יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

דמנציה אצל אנשים עם מגבלות אינטלקטואליות


טלי  מאיר מתוך הבלוג של טלי מאיר



בכנס החמישי של בית איזי שפירא שהתקיים בשבוע שעבר הרצה *פרופ' יורם ברק על הזדקנותם של אנשים עם פיגור שכלי בדגש על דמנציה. אני מביאה סיכום של עיקרי ההרצאה החשובה.

 

כיום יש בעולם כ-150,000-300,000 אנשים עם פיגור שכלי הסובלים גם מדמנציה. הצפי הוא שבשל העלייה החדה בשעור הדמנציה בעולם בכלל (גם באוכלוסיה הכללית), ובשל השיפור בתוחלת החיים של אנשים עם פיגור שכלי, המספר ישלש את עצמו.

 

אנשים עם פיגור שכלי מצויים בסיכון גבוה לפתח דמנציה. ידוע ששיעור האנשים עם פיגור שכלי הסובלים מדמנציה הינו גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסיה הכללית ושהם לוקים בדמנציה בגיל צעיר יותר.

למשל, אצל אנשים עם תסמונת דאון שכיחותה של מחלת אלצהיימר (צורת הדמנציה הנפוצה ביותר) היא כ- 25% עבור בני 40 ומעלה, וכ- 65% מבני ה- 60 ומעלה. כך, אנשים עם תסמונת דאון נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דמנציה.את זאת ניתן להסביר באמצעות העובדה כי לאנשים עם תסמונת דאון ישנם שלושה עותקים של אותו חלק בכרומוזום 21 העשוי להכיל את הגן ל- APP, החלבון המקדים לעמילואיד. ייצור עודף של APP יוביל להתפרקותו באופן הגורם להיווצרות שכבות עמילואידיות, ובסופו של דבר למחלת האלצהיימר.

בתהליך ההזדקנות הרגיל של אנשים עם פיגור שכלי נראה שרוב האנשים ישמרו על רמת טיפול עצמי תקינה גם בזקנתם, אך נראה נטייה לירידה בעיקר במיומנויות ההסתגלות כמו משימה חדשה או הסתגלות למקום חדש. אצל אנשים עם תסמונת דאון בפרט ופיגור שכלי בכלל זה יקרה מוקדם יותר מאצל מזדקנים באוכלוסיה הכללית.

 

כאשר מזהים ירידה תפקודית חשוב לערוך אבחנה מבדלת בין ירידה תפקודית עקב דמנציה לבין ירידה תפקודית הנגרמת מגורם אחר ולשלול גורמים אחרים:

* מגבלה באיברי החישה-ירידה משמעותית בשמיעה ובראייה יכולה להתבטא במגבלה תפקודית. עקב השכיחות הגבוהה של הדרדרות הראייה והשמיעה בגיל המבוגר זה הדבר הראשון אותו צריך לבדוק.

* מחלות שאינן דמנציה אך יכולות להראות כדמנציה- דלקת בדרכי השתן, חוסרים של B-12 וברזל, בעיות של בלוטת המגן. אלה הם בעיות שכיחות וחשוב שהן תהיינה חלק מהסקרינינג.

* סרטן

* תופעות לוואי של תרופות- חלק מהתרופות ברפואה הכללית יכולות להביא לשינויים שנראים כמו ירידה בזכרון.

* דיכאון ומצבי אבל - זוהי האבחנה המבדלת העיקרית שחשוב לערוך. מורכב לאבחן דיכאון באוכלוסיה המיוחדת משום שרוב הכלים לאבחון דכאון דורשים תובנה משמעותית ויכולת ורבלית מפותחת. אצל אנשים עם פיגור שכלי, הדיכאון יכול לבוא לידי ביטוי בשינוי בהבעת הפנים, פרצי בכי, השפלת מבט, הפסקת השתתפות בפעילות שבעבר נהנה ממנה. גם סף גירוי נמוך ולעיתים קרובות אי-שקט של אגיטציה קיצונית יכולים להיות ביטוי לדיכאון.

 

הגדרת ה-DSM IV לדמנציה (כפי שהזכרתי בפוסט הקודם):

ההתפתחות של ליקויים קוגניטיבים רבים אשר באים לידי ביטוי בשני המרכיבים הבאים:

1. בליקוי בזכרון (יכולת לקויה ללמוד מידע חדש או להיזכר במידע שנלמד)

2. אחד (או יותר) מההפרעות לתפקודים הקוגניטיבייםהבאים:

א. אפזיה-הפרעה בדיבור.

ב. אפרקסיה-יכולת לקויה להוציא לפועל פעולות מוטוריות למרות תקינות התפקוד המוטורי. (כלומר, קושי לבצע תנועה מיומנת מכוונת למטרה על אף שלא קיים בהכרח אובדן של כוח מוטורי, בעיות תחושה או בעיות קואורדינציה).

ג. אגנוזיה- כשלון להכיר או לזהות אובייקטים על אף תקינות החושים. (כלומר, בהעדר כל פגיעה בחוש הראיה,שמיעה או מישוש, האדם מתקשה בזיהוי עצמים שונים. למשל:הלוקה באגנוזיה אסוציאטיבית אינו מסוגל לזהות עצם על פי מראהו.)

ד. הפרעה בתפקודים הניהוליים-כלומר, בתכנון, ארגון, הבנה והפשטה.

3. כל אחד מהליקויים בקריטריון 1 ו-2 גורם לליקוי משמעותי בתפקודים החברתיים והתעסוקתיים ומראה על ירידה משמעותית מרמת תפקוד קודמת.

 

הערכת הדמנציה בקרב אנשים עם פיגור שכלי:

הערכה זו מתבצעת ע"י נויורולוג או פסיכוגריאטר

 

* הרבה יותר מורכב להעריך הופעת דמנציה אצל אדם שכל חייו סבל מירידה תפקודית ושכלית. הביטויים של תהליך דמנטי אצל אנשים פ"ש יכולים להיות שונים. לא תמיד הפגיעה בזיכרון מופיעה בהתחלה ולעיתים קרובות הדיווח הראשוני יהיה על ירידה בתפקוד. כמו כן, אנו רואים שינוי אישיותי, למשל אדם שהיה נוח ונינוח הפך לנרגן או נוקשה.לעיתים קרובות יתלוו לכך פגיעה בקשב ולא בזכרון ובעיות בהתמצאות.

* חשוב לקבל הערכה טובה של רמת התפקוד הקודמת. משום שרמת התפקוד הראשונית משתנה מאד מאדם לאדם חשוב לשתף בתהליך ההערכה אנשים שמכירים את האדם לאורך זמן ולבסס את המידע מהמטפלים ומאנשים קרובים. כמו כן, מומלץ לערוך הערכה תפקודית שנתית על מנת שיהיה עם מה להשוות.

* למרבית המבחנים הפסיכולוגים והנויורופסיכולוגים יש אפקט רצפה באוכלוסיה זו אלא אם יהיו מבחנים מותאמים.חשוב להשתמש בכלים שתוקפו באוכלוסיה של פיגור שכלי.

* עריכת בדיקות CT ו-MRI

* חשוב לערוך סקרינינג למחלות גופניות, בעיות תזונה ודיכאון, כפי שכבר צויין, ולשלול גורמים אחרים לירידה התפקודית.

*  קבלת תמונת מצב קלינית, חשוב להעריך לאורך זמן.

 

חשוב מאד למנוע הופעה של אלצהיימר- מחלת הדמנציה הנפוצה ביותר!!!

מדוע? כי אין סיכוי להבראה. בעשור האחרון חיפוש תרופות למחלות הדמנציה נחל כישלון חרוץ. במקביל, עלתה תוחלת החיים של אנשים עם פיגור שכלי. הצפי הוא שבעתיד יהיו מספרים גבוהים של אנשים עם פיגור שכלי שיסבלו מדמנציה משום שאנשים עם פיגור שכלי חסרים את גורמי ההגנה שקיימים באוכלוסייה הכללית.

 

כיצד מונעים הופעת אלצהיימר בגיל המבוגר? על כך בפוסט הבא.

 

* פרופ' ברק הינו פסיכיאטר מומחה ומנהל החטיבה הפסיכו-גריאטרית בבי"ח אברבנל, ויו"ר החטיבה לפסיכיאטריה של הזיקנה ומתמקד בחקר הסכיזופרניה של הזיקנה ובמניעת מחלת אלצהיימר.  


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה