יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

סל שיקום וחונכות שיקומית


טלי  מאיר מתוך הבלוג של טלי מאיר



מאמר מעולה המתאר את החונכות בסל השיקום, מניסיון אישי (עורך האתר)

במסגרת חודש בריאות הנפש העולמי אני רוצה להתייחס לאחד השרותים של סל שיקום, שהתפתח במקומותינו בעשור האחרון- החונכות השיקומית.

 

לפני מספר שנים שימשתי כרכזת חונכות שיקומית לנפגעי נפש בארגון שסיפק את השרות לסל שיקום ולמשרד הביטחון. בפוסט הנוכחי אתאר את השרות ואת תהליך העבודה בחונכות.

 

החונכות- שרות של סל שיקום המהווה חלק מכלל שרותי השיקום בבריאות הנפש. שרותי סל שיקום נועדו לאפשר למשתקם לממש את יכולותיו באופן המקסימלי תוך תנאי מחייה טובים ואפשרות להנאה. בסל שיקום שירותים בתחומי הדיור, התעסוקה, השכלה, והתחום החברתי.

שרות החונכות הוא חלק מתוכנית השיקום למשתקמים ולמשפחותיהם החיים בקהילה וניתן כקשר אישי למשתקמים הזקוקים לתמיכה ולחיזוק מיומנויות חיי היום יום, הן ברמה התפקודית והן ברמת המיומנויות הבין-אישיות.

החונכות נעשית בשטח, בסביבתו הטבעית של המשתקם. מועדי הפגישות בדרך כלל נקבעים מראש. הפעילויות בחונכות כוללות מרכיבים שיש בהם:

1.       למידת מיומנויות תפקודיות בתחומי החיים השונים כמו: נסיעה באוטובוס, ניהול תקציב, פיתוח מיומנויות בינאישיות וכד'

2.       פעילויות המעודדות יצירת קשר חברתי ובילוי שעות הפנאי - סרט, בבית קפה, משחקי חברה, הליכה למסיבות, השתלבות בחוג, גלישה באינטרנט, ספריה ועוד כיד הדמיון הטובה ובמסגרת הטעם הטוב.

 3.        פעילויות הקשורות לתחום התעסוקה -עידוד להתמדה בתעסוקה, עזרה בחיפוש עבודה וכד'.

4.        פעילויות הקשורות לתחום הדיור-  פעילויות הקשורות לניהול משק הבית, סידור החדר, בישול כביסה וכיוב'.

מיומנויות אלו מתורגלות ונלמדות באמצעות ליווי, תמיכה והדרכה של החונך, שיוצר קשר אישי ובלתי אמצעי המבוסס על אמון והדדיות עם המשתקם. כל זאת על מנת לעודד השתלבות לחיים בקהילה. עבור המשתקם החונך משמש מעין חבר, אח ורע, שניתן לשתף אותו, לסמוך ולהיעזר בו.

 

מי זכאי לסל שיקום?

סל שיקום- שרותי השיקום בסל שיקום מיועדים לאנשים המאובחנים כבעלי מחלת נפשית ושהביטוח הלאומי קבע להם לפחות 40% נכות נפשית. רוב האנשים שמקבלים את השרות הם אנשים עם סכיזופרניה, חלקם עם אבחנה כפולה של הפרעת אישיות. מיעוטם אנשים עם הפרעות אפקטיביות כמו מאניה דפרסיה.

משרד הביטחון- עוד אנשים המקבלים חונכות הם נכי צה"ל המטופלים על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון על רקע של הפרעה נפשית, פגיעות ראש או הלם קרב.

אחר- אנשים נוספים שיכולים להנות ולהפיק תועלת מהחונכות הם בעלי לקויות למידה שבאות לידי ביטוי גם בבעיה בלמידת הקודים החברתיים, מה שמקשה עליהם להשתלב וילדים עם בעיות רגשיות ולקויות התפתחותיות. כרגע  נתמקד בחונכות לאנשים מבוגרים.

בעצם המשותף למקבלים חונכות הוא קשיי תפקוד בתחומי חיים שונים עם דגש על ליקוי במיומנויות החברתיות.

לרוב, החונכות מתחילה על רקע משבר, קשיים רבים בהשתלבות חברתית, תחושה קשה של בדידות וניכור, התמודדות עם אבחנה פסיכיאטרית- כולל סטיגמא ודחייה חברתית, אובדן תפקודים, מצוקה נפשית קשה וחוויה של כשלון.

 

תהליך העבודה:

1.       ראשית יש לזהות את הצורך בחונכות. הצרכים יכולים להיות מגוונים. דוגמאות: 

·         בדידות, נסיגה פנימה, צמצום- אדם בודד שמתקשה לצאת מהבית, ליצור קשרים חברתיים ולשמרם. בעקבות המחלה, האשפוז והתיוג איבד קשרים חברתיים שהיו לו או שהקשרים החברתיים הקיימים רופפים ולא מספקים אבל הוא מאד רוצה קשר חברתי. כששואלים אנשים מה הציפיות שלהם מהחונכות הציפייה לקשר חברתי שיפיג את הבדידות היא בראש הרשימה. 

·         צמצום פעילויות הנאה – (לדוגמא, בחור צעיר, שהיה חוזר הביתה מהשיקום התעסוקתי, נכנס לחדר שלו בבית ההורים, מגיף את כל החלונות ושוכב במיטה בחושך ומעשן סיגריות, עם הזמן הבחור השתלב בשעות אחה"צ במועדון חברתי).

·         קושי בתפקוד עצמאי בתפקודי היום יום –עזרה בהרחבת טווח העצמאות ·     

    לקראת/ב מעבר שלב: למשל אדם שמתחיל ללמוד להשלמת בגרויות או שיש לו כוונה לצאת מבית ההורים לדיור מוגן או הוסטל. לפעמים ניתן חונך שילווה, יתמוך, או יכין לקראת המעבר.

 

2.       הכרות והערכת מטרות החונכות- (עבודת ההכנה לקראת בניית תוכנית העבודה השיקומית לחונכות) לאחר שזוהה הצורך (וכמובן יש אישור של הגוף המממן), מפנים את הבקשה לחונכות לרכזת. נערך אינטייק קצר שמטרתו:

·         הכרות ראשונית

       קביעת מטרות משותפות בתחומי החיים השונים. הדגש בקביעת המטרות מתבסס על רצון המשתקם והעדפותיו. על מנת לאפשר למשתקם לשפר את איכות חייו על פי ערכיו ותפיסת עולמו, העבודה היא על פי גישה הממוקדת בלקוח, המעמידה את הלקוח  ומטרותיו האישיות במרכז. בעבודה, אנחנו שמים את הדגש על בחירה, העצמה (היכולת לפעול ע"פ בחירה) ושוויון (קבלת הזדמנות שווה לפתח את הפוטנציאל שלו).

·         בירור מה רוצה להשיג בחונכות- המטרות של משתקמים היו רבות ומגוונות למשל: "החלום שלי שתהיה לי חברה/בת זוג" במקרה זה חונכת לא תמלא את תפקיד בת הזוג, וגם לא תמצא לו חברה. החונך/ת יכול/ה לעזור לו ללמוד כיצד מתקשרים עם בנות וכך אולי הוא יוכל למצוא לעצמו חברה בעתיד; כמו כן, נערכת בדיקה של איזה חונך/ת היה רוצה, איזה חונך היה יכול להתאים לו, איזה טיפוס, תכונות אישיות, תחביבים וכו' למשל:- "מישהו שיבין אותי", "חונך שלא יחנך אותי", מישהו שאוהב סרטים, צעיר/ מבוגר ממני, סטודנטית וכו'), "מישהו "חזק" שלא יוותר לי".

 3.        שיבוץ  חונך  המתאים  למטרות  ולבקשות האישיות של   הלקוח.

·         החונכים: בכל טווח הגילאים, חלקם מתמודדים בעצמם (היה לי חשוב לשלב מתמודדים בתפקיד), רבים סטודנטים למקצועות טיפוליים אך יש גם חונכים רבים שמחפשים עשייה משמעותית ונתינה בנוסף לדברים אחרים שהם עושים.

·         תכונות החונכים: 1. מוטיבציה לתת ולעזור לאחר,אולי גם (אבל לא חובה) להתפתח בתחום הטיפולי; 2. רגישות גבוהה לזולת- אמפטיה; 3. מיומנויות בין-אישיות גבוהות; 4. גמישות, תושייה, יכולת להתמודד עם מצבים מורכבים באופן עצמאי; 5. יכולת לעשות הפרדה- גבולות (פנימיים וחיצוניים);    6. דינמיות, יוזמה (יכולת הנעה את האחר), 7. חוכמת רחוב/חוכמת חיים, בשלות רגשית, יכולת לאפשר אוטונומיה ובחירה, כבוד לזולת; 8.פתיחות להדרכה ולמידה.

·         התאמה חונך-חניך: נעשית ע"פ שיקולים של התאמה מבחינת היכולת של החונך להתמודד עם האתגרים שהמפגש עם המשתקם יזמנו לו, רצונותיו של המשתקם, התאמה על בסיס של גיל, מין, קירבה או ריחוק גיאוגרפי (רלבנטי מאד ליישובים קטנים), תחומי עניין משותפים.

·         פגישת ההכרות- מובנית. קיום מפגש בין המשתקם לחונך בשיתוף הרכז המקצועי והגורם המטפל. מפגש זה מטרתו למקד בצורה ברורה את היעדים, המטרות, מועדי ותכיפות המפגשים. זאת לצורך השגת מחויבות הדדית של כל הנוגעים להצלחת התהליך. (מטרות שמחולקות לטווח ארוך, לטווח בינוני ולטווח הקצר. כולל הדברים שיעשו בפגישות על מנת להשיג את המטרות. למשל: ללכת לקולנוע/ לבית קפה/ להשתלב במועדון אנוש/ למצוא חוג וכו')

 4. עבודת החונכות- בד"כ מסגרת של פעמיים בשבוע לשעה וחצי כל פעם. העבודה השוטפת מלווה בקשר רציף של החונך עם הרכזת (למעשה מתקיים שת"פ רציף בין הרכזת והחונך, גורמי הטיפול והמשתקם לצורך מעקב והתייעצות לגבי שינוי יעדים ואמצעים במידת הצורך).

תכנים ואמצעים: יציאה מהבית למקומות שונים, פעילויות בתוך הבית התמודדות מאד יעילה כאשר אדם שהמשתקם נותן בו אמון הולך עמו צעד צעד ועוזר לו להתמודד עם החרדה, למסגר מחדש את החוויה. יש כאן גם מרכיב של למידה מתווכת- למידה של פעילויות יומיומיות כמו למשל להוציא כסף מכספומט תוך פירוק המטלה לשלבים, חזרה על הפעולה והתמודדות עם החלקים הרגשיים שמפריעים לביצוע המטלה.

 5. פגישות הערכה ומעקב תקופתיות- הערכה של המשתקם, החונך, מתאמת הטיפול והרכזת את תהליך החונכות, ליבון קשיים וגיבוש כיוון להמשך התהליך.


תגובות
1.
שלום יוסי-זכאות לסל שיקום (לת)
טלי מאיר   21.10.10 | 12:22
לסל שיקום בבריאות הנפש יש קריטריונים ברורים, זה לא עניין של דעה של אדם כזה או אחר. לצערנו, יש הרבה יותר אנשים הזקוקים לשרותי סל שיקום מאלה שמקבלים אותם בפועל וזו בהחלט בעייה חמורה הקשורה בהעדר תקציבים. אני בהחלט יכולה להבין איך אנשים שזקוקים לשרותי שיקום נופלים בין הכסאות ולא מקבלים את מה שהם זקוקים לו וזה בהחלט מתסכל ומכעיס. אם אתה חושב שמגיע לך לקבל שרותי שיקום ואתה לא מקבל אותם ישנם ארגונים שיוכלו לעזור לך בזה כמו בזכות.
אתה בהחלט מוזמן להמשיך לקרוא ולהגיב.
בהצלחה,
טלי

למעלה