי תסמונת דאון קשור לאינטליגנציה הרגשית המפותחת שלהם הבאה לידי ביטוי  ברגש, בחום, באהבה, בספונטניות, בכנות ועוד.

 

הענקת טיפולים מתאימים לילדים עם תסמונת דאון כבר מהגיל הרך, כגון: טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בתקשורת ועוד וכן שילובם במסגרות החינוך ואספקת סביבה תומכת עשויים לקדמם באופן משמעותי ביותר.

 

בדיקות בהריון לגילוי תסמונת דאון:

 

ישנם שני סוגי בדיקות לגילוי תסמונת דאון בעובר: במהלך ההריון: 1) בדיקות חודרניות הקובעות באופן מוחלט (99%) האם העובר עם תסמונת דאון. בדיקות אלה כרוכות בסיכון מסויים להמשך ההריון. 2) בדיקות סקר ביוכמיות בעלות כושר ניבוי נמוך מהבדיקות החודרניות אבל ללא סיכון להריון וחלקן ניתנות לביצוע בשלבים מוקדמים של ההריון.

 

כדי לאבחן באופן מוחלט האם קיימת תסמונת דאון אצל העובר יש לבצע ספירת כרומוזומים מתאי העובר או השליה. לצורך זה יש לבצע דגימת תאים באמצעות ביופסיה מסיסי שיליה או דיקור מי שפיר או דגימת דם מחבל טבור בהתאם לשבוע ההריון. מכיוון שמדובר בבדיקות חודרניות, בביצוע הבדיקות קיימת  סכנה להריון בעיקר של אובדן ההריון (הפלה) בשיעור של 0.3 עד 2 אחוזים, בהתאם לסוג הבדיקה.

 

בשל הסיכון להריון לא מקובל לבצע או להמליץ על ביצוע בדיקה חודרנית בכל אישה בהריון אלא רק בנשים מבוגרות יותר (מעל גיל 35) או אצל נשים שעברו אחת מבדיקות הסקר הביוכימי, ובבדיקתן נמצא סיכון משוקלל לתסמונת דאון השווה או גבוה מ-1:380 לערך.

 

קיימת בדיקת סקר לשליש הראשון של ההריון, הנקראת גם התבחין המשולב והיא מבוצעת בין 10 שבועות לבין 13 שבועות לערך, והיא כוללת בדיקת שקיפות עורפית – בדיקת אולטראסאונד למדידת עובי השקיפות העורפית בעובר (Nuchal Scan, Nuchal Transiuceney, NT) ובדיקת דם של האישה לרמות של שני חלבונים: PAPP-A ו- free beta hCG. בבדיקה סקר זו מזהים 85% ממקרי תסמונת דאון. השילוב של כושר ניבוי יחסית גבוה וקבלת תוצאות בשלב מוקדם של ההריון מאפשר, לאחר ייעוץ גנטי, לבצע דגימה מסיסי שיליה לאיתור סטיות כרומוזומליות באופו שיאפשר להורים לקבל החלטות בנוגע להמשך ההריון בשלבים מוקדמים יחסית של ההריון.

 

הסקר הביוכימי הנפוץ ביותר בשימוש הוא התבחין המשולש והוא נודע בציבור גם בשם בדיקת חלבון עוברי. בתבחין המשולש נבדקים שלשה חלבונים בדם:  חלבון עוברי (AFP)  גונאדוטרופין שילייתי  (hCG) אסטריול בלתי קשור (3UE) . (בתבחין המרובע מבצעים בדיקה לחלבון אינהיבין A   בנוסף לשלושהשצויינו לעיל). הסקר הביוכמי בשליש השני להריון מבוצע בין שבוע 16 ל-20 להריון. התבחין מסייע בזיהוי חלק ממומי השלד של העובר וכן בהגדרת הסיכון להפרעה בהתפתחות העובר ולרעלת הריון בשליש השלישי להריון. שיעור הגילוי המשוער לתסמונת דאון הוא 65% עד 70% עבור התבחין המשולש ו-70% עד 75% עבור התבחין המרובע. הסיכון הכללי לתסמונת דאון מחושב על ידי שקלול שלושת הבדיקות, ותוך התייחסות לגיל האישה ונתונים נוספים. הסיכון המשוקלל מדווח על פי כלל מרכיבי הבדיקה. במקרה בו נמצאו ערכים חריגים בסמן בודד (גם ללא עליה בסיכון המשוקלל) ממולץ לפנות לייעוץ גנטי.

 

בדיקה נוספת המסייעת באיתור תסמונת דאון בעובר היא סקירת המערכות. עיקר מטרתה וחשיבותה של בדיקת אולטראסאונד זו הוא באיתור מרבית המומים במבנה הגוף של העובר, אבל היא גם מאפשרת לזהות כ- 60% מהעוברים עם תסמונת דאון באמצעות איתור שינויים עדינים במבנה ובתפתחות הרקמות במוח, בצוואר, בלב, בקיבה, במעי, בכליות, בחבל הטבור,  באגן, בגפיים וכדומה. ישנם מספר סימנים (מרקרים) שמידה והם מתגלים בבדיקת האולטראסאונד הם עשויים להגדיל את הסיכון לתסמונת דאון ומחייבים המשך בירור מדוקדק.

 

תביעת רשלנות רפואית עקב לידת ילד עם תסמונת דאון:

 

תביעת רשלנות רפואית בשל לידת ילד עם תסמונת דאון הינה בעצם תביעה שעילתה רשלנות רפואית בהריון.

 

בתביעות אלה אין טענה כמובן כי הרופאים או בית החולים גרמו לתסמונת דאון. הטענה היא שלידת הילד עם תסמונת דאון יצאה מן הכוח אל הפועל בעקבות רשלנות הצוות הרפואי או מתן המידע הלקוי. בכל המצבים הללו, נמנע מן ההורים מידע חיוני או שלחילופין סופק להם מידע חלקי בלבד או אף שגוי בדבר מצבו של העובר, ולכן הם לא יכלו לשקול אם לבצע הפלה ולמנוע את בואו לעולם של יילוד עם תסמונת דאון כשכל המידע הרלוואנטי נמסר להם ע"י הגורמים המקצועיים הרפואיים.

 

תביעות רפואיות אלה מכונות תביעות הולדה בעוולה כאשר הטענה העומדת בבסיסן הינה כי  אילולא רשלנות הרופאים היו יודעים הוריו של היילוד כי יש חשש שהעובר לוקה בתסמונת דאון והיו מבצעים הפסקת הריון, כך היילוד לא היה בא לעולם עם תסמונת דאון.

 

השאלה האם ההורים היו מחליטים לבצע הפסקת הריון אילו היו עומדים בפניהם מלוא הנתונים הרלוואנטיים והם היו יודעים כי לעובר תסמונת דאון הינה החלטה שנבחנת בדיעבד, כאשר המועד שבו החלטה זו צריכה להיבחן הינו במהלך ההריון עוד בטרם נולד היילוד, ולא כיום כשהמשפחה מגדלת את הילד באהבה ובמסירות.

 

באותם מקרים שבהם ההורים יודעים כי העובר עם תסמונת דאון וממשיכים עם ההריון שבסופו אכן נולד ילד עם תסמונת דאון, לא קיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואי בהריון, אך אין בכך לגרוע כהוא זה מהחלטת ההורים. הרעיון המרכזי בתביעות אלה הוא שהחלטת ההורים תהיה מושכלת ומודעת ותתבסס על מלוא הנתונים הרלוואנטיים שיימסרו להם. במידה ובחרו להמשיך בהריון זוהי זכותם המלאה ויש לכבד החלטה זו. במידה ולא נמסרו להם הנתונים הללו באופן שנמנע מהם לקבל החלטה מושכלת ומודעת אז ייתכן וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית - תסמונת דאון רשלנות רפואית.

 

ישנם פסקי דין רבים בגין תביעות רשלנות רפואית בעקבות לידת ילד עם תסמונת דאון, כאשר עילות התביעה עשוייות להיות שונות ומגוונות. נציין מספר דוגמאות לעילות תביעה אפשריות:

 

אי המלצה על ביצוע בדיקות סקר כגון: שקיפות עורפית, תבחין משולב, תבחין משולש (חלבון עוברי), סקירת מערכות ועוד.

 

רשלנות בפיענוח הבדיקות ואינ נקיטת אמצעי זהירות לנוכח תוצאות הבדיקות.

 

אי גילוי גורמי סיכון (מרקרים) בבדיקות U.S ואי הפנייה לבירור מתאים לנוכח הממצאים.

 

אי הפנייה לביצוע בדיקות אבחנתיות ובדיקות נוספות נוכח קיומם של גורמי סיכון.

 

אי הפנייה לביצוע בדיקות חודרניות (כגון דיקור מי שפיר) נוכח נסיבות העניין וגורמי הסיכון.

 

אי הפנייה לייעוץ מתאים נוכח תוצאות הבדיקות, כגון: יועץ גנטיקאי או יועץ בתחום ההקרדיולוגיה וכו'.

 

רשלנות רפואית בביצוע ו/או בפיענוח בדיקות המעבדה ו/או במסירת תוצאותיהן להורים.

 

אי יידוע ההורים בדבר מלוא הסיכונים והסיכויים כתוצאה מהבדיקות שנערכו ועוד.

 

יש לזכור כי הפיצוי הכספי בתביעות בגין רשלנות רפואית בגין אי גילוי תסמונת דאון  אינו בבחינת מתן פרס והוא לא יוכל כמובן להחזיר את הגלגל לאחור, אך הוא יוכל לאפשר למשפחה להמשיך את התהליך המורכב של שיקום הילד ושילובו תוך הבטחת מלוא צרכיו המיוחדים עד לאריכות ימי חייו ותוך מתן איכות חיים מירבית לילד ומשפחתו.

 

על כן, מומלץ לכל הורה לילד עם תסמונת דאון, לברר קיומה של עילת תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך ההריון.

 

עו"ד אורי דלאל בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית וייצוג ילדים עם צרכים מיוחדים עקב רשלנות רפואית בהריון, כגון: אי גילוי תסמונת דאון או מחלות גנטיות (כגון: איקס שביר, סיסטיק פיברוזיס, דיסאוטונומיה משפחתית ועוד).

 


תגובות
אין תגובות לפוסט
חשוב לדעת (עורך האתר)

מדריך זה נועד לספק מידע ראשוני להורים לילדים עם מחלת סיסטיק פיברוזיס באשר לאפשרות קיומה של עילת תביעה בגין רשלנות רפואית במעקב ההריון.

 

סיסטיק פיברוזיס (CF) הינה מחלה גנטית תורשתית, אוטוזומלית רצסיבית, המתבטאת כמחלה רב מערכתית קשה המשפיעה על הריאות, הלבלב, בלוטות הזיעה, מערכת העיכול ומערכת המין.

 

שמה העברי של מחלת סיסטיק פיברוזיס או ציסטיק פיברוזיס (Cystic Fibrosis) הוא "לייפת כיסייתית" ושם הקיצור הנפוץ למחלה הינו CF. 

 

סיסטיק פיברוזיס (CF) הינה אחת מהמחלות הגנטיות השכיחות יותר, כאשר שכיחות המחלה בישראל כ- 1 ל- 5000 לידות. השכיחות דומה ביהודים ובערבים אך היא משתנה בין העדות השונות.

 

מחלת הסיסטיק פיברוזיס (CF) נגרמת כתוצאה מפגם בחלבון ה – CFTR הנמצא על כרומוזום מס’ 7 אשר גורם בעיקר להפרעה בהעברת מלחים דרך התאים המצפים את צינורות הגוף. עקב כך אין  ספיחת נוזלים וההפרשות נעשות צמיגות וגורמות לחסימות בכל מיני מערכות בגוף (כך לדוגמא החסימה בדרכי הנשימה גורמת לזיהומים חוזרים עם תגובה דלקתית קשה והרס איטי של דרכי נשימה והריאות. החסימה בלבלב גורמת לחוסר הפרשה של אנזימים למעי החיוניים לספיגתו של המזון. חסימה בצינור הזרע אצל גברים עלולה להוביל לעקרות).

 

מחלת סיסטיק פיברוזיס הינה מחלה אוטוזומלית רצסיבית כלומר הסיכון לילד החולה במחלת סיסטיק פיברוזיס קיים רק כאשר שני בני הזוג נשאים של אותו גן בלתי תקין. נשאות של הגן הגורם למחלת סיסטיק פיברוזיס אינה משליכה על בריאותו של הנשא. הנשאות מקבלת משמעות רק כאשר שני בני הזוג הינם נשאים ועלולים ללדת ילד החולה ב – CF.

 

כאשר שני ההורים הם נשאי סיסטיק פיברוזיס (CF) ילדיהם לא יחלו באופן "אוטומטי" במחלה. בכל הריון יש סיכוי של 25% (אחד מתוך ארבעה) שיוולד ילד חולה בסיסטיק פיברוזיס (CF), סיכוי של 50% שהילד יהיה נשא אך לא חולה בסיסטיק פיברוזיס וסיכוי של 25% שהילד לא ישא אף גן של C.F ולכן יהיה בריא.

 

בדיקות נשאות לסיסטיק פיברוזיס ניתן לבצע לפני ההריון ואף במהלכו. במידה ויימצא כי שני בני הזוג נשאים של המחלה הם יופנו לייעוץ גנטי לקבלת הסבר על הממצאים ועל האפשרויות כדי לאבחן האם העובר בריא או חולה.

יודגש כי ניתן לקבוע כבר בהמלך ההריון אם העובר בריא או חולה בסיסטיק פיברוזיס. הבדיקות הטרום לידתיות המוצעות הן בדיקת סיסי השלייה (בשבוע 10-11 להריון) או בדיקת מי השפיר (בשבוע 16-20 להריון). אם העובר מאובחן כחולה CF קיימת אפשרות להפסיק את ההריון על פי רצון המשפחה.

 

במקרים שבהם כלל לא הומלץ לבני הזוג לבצע בדיקת נשאות לסיסטיק פיברוזיס וכאשר הם כלל לא עודכנו אודות קיומה של המחלה ייתכן ותעמוד להורים וליילוד הנולד חולה במחלת CF תביעת רשלנות רפואית, כפי שיפורט בהמשך.

 

יצוין, כי עד היום זוהו מוטציות (שינויים בגן) רבות הגורמות למחלת CF, כאשר בכל עדה יש  מספר מוטציות שכיחות יותר המאפיינות אותה, ולכן בדיקות הנשאות מוצעות כיום לפי המוצא העדתי.

 

מחלת הסיסטיק פיברוזיס נפוצה גם באוכלוסיות הלא יהודיות השונות: דרוזים, מוסלמים, נוצרים, ובדואים. בשל שכיחות הגבוהה יחסית של נישואי קרובים נמצאה שכיחות גבוהה של CF בכפרים מסוימים. גם סוג המוטציות משתנה בין הכפרים והאוכלוסיות השונות.

 

למרות שתסמיני הסיסטיק פיברוזיס יכולים להופיע לראשונה בכל גיל, מתגלים סימני המחלה אצל רוב החולים בשנות חייהם הראשונות. כאשר זה קורה, מבצעים את בדיקת הזיעה כדי לאשר אבחנה חיובית של המחלה. כמו בכל מחלה אחרת, חשובה אבחנה מוקדמת על מנת להתחיל בטיפול. למרות שעדין לא נמצא מרפא למחלה, קיימות שיטות יעילות לטיפול .

 

במקרים שבהם נולד ילד החולה במחלת סיסטיק פיברוזיס ייתכן וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון. עילת התביעה ברשלנות רפואית הינה לא בכך שהרופא גרם למחלה כמובן, אלא בכך שבשל התרשלותו לא עמדו בפני ההורים מלוא הנתונים הרלוואנטיים ולא ניתנה להם האפשרות לשקול את הפסקת ההריון במצבים שבהם העובר חולה במחלת סיסטיק פיברוזיס. נציין מספר דוגמאות למצבים העשויים להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית:

 

לאור שכיחות מחלת CF וחומרתה בכל בעדות, מומלץ היום לנשים הרות לבצע בדיקת סקר לאיתור נשאות למחלה גם אם אין שום גורמי סיכון או חולים במשפחה (יש לזכור כי נשאים של סיסטיק פיברוזיס הינם אנשים בריאים אשר אינם מגלים תסמינים של המחלה). במידה והאשה ההרה ו/או בן זוגה כלל לא הופנו לבדיקת נשאות ולא יודעו בדבר האפשרות לבצעה ולא ניתנו הסברים בדבר המחלה ו/או הבדיקה, ייתכן ויש בכך כדי להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

 

הדברים נכונים מקל וחומר כאשר ישנם גורמי סיכון (כגון: חולי CF במשפחה או נתונים נוספים בהתאם למוצא העדתי, נישואי קרובים, מקום המשפחה ועוד) שאז הדבר מחייב ייעוץ גנטי מסודר ודקדקני ואי הפנייה בני הזוג לייעוץ גנטי ו/או בדיקות אבחנתיות מתאימות עשוי להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית.

 

רשלנות רפואית עשויה לקום גם במקרים של אי הפנייה לבדיקת סיסיי שלייה או מי שפיר במקרים בהם יש סיכון כי העובר עלול להיות חולה בסיסטיק פיברוזיס.

 

מקרים נוספים בהם עשויה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית הינם ברשלנות במתן ייעוץ גנטי ו/או רשלנות בביצוע ו/או בפיענוח בדיקות המעבדה ו/או במסירת תוצאותיהן להורים (כגון אי בדיקת כל המוטציות הידועות בהתאם למוצא העדתי והממצאים הספציפיים בבני המשפחה ועוד).

 

עילה נוספת יכולה להיות באי יידוע ההורים בדבר מלוא הסיכונים והסיכויים כתוצאה מהבדיקות שנערכו.

 

לא בכל מקרה שבו נולד ילד עם סיסטיק פיברוזיס קיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, אך באותם מקרים שבהם ניתן היה לאבחן את המחלה עוד במהלך ההריון, ואילו היו יודעים ההורים על קיומה של המחלה ומחליטים להפסיק את ההריון, הפיצויים העשויים להתקבל בתביעת רשלנות רפואית יכולים להגיע גם למיליוני שקלים. פיצויים אלה נועדו לאפשר את קיומו בכבוד של הילד עד לאריכות ימי חייו תוך אספקת מלוא צרכיו המיוחדים כדי לאפשר איכות חיים מירבית לילד ובני משפחתו.

 

עו"ד אורי דלאל בעל ניסיון רב בייצוג ילדים עם צרכים מיוחדים עקב רשלנות רפואית בהריון (אי גילוי מחלות גנטיות כגון: סיסטיק פיברוזיס, איקס שביר וכו', אי גילוי מחלות כרומוזומליות ותסמונות גנטיות), רשלנות רפואיות בלידה (שיתוק מוחין רשלנות רפואית CP) ונזקי גוף קשים עקב רשלנות רפואית.

 

** מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא נועד להחליף ייעוץ משפטי פרטני עם עו"ד.


תגובות
אין תגובות לפוסט

מאת: עו"ד אורי דלאל

 

כיצד מתחילים לברר תביעת רשלנות רפואית ?

תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה מורכבת הטומנת סיכויים וסיכונים בחובה. לפיכך, כדי לברר זכאות לפיצויים בגין תביעת רשלנות רפואית מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית כבר מתחילת ההליך. לרוב פגישת ייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית אינה כרוכה בתשלום אך מומלץ לברר זאת מראש.

בהתאם להנחיות עורך הדין, ולאחר תחקור ראשוני, יהיה מקום לאסוף את מלוא החומר הרפואי הרלוונטי (עורך הדין יוכל לעשות זאת עבור הלקוח באמצעות החתמה על טופס ויתור על סודיות וייפוי כח). לאחר השלמת איסוף החומר הרפואי ובתיאום עם הלקוח (ולאחר קבלת אישורו לעלויות הנדרשות ולזהות המומחה) יופנה מלוא החומר למומחה רפואי בתחום המתאים לצורך קבלת ייעוץ ומתן חוות דעת במידה ולדעתו אכן הייתה רשלנות רפואית.

 

האם חייבים חוות דעת ממומחה רפואי פרטי לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית?

ככלל, כל טענה שעניינה ברפואה צריכה להיתמך בחוות דעת רפואית ערוכה כדין, כך שלצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית יש צורך בהגשת חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלוואנטי, ולעיתים יש צורך במספר חוות דעת (כך לדוגמא כאשר המומחה בתחום החבות הינו מתחום אחד בעוד שהמומחה לצורך הערכת הנזק הינו מתחום אחר או כאשר נגרמו פגיעות או נזקים בכמה תחומים שונים).

 

איך בוחרים עורך דין לתביעת רשלנות רפואית?

כאמור, תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה מורכבת ומסובכת הדורשת מומחיות וניסיון רב, ולכן, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום זה באופן ספציפי ושהינו בעל ניסיון רב בתחום.

עורך דין רשלנות רפואית מנוסה יידע לאתר את העובדות הנחוצות, לתשאל ולתחקר את הלקוח כראוי, לאתר את החומר הרפואי הרלוונטי, לפנות למומחה רפואי מתאים ולנהל את התביעה באופן ראוי.

לפני שבוחרים עורך דין לצורך תביעת רשלנות רפואית מומלץ לברר את תחומי העיסוק העיקריים שלו ושל המשרד ולברר מה מידת ניסיונו, האם טיפל בתיקים דומים, מה היו תוצאות הטיפול ועוד.

 

כמה זמן לוקח לנהל תביעת רשלנות רפואית?

לשאלה זו אין תשובה אחידה, כאשר משך הזמן עשוי להשתנות ממקרה למקרה בהתאם למידת מורכבות התיק, הנזק שנגרם ועוד משתנים רבים. ככלל, ניתן לאמר כי תביעות מסוג זה עשויות להימשך מספר שנים אם כי שוב – כל מקרה לגופו.

 

מהי תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית – עד מתי אוכל להגיש את התביעה ?

תביעת רשלנות רפואית תתיישן אם לא הוגשה תוך 7 שנים מהיום שבנו נוצרה העילה. כלומר במידה וחלפו 7 שנים לא ניתן יהיה עוד לברר תביעת רשלנות רפואית. יחד עם זאת לכלל יש חריגים שונים שחשוב להכירם.  כך לדוגמא במקרה שבו הנזק התגלה רק מאוחר יותר או במידה והנפגע לא ידע ולא יכל לדעת את העובדות המרכיבות את עילת התביעה ועוד. חריג חשוב נוסף נוגע לקטינים, כאשר ניתן להגיש תביעה עד הגיעם לגיל 25 (7 שנים מיום שהקטין בגר). על כן, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בכל מקרה בו נגרם נזק חמור.

מהו שכר טרחת עורכי דין המקובל בתביעת רשלנות רפואית?

עורכי דין רבים בתחום הרשלנות הרפואית נוהגים לגבות את שכר הטרחה באחוזים מהסכום שמתקבל. כלומר אין דרישה ראשונית לתשלום שכר טרחה ורק במידה והתביעה מתקבלת ומושג פיצוי, ישולם לעורך הדין שכר טרחה בהתאם לאחוזים עליהם סוכם מראש. שיעור האחוזים עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה ולמורכבות העניין.

 

אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין.


תגובות
אין תגובות לפוסט
תודה עו"ד דלאל על המידע החשוב (עורך האתר)

מאת: עו"ד אורי דלאל

 

מאמר זה מיועד לספק מידע ראשוני להורים המעוניינים לבדוק זכאות לקצבת ילד נכה או אפשרות להגדלת קצבה קיימת.

 

כללי:

 

קצבת ילד נכה הינה קצבה חודשית המשולמת לילדים עם צרכים מיוחדים באמצעות הוריהם בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010.

 

את התביעה לגמלה יגיש ההורה שהילד נמצא עמו (אם הילד אינו נמצא עם הוריו, יגיש את התביעה האפוטרופוס של הילד או מי שמחזיק בו בפועל). התביעה תוגש בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום מגוריו של הילד באמצעות טופס גמלת ילד נכה (ניתן להוריד מהאתר של ביטוח לאומי).

 

מומלץ לצרף לתביעה לקצבת ילד נכה אישורים רפואיים רלוואנטיים ועדכניים בדבר מצבו של הילד, מגבלותיו וצרכיו המיוחדים, טיפולים רפואייים אותם הוא מקבל ולהם הוא נזקק ויזדקק ועוד.

 

גמלה לילד נכה מורכבת מגמלה לסידורים מיוחדים ומגמלה לעזרה בלימודים ולטיפול התפתחותי. סכום הגמלה מחושב באחוזים מקצבת נכות מלאה ליחיד העומדת  כיום על ש"ח 2,065 (החל מיום 1.1.2011). מקבלי הגמלה המרבית לילד נכה מקבלים גם 17% תוספת לגמלה בשיעור 351 ש"ח (החל מיום 1.1.2011) כך שהקצבה המקסימלית עומדת על סך של 2,416 ש"ח.

 

הביטוח הלאומי רשאי ליתן קצבה לזמן מוגבל, אם לדעתו קיימות נסיבות העשויות להשפיע על הזכאות לקצבה או על שיעורה.

 

הזכאות לקצבת ילד נכה:

 

בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי ילד נכה הזכאי לקצבה הינו אחד מאלה:

 

(I) ילד התלוי בעזרת הזולת

 

(II) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד

 

(III) ילד עם ליקוי מיוחד

 

מומלץ מאוד להכיר את תנאי הזכאות או להתייעץ עם גורמים המכירים היטב את תנאי הזכאות שכן לא אחת הרופאים בועדות דוחים תביעות לקצבת ילד נכה או קובעים זכאות חלקית בלבד על פי קריטריונים אחדים (לדוגמא תלות רבה בעזרה הזולת) בעוד שייתכן שאותו ילד עם צרכים מיוחדים יהיה זכאי לקצבה גבוהה יותר על פי קריטריונים אחרים שלא נבחנו על ידי הועדה הרפואית היות וההורים לא ידעו להסב את תשומת לב הועדה או לא סיפרו את מלוא המידע הרלוואנטי להכרה כאמור.

 

ילד הזכאי לגמלה בגין יותר מליקוי אחד, תשולם לו הגמלה על-פי הליקוי המזכה בסכום הגבוה ביותר, כאשר כאמור לעיל, סכום הקצבה לא יעלה בכל מקרה על סכום השווה ל – 117% מקצבת יחיד מלאה.

 

לנוכח חשיבות הדברים, נפרט להלן בהרחבה את הזכאות לקצבת ילד נכה על פי תקנות הביטוח הלאומי:

 

(I) ילד התלוי בעזרת הזולת:

 

על פי התקנות ילד התלוי בעזרת הזולת הינו ילד שמלאו לו 3 שנים ואשר כתוצאה מליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה,  תסמונת,  תאונה או מום מלידה,  תלוי בעזרת הזולת באופן החורג במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות יומיום .

 

בעניין זה קיימת אבחנה בין:

 

ילד התלוי במידה רבה בעזרת הזולת (ברוב שעות היממה)  - במקרה זה הזכאות לקצבה הינה בשיעור של 50% לילד לומד (30% לילד שאינו לומד).

 

ילד התלוי לחלוטין בעזרת הזולת (בכל שעות היממה) – במקרה זה הזכאות לקצבה הינה בשיעור של 100% לילד לומד (ולמעשה 117%).

 

מידת תלותו של הילד בעזרת הזולת נבחנת על פי 5 פרמטרים: ניידות בתוך הבית, הלבשה, רחצה, אכילה והגיינה אישית (הפרשות), כאשר בכל פרמטר ניתן ניקוד , כשעל פי הניקוד המצטבר מוחלט האם הילד זקוק לעזרה רבה בעזרת הזולת (קצבה חלקית בלבד) או שהינו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת (קצבה מלאה).

 

לגבי התפקוד בניידות עצמית בתוך הבית בוחנים האם הילד מסוגל לקום לבד, ללכת, לשבת, האם הוא סובל מנפילות, כאשר לעיתים פעולות אלה נבחנות על ידי הרופא בפועל (הילד מתבקש להדגים).

 

לגבי התפקוד בהלבשה בוחנים הלבשה והפשטה של חולצה, מכנסיים/חצאית/שמלה, נעליים, גרביים, כאשר גם פעולות אלה יש לבדוק בפועל.

 

לגבי התפקוד ברחצה נבחנת האם קיימת יכולת תפקוד לבצע רחיצת פנים, ידיים, גוף, ניגוב, חיפת ראש, האם נדרשת נוכחות זולת בעת הרחצה.

 

לגבי התפקוד באכילה נבדקת האם קיימות יכולות תפקוד לבצע אכילה בכף, אכילת מוצקים, שתיה מכוס, הגשת אוכל וחימומו (מגיל 14).

 

לגבי התפקוד בהגיינה אישית (הפרשות) נבדק האם קיימות שליטה על סוגרים, האם יש צורך בעזרה בהלבשה והגיינה אישית ועוד.

 

כפי שניתן לראות, בכדי להיות זכאים לקצבה מלאה בגין הצורך בעזרת הזולת יש צורך "לעמוד" בקריטריונים חמורים ונוקשים, ועל כן חשוב מאוד להכיר את האפשרויות הבאות העשויות לזכאות בקצבה מלאה גם במקרים שבהם הילד אינו תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל שעות היממה (וזהו רוב המקרים).

 

(II) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד

 

 

ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד מוגדר כילד שמלאו לו 90 ימים (כלומר במקרה זה הזכאות הינה כבר מגיל 3 חודשים ולא רק מגיל 3 שנים), אשר בשל מחלה כרונית קשה הוא זקוק לטיפול רפואי לפי אחד מן הסעיפים הבאים שיפורטו להלן. יצוין כי ילד אשר זקוק לאחד מן הטיפולים המנויים להלן זכאי לקצבה מלאה (בשיעור של 117%):

 

1. ילד הזקוק אחת לחודש, לפחות,  לעירוי של אחד מאלה:  דם, מוצרי דם,  תחליפי דם, תכשירים נוגדי זיהום , ועירויים אחרים למטרות טיפול ממושך.

 

2. יילד המקבל טיפול קבוע בדיאליזה או הזקוק באופן קבוע לצנתור שלפוחית השתן פעמיים ביום לפחות.

 

3. ילד המקבל טיפול אימונוסופרסיבי קבוע ויומיומי לאחר השתלת איבר או מח עצמות,  והכל לתקופה שלא תעלה על 3 שנים ממועד ההשתלה ובתקופה שבה סובל הילד ממחלה משנית ממושכת וקשה כתוצאה מהטיפול האמור.

 

4. ילד הזקוק פעם בחודש לפחות לעירוי של תכשירים ציטוטוקסיים או המקבל טיפול בקרינה מייננת לפני או אחרי טיפול כירורגי בשל גידול ממאיר,  והכל במשך תקופת הטיפול כאמור ובחצי השנה שלאחריה, וכן בתקופה שבה סובל הילד ממחלה ממושכת קבועה וקשה שנוצרה כתוצאה מטיפול כאמור.

 

5. ילד הזקוק להזנה תוך ורידית או להזנה בזונדה טיפתית,  או שבשל ליקוי גופני חמור כל האכלה שלו דרך הפה או בכל דרך אחרת נמשכת שעה לפחות.

 

6. ילד אשר בשל ליקוי גופני חמור יש לו אורטרוסטמי, גסטרסוטומיה,  גגונוסטומיה, קולוסטומיה או ציסטסטומיה ואשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך קבע כי הוא זקוק לטיפול כאמור במשך שנה לפחות.

 

7. ילד אשר יש לו דחף בלתי נשלט לאכילה, העוסק באופן כפייתי ומתמיד בחיפוש אחר מזון בלא אבחנה או התייחסות לטיב האוכל, והכול כתוצאה מהפרעה אורגנית מרכזית ברורה, עם ליקוי כרומוזומלי מוכח. לפי סעיף זה ילדים עם תסמונת פראדר-ווילי זכאים לקצבת נכות מלאה.

 

8. ילד המקבל טיפול בחמצן ברוב שעות היממה או הסובל מטרכאוסטומיה.

 

9. ילד הזקוק באופן קבוע, במשך חצי שנה לפחות,  לשלושה מבין אלה  :

 

  •  טיפול באינהלציות או משאפים פעמיים ביום לפחות;

 

  • טיפול יומיומי באנטיביוטיקה או בקרדיוטונים או במשתנים או בנוגדי-פירכוסים או באימונוסופרסיה או במייצבי לחץ דם;

 

  • פיזיוטרפיה יומיומית, בשל ליקוי גופני, לפי הוראת הרופא;

 

  • מעקב במרפאת מומחים  (תת-התמחות מתאימה למחלתו הכרונית של הילד) במשך פעם אחת לפחות, בתקופה האמורה;

 

  • אשפוז במוסד רפואי לרבות אשפוז יום ואשפוז בית ) כאשר רופא או אחות מבקרים את הילד מדי יום( בשל ליקוי גופני, והכול למעט אשפוז בחדר מיון;  לעניין זה, "אשפוז" - במשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה ובכל חצי שנה שלאחריה או אשפוז במשך 45 ימים בשנה;

 

  • החלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות או שימוש בחליפת לחץ כאשר השטח הפגוע מהווה חמישית לפחות משטח הגוף;

 

  • ילד הזקוק לנוכחות מתמדת.

 

10. ילד הזקוק לטיפול והשגחה  בשל שבירת עצמות פתולוגיות או בשל דלקות כרוניות קשות בעצמות, בעטיין חל איסור לבצע טיפול פזיוטרפי או טיפול שיקומי אחר.

 

11. ילד אשר בשל חוסר תפקוד מלא של שתי גפיים או בשל העדר של שתי גפיים זקוק באופן קבוע  לשימוש במכשיר עזר.

 

12. (א) ילד אשר על פי הוראת רופא זקוק לבדיקות דם שלא ניתן לבצען בבית,  בתכיפות של אחת לשבוע    במשך חצי שנה לפחות.

 

(ב) ילד הנזקק באופן קבוע על פי הוראת רופא לבדיקת דם לפחות פעמיים ביום   -

  (1)  במהלך השנה הראשונה מהיום שבו אובחנה המחלה שבשלה הוא נזדקק לבדיקות כאמור,  וזאת במטרה לסייע לילד ולמשפחתו בהסתגלות לטיפול;

  (2) לאחר תום השנה הראשונה כאמור, אם הוא נכנס למצבי סכנה קיצוניים עקב חוסר איזון מטבולי מתמשך הגורם לחמצת או לאיבוד הכרה בשל חוסר יכולתו לזהות סימני הזהרה מקדימים כתוצאה משינויים ברמות ריכוז הרכיבים בדם.

יש לציין כי הזכאות לקצבה לפי ס' קטן ב' הינה בשיעור של 70% בלבד לילד לומד (50% לילד שאינו לומד) ולא לקצבה מלאה.

 

13. ילד, שמנהל השירותים הרפואיים במוסד או רופא שהוא הסמיכו לכך,  קבע בהתייעצות עם מומחים בתחום, כי הוא זקוק לטיפול מיוחד, בשל מחלה או תסמונות נדירות וקשות,  במידה המטילה עומס כבד ביותר על המשפחה; לעניין זה "מחלה או תסמונת נדירה" - מחלה או תסמונת הקיימות ביחס של אחד, לכל היותר, בכל מאה אלף לידות חי.

 

חשוב להכיר סעיף זה שכן לעיתים הועדה מטעם הביטוח הלאומי קובעת זכאות חלקית בלבד לילד על בסיס תלות רבה בעזרת הזולת, בעוד שבהתבסס על סעיף זה ילדים החולים בתסמונות גנטיות נדירות מאוד או מחלות נדירות (כגון מחלות שרירים) עשויים להיות זכאים לקצבה מלאה.

 

 

III) ילד עם ליקוי מיוחד

 

 

1.יילד עם עיכוב התפחותי – ילד אשר בשל עיכוב התפחותי חמור אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש,  הגפיים והגו הרגילות אצל בן גילו , והכל בילד שמלאו לו 90 ימים וטרם מלאו לו 3 שנים.

 

כלומר, לפי סעיף ליקוי זה הזכאות עשויה להתחיל כבר בגיל 3 חודשים (ולא רק בגיל 3). שיעור הקצבה הינו בשיעור של 80% או 100% לילד לומד או ילד המקבל טיפול התפחותי ובצירוף 17% מקצבת יחיד מלאה (סה"כ ניתן להגיע לשיעור של 117% מקצבת יחיד מלאה).

 

2.ילד הזקוק לנוכחות קבועה - ילד שמלאו לו 90 ימים,  שלדעת רופא מומחה ברפואת ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, בשל ליקוי רפואי חמור,  מחלה כרונית קשה,  הפרעת התנהגות חמורה או פיגור שכלי בינוני, חמור, או קשה - מתקיימים בו כל אלה:

 

  • לא ניתן להשאירו בלא השגחה אפילו פרקי זמן קצרים והוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מיידי של אדם אחר, הנובעים מהמחלה הקשה או מהליקוי , או בשל כך שבהשוואה לבני גילו הוא אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידיים לו או לזולתו;

 

  • קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום והלילה - בעת השהייה בבית,  בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת החינוכית עצמה,  או שקיימת זכאות שנקבעה לפי דין להשגחה או לנוכחות כאמור.

 

גם לפי סעיף זה הזכאות מתחילה כבר מגיל 90 יום כאשר שיעור הקצבה לילד לומד הינה בשיעור המקסימלי (117% מקצבת יחיד מלאה).

 

לפי סעיף זה גם ילדים אשר אינם תלויים לחלוטין בעזרת הזולת היות והם מסוגלים לבצע חלק מפעולות היומיום באופן עצמאי, אך הם זקוקים להשגחה ונוכחות מתמדת כאמור בסעיף יהיו זכאים לקצבה מלאה. מומלץ לתמוך את הטענות בדבר הצורך בהשגחה ונוכחות מתמדת באישורים רפואיים ממומחים מתאימים ומסמכים רלוואנטים.

 

3. ילד הזקוק לסיוע בתקשורת - ילד שמלאו לו 3 שנים, הזקוק לסיוע בכל הקשור לתקשורת עם הזולת בשל העדר מוחלט של יכולת לתקשורת מילולית המקובלת בקרב בני גילו. הזכאות לקצבה על פי סעיף זה הינה בשיעור של 50% לילד לומד (30% לילד שאינו לומד).

 

4.ילד עם ירידה בשמיעה

 

א. ילד עם ירידה קבועה בשמיעה בכל אחת מאוזניו של לפחות 45 דציבלים בתדירויות הדיבור )בלא תיקון(. ילד לומד זכאי לפי סעיף זה לקצבה מקסימלית.

 

ב. ילד עם ירידה בשמיעה של לפחות 40 דציבלים בכל אחת מאוזניו,  הזקוק למכשירי שמיעה באופן קבוע והכל ממועד האבחון. הזכאות לפי סעיף זה הינה ל – 50% מקצבת יחיד מלאה עבור ילד לומד (30% לילד שאינו לומד).

 

5.ילד עם ליקוי ראייה - ילד שמלאו לו 90 ימים,  שחדות הראייה בכל אחת מעיניו שווה או פחותה מ 6/60- או ששדה הראייה בכל אחת מעיניו הוא פחות מ 20°-(הכל עם תיקון) והכל מרגע האבחון)  להלן - ילד עם ירידה קבוע בראייה. לעניין זה יראו את חדות הראייה בעין שבה אבדן של  -

א. שני רבעים עליונים של שדה הראייה, או יותר - כאילו היא נמוכה ב 2- דרגות מחדות הראייהשנמדדה באותה עין;

ב. רבע תחתון של שדה הראייה או יותר - כאילו היא נמוכה ב 3- דרגות מחדות הראייה שנמדדהבאותה עין;

ג.2 רבעים תחתונים של שדה הראייה או יותר - כאילו היא נמוכה ב 6- דרגות מחדות הראייה שנמדדה באותה עין;

 

ילד לומד עם ליקוי ראיה כאמור לעיל זכאי לקצבה מקסימלית.

 

6. ילד עם אוטיזם או פסיכוזה - ילד שמלאו לו 90 ימים,  הסובל מליקוי כלשהו על הרצף האוטיסטי, היינו PDD או ASD לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר,  או מפסיכוזה וכן ילד במצב פסיכיאטרי התנהגותי דומה לליקויים האמורים. הזכאת לקצבה על פי סעיף זה הינה בשיעור המקסימלי עבור ילד לומד.

 

7.ילד עם תסמונת דאון. הזכאות לקצבה לילדים עם תסמונת דאון הינה מלידה. גובה הקצבה הינו בשיעור של 50% לילד לומד. אם מצבו של הילד מתאים לאחד מן הסעיפים האמורים לעיל ייתכן והוא יהיה זכאי לקצבה בשיעור גבוה יותר כמפורט באותו סעיף ליקוי מתאים.

 

תקופת הזכאות לתשלום קצבה – תחולה רטרואקטיבית

גמלה לילד נכה משולמת  מהחודש שבו הוגשה התביעה (החל מ-1 בחודש). אולם ניתן לקבל תשלום רטרואקטיבי גם בעד התקופה שקדמה להגשת התביעה, אם על-פי המסמכים הרפואיים שהוגשו, התקיימו התנאים המזכים בגמלה. ואלה הכללים לתשלום רטרואקטיבי:  

 

בעבור ילד הסובל מעיכוב התפתחותי (עד גיל 3) - ניתן לשלם גמלה לתקופה רטרואקטיבית לכל היותר בעד 6 חודשים שקדמו להגשת התביעה.

 

בעבור כל ילד אחר (ילד התלוי בעזרת הזולת או הזקוק לנוכחות  מתמדת, או זקוק לטיפול רפואי מיוחד, וכן בעבור ילד עם ליקוי מיוחד שהוא אחד מאלה: תסמונת דאון, ירידה בשמיעה, ליקוי ראייה, ליקוי בתקשורת, אוטיזם או פסיכוזה ודומיהם) ניתן לשלם קצבה לתקופה רטרואקטיבית לכל היותר בעד 12 חודשים, שקדמו להגשת התביעה.

 

 

ערעור על החלטות הועדות:

 

ערעור לוועדת העררים לילד נכה אפשר להגיש במקרים הבאים:

 

לא אושרה קצבה.

 

אושרה קצבה חלקית.

 

אושרה קצבה לתקופה זמנית.

 

לא אושר תשלום רטרואקטבי בעד התקופה המרבית.

 

ערעור על ועדת העררים לילד נכה ניתן להגיש לבית הדין לעבודה בשאלות משפטיות בלבד(לא ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בגין טענות רפואיות).

 

תביעה חוזרת – תביעה להחמרת מצב:

 

ניתן להגיש תביעה לבדיקה מחדש בעבור ילד שתביעה קודמת בגינו נדחתה או בעבור ילד המקבל קצבה חלקית, וזאת לאחר שחלפו 6 חודשים ממועד הדחייה או ממועד ההודעה על הקצבה. לתביעה זו יש להמציא אישור מרופא כי חלה החמרה במצבו של הילד.  

 

במידה ולאחר קבלת המסמכים הרפואיים, לדעת רופא המוסד נוצרו או נתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות בעת מתן ההחלטה שלפיה משתלמת הקצבה, רשאי הוא לדון בבקשה לבדיקה מחדש גם אם לא עברו 6 חודשים מיום ההחלטה הקודמת.

 

 

עו"ד אורי דלאל בעל ניסיון רב בייצוג משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים במימוש זכויות מול הביטוח הלאומי ובתביעות רשלנות רפואית בגין רשלנות בלידה (שיתוק מוחין ועוד) ורשלנות בהריון (אי אבחון מומים מולדים ומחלות גנטיות). טל': 0544-485312, דוא"ל: rashlanut1@gmail.com

 

להורדת המדריך בקובץ PDF:


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה