יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

"מדוע אחים ואחיות לנפגעי נפש בוחרים לעיתים לנתק מגע ?"


שרית  וודיסלבסקי מתוך הבלוג של שרית וודיסלבסקי



מדוע אחים ואחיות לנפגעי נפש בוחרים לעיתים לנתק מגע ?

 ביולי 2010 הוזמנתי לספר את סיפורי האישי (כאחות למתמודד ואשת מקצוע) בכנס ארצי של בני משפחה של נפגעי נפש.

סיפרתי על עצמי, על היחסים עם אחי ועל התהליך שהוביל אותי למציאות בה אני נמצאת כיום, שותפה להתמודדות המשפחתית .

 כשסיימנו, שותפיי המכובדים לפנל ואני את סיפורנו והעברנו את המסרים שחפצנו להעביר, ירדנו מהבמה.

 להפתעתי,  הורים רבים ניגשו אלי, הקיפו אותי ורצו תשובות. רצו לדעת מה הקסם?

 "איך גורמים לאחים להיות שותפים לנטל המשפחתי ושלא יברחו או ינתקו את הקשר"? "תגידי לנו את השורה התחתונה של התזה" ביקש אב ששמע על המחקר שערכתי בנושא ועל תזה שכתבתי.

 רק כעבור מס' שעות, החלה לחלחל בתוכי ההבנה לגבי גודל המעמד בו הייתי והמצוקה הגדולה של חלק מההורים. אותם הורים, שלפחות אחד מילדיהם, כלומר אחיו או אחותו של המתמודד ניתק קשר ומסרב להיות שותף בהתגייסות המשפחתית.

 השאלה שעליה בקשו ההורים תשובה היא שאלה מתבקשת לאור המצב העגום ויחד עם זאת מורכבת.

אנסה להתמודד איתה תוך כדי הוספת נקודות למחשבה.

 תחילה יוצגו הקשיים איתם מתמודדים האחים ובמקביל ו/או לאחר מכן, הקשר בין הקשיים להתנהגות אותה הם בוחרים.

 הקשיים איתם מתמודדים אחאים:

 רגשי אשמה – האחים חשים נוכח מוגבלותו של האח רגשות אשם על עצם היותם בריאים, בעוד שאחיהם חלו במחלה.

בושה- לעיתים מתביישים במראה החיצוני של האח או בהתנהגותו. לעיתים מתביישים לארח אנשים ואף חשים במתח ובושה במפגשים משפחתיים. לעיתים חשים האחים בושה ורגשות אשם על כך שהם חשים רגשות אלו ולכן הם מופיעים בתדירות גבוהה.

 כעס וקינאה – רגשות שעולים כשהאח הפגוע זוכה לתשומת לב רבה מצד ההורים בשל מחלתו. האחאים חשים כעס וקינאה שמלווים ברגשות אשם. כיצד הוא יכול לכעוס או לקנא כאשר האח כ"כ אומלל?

 בדידות וניתוק – תחושה שאיש בעולם לא יכול להבין אותי כי רק אני מתמודד עם מצב כזה. לעיתים, עקב מחשבות אלו ואחרות, לא תהיה יוזמה של אחאים לשוחח על המצוקות עם משהו קרוב, איש מקצוע או אפילו עם עצמם.

 מאמצים להגיע להישגים – חלק ניכר מהאחאים חשים כי עליהם לגלות אחריות ובגרות על מנת לפצות את ההורים על הסבל שנגרם להם. לעיתים ייקחו האחאים אחריות רבה מדי ויהפכו להיות ילדים הוריים.

 קונפליקטים רבים – האחאים(אחים ואחיות) חווים התנגשויות רבות בין הרצונות והצרכים ההתפתחותיים שלהם לבין המחויבות אותה דורשים ההורים. לעיתים יחשבו כי אם אין דרך לרצות את ההורים וכל דבר שהם יעשו לא יספק, עדיף לא לעשות כלל ולא להיות קשור לעניין.

 משאלות אומניפוטנטייות(אני כל יכול) להצלת החולה, לצד ניתוק וייאוש כשלא מצליחים. – רכבת הרים רגשית, אותה הם חווים. מצד אחד יתכן ויתגייסו למען הצלת האח ומצד שני אחים אחרים, הורים או החולה עצמו שלא משתפים פעולה או שחושבים אחרת. התנגשויות אלו גורמות לתחושה של אובדן שליטה במצב ואם אני לא יכול לעזור אז אני לפחות אציל את עצמי.

 אובדן האח – האח שהכירו בטרם פרוץ המחלה היה אחר מהאח שאותו הם חווים לאחר המחלה. הכאב הוא לעיתים חזק מנשוא ואחת הדרכים להתמודד, היא להתרחק.

 מסרים הוריים מבולבלים – מצד אחד ההורים פועלים כדי לגונן על בנם החולה ומצד שני מצפים לעזרה ומעורבות. לעיתים אכן יש רצון מהאח/ות לעזור אך הורים רוצים עזרה ספציפית, מסוג מסוים ולא תמיד מה שמתאים להורים מתאים גם לאח/ות.

 חלוקת תפקידים במערך המשפחתי –  במשפחות רבות ניתן למצוא את האח/ות שמגלה אחריות, דואג ועוזר ואת האח/ות שהמשפחה לא מצפה ממנו מכיוון שזה לא התפקיד שלו.

 ההורים עסוקים בבעיות קיומיות ולעיתים קרובות מתקשים לתת את הדעת לילדים שאינם חולים במשפחה.

 לעיתים, האחים/יות לא מביעים את רצונם ואת צרכיהם בקול עקב התחשבות בהורים, במצב, באח החולה. פעמים רבות יחשבו כי אין להם קשיים, הם בני מזל שלא הם החולים ולכן אין הם צריכים להתלונן כלל. פעמים רבות לא יקשרו בין קשיים שהם חווים בתחומים שונים לבין הקשר עם האח החולה, מפני שהתרגלו לא לחשוב על כך , לא לשוחח על כך ולא לתת את הדעת להשלכות של מחלת האח על חייהם.

 כל אלו ועוד הם רק חלק ממגוון אפשריות שיכולות להסביר את הבחירה של אחד האחים או יותר בניתוק קשר עם האח המתמודד ולעיתים גם עם ההורים.  

 הדינאמיקה המשפחתית בטרם פרוץ המחלה משמעותית מאוד וקובעת את הדינאמיקה שתיווצר לאחריה.

 ממצאים מראים, שאחים שחוו את התפרצות המחלה  בשנות ילדותם, התקשו להתמודד ביעילות וסיגלו לעצמם סגנון התמודדות שלילי(הדחקה של רגשות, שליטה עצמית נוקשה, בידוד שנוצר מניתוק קשרים ועוד) לעומת אחים שחוו את התפרצות המחלה בשנות ההתבגרות ואילך שסיגלו סגנון התמודדות חיובי (חיפוש תמיכה, הפרדת המחלה מהחולה, בקשת מידע, אמונה, ועוד).

 תמי קויפמן (2007) מדברת על התמודדות יעילה ונותנת חשיבות רבה לגישת ההורים בהתמודדות זו.

 גישת ההורים למחלה, לחולה, ולשאר האחים במשפחה , מידת הלגיטימציה הניתנת לנפרדות, תוך עידוד קרבה ומעורבות עם גבולות ברורים. דפוסי התארגנות משפחתיים, המאפשרים יחסי קירבה, דאגה הדדית ותקשורת פתוחה, כל אלו ועוד יכולים להגביר ולתרום להתמודדות יעילה של החברים במשפחה או להיפך.

 לסכום - נמנו סיבות רבות שיכולות לגרום לאח/ות לנתק את הקשר ולא להיות מעורבים בנטל המשפחתי. הדינאמיקה המשפחתית אותה מובילים ההורים משמעותית ביותר בהקשר זה. חשוב שהורים יהיו מודעים להשפעה שיש להם בעניין, יכבדו את המרחב האישי של ילדיהם וישקיעו מאמצים ביצירת דינאמיקה משפחתית תומכת, מאפשרת ומקבלת.

 

 מתוך תזה הנקראת:"לחיות עם אח נפגע נפש, בואו נדבר על זה" קשיים ודרכי התמודדות.

 ביבליוגרפיה :

 *בורג ,מ ,(2006) . התמודדות של אחים לילדים עם צרכים מיוחדים. הורד בתאריך 30.11.08

makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=8&id=-1&defid=-1&page=4&item=2984 –

*קויפמן, ת. (2007) כוחות מעכבי שינוי ומקדמי שינוי בהתמודדות משפחות ש נפגע נפש, הפרט המשפחה והמערכת שותפות והעצמה.(גרסה אלקטרונית) מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.

 * וודיסלבסקי, ש, (2008) . "לחיות עם אח נפגע נפש- בואו נדבר על זה"  קשיים ודרכי התמודדות.

אוניברסיטת לסלי, בית הספר לתואר שני באמנויות ומדעי החברה.

 

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה