האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

לפעמים אומרים לי כבדי שמיעה הם כמו כולם, רק קצת קשה לשמוע, הכול אבל זה לא כך.. דוגמאות:

בצפייה בטלויזייה  קופצת פרסומת ומתחילה לדבר - אנחנו לא שומעים את הפרסומת - רק רעש -לשומעים יש mute, והם יכולים לבחור אם לשמוע או לא...

דיבורים בלחש לא שומעים, שיחה קבוצתית לא בדיוק בשבילנו , פטפוט בטלפון שעות בהליכה ברחוב הוא למעלה מכוחנו.

אז איננו יודעים מה הולך ? האם זה מגרעת ? או שמא זה מעלה דווקא !

אז ברצוני להביא לפנכם מדרש מפתיע שכבר דן בשאלה הזאת ונותן תשובה דיי מפתיעה, לפני שנגשים למדרש צריך לדעת כמה נקודות באיך לקרוא מדרשים.

חז"ל: חכמנו זיכרונם לברכה שהם רוצים להעביר מסר לציבור - הם לא יעשו דיאלוגים של אפלטון - הם ילכו לקנון הספרותי של תקופתם שזה איך לא - סיפורי התנך, ההנחה היסודית למי שרוצה לקרוא ספרות מדרשית - שבני אותה תקופה ידעו הן את חמשת חומשי תורה בעל פה, והחכמים שבהם ידעו גם את הנביאים והכתובים בעל פה...

אז הסיפור הוא מבראשית הוא פשוט בני יעקוב עולים לקבור את יעקב אביהם לפי הרשות שהשיג יוסף מפרעה במערת המכפלה - במסע הלוויה מפואר, זה פשוט...

באו חז"ל והוסיפו מדרש עם סיפור מעשה שלא יוצא מפשוטו של המקרא - שבאו בני יעקב לקבור את את יעקב למערת המכפלה - בא דודם עשיו ואמר לכם תשמעו - יש מחסור במקומות קבורה לא רק בעתיד - במערת מכפלה נשאר רק מקום אחד לקבורה - והוא שייך לי - כי מכרתי בכורה אבל לא מכרתי את החלק שלי במערה...

אז בני יעקב אמרו לו - יש שטר מכירה שנתת ליקב ובו כתוב שגם החלק שלך במערה נמכר - אני רוצה לראות את השטר - טוב אבל בוא נמצא באיזה קלסר במצריים, אז נפתי שהוא קל רגליים (אילה שלוחה) נשלח למצריים להחזיר את השטר.

אז כמו כול יהודים אוהבים להתווכח בינתיים כבדה מיטתו של יעקב והניחוה על הארץ, לא כבוד גדול...

אז את זה ראה חושים בן דן, ראה ולא שמע, כי כבדו לו אוזניו (כן במילים ההללו המדרש משתמש) ואז אמר עד מתי אבינו יהיה מונח בביזיון מיד לקח סכין וקטלו לעשיו וראשו התגלגל למערה ונקבר שם...

(בביקור במערת מכפלה אפשר לראות ציון על קברו של עשיו...)

למה חושים הוא היחיד שנוקט בדרך פעולה זאת - כי נוצרה כאן דעת ציבור - שצריך לפתור את המחלוקת עם עשיו  בדרכים משפטיות - של הצגת שטר מכירה, אפילו שהזמן לדרך זאת לוקחת ימים או לכול יותר שעות במקרה המדרשי (בהנחה שלנפתלי יש קפיצת דרך).

אז בינתיים יש מצב של ביזוי המת - שהציבור לא מבחין בה - אז חושים אין לו השפעה של דעת ציבור - הוא לא חלק מהחברייה - בתור כבד שמיעה דעת ציבור לא משפיעה עליו - הוא נוקט את דרך הפעולה שהוא מאמין בה, שזה מה שצריך - ושכולם יקפצו...

מעניין למה חז"ל סמכו חרשות לחושים ? שמא החליפו "ו" ב- "ר" או שמא המונח חושים בא מהפועל לחשות - לדבר בלחש - לשון סגי נהור למי שלא שומע לחש...