| ובסוף אני מגלה שאני כמו כולם. נסחפת עם הזרם המילים היפות של עולם השיקום וההחלמה.
ופתאום גם אני מדברת בשפה של מפעלים מוגנים תעסוקה נתמכת ודיור מוגן.
ומה קרה לכל האמונה שלי? מה קרה לערכים ולעקרונות? ולחיים עם תוכן ומשמעות? לחיים אמיתיים???
כבר לא יודעת מי אני ומה אני ומי זה האדם שהפכתי להיות.
לא מרגישה ראויה.
אני מתנצלת שאני לא מספיק פה, מגיבה.
נראה לי שהפכתי גם אני לקלישאה.
מרים
|