יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הורים לילד עם פיגור שכלי- אתם לא לבד


טלי  מאיר מתוך הבלוג של טלי מאיר



בלוג של אמא לילד עם פיגור. קורע לב (עורך האתר)

 

כשתינוק חדש מגיח לאויר העולם, ולפעמים עוד אפילו טרם נולד, באופן טבעי, עולות פנטזיות וחלומות של ההורים על המשפחה שהם רוצים שתהיה להם, על הילד ומי שהוא יהפוך להיות ועל איזה הורות מצפה להם. כאשר הורים מקבלים את הדיאגנוזה שילדם הוא בעל צרכים מיוחדים, החלומות מתרסקים ושברון הלב גדול. מתחיל מסע רצוף סערת רגשות הנעים מהכחשה לכעס, לתגובת אבל ופחד, שבו ההורים לעיתים קרובות מרגישים בודדים ומבודדים עם הקשיים שבהורות המיוחדת.

"שירי ללא ממון" היא אם לילד עם פיגור שכלי. היא החלה לכתוב את הבלוג שלה כדרך לפנות לאותם הורים אשר לעיתים נבהלים מאשר עובר בראשם אך לא יודעים עד כמה הם לא לבד.

 

ב-מיומנה של אמא לילד עם פיגור שכלי, שירי כותבת "הרהורים, מחשבות, תקוות ותהיות. מסתכלת לפיגור בעיניים, החיים כמו שהם באמת, לא מנסה לייפות את המציאות, לא כותבת פולטיקלי קורקט. מעיזה לכתוב דברים ש"אסור" להודות בהם".

 

אני מצרפת פוסט של שירי מתוך הבלוג ובהסכמתה. אתם מוזמנים לשתף בתחושות ובמחשבות המתעוררות בכם בעקבות הקריאה.  

 

   להיות אמא לילד עם פיגור שכלי

 

אני, אמא לילד עם פיגור שכלי,  יש עלי שרשרת כבדה מברזל על הצוואר והרגל, חורקת שיניים, מתקדמת אט, תוך גרירה עקשנית של הרגל הכבולה, השרשרת חותכת בבשרי, המקום מדמם אבל אין פנאי לטפל בפצעים וכשחלקם נרפאים, נפתחים חדשים.

 

לעולם לא אשתחרר אבל עם הזמן הכדור ישחק ויהיה קל יותר במעט, רק במעט.
רוצה להשתחרר ולצרוח דייי !!!!!! ולפעמים צריכה לגייס את כל מה שיש בי בשביל לא להשתגע.
 
 
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי זה להיות חצי עיוורת ולא לראות את העוויתות של הפנים, הריור, הנפנוף התינוקי של הידיים וההליכה האיטית.
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי זה להיות חצי חירשת ולא לשמוע את הקולות הפתאומיים, מילים של חוסר טאקט וטון הדיבור המוזר.
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי זה להיות לפעמים כהת חושים, לא להרגיש שהילד מחזיק חזק מדי, או שהוא לא מצליח להושיט יד מכוונת.
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי זה להיות עם ציפיות מאוד נמוכות ולהתלהב מכל צעד קדימה, גם אם הוא לא נראה לחברה כ "צעד חיובי".
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי זה להיות חסרת טעם לפעמים וממש לא משנה שהילד לבש חולצה הפוכה, או כזו שלא מתאימה למכנסיים או לגיל, או סתם צבע מזעזע.
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי זה להיות לפעמים תתרנית ולהתעלם מאותו רגע שהילד נפח או "פיספס" במקום ציבורי, גם אם אותו ילד כבר בן 30.
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי זה להיות שכחנית, לשכוח הרבה פעמים שצריך מדי פעם לעצור ולשאוף אויר, להתפנק ולנוח.
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי, לרוב אומר לסגור את הרחם ואת החלומות להיות אמא שוב.
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי זה אומר לנסות לחיות את הרגע, לעבוד עם מה שיש עכשיו ולהשתדל לא להסתכל רחוק מדי על העתיד, העתיד המפחיד, זה לא תמיד מצליח.
 
לאמא לילד עם פיגור שכלי יש ראיית רנטגן ולראות את הנשמה שכלואה בגוף שלא תמיד מתפקד.
לאמא לילד עם פיגור שכלי יש תואר בבלשנות, היא מבינה שפה יחודית לבנה.
לאמא לילד עם פיגור שכלי יש שריון ביד אחת וחרב ביד השנייה, השריון בשביל להדוף את כל הלשונות הרעות והחרב על מנת להלחם על מקומו וזכויותיו של הילד בחברה.
לאמא לילד עם פיגור שכלי יש "תואר" ברפואה, היא יודעת את כל מה שאפשר לדעת על הלקות של בנה, היא לפעמים יכולה להביס את טובי המומחים בידיעותיה.
לאמא לילד עם פיגור שכלי יש את היכולת לחייך גם כשכל מה שהיא רוצה זה רק לבכות.
לאמא לילד עם פיגור שכלי יש חושים חדים, במבט אחד היא יכולה לדעת מה חושב ומרגיש בנה.
 
להיות אמא לילד עם פיגור שכלי זה להיות הכי קרוב לאשת חייל שאפשר.

תגובות
1.
אמא לילד עם פיגור (לת)
לוי חיה   01.06.10 | 01:28
אני חושבת שההגדרה לא צריכה להיות "קורע לב" אלא" מעורר כבוד" והשתאות. אכן אין ספק שזה קשה מאד, אבל האמא הזו מצליחה לראות את תפקידה כמו גם את כוחותיה ויכולותיה ועושה מה שביכולתה ויותר מזה ועל זה- כל הכבוד!

למעלה