יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

על אפילפסיה ופיגור שכלי


טלי  מאיר מתוך הבלוג של טלי מאיר



מאמר מקצועי מומלץ (עורך האתר)

מהי אפילפסיה?

מחלת האפילפסיה היא בעייה נוירולוגית הגורמת לשיבוש בהוראות שהמוח מעביר לכל חלקי הגוף. המוח מעביר הוראות באמצעות כימיקלים ואותות חשמליים. במוח שלנו יש מליארדי תאים. כאשר יש נזק בתא אחד או במספר תאי מוחיכול להיגרם שיבוש בהעברת המסרים מהמוח לגוף. כאשר למספר שניות או דקות המוח מעביר  הוראות רבות מדי לגוף נראה תנועות משובשות אצל האדם, מצב זה נקרא התקף או פרכוס.

כל אדם יכול לחוות פרכוסים, אבל אצל רובנו סף הפרכוסים גבוה מאד ולכן רק ארוע מאד חריג יכול לגרום להתקף. אבל 1 מתוך 100 ילדים  ו-1 מתוך 150 מבוגרים יש סף פרכוסים נמוך וגירויים קטנים יכולים לגרום להתקף.

חשוב לציין, שאפילפסיה היא מחלה שניתן לחיות איתה ולקיים אורח חיים נורמלי ותקין.

להסבר מקיף צפו במצגת של עמותת אי"ל (בסוף העמוד), המצגת מתוך האתר של העמותה.

 

 

מה קורה אצל אוכלוסיית האנשים עם פיגור שכלי?

מתוך המאמר "אפילפסיה ופיגור" של דר' קרמר,מנהל השרות לאפילפסיה בילדים, המרכז הרפואי, סוראסקי, ת"א. המאמר מופיע באתר של עמותת אי"ל

 

מתוך כלל אוכלוסיית החולים באפילפסיה רק 2% מתוכם הם אנשים עם פיגור שכלי. עם זאת, באוכלוסיית אנשים עם פיגור קיימת שכיחות גבוהה של אפילפסיה המגיעה לכ- 20% -15

כלומר, ברוב המכריע של חולים באפילפסיה לא צפוי פיגור. עם זאת במחקרים נמצא קשר ישיר בין חומרת האפילפסיה לחומרת הפיגור השכלי.

אצל ילדים ומבוגרים עם פיגור נצפית שכיחות גבוהה יותר מהמקובל של אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.

כפי הנראה ישנם גורמים המשותפים לפיגור שכלי ואפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.

כאשר בודקים את הסיבות השכיחות לפיגור באוכלוסיית ילדים עם פיגור ואפילפסיה בלתי נשלטת תרופתית הרי שמירב החולים שיכים לקטגוריות האטיולוגיות הבאות : נזק מוחי מבני 16%, זיהומי מערכת העצבים 11%, פגיעה פרונטלית 11%, סינדרום גנטי10.3% וסינדרום נאורוקוטנאי 9.6% .

על פי המאמר "ילדים פגיעים יותר לפרכוסים. קיים קשר סיבתי בין פרכוסים לבין ירידת IQ. דבר זה הודגם במספר סדרות של ילדים כאשר המכנה המשותף הנו התחלה מוקדמת של פרכוסים מאוד תכופים. תאור זה מאפיין כ- 8% מאוכלוסיית ילדים עם אפילפסיה רפרקטורית (שאינה מגיבה לטיפול תרופתי) אשר החלה לפני גיל שנה ופיגור בהעדר סיבה אחרת לפיגור. הקשר בין התחלה מוקדמת של שכיחות פרכוסים גבוהה ופיגור תואר גם בקבוצות חולים עם אטיולוגיה אחידה של פגיעה מוחית סטרוקטורלית כגון מחלת סטורג' וובר, תסמונת Tuberous Sclerosis ובילדים עם המרטומה היפוטלמית. עבודה נוספת הראתה עליית שכיחות פיגור ככל שהפרכוסים בחולים רפרקטורים הופיעו מוקדם יותר (מתחת לגיל שנתיים) והיו יותר תדירים, ואילו Bjornas וחבריו הראו כי לאחר תקופה ממוצעת של 3.5 שנים בילדים עם אפילפסיה נצפתה ירידה יחסית לקבוצה של מבוגרים. בנוסף קיימים תיאורי מקרים של חולים רפרקטורים עם התדרדרות קוגניטיבית הדרגתית אשר נעצרה לאחר ניתוח אפילפטי והפסקת הפרכוסים. בחלקם אף נצפתה הטבה חלקית."          *המידע לקוח באישור מאתר עמותת אי"ל.

 

 

 

 

תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה