האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

כתבתי על זה הרבה בבלוג שלי.
לדעתי (מהנסיון האישי שלי) זה דורש לקבל את עצמנו כשלם שהוא "בלתי מושלם באופן מופלא": שלם שיש בו סדקים,אבל הוא שלם (שאני מקבל את כל חלקיו ומזהה אותם כשייכים לי).

זה תהליך רגשי קשה ממושך ומאתגר אבל מתגמל באותה מידה.
נשמע לך אפשרי?

אני רואה את עצמי כפאזל שאני מנסה להרכיב בו את כל החלקים, אבל יכול להיות שאת הפאזל הזה אני אמשיך להרכיב כל חיי...

זה ביטוי שהמצאתי לאחרונה זה באמת היה צריך להיות
במרכאות 'כאלה' ולא "כאלה".