יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של אביתר מיכאליס



מאמר מקיף על הסימנים, האבחונים וטיפול בהפרעות קשב (עורך האתר)

הפרעת הקשב מלווה את הסובלים ממנה לאורך כל החיים. חשוב לאבחן אותה מוקדם ולטפל במכלול הגורמים המשפיעים עליה. מקובל היום לחשוב, כי התפתחות הפרעת קשב אינה מבוססת על גורם בודד אלא על מכלול גורמים ביולוגיים (נוירולוגיים – אורגאניים)  ופסיכו-סוציאליים, המעצבים במסלול סופי משותף את התסמונת המלאה. ההפרעה הבסיסית היא אורגנית, ומבוססת על שינוי קטן במבנה המוח ובתפקודו. גורמים סביבתיים ופסיכו-סוציאליים עשויים להפחית את הסימפטומים הנלווים מצד אחד ועלולים להחריף אותם מצד שני.

 מתי כדאי להפנות ילד לבדיקה ואבחון של הפרעת קשב וריכוז?

אין הצדקה לבדוק כל ילד, מכיוון שלא מדובר ב"בדיקת דם" אלא בתהליך מורכב, ארוך ויקר. לא כל ילד שובב וכל ילד מפריע בכתה הוא ילד עם הפרעת קשב. 

להלן כמה נקודות ציון המצדיקות הפניה לאבחון של הפרעת קשב וריכוז:  

1. לילד צורך מוגבר ולאורך זמן בתנועתיות יתר, גם אם הוא יושב בשקט ולאורך זמן מול המסך הקטן והגדול.

2. הילד רגיש לרעשים ולגירויים אחרים, ודעתו מוסחת בקלות. הוא קופץ מדבר ולדבר ולא מסיים דברים, והוא וחסר סבלנות וסובלנות.

3. הילד מתקשה לווסת, לבקר ולשלוט על הרגשות, המחשבות וההתנהגויות שלו. סף התסכול שלו נמוך והתגובות שלו קיצוניות ואימפולסיביות יותר ממה שמצופה.

4. הילד (בגיל ביה"ס) מתלונן בעצמו כי קשה לו להתרכז ולהקשיב בשיעורים ובהכנת שעורי בית, ובביצוע מטלות דומות. יש לשים לב לכך בעיקר אם אין מאפיינים של היפראקטיביות.

5. נראה כי קיים פער משמעותי ולא כל-כך מוסבר בין היכולות שלו לבין ההישגים הלימודיים של הילד.

האבחנה של ADD/ADHD

האבחנה היא אבחנה קלינית בעיקרה, אולם התסמינים האופייניים לתסמונת של הפרעת קשב וריכוז עלולים להופיע באופן חלקי או מלא גם מסיבות אחרות. לכן יש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים אחרים, חלקם תקינים וחלקם פתולוגיים, ביניהם: חריגות שכלית בשני קצותיה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, קשיים פיסיים שונים (כגון: הפרעה בראייה או בשמיעה), הפרעות רגשיות ונפשיות שונות (כגון: חרדה, מצוקה רגשית חריפה, פגיעות פיזיות ונפשיות, הפרעות חשיבה), ועוד. לכן האבחנה הנכונה והמלאה של התסמונת היא  מורכבת ורב תחומית. אין כיום מבחן אחד המאשר או שולל חד-משמעית את האבחנה, גם לא המבחנים הממוחשבים. את האבחון מוסמכים לעשות: נוירולוג, פסיכיאטר, פסיכולוג קליני מומחים לילדים ונוער.

האבחון הרב-תחומי של הפרעת קשב וריכוז אמור לכלול את השימוש בכלים הבאים:        

1. ראיון אישי להורים המתמקד ברקע המשפחתי (האם יש מרכיב תורשתי), רקע סביבתי וסוציאלי, יחסים במשפחה ועוד. ומידע על ההריון והלידה, ההתפתחות, מצב רפואי, התנהגות ותפקוד של הילד בבית ובמערכת החינוך.

2. ראיון לילד המלווה בתצפית הילד במהלך הבדיקה הקלינית. הבדיקה הקלינית כוללת בעצמה מספר מרכיבים (מטלות שהילד נדרש לעשות).

3. שאלונים ייעודיים להורים ולמורה או הגננת. מקובל להשתמש בשאלוני קונורס. הנוירולוגים והפסיכיאטרים נוהגים להשתמש בשאלונים מקוצרים (10 שאלות), המקבילים למאפיינים הקליניים של ספר האבחנות הפסיכיאטריות (ICD-10 האירופאי או DSM-IVR האמריקאי). הפסיכולוגים נוהגים להשתמש בשאלוני קונורס המלאים הכוללים עשרות שאלות, ויש בהם גם צירים לגבי מצב רגשי, חברתי, ומאפיינים נוספים, הנחוצים לאבחנה מבדלת.

4. בדיקה ממוחשבת, שהיא מקובלת מאד אך לא הכרחית. בארץ נעשה שימוש באחת משלוש התוכנות:

-   TOVA - היא התוכנה הנפוצה ביותר, אולם היא מוגבלת לתחום צר יחסית של  מאפייני ADHD. נהוג לערוך בדיקה ללא ריטלין ואחרי כשעה – שעתיים בדיקה נוספת לאחר שהילד קיבל  10mg ריטלין. הפערים בין שתי הבדיקות מאפשרים להעריך את השפעת הריטלין על הילד.

-  CPT-II  - בודק  פונקציות דומות באופן אחר, ונחשב לאמין יותר. גם בדיקה זו ניתן לעשות באותו היום בלי ריטלין ועם ריטלין.

-  BRC – הוא האבחון החדיש ביותר. הוא ארוך ויקר יותר, ובודק תפקודים קוגניטיביים (של חשיבה) שונים המושפעים מהפרעות קשב וריכוז, כמו: זיכרון שמיעתי וחזותי, זיכרון עבודה, תפקודים ניהוליים (אקזקוטיביים) ועוד. בתוך ה-BRC  יש גם בדיקת CPT. המידע המתקבל בבדיקה זו הוא רחב ומקיף הרבה יותר בהשוואה לבדיקות האחרות, והמהימנות שלו גבוהה. את בדיקת ה-BRC לא ניתן לעשות בלי ריטלין ועם ריטלין באותו היום.

 מכיוון שילדים רבים הסובלים מ-ADD/ADHD סובלים גם מלקויות למידה וגם מבעיות רגשיות נלוות, יש חשיבות רבה להרחיב את האבחון מעבר לבדיקת הקשב והריכוז. דבר זה חשוב גם בכדי להעמיק את יכולת האבחנה המבדלת, את היחס בין המשקל שיש למרכיבים האורגאניים – נוירולוגיים על תסמיני הקשב והריכוז לבין המשקל שיש למרכיבים רגשיים ו/או ללקויות למידה.  דבר זה חשוב בעיקר באותם מקרים בהם יש יסוד סביר להניח כי הילד סובל ממצוקה רגשית או רקע והיסטוריה העשויים להוות סיבה להפרעות הקשב והריכוז, או כאשר יש יסוד סביר להניח כי קיימות לקויות למידה משמעותיות. במקרים אלו מומלץ להוסיף להערכה הכוללת:

1. אבחון פסיכולוגי רב-תחומי (פסיכו-דידקטי) – באבחון פסיכולוגי זה נבדקים: היכולות השכליות של הילד, מאפיינים של קשב וריכוז ומרכיבים נוירו-פסיכולוגיים, זיהוי של לקויות למידה, מצב רגשי ונפשי.

2. אבחון לקויות למידה – המתמקד ובודק בהרחבה ולעומק את קיומן ואופיין של לקויות הלמידה.

חשוב להדגיש כי רק רופא מומחה (נוירולוג ופסיכיאטר ילדים) מורשה להמליץ ולתת טיפול תרופתי בריטלין או תרופות אחרות לטיפול בהפרעת הקשב והריכוז.

 

שתי הערות נוספות:

1. קל יותר לאבחן הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות – ADHD בהשוואה לאבחון של הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות – ADD.

2. אמנם יש חשיבות לאבחן הפרעת קשב וריכוז מוקדם ככל האפשר, בגלל התוצאות הנלוות הקשות העלולות להיות לתסמונת זו, אולם המהימנות של אבחון הפרעת קשב וריכוז לפני גיל 6–7 היא מוגבלת, הן מסיבות של הבשלה התפתחותית והן בגלל מגבלות מהימנות הכלים האבחוניים בגילאים הצעירים.

 

אביתר מיכאליס

פסיכולוג קליני בכיר, מ.ר. 4267

מדריך מוסמך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה

מומחה לילדים נוער ומבוגרים

"הבית הרך" - מרכז טיפולי רב-תחומי לילדים נוער ומבוגרים


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה