פורום מיניות ויחסים של דלת פתוחה ולאו דווקא

התייחסותו של אדיב לדרך ההתנהלות בזוגיות, גרמה לי לחשוב על אבני היסוד שלה.
כל אחד בוחר לעצמו את אבני היסוד החשובים לו ומשתית עליהן את המערכות יחסים שהוא בונה.
כשחשבתי על ה"אבנים" שלי, בחרתי אמון, אהבה וחברות.
ומה האבנים שלכם?

לשם כך צריך קודם כל ללמוד "מזה להיות בן אדם".
אין דרך קלה לכך, ודרך קשה גם לא ממש באה בחשבון.
במקום זאת יש "דרך קצרה":
ברור שגם בדרך קצרה, יש צורך אמיתי "ללמוד".
לומדים מהם ה"כללים" והשורשים" של זוגיות, ולומדים אותם הייטב, ועם כל כלל מרויחים המון פרטים שמצויים כבר בתוכו.
כך הופכים "הר" ל"מישור".
כך עושים דברים כראויי.
בהצלחה לכולם בזוגיות.
אדיב

כשחיים בשניים ישנם חיכוכים. אח"כ בדר"כ משלימים. יש כאלה שרבים בשביל להשלים ויוצרים מריבות בשביל ההשלמות.. יצא לי לשמוע על השלמות מאוד יצירתיות שכללו תחפושות, שדות תעופה ואפילו כשרון כתיבה שהתגלה! אם יש לכם איזו השלמה קצת שונה: שתפו בחוויה..

אינספור סדנאות, בתי ספר, פורומים וקואוצ'רים מנסים ללמד אותנו איך להפוך להורים מודעים יותר, אולם מעטים מציעים לעשות זאת, ללא תשלום.

אנו שמחים לפתוח באביליקו, קו חם להורים בנושאים הקשורים להשתלבות ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך, כולל בחינוך המיוחד. הקו החם יופעל בין התאריכים 22-27 לאוגוסט, באפליקציית השאלות ותשובות של האתר. מבחר מומחים עשיר, כולל ממשרד החינוך, יענו להורים ומשפחות עם צרכים רחבים, לקויות תקשורת, קשב וריכוז, לקויות למידה, פיגור שכלי ועוד.

בין המומחים שיענו:

לימור רייז, מומחית לפסיכולוגיה התפתחותית, מנהלת קהילת קשב וריכוז בabiliko

ריטה כהן וולף, פסיכולוגית חינוכית מומחית המתמחה בהתפתחות הילד, מנהלת קהילת אוטיזם.

טלי מאיר, מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית, מנהלת קהילת פיגור שכלי.

ליאור יואל, פסיכולוג חינוכי מומחה, מנהל קהילת לקויות למידה.

ענת בן מאיר, מדריכה ארצית בתחום האוטיזם. ולקויות התפתחותיות מורכבות, מתי"א.

יהודית אלדור, מנהלת גף ליקויי למידה במשרד החינוך.



לקראת הקו החם יפורסמו באתר ynet איתו יש לנו שיתוף פעולה תכני בערוץ המעורבות, וכן באביליקו מאמרים המדריכים הורים כיצד להתמודד עם אתגרים אלו.

ציטוט מאת לימור רייז, מומחית לפסיכולוגיה התפתחותית וחינוכית, מנהלת קהילת קשב וריכוז.

אנו מאמינים כי תמיכה רגשית של אנשי מקצוע המתמחים בנושא קשב וריכוז, מתן מענים אישיים וספציפיים לקשיים אותם ההורים מעלים, ובניית מיכל מותאם – עשויים לענות על חלק מהצרכים של ההורים. לא מדובר בייעוץ היכול להחליף אבחון או טיפול מקצועי פרטני, אלא סוג מענה המאפשר התייחסות לבעיות ברמה מיידית, כאן ועכשיו, מעין 'עזרה ראשונה'.

במידה ושאלות ההורים תהיינה בפורמט גלוי, ניתן יהיה לקבל מושג ובסיס להשוואה עם הורים אחרים: מה מטריד, מעיק ומהווה קושי במשפחות אחרות. זאת, כדי לאפשר חוויות של שיתוף והתחלקות, נורמליזציה והבנה כי "הבעיות של השכן דומות לשלי".

במקביל ניתן יהיה 'להכנס לראש של הילד', לפרש באופן מדויק ואוהד יותר את התנהגותו. ההבנה הטובה יותר של הילד תאפשר להמנע מחיכוכים ופיצוצים בבית ולגבש דרכי פעולה נכונות ובונות.

נוכל לחלוק בקו החם גם ידע תאורטי רלוונטי ולהפנות לספרות מקצועית או לשירותים טיפוליים מותאמים.

שבוע טוב לכולם



info@abiliko.co.il

"בוקר טוב!", אמרה הזברה לשועל,
"אתה נאה ושיערך חום ויפה".
"בוקר טוב לך", ענה השועל לזברה,
כל כולך פסים לבנים ושחורים.
"התרצה לשוח עימי?", שאלה הזברה?
השועל הביט בעיני הזברה, חומות, ישרות וכנות, ולרגע חשב שיוכל להתאהב באחת שכזו, גם שחורה וגם לבנה. אך הם שונים כל כך!
מייד התעשת ואמר, "את חביבה ויפה", ענה השועל, "את שחורה ולבנה, גבוהה ושרירית, וצמרתך כמברשת נאה" . אך בסתר ליבו חשב, איך ייראה בחברת השועלים שבעמק בהיותו שח עם מפוספסת שכמותה? בטח ילעגו לו, בטח יצחקו עליו והוא, על כבודו העצמי צריך לשמור!.
"נראה לי שיכול להיות לנו נחמד" הוא ענה,"אולי עוד נרוץ יחד בכרמים ונצוד מכרסמים, אבל כעת אני עסוק. עלי לבחון את השבילים, לאתר את הציידים", "אולי בפעם אחרת?"
"טוב", ענתה הזברה הזברה לשועל.
"אתה בטח ממהר, ורץ ונמרץ. אולי גם אני ממהרת".
נפרדו לדרכם השניים.
הזברה חשבה על חברתו הנעימה של השועל, וחששה שמה לא היתה מעניינת מספיק עבורו. והוא בתורו, חשב על זוג עיניה, שליוו אותו כל הדרך אל חבריו, והודה שהן היו היפות ביותר שראה מימיו.
והם נותרו, בנתיים, לבדם.

כשהאחרת עזבה אותי, לבי שב לשוחח אתי. הוא סיפר לי שהסדק בחומת הסכר אפשר למים לזרום דרכו, שהרוחות מנשבות בכל הכיוונים, ושהוא מאושר כי שבתי להקשיב לו. לבי אמר לי שאני מאוהבת. ונרדמתי מאושרת, עם חיוך על שפתי.
- פאולו קואלו
{ מתוך הספר "על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי" , מפי הדמות 'פילאר' }

שלום לכולם אני מצרפת שיר- מוזמנים לשתף מהנסיון שלכם:

מי שאמר "לכל סיר יש מכסה",

היה בטח סיר מאוד לא מנוסה!

אני, אפשר לומר, סיר די מיומן,

מנסה "להתכסות" כבר יותר מידי זמן…

מכסים מקצות כל העולם כבר פגשתי,

אבל את המכסה שלי משום מה לא מצאתי.

בכל פעם שהכרתי מכסה חדש,

התברר לי שהוא כבר מאוד משומש,

שהוא לא מוכן להסתפק רק בסיר,

ושהוא מכסה עוד עשרות סירים בעיר…

או פוגשת בפאב מכסה ממש מדליק,

מעוצב לתפארת, נקי ומבריק,

מנסה עליו את מיטב התכסיסים,

לבסוף מתברר שהוא אוהב מכסים…!

ואם כבר הכרתי מכסה ממש נחמד,

ש"התכסתי" בו יותר מלילה אחד,

פתאום הוא מספר לי שהוא בעצם תפוס,

שהוא נשוי לסיר לחץ, שהוא ממש הרוס,

כי הוא אוהב אותי, אבל מה לעשות,

את הסיר שבבית הוא ימשיך לכסות!

וכשסוף סוף מצאתי לי מכסה ואהבה,

הוא חובש לי כיפה וחוזר בתשובה…

וכאילו שמשימת החיפוש לא הייתה מספיק קשה,

נוספה לסירים פתאום צרה חדשה –

וכל הכרות עם מכסה חדש, מלווה בחרדה

מהאפשרות להידבק בנגיף החלודה…

ותאמינו לי שאני סיר בהחלט לא רע,

מבית חרושת טוב ויופי של צורה!

(לא יכולה בכלל לדמיין או לחשוב,

מה קורה לסיר שלא נראה טוב…)

אני עוד נחשבת לסיר מבוקש,

שלמרות הניסיון נראה כמו חדש…

מבית טוב, עם המון מה להציע,

עדיין מחכה שהמכסה שלי יופיע.

ואת זה שהמציא "לכל סיר יש מכסה"

אני מזמינה עכשיו לכאן! שיבוא וינסה!!!
(מאת רבקה פועל)

לכבוד יום האהבה, שתפו אותנו ברגעים רומנטיים שחוויתם.
רגע רומנטי שלי, שזכרונו תמיד מעלה אצלי חיוך הוא רגע שחוויתי דווקא כשבעלי לא היה לידי. בתחילת הקשר, כשעוד הכל היה חדש, השארתי לראשונה את מברשת השיניים שלי אצלו. מכיוון שיצאתי אחריו לעבודה, המעשה נעשה בלעדיו ואני זוכרת את עצמי מסתכלת על שתי המברשות בכוס וחשה חמימות נעימה בגוף, חיוך גדול שנמרח על הפרצוף ותחושה שהגעתי הביתה..

איך שאני מספר להם על הCP קל שיש לי הן לא רוצות לשוחח
אני שוקל אולי לא לספר
מה עדיף?