יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

מניעת דמנציה בקרב אנשים עם מגבלות אינטלקטואליות


טלי  מאיר מתוך הבלוג של טלי מאיר



חשוב ומעניין (עורך האתר)

בהמשך לפוסטים הקודמים, פוסט זה יעסוק בדרכים למניעת דמנציה עם דגש על אלצהיימר אצל אנשים עם מגבלות אינטלקטואליות, כפי שהובאו בהרצאתו של פרופ' יורם ברק בכנס של בית איזי שפירא.

 

בפוסט הקודם ציינתי שאנשים עם פיגור שכלי בכלל ועם תסמונת דאון בפרט פגיעים יותר לאלצהיימר ומחלות דמנציה אחרות.

 

חשוב להתחיל בתהליך מניעה של אלצהיימר כבר בגיל הצעיר.

 

מניעה, כיצד?

ע"פ פרופ' ברק, האסטרטגיות המבטיחות ביותר למניעת דמנציה כוללות :
 
—1. שליטה בגורמי סיכון וסקולרים-גורמי סיכון קרדיווסקולריים אופייניים כגון :
—יתר לחץ דם,—דיסליפידמיה ו—סכרת מעלים את הסיכון לפתח דמנציה בזקנים, באמצעות מספר מנגנונים שזוהו. יותר מ-20 מחקרי תצפית הראו כי לזקנים הסובלים מסכרת סיכון כפול לחלות בדמנציה מספר מחקרי תצפית הראו כי פרטים הסובלים מיתר לחץ דם בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, הם בסיכון גבוה לדמנציהבכלל ולמחלת אלצהיימר בפרט.גם אנשים הסובלים מהשמנת יתר בצעירותם ובגרותם, נמצאים בסיכון גבוה לפתח דמנציה. גורמי סיכון אלו הם מתווספים זה לזה כך שהסיכון של פרט שמן, סובל מסכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול מוגבר בסרום ומעשן, הוא הרב ביותר לפתח דמנציה.
הכרת גורמים אלו עשויה לעזור באיתור תת - קבוצות באוכלוסיה הנמצאת בסיכון גבוה ושיש לאפשר ביצוע בדיקות סקר שיגרתיות בעבורם.כמו כן אלו תת הקבוצות שסיכוייהן להנות מהתערבויות מניעתיות גבוה ביותר.
 
 
—2. פעילות קוגניטיבית- מדיווחים ראשוניים שלפרטים זקנים בעלי השכלה נרחבת, סיכוי נמוך יותר לחלות בדמנציה, התפתח מחקר ענף המדגים באופן כללי שפעילות קוגניטיבית קשורה לסיכון מופחת לפתח דמנציה.
יתרה מזו, מספר מחקרים הראו שפרטים העוסקים בפעילות מנטלית (חשיבה) מעוררת – כגון – למידה, קריאה, משחקים – בגיל צעיר ובגיל מבוגר יפתחו פחות דמנציה. גם בגיל המבוגר, התערבויות קוגניטיביות ייתכן ויקטינו הסיכון להידרדרות.
—אולם, היתרונות של אימון קוגניטיבי נשמרות לרוב בתחום שעובר אימון ולא מוכללות לתחומי חשיבה אחרים —לצערנו, עדיין אין הוכחה שאימון קוגניטיבי כוללני כזה משפר תיפקוד ובזקנים שכבר לוקים בבעיות זכרון השפעת האימון מיזערית.
 
 
—3. פעילות גופנית-
במחקרי תצפית הודגם שפרטים פעילים גופנית בסיכון נמוך ללקות במחלת אלצהיימר.
מעט המחקרים שבדקו השפעת פעילות פיזית באמצע החיים (לא בזיקנה) הראו שגם לזו השפעה חיובית.
מחקרי התערבות הדגימו כי גם אימון גופני קצר-מועד משפר תפקוד קוגניטיבי.
אנשים שלא היו פעילים פיזית כל חייהם שיפרו את תיפקודם הקוגניטיבי כבר לאחר אימון גופני שארך 4 חודשים.
 
 
—4. מעורבות חברתית-
כמו פעילות קוגניטיבית וגופנית גם מעורבות חברתית מגדילה את המאגר המוחי (COGNITIVE RESERVE). פרטים שלהם רשתות חברתיות מוגבלות ומעורבות חברתית פחותה, בסיכון יתר לפתח דמנציה ביחס לפרטים שעולמם החברתי עשיר. מעורבות חברתית באמצעות מפגשים עם חברים וקרובי משפחה, יציאה לסרטים, מועדונים, מתנסי"ם, בית-כנסת ופעילות התנדבותית, מגנים מפני ליקוי קוגניטיבי.
 
 
 —5. תזונה- רבים מגורמי הסיכון לדמציה כגון יתר לחץ דם, סכרת והשמנת יתר, ניתנים לשנוי על ידי תזונה.
בנוסף, תזונה עשירה בנוגדי חימצון עשויה להפחית פעילות דלקתית הקשורה לסיכון לדמנציה. לכן, סביר להניח שניתן יהיה לשנות הסיכון לדמנציה על ידי תזונה ראויה. מספר מחקרי תצפית תומכים בהשערה זו. לדוגמה, זקנים הצורכים תזונה ים-תיכונית ושלהם בנוסף צריכת מזון עתירה בירקות ובפירות, מפתחים פחות דמנציה. מחקרים אחרים מצאו כי אנשים שצריכת הדגים במזונם גבוה (המכילה חומצות שומן אומגה 3), בעלי סיכון נמוך להתפתחות דמנציה וירידה קוגניטיבית.
 
 
 
 
 

תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה