יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של טלי מאיר



מעקב התקדמות במחלקת הנוער באברבנאל (עורך האתר)

אני מצרפת מייל בנושא שקיבלתי מאורלי גבע, מטפלת במחלקת הנוער באברבנל העומדת מאחורי הפרוייקט:

 

 

לכל האנשים הטובים שלום.

ראשית, אני מבקשת להודות לכל אחד ואחד מכם על הרצון ועל הנכונות לתרום לשיקומה של מחלקת הנוער באבארבנל.בעזרתכם, הצלחנו למכור את כל הכרטיסים לערב ההתרמה אשר יתקיים בשבוע הבא.כמו כן, קיבלנו בשבועיים האחרונים  פניות רבות מאנשים אשר תרמו מכספם ואשר הציעו  את עזרתם בעשייה בפועל -  בהשתלבות בביצוע העבודות עצמן, או בהתנדבות לפעילות במחלקה.אנשים  מוכנים לתרום מזמנם, כישרונם ומשאביהם בתכנון, עיצוב, חומרים, ציוד וגם בעבודת כפיים.

קשה להסביר עד כמה זה מרגש, זה  לחלוטין לא מובן מאליו וזה מחמם את הלב. כן, יש לנו ארץ נהדרת!!!אנחנו נמצאים בעיצומו של הגיוס הכספי אשר צפוי להסתיים ב30.6.10.עד כה הצלחנו לגייס סכום של כ300000 שח.

אנחנו מתחילים היום בשלב השני של מבצע ההתרמה בו ניתן לתרום 10 ₪ באמצעות משלוח הודעת אס אם אס עם המילה "בית" למספר 4555.

אשמח מאוד אם תמצאו לנכון להפיץ מסר זה. עם סיומו של שלב זה, נגבש את התקציב הסופי, נוכל לקבוע את היקף העבודות ונבנה את תוכנית הפעולה.

תודה גדולה בשם צוות המחלקה ובשם הנערות והנערים,

שלכם באהבה,אורלי


תגובות
אין תגובות לפוסט
הנגשת חדר רופא שיניים לילדים עם נכויות (עורך האתר)

 

 

עבור ילדים רבים הביקור אצל רופא השיניים או השיננית הוא חוויה מעוררת חרדה. הסביבה הסנסורית (צלילים, ריחות ותאורה) המאפיינת מרפאה של רופא שיניים יכולה לגרום להעלאת רמות החרדה של ילדים. זה נכון במיוחד אצל ילדים עם נכויות התפתחותיות שיש להם קושי להבין את המתרחש בסביבה הרפואית הלא מוכרת.

 

הקשר בין הסביבה הסנסורית לרמות החרדה אצל ילדים נבדק במחקר. דר' מישל שפירא מהאוניברסיטה העברית ובית איזי שפירא, בדקה את ההשפעה של הסביבה הסנסורית על רמות החרדה של ילדים במהלך שני ביקורים שגרתיים נפרדים אצל רופא השיניים. המחקר בדק 35 ילדים בגילאים 6-11, כמחצית מהילדים עם נכות התפתחותית. במהלך כל ביקור נמדדו רמות החרדה של הילדים. הביקור הראשון כלל סביבה טיפוסית של מרפאת רופא שיניים, כולל תאורה פלורסנטית ושימוש בתאורת ראש המכוונת היישר אל ראש הילד. בביקור השני החוקרים יצרו סביבה מותאמת מבחינה סנסורית שמרככת את החוויה של הילדים. מנורת הראש סולקה ובמקומה הותקנה מנורה צבעונית שנעה באיטיות, הרופא חבש מנורת ראש עם תאורת לד שכיוונה את האור ישירות לפיו של הילד. הילד האזין למוסיקה מרגיעה והיה עטוף בווסט כבד שיצר אפקט של חיבוק. הכיסא הדנטלי עצמו היה גם מותאם ליצירת ויברציה עדינה.

 

 דר' שפירא ועמיתיה מצאו כי רמות החרדה ירדו אצל כל הילדים בשימוש בסביבה מותאמת סנסורית. משך ההתנהגות החרדה ירד באופן משמעותי אצל ילדים רגילים (משלוש דקות ושישים שניות ל-דקה וחצי בממוצע). הירידה ברמות החרדה היתה אפילו יותר משמעותית אצל ילדים עם נכות התפתחותית (מ-23 דקות וארבעים שניות ל-תשע דקות). ללא ספק לשיטה פוטנציאל רב בשימוש בסביבות רפואיות אחרות גם כן. השיטה אף יכולה להחליף שיטות סדטיביות ופרוצדורות פולשניות.

 

 

 

המחקר המלא מופיע ב- "Influence of Adapted Environment on the Anxiety of Medically Treated Children with Developmental Disability" by Michele Shapiro, OT, Harold D. Sgan-Cohen, DMD, MPH, Shula Parush, OT, PhD, and Raphael N. Melmed, MD, FRCP, appears in The Journal of Pediatrics, DOI 10.1016/j.jpeds.2008.10.017, published by Elsevier.

 

 

 לקריאה נוספת על טיפולי שיניים לאנשים עם פיגור שכלי:

על טיפולי שיניים מוזלים לאנשים עם פיגור שכלי

טיפולי שניים, חניכיים ולסתות בבתי חולים


תגובות
אין תגובות לפוסט

ביום ו' 28.5 בין השעות 9-11:30 תתקיים בגדרה צעדת ערן אלמוג זו השנה השלישית. הצעדה לזכרו של ערן אלמוג, בנו של תת אלוף במיל דורון אלמוג שקידם את בנייתו של מעון עלה נגב- "נחלת ערן", יוצאת לדרך בסימן שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה.

"צעדת גדרה ה-3 בשילוב אוכלוסיות מיוחדות ע"ש ערן אלגמוג ז"ל ממשיכה את המסורת "יד ביד כולנו כאחד"כחלק מהמסורת שנבנתה בשנים האחרונות, גם השנה יוצאת לדרך צעדת גדרה בשילוב אוכלוסיות מיוחדות ע"ש ערן אלמוג ז"ל. העמותה הוקמה במטרה להוות בית חם ולתת מענה טיפולי לאוכלוסיה עם פגיעות פסיכו-מוטוריות קשות: נכים סיעודיים, מרותקים למערכות הושבה ובעלי פיגור קשה ובינוני.  הסיסמה שמתנוססת מעל הצעדה ע"ש ערן אלמוג ז"ל, שהתגורר במשך שנים במעון מוריה בגדרה היא: "יד ביד כולנו כאחד". זאת משום שהתקיימה בשטח הלכה למעשה – מכל קצווי הארץ הגיעו תומכי עלה כדי להביע סולידריות ואהבה לילדי מוריה. האירוע יתקיים ביום שישי ט"ו בסיון תש"ע, 28/5/10 בשעה 9:00 ברחבת המועצה. הצעדה תיפתח בטקס חגיגי ויהיה במעמד ראש המועצה מר יואל גמליאל ומר דורון אלמוג (אלוף במיל'). היום המיוחד ייחתם בהפנינג ענק עם מגוון פינות הפעלה לכל המשפחה בגן לוינסון, אשר יעמוד להנאת הקהל בין השעות: 10:30-12:30. העמותה מזמינה את הציבור הרחב לקחת חלק במסורת זו ומדגישה כי: "צעדה זו מהווה עבורנו חוויה מרגשת, התחושה לעמוד לצידם ולהיות חלק מההצלחה שלהם מעצימה ומחממת את הלב".


תגובות
אין תגובות לפוסט
על פארק מיוחד לילדים עם מוגבלויות (עורך האתר)

הימים כבר התארכו והקיץ בפתח. הילדים רוצים לבלות בחוץ ואתם, ההורים, מחפשים בילוי מהנה שיתאים לכל המשפחה. העניין הופך מורכב יותר כאשר אחד מילדי המשפחה הוא ילד עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית או לקות אחרת.

 

פארק חברים הוא מתחם בתוך פארק רעננה, שבו יש מתקנים מותאמים לילדים עם צרכים מיוחדים. הפארק הוקם בשיתוף פעולה בין בית איזי שפירא ועירית רעננה.

 

המתקנים נגישים לכסאות גלגלים ובנויים כך שכל קבוצה של מתקנים מפעילה גרייה חושית ומיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות שונות: למשל: נדנדות, מגלשות וקרוסלות לפעילות מוטורית, מתקני מוסיקה גדולים כמו כלי הקשה וקלידים לדריכת רגליים, אזור מישוש וליטוף, מראות, לוח תקשורת חליפית ומתקן המשלב מים זורמים המספקים חוויה של זרימה וצלילים שונים.

 

מרכיב חשוב מאד שהושם עליו דגש בבניית הפארק הוא שילוב חברתי של ילדים עם צרכים מיוחדים. הפארק פתוח לכולם והמבקרים שוטפים את הפארק בזרם בלתי פוסק של מבקרים. כך יש הזדמנות למפגש פתוח וספונטני בין ילדים עם מוגבלות לבין ילדים רגילים במתחם הפארק.

 

מעבר לפעילות הספונטנית בתחום זה, בית איזי שפירא ומחלקת החינוך בעירית רעננה עורכים סדנאות בנושא "לקבל את השונה" לגנים רגילים בעיר, לילדים בגילאי 4-5. כששיאה של הסדנה פעילות של הילדים והוריהם בפארק.

 

הפארק נמצא בתוך פארק רעננה במתחם סגור. הכניסה לפארק בתשלום (סמלי) למי שאינם תושבי רעננה. משפחות בהם ילד עם צרכים מיוחדים יכולים לפנות לבית איזי שפירא ולקבל כרטיס חבר המקנה כניסה חינם לכל המשפחה.

 

..וחדשות טובות: גם בבאר-שבע ובכפר סבא קיימים פארקים עם מתקנים נגישים.פארקים דומים מתוכננים לקום בערים נוספות בארץ.

 

.


תגובות
1.
פארק מיוחד (לת)
דלאל דלאשה   27.05.10 | 16:03
רעיון מהמם ,מאד נעים לקבל תחושה לשייכות אפילו נפשית , הלוואי והיה פארק כזה במגזרנו הערבי , רעננה מאד רחוקה בשבילנו .

לספרות השפעה פסיכולוגית חזקה על ילדים ומבוגרים כאחד. ספר טוב מעשיר את עולמנו הפנימי, מאיר חלקים שונים בנפש, מאפשר לנו לבחון סוגיות חיים שונות ולעיתים לראותן מזוית שונה. באמצעות הטקסט, דרך הזדהות עם הדמויות ועם הקונפליקטים איתן הן מתמודדות, אנו פוגשים את עצמנו. כך, הבעיות האישיות לעיתים מוארות באור חדש מה שמאפשר מציאת דרכי התמודדות חדשות וגדילה אישית.

 

עד כה, למתבגרים ומבוגרים עם מגבלות קוגניטיביות לא היו אפשרויות רבות להחשף לתכנים ספרותיים המתאימים ליכולותיהם הקוגניטיביות וגם פונים לעולם התוכן שמעניין אותם שהוא מעולמם של מתבגרים ומבוגרים - אינטימיות וזוגיות, התמודדות עם יציאה מהבית ויציאה לעצמאות ועוד.  

 

סדרת ספרי גומא בהוצאת מט"ח היא יוזמה מבורכת וסנונית ראשונה (יש לקוות) בתחום הזה של הנגשת הספרות לאנשים עם מגבלות קוגניטיביות. הסדרה פונה למתבגרים ומבוגרים צעירים בגילאי 15-25 ועוסקת בנושאים הקרובים לעולמם של צעירים בגיל זה, ומתאימה להם מחד מבחינת הנושאים ומאידך מבחינת הרמה. בכל ספר בסדרה יש שני סיפורים. הספרים מאוירים והם מלווים בתקליטורים שבהם קריינות של הסיפורים. הקריינות מלווה בעיטור מוסיקלי וכן יש סימן צלילי במעבר מדף לדף, שיקל על המאזין לעקב אחר הקריינות בספר, אם יחפוץ בכך.

 

 

הנה קטע קצר מתוך אחד הסיפורים :

 

סיפור על אהבה ואוטובוסים/ורדה בן חור

...בלילה נטע חלמה חלום: נטע נוסעת בחלום באוטובוס בקו תשע-עשרה לעבודה. היא מסתכלת על השעון ורואה שהשעה בדיוק שבע וחצי. השעון הוא שעון חדש, שאימא של נטע קנתה לה ליום- ההולדת, כדי שתדע כל הזמן מה השעה, עכשיו כשהיא עצמאית. אימא חוששת שחס-וחלילה יהיה שבע וחצי או שמונה או שלוש, ונטע לא תדע. אנשים עצמאיים יודעים כל הזמן מה השעה. אז בחלום, נטע ישבה באוטובוס בספסל מול הדלת האחורית, שיהיה לה קל לרדת בתחנה שלה, והיא נדחפה טוב-טוב לחלון, צפוף-צפוף, כדי שיהיה מקום לעוד מישהו לשבת, כי רותם- המדריכה-נשמה אומרת שצריך להתחשב.

ובחלום, האוטובוס עצר בתחנה ליד הקניון ואז פתאום נהייתה מוסיקה של סרט אהבה עם כינור וחליל. ובהליכה איטית, כמו שרואים לפעמים בסרטים, עלה  לאוטובוס בחור חתיך-נסיך-נשמה עם מכנסי ג'ינס וחולצה עם צווארון כתום, והוא היה דומה שתי טיפות מים לשחקן מהסרט של מוצאי-שבת בטלוויזיה, זה שהבנות בדירה ראו באמת, לא בחלום. הן ראו את הסרט יחד עם רותם-המדריכה-נשמה. ובסרט, לא בחלום, השחקן נתקל בבחורה שחקנית וכל הספרים שלה התפזרו על הרצפה והוא התכופף לעזור לה להרים אותם וגם היא התכופפה והעיניים שלהם נפגשו ונהייתה מוסיקה של אהבה עם כינור וחליל, ונטע הרגישה צמרמורת בכל הגוף וקראה: הוֹפָּה! וכל הבנות בדירה וגם רותם-נשמה ענו לה: הוֹפָּה – נִינַהנָיינָיי.
רק לילי אמרה: "שקט, תירגעו. זה רק סרט. הוא רק שחקן, ובכלל, הוא בחור רגיל. לא בשבילנו. אין מה לעשות. צריך להתמודד."

ובחלום של נטע, הנסיך החתיך היה מאוד דומה לשחקן מהסרט. הוא הלך באוטובוס לאט-לאט, חיפש לו מקום לשבת. הוא הסתכל מסביב על כל הספסלים ואז העיניים שלו בחרו פתאום להסתכל על נטע ונהייה בהם המון אור, והוא שאל את נטע: "אפשר לשבת"? הוא שאל אותה את זה באנגלית, כמו בסרט, אבל בחלום זה היה נהדר, כי נטע פתאום הבינה אנגלית. ככה זה בחלומות. האנגלית בחלום נשמעה בדיוק כמו עברית, כך שלא הייתה לנטע שום בעיה להבין מה הנסיך אומר.

נטע לא ענתה לנסיך החתיך, כי זה היה באוטובוס והיא הייתה לבדה, והיא כבר ידעה שלא מדברים עם זרים באוטובוס, אפילו אם זה רק חלום. את זה היא למדה כבר בשיעור הראשון שרותם-נשמה לימדה אותה ב"הדרכת עצמאות".
הבחור הסתכל עליה בעיניים שלו, שפתאום נהיו כחולות-כחולות והיו בהן שתי דמעות גדולות, דמעה אחת בכל עין, והוא אמר לה באנגלית (שנשמעה כמו עברית):
"למה את לא עונה לי, נטע נסיכה-חתיכה? אני כל כך רוצה לשבת על ידך. זה החלום שלי - לשבת על ידך". עכשיו המוסיקה של הסרט נהייתה פתאום יותר חזקה ונטע לא שמעה טוב מה הוא  עוד אמר. אז נטע הנמיכה בחלום את המוסיקה ושמעה אותו יותר טוב. זהו. ככה.

"את המלכה שלי, נטע", אמר לנטע הנסיך-החתיך, "בואי לגור בארמון שלי", ולא שכח להוסיף את מילת הקסם: "בבקשה". הוא המשיך ואמר: "אני ארים לך את הספרים כל פעם שהם יִפְּלו לך, וגם אם דברים אחרים יִפְּלו לך, כמו כוסות או מברשת שיניים, אני ארים לך. ואז העיניים שלנו ייפגשו ויהיה סיפור אהבה בינינו. כדאי לך. יש לי ארמון עם המון חדרים: חדר סרטים וחדר בריכה וחדר המבורגר וחדר לרותם-המדריכה-נשמה שתגור איתנו." כך אמר הנסיך והתיישב ליד נטע.
"ומה עם חדר ללילי? ומה עם חדר לאימא שלי?", שאלה נטע ומייד נבהלה, כי הבינה שהיא דיברה עם מישהו זר באוטובוס – וזה אסור. החלום הפך פתאום מחלום טוב לחלום רע, והמוסיקה של סרט האהבה נעשתה כל-כך חזקה שנטע התעוררה בבהלה.

**

על ספרי גומא באתר של המו"ל, המרכז לטכנולוגיות חינוכיות:

http://www3.cet.ac.il/SubFieldsPage.aspx?ID=2.2.5

קישורים לכתבות על ספרי גומא:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3606403,00.html.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3606429,00.html 

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/930/599.html

http://www.aisrael.org/Index.asp?CategoryID=851&ArticleID=15824


תגובות
1.
תודה על ההמלצה (לת)
לימור רייז   12.05.10 | 22:34
אמליץ להורים ואנשי חינוך
בברכה
לימור רייז
סייעו לתרום למחלקת הנוער באברבנאל (עורך האתר)

הגיע אלי מייל מרגש שמזמין לערב התרמה למען שיפוץ מחלקת הנוער בבית החולים אברבנל, מחלקה המצויה במצב של הזנחה קשה. המייל מובא ככתבו וכלשונו (באישור המחברת) עם הזמנה לקחת חלק בפרויקט- ושאפו לצוות המחלקה שהרים את הפרויקט הזה.

שלום חברים,
 
לפני כשמונה שנים התחלתי לעבוד בבית החולים הפסיכיאטרי "אבארבנל" ומזה כשש שנים אני מטפלת במחלקת הנוער.
המחלקה, בה שוהים כ 25  מטופלים היא מהקשות והמאתגרות בארץ.
נערים ונערות בגילאי 13-21, אשר חוו משברים קשים בגיל ההתבגרות שגרמו לפגיעה נפשית קשה.
ילדים ללא סביבה תומכת,  בד"כ ממשפחות מפורקות ולא מתפקדות ואין מי שיכיל, אין מי שיתמוך, אין בית. כך הם מגיעים אלינו למחלקה.
 
3 דקות מנתיבי איילון, בלב גוש דן, אנחנו מטפלים בהם בתנאים לא תנאים ומנסים להחזיר אותם לחיים. להחזיר להם את הרצון לחיות. לתת תקווה.
אנו עושים זאת במבנה מט לנפול שנבנה בשנות החמישים, על רצפות שוקעות,בין קירות סדוקים ומתקלפים ותחת גגות אסבסט מתפוררים שמזמן הוצאו אל מחוץ לחוק.  אבל אנחנו, אנשי הצוות, חוזרים בסופו של יום הביתה. למקלחת חמה, למיטה רכה ולבית חם בחורף. הנערים שלנו לא.
אין מקלחת בסיסית, אין מיטה ראויה להניח את הראש, אין מטבח סביר, אין מרחב מחייה שקרוב להיות נורמאלי.
אבארבנל הינו מוסד ממשלתי השייך למשרד הבריאות. בקשות, מכתבים ודרישות אין ספור לא הביאו לפתרון. הפקידים באים, הפקידים הולכים, ואיתם הפוליטיקאים.
 
אנו, אנשי הצוות החלטנו שלא עוד ואנו עושים  מעשה. אנו נשפץ את המבנה בעצמנו וניצור בו תנאי מחייה נאותים.
כן, הוא ישאר מבנה ישן, אבל יהיו בו מקלחות וחדרי שרותים המאפשרים פרטיות, הוא יהיה צבוע ומטופח והחדרים יהיו ראויים למגורים,
עם מיטה מזרון ומצעים עם וילון, תמונה ופרח.
אנחנו נחושים להפוך את המחלקה לבית שמאפשר החלמה. בית שניתן לרפא בו את הנפש הפצועה.בית חם.
 
אנחנו צריכים  את עזרתכם במימונו ויישומו של הפרוייקט.
ב31 למאי אנחנו עורכים ערב התרמה בו יופיעו בהתנדבות רמי קליינשטיין ומרינה מקסימילאן בלומין. רצ"ב הזמנה ואשמח לראותכם.
ניתן לתרום גם באמצעות הטלפון, לפני הארוע ואחריו וכל תרומה, קטנה כגדולה, תתקבל בברכה. הפרטים מופיעים בהזמנה.
 
אני מודה לכם ומקווה שתקחו חלק בפרוייקט, אשמח גם אם תוכלו להעביר את זה הלאה.
 
שלכם,
 
אורלי  גבע
 


 


תגובות
אין תגובות לפוסט
רונה סופר היא בוגרת טרייה של בית הספר לקולנוע סם שפיגל.
 סרט הגמר שלה נוגע מנקודת מבט אישית בנושא הרגיש של "מיניות ונכות.
 
"כשהייתי ג'ינג'ית בת 15 עברתי תאונת דרכים קשה, ובן רגע הפכתי לבחורה נכה. היום, שנים אחרי, אני עדיין ג'ינג'ית עם המון רצון ותשוקה לחיות אבל עם מוגבלויות גופניות.
בסרט אני מנסה להבין מדוע במהלך כל חיי הבוגרים לא הייתה לי זוגיות. לגברים אולי קשה להתמודד עם נכותי הפיזית, אבל אני נחושה באמירתי - אני נכה וסקסית".
תסריט ובימוי: רונה סופר
הפקה: סיון ורדינה וטל סיאנו
צילום: מיכל אהרונסון ונטע גרנות
עריכה: גלעד דויטש
Print Source: The Sam Spiegel Film & TV School
יום ראשון 9/5  10:00  סינ' 1   -  הכניסה חופשית!

http://docaviv.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=350&Itemid=33


תגובות
אין תגובות לפוסט
טיפול באנשים עם פיגור שכלי - דגש על המיוחד באדם (עורך האתר)

כשאני חושבת על הטיפול באנשים עם פיגור שכלי חשוב לי לשים דגש על ראיית המיוחד והייחודי באדם, מעבר לסטיגמא, מעבר למגבלות, מעבר למראה ולהתנהגות הנראים מוזרים לפעמים למתבונן מהצד. כי לכל אדם יש נפש שחשה, הבנה ורצונות משלו, גם אם לפעמים הוא מתקשה להביע את רצונותיו ורגשותיו בצורה שקל לנו להבין. 

על מנת שנוכל לראות את האדם על מאפייניו הייחודים, חוזקותיו וגם חולשותיו חשוב שנעריך תחילה את אופי וחומרת הליקוי-המגבלה השכלית. נתחשב גם באטיולוגיה (הסיבות-אם ידועות) לליקוי והכי חשוב, השלכות הליקוי על תפקודו בתחומי החיים השונים, מצבו ורווחתו הנפשית ואיכות חייו. חשוב לנו להבין כיצד הללו באים לידי ביטוי בסביבה האנושית-חברתית והפיסית שבה חי האדם עם הפיגור השכלי (האינטראקציה עם הסביבה).

אצל אדם עם פיגור שכלי אנו מדברים על ליקוי מוחי שנוצר לרוב עקב פגיעה מוחית אורגנית, המתרחשת במהלך ההריון, הלידה או הינקות, שהתוותה את מהלך ההתפתחות. זאת בשונה מאנשים שהתפתחות המוח שלהם היתה תקינה והיכולות הקוגניטיביות התפתחו באופן תואם גיל אך מוחם נפגע עקב חבלה או ארוע מוחי אחר בשלב מאוחר בחייהם (פגיעת ראש). אצל אדם עם פיגור השכלי יכולות הסתגלות וכישורי חיים, לעיתים בסיסיים, לא התפתחו בצורה תקינה- כמובן בהתאם לרמת הפיגור וההסתגלות המצויה על רצף הנע מפיגור קל לפיגור עמוק.

לליקוי השלכות אפשריות על:-מיומנויות קוגניטיביות כמו חשיבה מופשטת, גמישות מחשבתית, יכולת סימבוליזציה, הבנה של תהליכים מורכבים,חוקיות, קודים חברתיים-התנהגותיים, לעיתים יכולות מוטוריות ויכולות שפתיות, ויסות רגשי והתנהגותי, תפקוד יומיומי (ADL), המבנה הנפשי, ההסתגלות לסביבה והיכולת של האדם ליטול תפקידים חברתיים המצופים מאדם בגילו.

- מבנה נפשי -במצב של פגיעה במבנים ותהליכים מוחיים האחראים על כישורים קוגניטיבים, ויסות ההתנהגות, על יכולת המנטליזציה והסימבוליזציה והיכולת להפנים יצוגים מנטלים הדבר משפיע על בניית העצמי ועל כוחות האגו- המבנה הנפשי שתפקידו לנהל את דחפיו, מחשבותיו, רגשותיו של האדם תוך משא ומתן עם הסביבה. תהליכים ומבנים אלה החשובים ביותר להסתגלות וליכולת התמודדות עם האתגרים שהחיים מזמנים עשויה להיות פגועה באופן חלקי או יותר מכך. כמובן, מידת הפגיעה היא אינדיבידואלית לכל אדם ואדם ביחס לגורמי הפיגור, ההיסטוריה האישית, מידת הטיפוח, התמיכה שמקבל מהסביבה ועוד.

כמובן שחשוב להדגיש כי לצד הליקוי שיוצר מוגבלות יש כוחות ויכולות. יש אנשים רבים עם יכולות טובות מאד בתחומים מסוימים, ביחד עם ליקויים או יכולות נמוכות יותר בתחומים אחרים. כשאנו עובדים עם אנשים עם פיגור שכלי, המוגבלים ביכולותיהם בתחומים מסוימים חובתנו לאתר ולהדגיש את הכוחות- המקומות מהם אפשר לצמוח ולהתפתח. באשר לליקויים- ישנם תחומים שניתן לקדם באמצעות למידה מותאמת של כישורי חיים, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, התערבויות פסיכולוגיות ופסיכו-סוציאליות, ועוד. במקרים אחרים נדרש לתת תמיכות סביבתיות (כמו טיפול ועזרה במיומנויות יומיומיות, תעסוקה מוגנת ומותאמת, הכוונה ביחסים חברתיים ועוד) שיאפשרו לאדם להסתגל לסביבה בדרך האופטימלית עבורו, ולמצוא הנאה ומשמעות בעשייה ובקשריו הבינאישייים. מכאן ניתן להבין עד כמה חשוב לעצב ולהתאים את הסביבה הפיזית והחברתית לצרכיו של האדם עם הפיגור. על מנת לעשות זאת חשוב כי העבודה תעשה בשיתוף פעולה עם האדם עם הפיגור השכלי- על מנת לאפשר בחירה ושליטה בחיים, ועם האנשים המשמעותיים בחייו- בני המשפחה, והצוות המטפל כך שתווצר המשכיות ואינטגרציה.


תגובות
1.
מידע חשוב (לת)
דלאל דלאשה   01.06.10 | 13:35
טלי אהבתי המיוחד שבך ואת המידע המיוחד שאת נותנת בפוסטים שלך לנו ולילדים שלנו -תודה.
מנהלת קהילה חדשה בקהילת פיגור שכלי. בהצלחה (עורך האתר)

בקהילה נדון בנושאים מעולם הפרקטיקה, המחקר והחברה הקשורים בהתמודדות עם פיגור שכלי במעגל החיים או בטיפול באדם עם פיגור שכלי. נעדכן ונתעדכן בארועים, כנסים וימי עיון מעניינים, ונפנה לאתרים ומחקרים עדכניים מתחום הטיפול באנשים עם פיגור.

אתם מוזמנים להעלות נושאים שמעניינים אותכם לדיון ולשתף בחוויות, בידע ובהתמודדות שלכם-בקשיים וגם בהצלחות.

כולי תקווה לשיתוף פעולה פורה וכי הקהילה תהווה הן משאב של ידע וחומר עדכני בתחום והן מקור להעצמה, תמיכה ושיתוף פעולה בין צרכנים למומחים וארגונים.

אתם מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה או הערה דרך האתר או במייל האישי בעת הצורך: talymeir@gmail.com

מנהלת הקהילה שלכם,

טלי מאיר

 

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה