האתר המקיף לחיים עם מוגבלות
כניסה / הרשמה לאתר
כניסה / הרשמה לאתר
 |
דילמה | יורם | 00:14 25/09/11 | ||||
| שבוע טוב לכולן וכולם.
אני מבקש להעלות לפניכם דילמה ומבקש את דעתכם עליה. אתחיל בתיאור מקרה קצרצר הייתי מטופל באישפוז יום כשבשלב מסוים הגיעה לשם מישהי, בערך בת גילי. כיוון שהיא ואני גרנו באותו אזור בערך נסענו בכל תחילת יום ובסופו לאישפוז וממנו. התפתחה ביננו תקשורת די טובה, ותמיכה הדדית אבל בתוכי נשמעה כבר אז השאלה: רגע..מה אני כאן? (חבר? עובד סוציאלי? מתמודד ושותף לצרה?) מה היא מצפה שאהיה? חששתי לשאול כי הכל היה כל כך שביר שם מבחינה רגשית שפשוט פחדתי. בשלב מסוים באחת משיחותינו ביטאה אותה דמות תחושת אשם כבדה מאד על תיפקודה כאם. היא הביעה רמות כאלה של מצוקה שאני, כמי שהיה במצוקה משלי באותם ימים לא יכלותי להכיל. חשתי שהיא מבקשת ממני דבר (בשיח הלא מילולי ביננו) שאני לא יכול לתת לה. מצד כאיש מקצוע כמעט מיד חשבתי פשוט להיות איתה (Being) כדי לתמוך. איך שהוא במצב בו הייתי נרתעתי מלעזור. ה"להיות" הזה היה כל כך קשה רגשית באותה תקופה, שלא יכולתי. בדיעבד אני חושב שעשיתי טעות שלא הייתי עושה היום השאלות שלי: האם יחסים שהם תמיכתיים/חבריים מעיקרם עלולים לפגוע/להפריע בטיפול שמטופלת מקבלת באישפוז יום או להפריע לטיפול כזה? ב. איזו דרך נראית לכם ליישב את המתח הזה בין היותי מתמודד (עם מצוקה משלי) ובין היותי איש מקצוע הפוגש אשה במצוקה רגשית קשה ורוצה להגיב ולעזור לה? ג. האם יש לדעתכם מצבים בהם איש מקצוע צריך לשים גבול לנכונותו לעזור? ואם כן איך משפיעה עובדת היותו מתמודד על הגבול הזה? תודה ושבוע טוב לכולנו יורם |
|||||||
 |
העלית נושא מהותי מאוד ב"מטפל מטופל" גם לא בסביבה מקצועית | אדיב פרידמן | 20:30 25/09/11 | ||||
| באופן ענייני אומר לך, שיש חשיבות רבה להכרת האדם את עצמו.
ב: "מה הוא יכול לעזור". וככלל אתה עוזר הכי טוב כאשר אתה יודע שבסוגיה הנידונה אתה כישרון מולד. אם לא, עדיף להשאיר את זה למקצוענים אחרים הניראים בשטח ואם אין אותם, כדאי לעשות כמייטב יכולתך. וגם כאן יש מצבים בהם אתה מנוע מלעזור, וה"להיות" כמו שהייטבת לאמר, זה הפיתרון, אם כי רק ובמידה ואתה יודע שיש לך כוח נפשי לכך, אם לא עדיף גם "לא להיות" בשבילה, כי הכלל הוא פשוט, אם היזקת לעצמך כאשר אתה עוזר לה, עשית רע ולא טוב. ומשהו כללי על הנושא: ידוע כיום וזה לא סוד שהחברה בזמנינו בכללה מאוד רדודה בגלל החינוך המאוד רדוד שהממשלה נתנה לנו וממשיכה לתת.והיא עושה זאת ללא בושה, ושלא תהיה כאן טעות. זה דבר חשוב מאוד שצריך לקחת בחשבון. המדינה לא מעוניינת בכוונה לשפר את השירות הנפשי לאזרח בכל מקום שהוא, מה הסיבות לכך לא נעמוד עליהן כעת, אבל זה המצב. ואם תישאל השאלה האם אנו יכולים לעשות משהו בעניין? תשובה - וודאי. איך? - כל אחד יעבוד על שיפור עצמו, וזה ישפר את החברה בכללותה. אסור לחשוב בנוסח של "אבל אני רק בן אדם אחד, אני כזה קטן, אני רק בורג במכונה אדירה. אלו הם שקרים שאימנו והרגילו אותנו לחשוב אותם. האמת היא שאפילו אדם אחד שעובד על עצמו ומשתפר, האו משפיע על העולם כולו, במידה עצומה לא פחות. בהצלחה ושנה טובה. נ.ב. אהבתי את הרהיטות שלך ואת הלב שאתה והינך. מאחל לך שתמיד יהיו סביבך אנשים טובים וחכמים. |
|||||||
|
|
ואני רוצה להחזיר לך בשאלה | מרים | 19:51 26/09/11 | ||||
| אתה שואל "האם יחסים שהם תמיכתיים/חבריים מעיקרם עלולים לפגוע/להפריע בטיפול שמטופלת מקבלת באישפוז יום או להפריע לטיפול כזה?"
ואני רוצה להחזיר את השאלה הזו אליך, ולהשפעה שיש לקשר כזה עליך במסגרת הזמן בו אתה מטופל ועל הטיפול ואיכות הטיפול בך. כי אני חושבת שזאת השאלה שצריכה להישאל. כשאתה מאושפז, התפקיד שלך הוא להיות מטופל ולדאוג לבריאות ולרווחה הנפשית שלך. לנסות למקסם כמה שניתן את השהות שלך במקום על מנת שכשתצא תוכל לחזור ולפעול בכובע האחר שלך. אבל שם זאת לא האחריות שלך. אתה לא נמצא בכובע הזה בכלל. בדילמה שהעלית אני הייתי שואלת האם זה לטובתך להיות בקשר עם האישה הזו. זה הכל. את החלק המטפל, החל העו"ס, אין ברירה אבל צריך במצבים כאלה להשאיר בחוץ. בכל סיטואציה אנחנו נמצאים בתפקיד אחר. אני למשל בניסיונות של המשפחה להפוך אותי לעו"ס המשפחתית מסרבת בדיוק מאותם הסיבות. חשוב לשמור על הגבולות של כל מסגרת. |
|||||||
|
|
מרים נגעת בול בעניין | יורם | 21:16 28/09/11 | ||||
| כמטופל חששתי שזה באמת יפגע בטיפול שלי.
(משום מה לא כתבתי את זה פה מראש). האמת, הלוואי וזה תמיד היה כל כך ברור איפה האני המקצועי מתחיל ואיפה הוא נגמר.. מה שקצת שיבש את השיפוט שלי במקרה הזה היה רגשות עוצמתיים. אני מאמין שלרבים מאיתנו יש נקודות רגישות. וכשלוחצים על הנקודות האלה לפעמים השיפוט יכול להשתבש. טוב לגבי מה שאמרת על 'העו"ס של המשפחה' אני מסכים. לדעתי זו ביצה טובענית שבחיים לא הייתי מסכים להכנס אליה. |
|||||||
