יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של טלי מאיר



בעקבות השאלה שאקי"ם העלו בקהילה שכותרתה "למה ספורט" אפנה את הזרקור לפזית רובנס, ספורטאית -טניסאית צעירה עם תסמונת דאון. פזית היא דוגמא לכך שגם אנשים עם מוגבלויות התפתחותיות וקוגניטיביות יכולים להגיע להשגים ברמה בינלאומית.

על פזית והשגיה המרשימים תוכלו לקרוא בקישורים הבאים:

איגוד טניס שולחן בישראל

איגוד טניס שולחן בישראל 2

אתר חבל אילות

facebook

אשמח להתייחסותכם.

טלי

 

 


תגובות
3.
בנוסף, תיראו מה מצאתי (לת)
מיכאל רנסקי   26.10.10 | 06:37
2.
הנה, הבאתי לכאן את סיפורה! (לת)
מיכאל רנסקי   26.10.10 | 06:23
פזית רובנס, אלופת טניס שולחן בספיישל אולימפיקס, קבלה מגן הוקרה מראש העיר
6/07/2010


פזית רובנס, ממועדון הטניס הפועל כפר-סבא, אשר נולדה עם תסמונת דאון, זכתה לאחרונה במקום שני באליפות גרמניה בטניס שולחן בספיישל אולימפיקס. פזית, רק בת 21 וכבר אלופת הארץ בטניס שולחן בספיישל אולימפיקס בארבע השנים האחרונות, הגיעה בשבוע שעבר בלוויית הוריה ומאמנה, יואל שהם, לעיריית כפר-סבא לפגישה מרגשת עם ראש העיר כפר-סבא, יהודה בן-חמו.

ראש העיר בירך את פזית על ההישגים הנכבדים אליה הגיעה בשבועות האחרונים: "הישגים המרשימים שלך מוכיחים שעם כוח רצון, נחישות, התמדה וכישרון – השמיים הם הגבול. אני מאחל לך עוד שנים רבות של פעילות ספורטיבית ענפה ומוצלחת."

המקום השני בתחרות בגרמניה הוענק לפזית לאחר שניצחה ב-10 משחקים מתוך 12 ודורגה בשישייה הראשונה שהתמודדה למקומות הראשונים. ראוי לציין כי מלבד טניס שולחן פזית עוסקת בענפי ספורט רבים נוספים כגון בכדורסל, רכיבה על אופניים, באולינג ועוד.



1.
תגובה (לת)
מיכאל רנסקי   26.10.10 | 06:12
פזית רובנס, הדיירת הכי צעירה שלנו, זכתה השבוע במדליית כסף (מקום שני) באליפות אירופה שמתקיימת בוורשה – פולין.



פזית היא שחקנית טניס שולחן מוכשרת ומוכרת בתחום ה"ספיישל אולימפיקס". היא מקדישה רבות לספורט זה. היא הגיעה אלינו מקיבוץ גרופית שבדרום הערבה (ממש קרוב לאילת) ואנו גאים בהישגיה.



משפחתה המסורה נמצאת יחד איתה בפולין ואנו מחכים שיחזרו כדי לחגוג יחד איתה ועם חברי כפר תקוה את ההישג הספורטיבי.

פזית היא חברה בכפר מגורי ואני גאה על כך ובנוסף אני חושב שהיא עצמה שמחה על הישגיה.

מיכאל

המלצה על סרטון (עורך האתר)
בגיל 15 עברה במאית הסרט תאונת דרכים קשה, שגרמה לנכותה. בסרט היא מנסה להבין את הסיבה להיעדר זוגיות בחייה הבוגרים. מלאת שאיפות ותשוקה לחיים, היא מגדירה את עצמה כ"נכה וסקסית". תסריט ובימוי: רונה סופר. ישראל, 2010

 

 

מצ"ב קישור לצפייה ישירה בסרט המצוין (30 דקות) בו הבמאית מעלה שאלות ותהיות רבות הקשורות לקיומה או אי קיומה של אהבה בחייה.


תגובות
אין תגובות לפוסט

הכינוס הדו-שנתי הארצי של המכונים להתפתחות הילד יתקיים בתאריכים 16-17 בנובמבר 2010 בבנייני האומה, ירושלים.

מצורפת תוכנית הכנס וטופס הרשמה

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

בפוסט הקודם תארתי את תהליך החונכות השיקומית מנקודת מבטי, של מי שהיתה רכזת חונכות.  בפוסט הנוכחי אנסה לעמוד על טיבה המיוחד של החונכות.

 

 אפשר לראות את מעשה החונכות כהתערבות פסיכוסוציאלית שיקומית המתרחשת מחוץ לחדר הטיפול. עבודת החונכות היא ייחודית ושונה מטיפול פסיכותרפויטי רגיל, ואולי בזה כוחה הרב. האם החונכות היא טיפול? האם החונכות דומה לחברות? ובכן גם, לא בדיוק. אז מה יש שם, באינטראקציה האנושית שמתפתחת בקשרי החונכות, שמצליחה היכן שלפעמים מערכות שלמות נכשלות?

 

בשונה מהטיפול הפסיכותרפויטי הקונבנציונלי, החונכות לא מתקיימת במקום קבוע, גם אם המועד קבוע. החונכות יוצאת החוצה ומתקיימת בעולם שמחוץ לחדר הטיפולים. גבולות הקשר בין החונך למשתקם גמישים יותר, הפעילויות הן מתחום חיי היומיום. למעשה ניתן לומר כי החונכות מכוונת לציר של העולם- המציאות החיצונית והטיפול מכוון לציר של עולמו הפנימי של המשתקם (ואין הדבר אומר שבחונכות מתעלמים מהעולם הפנימי ובטיפול לא מתייחסים למציאות). עם זאת, בדומה לטיפול, יצירת קשר המבוסס על אמון היא מרכיב מרכזי והכרחי. מרכיבים נוספים הכרחיים ומהותיים המשותפים למפגש הפסיכותרפויטי ולתהליך השיקומי הם: הצורך בתקווה, קביעות, נוכחות, בטחון, אמון והכלה.

 

במהלך כתיבת הפוסט, ניתקלתי בחוברת "קשרים קסומים" שהוצאה לאור על ידי סל שיקום- חוברת שהוצאה לכבוד כנס החונכות הראשון (תשס"ד).

אצטט מתוכה את מה שבעיני הוא ליבה ונשמתה של החונכות:

"החונכות עונה על הצורך באדם שהדיאלוג עמו לא יהיה מגונן מדי, מבקר מדי, היררכי מדי, או טיפולי מדי. דיאלוגים אותם המשתקם לא חסר בחיי היומיום. אלא צורך באדם שהדיאלוג עמו הוא פשוט אנושי, שוויוני ומעל לכל חברי. החונכות מפגישה שני אנשים בסביבתם הטבעית- בבית, ברחוב, במקומות בילוי, המנסים ליצור אינטרקציה אנושית נורמלית בסיטואציה שהיא לא בדיוק נורמלית. תהליך החונכות, מעצם טבעו והגבולות המעומעמים שבו הוא תהליך של הסרת מחיצות וקירוב לבבות. (אבי אורן)".

 

אשמח לשמוע את דעתכם ואת נקודת מבטכם, אתם שהתנסתם בתהליך בין אם כנותני שרות ובין אם כמקבלי שרות.


תגובות
אין תגובות לפוסט
מאמר מעולה המתאר את החונכות בסל השיקום, מניסיון אישי (עורך האתר)

במסגרת חודש בריאות הנפש העולמי אני רוצה להתייחס לאחד השרותים של סל שיקום, שהתפתח במקומותינו בעשור האחרון- החונכות השיקומית.

 

לפני מספר שנים שימשתי כרכזת חונכות שיקומית לנפגעי נפש בארגון שסיפק את השרות לסל שיקום ולמשרד הביטחון. בפוסט הנוכחי אתאר את השרות ואת תהליך העבודה בחונכות.

 

החונכות- שרות של סל שיקום המהווה חלק מכלל שרותי השיקום בבריאות הנפש. שרותי סל שיקום נועדו לאפשר למשתקם לממש את יכולותיו באופן המקסימלי תוך תנאי מחייה טובים ואפשרות להנאה. בסל שיקום שירותים בתחומי הדיור, התעסוקה, השכלה, והתחום החברתי.

שרות החונכות הוא חלק מתוכנית השיקום למשתקמים ולמשפחותיהם החיים בקהילה וניתן כקשר אישי למשתקמים הזקוקים לתמיכה ולחיזוק מיומנויות חיי היום יום, הן ברמה התפקודית והן ברמת המיומנויות הבין-אישיות.

החונכות נעשית בשטח, בסביבתו הטבעית של המשתקם. מועדי הפגישות בדרך כלל נקבעים מראש. הפעילויות בחונכות כוללות מרכיבים שיש בהם:

1.       למידת מיומנויות תפקודיות בתחומי החיים השונים כמו: נסיעה באוטובוס, ניהול תקציב, פיתוח מיומנויות בינאישיות וכד'

2.       פעילויות המעודדות יצירת קשר חברתי ובילוי שעות הפנאי - סרט, בבית קפה, משחקי חברה, הליכה למסיבות, השתלבות בחוג, גלישה באינטרנט, ספריה ועוד כיד הדמיון הטובה ובמסגרת הטעם הטוב.

 3.        פעילויות הקשורות לתחום התעסוקה -עידוד להתמדה בתעסוקה, עזרה בחיפוש עבודה וכד'.

4.        פעילויות הקשורות לתחום הדיור-  פעילויות הקשורות לניהול משק הבית, סידור החדר, בישול כביסה וכיוב'.

מיומנויות אלו מתורגלות ונלמדות באמצעות ליווי, תמיכה והדרכה של החונך, שיוצר קשר אישי ובלתי אמצעי המבוסס על אמון והדדיות עם המשתקם. כל זאת על מנת לעודד השתלבות לחיים בקהילה. עבור המשתקם החונך משמש מעין חבר, אח ורע, שניתן לשתף אותו, לסמוך ולהיעזר בו.

 

מי זכאי לסל שיקום?

סל שיקום- שרותי השיקום בסל שיקום מיועדים לאנשים המאובחנים כבעלי מחלת נפשית ושהביטוח הלאומי קבע להם לפחות 40% נכות נפשית. רוב האנשים שמקבלים את השרות הם אנשים עם סכיזופרניה, חלקם עם אבחנה כפולה של הפרעת אישיות. מיעוטם אנשים עם הפרעות אפקטיביות כמו מאניה דפרסיה.

משרד הביטחון- עוד אנשים המקבלים חונכות הם נכי צה"ל המטופלים על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון על רקע של הפרעה נפשית, פגיעות ראש או הלם קרב.

אחר- אנשים נוספים שיכולים להנות ולהפיק תועלת מהחונכות הם בעלי לקויות למידה שבאות לידי ביטוי גם בבעיה בלמידת הקודים החברתיים, מה שמקשה עליהם להשתלב וילדים עם בעיות רגשיות ולקויות התפתחותיות. כרגע  נתמקד בחונכות לאנשים מבוגרים.

בעצם המשותף למקבלים חונכות הוא קשיי תפקוד בתחומי חיים שונים עם דגש על ליקוי במיומנויות החברתיות.

לרוב, החונכות מתחילה על רקע משבר, קשיים רבים בהשתלבות חברתית, תחושה קשה של בדידות וניכור, התמודדות עם אבחנה פסיכיאטרית- כולל סטיגמא ודחייה חברתית, אובדן תפקודים, מצוקה נפשית קשה וחוויה של כשלון.

 

תהליך העבודה:

1.       ראשית יש לזהות את הצורך בחונכות. הצרכים יכולים להיות מגוונים. דוגמאות: 

·         בדידות, נסיגה פנימה, צמצום- אדם בודד שמתקשה לצאת מהבית, ליצור קשרים חברתיים ולשמרם. בעקבות המחלה, האשפוז והתיוג איבד קשרים חברתיים שהיו לו או שהקשרים החברתיים הקיימים רופפים ולא מספקים אבל הוא מאד רוצה קשר חברתי. כששואלים אנשים מה הציפיות שלהם מהחונכות הציפייה לקשר חברתי שיפיג את הבדידות היא בראש הרשימה. 

·         צמצום פעילויות הנאה – (לדוגמא, בחור צעיר, שהיה חוזר הביתה מהשיקום התעסוקתי, נכנס לחדר שלו בבית ההורים, מגיף את כל החלונות ושוכב במיטה בחושך ומעשן סיגריות, עם הזמן הבחור השתלב בשעות אחה"צ במועדון חברתי).

·         קושי בתפקוד עצמאי בתפקודי היום יום –עזרה בהרחבת טווח העצמאות ·     

    לקראת/ב מעבר שלב: למשל אדם שמתחיל ללמוד להשלמת בגרויות או שיש לו כוונה לצאת מבית ההורים לדיור מוגן או הוסטל. לפעמים ניתן חונך שילווה, יתמוך, או יכין לקראת המעבר.

 

2.       הכרות והערכת מטרות החונכות- (עבודת ההכנה לקראת בניית תוכנית העבודה השיקומית לחונכות) לאחר שזוהה הצורך (וכמובן יש אישור של הגוף המממן), מפנים את הבקשה לחונכות לרכזת. נערך אינטייק קצר שמטרתו:

·         הכרות ראשונית

       קביעת מטרות משותפות בתחומי החיים השונים. הדגש בקביעת המטרות מתבסס על רצון המשתקם והעדפותיו. על מנת לאפשר למשתקם לשפר את איכות חייו על פי ערכיו ותפיסת עולמו, העבודה היא על פי גישה הממוקדת בלקוח, המעמידה את הלקוח  ומטרותיו האישיות במרכז. בעבודה, אנחנו שמים את הדגש על בחירה, העצמה (היכולת לפעול ע"פ בחירה) ושוויון (קבלת הזדמנות שווה לפתח את הפוטנציאל שלו).

·         בירור מה רוצה להשיג בחונכות- המטרות של משתקמים היו רבות ומגוונות למשל: "החלום שלי שתהיה לי חברה/בת זוג" במקרה זה חונכת לא תמלא את תפקיד בת הזוג, וגם לא תמצא לו חברה. החונך/ת יכול/ה לעזור לו ללמוד כיצד מתקשרים עם בנות וכך אולי הוא יוכל למצוא לעצמו חברה בעתיד; כמו כן, נערכת בדיקה של איזה חונך/ת היה רוצה, איזה חונך היה יכול להתאים לו, איזה טיפוס, תכונות אישיות, תחביבים וכו' למשל:- "מישהו שיבין אותי", "חונך שלא יחנך אותי", מישהו שאוהב סרטים, צעיר/ מבוגר ממני, סטודנטית וכו'), "מישהו "חזק" שלא יוותר לי".

 3.        שיבוץ  חונך  המתאים  למטרות  ולבקשות האישיות של   הלקוח.

·         החונכים: בכל טווח הגילאים, חלקם מתמודדים בעצמם (היה לי חשוב לשלב מתמודדים בתפקיד), רבים סטודנטים למקצועות טיפוליים אך יש גם חונכים רבים שמחפשים עשייה משמעותית ונתינה בנוסף לדברים אחרים שהם עושים.

·         תכונות החונכים: 1. מוטיבציה לתת ולעזור לאחר,אולי גם (אבל לא חובה) להתפתח בתחום הטיפולי; 2. רגישות גבוהה לזולת- אמפטיה; 3. מיומנויות בין-אישיות גבוהות; 4. גמישות, תושייה, יכולת להתמודד עם מצבים מורכבים באופן עצמאי; 5. יכולת לעשות הפרדה- גבולות (פנימיים וחיצוניים);    6. דינמיות, יוזמה (יכולת הנעה את האחר), 7. חוכמת רחוב/חוכמת חיים, בשלות רגשית, יכולת לאפשר אוטונומיה ובחירה, כבוד לזולת; 8.פתיחות להדרכה ולמידה.

·         התאמה חונך-חניך: נעשית ע"פ שיקולים של התאמה מבחינת היכולת של החונך להתמודד עם האתגרים שהמפגש עם המשתקם יזמנו לו, רצונותיו של המשתקם, התאמה על בסיס של גיל, מין, קירבה או ריחוק גיאוגרפי (רלבנטי מאד ליישובים קטנים), תחומי עניין משותפים.

·         פגישת ההכרות- מובנית. קיום מפגש בין המשתקם לחונך בשיתוף הרכז המקצועי והגורם המטפל. מפגש זה מטרתו למקד בצורה ברורה את היעדים, המטרות, מועדי ותכיפות המפגשים. זאת לצורך השגת מחויבות הדדית של כל הנוגעים להצלחת התהליך. (מטרות שמחולקות לטווח ארוך, לטווח בינוני ולטווח הקצר. כולל הדברים שיעשו בפגישות על מנת להשיג את המטרות. למשל: ללכת לקולנוע/ לבית קפה/ להשתלב במועדון אנוש/ למצוא חוג וכו')

 4. עבודת החונכות- בד"כ מסגרת של פעמיים בשבוע לשעה וחצי כל פעם. העבודה השוטפת מלווה בקשר רציף של החונך עם הרכזת (למעשה מתקיים שת"פ רציף בין הרכזת והחונך, גורמי הטיפול והמשתקם לצורך מעקב והתייעצות לגבי שינוי יעדים ואמצעים במידת הצורך).

תכנים ואמצעים: יציאה מהבית למקומות שונים, פעילויות בתוך הבית התמודדות מאד יעילה כאשר אדם שהמשתקם נותן בו אמון הולך עמו צעד צעד ועוזר לו להתמודד עם החרדה, למסגר מחדש את החוויה. יש כאן גם מרכיב של למידה מתווכת- למידה של פעילויות יומיומיות כמו למשל להוציא כסף מכספומט תוך פירוק המטלה לשלבים, חזרה על הפעולה והתמודדות עם החלקים הרגשיים שמפריעים לביצוע המטלה.

 5. פגישות הערכה ומעקב תקופתיות- הערכה של המשתקם, החונך, מתאמת הטיפול והרכזת את תהליך החונכות, ליבון קשיים וגיבוש כיוון להמשך התהליך.


תגובות
1.
שלום יוסי-זכאות לסל שיקום (לת)
טלי מאיר   21.10.10 | 12:22
לסל שיקום בבריאות הנפש יש קריטריונים ברורים, זה לא עניין של דעה של אדם כזה או אחר. לצערנו, יש הרבה יותר אנשים הזקוקים לשרותי סל שיקום מאלה שמקבלים אותם בפועל וזו בהחלט בעייה חמורה הקשורה בהעדר תקציבים. אני בהחלט יכולה להבין איך אנשים שזקוקים לשרותי שיקום נופלים בין הכסאות ולא מקבלים את מה שהם זקוקים לו וזה בהחלט מתסכל ומכעיס. אם אתה חושב שמגיע לך לקבל שרותי שיקום ואתה לא מקבל אותם ישנם ארגונים שיוכלו לעזור לך בזה כמו בזכות.
אתה בהחלט מוזמן להמשיך לקרוא ולהגיב.
בהצלחה,
טלי

מלון FOXES בבריטניה משמש כאקדמיה ללימוד מקצועות המלונאות וכישורי חיים לבוגרים צעירים עם מוגבלות קוגניטיבית. הסרט (ללא תרגום) מובא כאן בחמישה חלקים. (לפעמים הוא משודר בערוץ 8)

 

המלון ממוקם על החוף של עיירת הנופש מיינהד במחוז סומרסט (דרום מערב אנגליה). בתוכנית ההכשרה מוצעים לסטודנטים מגוון רחב של קורסים הקשורים למקצועות המלונאות עם דגש על פיתוח מיומנויות חיים עצמאיים באופן שיאפשר תעסוקה עתידית בתעשיית הקייטרינג והארוח.

 

 שימו לב שבבריטניה המינוח "לקויות למידה משמעותיות" מחליף את המינוח "פיגור שכלי", אבל זה נושא לפוסט אחר.

 

 

 

 

אז בפעם הבאה שאתם נוסעים לאנגליה, אל תדלגו על לינה במלון המיוחד הזה...

 

 


תגובות
אין תגובות לפוסט
על מיניות אנשים עם פיגור שכלי (עורך האתר)

ריכזתי עבורכם את השאלות והתשובות מהארוח של רונית ארגמן ממכון רם בו עלו נושאים משמעותיים מתחום ההתמודדות עם התנהגויות מיניות-חברתיות של אנשים המתפקדים ברמה של פיגור שכלי ו/או אוטיזם.

 

 

חשוב לדעת: ניתן לשאול שאלות נוספות בפורום פיגור שכלי, השאלות יועברו לרונית.

 

 

טלפון "מכון רם" 03-6206210 מייל: machonram@gmail.com

 

 

אנשים המוכרים כמתפקדים ברמה של פיגור שכלי או אוטיזם זכאים לקבל את השרות במכון רם (באישור של משרד הרווחה) ללא תשלום  !!!  

 

 

שאלה:

שלום רב,

בני בן 19, לומד עדין בחינוך המיוחד. הוא מבין הרבה דברים אבל כמעט לא מדבר. בשנים האחרונות החלו יותר ויותר התנהגויות אלימות. הוא חוטף קריזות כשהוא לא מקבל דברים ואז הוא מכה את מי שבסביבה שלו וזורק חפצים. הרבה פעמים הוא צועק ונתקע על דברים. קשה מאד לשכנע אותו לעשות משהו אחר. בשנה האחרונה הוא גם מאד מגורה מינית, הוא באופן קבוע מציק לכל מי שלידו, נוגע ומפריע, אחיו ואחיותיו מאוד סובלים מכך ובפרט כאשר הם מארחים חברים.הוא נוגע בכל בחורה שנמצאת לידו, משפשף את איבר מינו גם במצבים לא מתאימים למשל נשכב באמצע הסלון כשחברות של בתי ישבו שם ושיפשף את איבר מינו. חוץ מזה קשה מאד לצאת איתו מהבית בגלל ההתנהגויות האלה. חשבנו על טיפול תרופתי. מה דעתך? מה אפשר לעשות חוץ מטיפול תרופתי?

 תודה מראש  

תשובה:

שלום

אני קולטת מדברייך שאתם ועומרי נמצאים במצוקה קשה ונראה כי יש צורך דחוף בהדרכה והכוונה טיפולית. 

לא ציינת מהי הלקות המאובחנת של בנך אולם מתוך הדברים אני מתרשמת כי יש פה אוסף של גורמים המביאים אותו לידי התנהגות לא מתאימה ופוגעת.  עוררות מינית של התבגרות, תסכול כללי, קושי בביטוי עצמי, בדידות, חוסר הבנה של כללים חברתיים, קושי בקבלת גבולות ועוד.

נשמח לעמוד לשרותכם.  במידה ובנך מוכר כמתפקד ברמה של פיגור שכלי או אוטיזם, ניתן לקבל מימון עבור הטיפול.

 

    

------------------------------------------------------------------------

שאלה:

אני מתעניינת במתן גלולות מניעה לבתי, בת 15

בעיקר להקלה בנושא המחזור החודשי

האם את מכירה פתרונות נוספים‏?

 

תשובה:

אנו בגישה שאין מקום להפסקת המחזור החודשי, גם אם מדובר בנערה עם פיגור שכלי. ישנם מצבים בהם נעשה  עיכוב של הופעת המחזור על ידי זריקות אבל הטיפול מוגבל בזמן (מקרים של התפתחות מוקדמת למשל).

באופן ספציפי, גלולות מומלצות במידה ויש צורך בהסדרת המחזור או דימומים קשים. 

בנוסף ישנו אמצעי של זריקות (כמו גלולות רק בזריקה) "דפו פרווורה" הניתנת אחת לשלושה חודשים.  תופעת לואי מרכזית היא הופעת הוסת אחת לשלושה חודשים.

לגבי התמודדות עם כאבים ניתן להתשמש כמובן בכדורים נגד כאבים, תרגילי התעמלות מממוקדים בבטן התחתונה, אמבטיות, כרית חמה וכו'.

מאד חשוב בנוסף לכל אלו, הדרכה מותאמת לנערה עצמה לגבי התמודדות עם תחושות שונות שחשה, כמו שינויי מצב רוח, עייפות, שינויים בתאבון, עוררות מינית וכו'.

נשמח לעמוד לשרותכם בעניין.

-----------------------------------------------------------------------------

 

שאלה:

אחותי חזרה בתשובה והיום היא חרדית. יש לה בת עם פיגור שכלי בינוני בת 16 והתחילו כל מיני התנהגויות מיניות, היא מחפשת חברתם של גברים ומתנהגת בצורה שלא מקובלת בכלל בסביבה שלה. אנחנו מאד דואגים ומוטרדים מההתנהגויות האלה. קראתי שכבר כתבת שאתם נותנים הדרכה במכון רם בנושאים האלו. האם יש לכם הדרכה שמתאימה גם למגזר החרדי, שלוקחת בחשבון גם סוגיות הלכתיות?

 

תשובה:

שלום רב,

אני שמחה על פנייתך היות ולעיתים יש חשש להתייחס לנושא בתוך האוכלוסייה החרדית.  אנו נותנים מענה מותאם בגישה רב תרבותית הלוקח בחשבון את הרקע והסביבה ממנה בא הפרט ותוך כבוד לאמונה של כל אדם.  אנו ממליצים גם להתייעץ עם רב המקובל על המשפחה ולהעביר לו את המסרים שלנו ולקחת החלטה לגבי התערבות.

על פי התיאור שלך, מדובר בנערה שצריכה להיות מטופלת בדחיפות. מעבר להתנהגות לא מתאימה שהיא בעייתית בכל סביבה ובודאי בסביבה חרדית, מדובר פה במצב של סיכון גבוה לפגיעה ולניצול מיני.  ייתכן גם שהתנהגותה קשורה לדברים שנחשפה אליהם ויש צורך לברר בדחיפות מה עובר עליה.

אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר ולהגיע לפגישת הכרות ולאחר מכן לקבל החלטות.  מטופלים אצלנו משפחות חרדיות מבני ברק ,מירושלים ומישובים דתיים אחרים ומבטאים שביעות רצון רבה.  נשמח לעמוד לשרותכם .

 

------------------------------------------------------------------------

 

 

שאלה:

אחותי ובן זוגה רוצים להינשא, שניהם עם פיגור קל ומתגוררים בהוסטל.

אנחנו, המשפחה מאד תומכים אבל גם חוששים מאד כי לנישואין יש כל מיני השלכות ומשמעויות, שאנחנו לא בטוחים שאחותי ובן זוגה מבינים עד הסוף.

שאלתי היא איך מכינים את הזוג לחיי הנישואין, מה עושים כשמתעוררות בזוגיות? האם ישנם יועצי זוגיות שמתמחים באנשים עם פיגור שכלי?

 

תשובה:

הסוגייה של נישואים היא מורכבת ומעלה דילמות רבות.  אנו מעודדים קשרים זוגיים במידה ויש יכולת ורצון לכך ואף מגורים משותפים בחלק מהמקרים.  חלק מהזוגות רוצים להינשא בשל הרצון להראות חברתית "כמו כולם" לעיתים ללא הבנה של המשמעות הרחבה יותר.  זוגיות שכזו מצריכה לעיתים קרובות תהליך הכנה, הדרכה זוגית ומינית וליווי לאורך הקשר - פורמאלי ולא פורמאלי.

צריך גם לבחון מראש את עניין ההורות, בשל המורכבות האדירה של  הנושא.

ניתן לקבל ייעוץ  והדרכה לזוג ולמשפחה/ גורמים מטפלים ב"מכון רם".   במידה והזוג מוכר באגף לטיפול באדם המפגר השרות הוא ללא תשלום (מותנה באישור של משרד הרווחה).

יש כמה נקודות לבחינה בנושא:

1.  מה המשמעות של נישואים מבחינת מערך הדיור.

2.  מגורים משותפים בתוך מערך דיור כזוג. 

3. אפשרויות אחרות ל"מיסוד" הקשר כמו מסיבת זוגיות ולא נישואין פורמאליים (עלולים להיות קשיים במצב של גירושין מבחינה הלכתית). 

נשמח לעמוד לשרותכם לייעוץ.

                                                                                 

 

-------------------------------------------------------------------------

שאלה:

אני אבא, שחושב ברצינות על נערת ליווי לבן בן 18, כי המצב בלתי נסבל. מה דעתך בנושא?

 

תשובה:

מתוך דבריך אני מבינה שלבנך יש קשיים שונים בתחום המיני אולם לא ציינת בדיוק מה "לא נסבל", כמו כן לא ברור מה רמת התפקוד של בנך.

באופן ספציפי לסוגיית הזנות - השאלה שאתה מעלה מוכרת לנו מאבות רבים.  לצערי אנו מוצאים שצריכת שרותי מין קנוי (זונות /נערות ליווי / מעודוני חשפנות) או לחילופין טיפול סרוגייט, במקרים של אנשים עם נכות התפתחותית, לא רק שלא עוזרים אלא הם לעיתים בעלי השלכות שליליות משמעותיות.  הנזקים המרכזיים מעבר לסכנות הבריאותיות ולעניין המוסרי, הם:

1. הצפה מינית שעלולה להיבא להתנהגויות מיניות לא מתאימות ועברות מין.

2.  קושי בתפקוד מיני בשל הלחץ העלול לפגוע בדימוי עצמי ובמצב הרגשי.

3. קושי ביצירת קשר חברות רומנטי ובלבול לגבי מקום המגע המיני בקשר.

4. מכלול של מצבי ניצול וסיכון (כספי, רגשי, אלימות)

אשמח לקבל יותר מידע לגבי מצבו של בנך ולהציע אפשרויות חלופיות להתערבות ולעזרה.  בגדול, ניתן לתת הדרכה שיכולה לסייע רבות בתחום.

 אנא כתוב לי יותר פרטים ואתייחס.

-------------------------------------------------------------------

 

 

שאלה:

בתי בת 11 קיבלה מחזור. היא עם פיגור קל ומאד ילדותית. איך מסבירים לה מה קורה ומה לעשות? ניסיתי להסביר ואני לא בטוחה שהיא הבינה.

 

תשובה:

הכנת הבת לקראת הופעת הוסת היא חשובה לכל נערה ובודאי עבור ילדה המתפקדת ברמה של פיגור שכלי ומתקשה להבין תהליכים התפתחותיים ובהתמודדות עם השינויים.

ישנו ספר שכתבתי יחד עם דר' דליה ניסים "מילדה לנערה" שיכול לסייע בהכנה לקראת הופעת הוסת.  הספר מיועד הן להורים והן לילדה עצמה (הספר מאוייר, כתוב בצורה מותאמת לחינוך מיוחד וידידותי).

חשוב בשלב ראשון לא להעמיס בפרטים אלא להתמקד בעיקר בהיבטים פיזיים וטכניים כמו השינויים הגופניים שקורים, שמירה על פרטיות, שימוש במגן תחתון ובפד.  חשוב לתת מקום גם לשינויי מצב הרוח ולתחושה הרגשית הכללית של הילדה.

את מוזמנת לפנות אינו לצורך קבלת הדרכה עבורכם / עבור הילדה, במידה והיא מוכרת באגף לטיפול באדם המפגר השרות ללא תשלום.

נשמח לעמוד לשרותך רונית ארגמן

 

----------------------------------------------------------------------------

 

 

שאלה:

איך יודעים אם הבת שנמצאת בהוסטל הותקפה מינית? מה הסימנים החשודים? אין שום סימן פיסי, אבל אני חושש מאוד.

 

תשובה:

החשש מפני פגיעה מינית הוא אחד המרכזיים בדאגות של הורים בכלל ובודאי כאשר מדובר באנשים המתפקדים ברמה של פיגור שכלי.  לצערי שכיחות הפגיעות והניצול הם גם גבוהים, אולם כולי תקווה שהמסגרת בה ביתך נמצאת מודעת לנושא ופועלת לאיתור מצבים כאלו.  לא תמיד ישנם סימנים למצבי פגיעה, לעיתים היות והאדם הנפגע עצמו לא מבין את משמעות הפגיעה.  במידה ויש סימנים הם לרוב באים יותר בצורה של התנהגות - כמו שינויים כלליים במצב רוח, הופעת התנהגות חריגה שלא היתה קודמת או הקצנה של התנהגויות קודמות, התנהגויות מיניות חריגות, רגרסיות בתפקוד כמו הרטבה, התפרצויות זעם.  במקרים מסויימים גם יש סימנים פיזיים כמו דימום, סימני פגיעה על הגוף, תחתונים קרועים וכו'.

עם זאת חשוב מאד להיזהר בניתוח סימנים ומומלץ להתייעץ עם אנשי מקצועי המומחים בתחום.  זאת מכיון שסימנים אלו יכולים להיות ביטוי לדברים שונים כמו שינויים התפתחותיים, קשיים רגשיים, מצוקה חברתית.

אנו ב"מכון רם" נשמח לעמוד לרשותך במידה ויש לך חשש בנושא וכן במידת הצורך אנו עושים הערכות של מצבי פגיעה, בתיאום עם הגורמים האחראים על הנושא (פקיד סעד, חוקר וכו').  את מוזמנת לפנות אלינו ישירות עם החששות המפורטים ונבחן יחד עימך מה כדאי לעשות.

בנוסף מומלץ לפעול באופן מניעתי על ידי מתן חינוך מיני-חברתי המותאם לרמתה.  שרות זה ניתן גם הוא אצלנו במכון.

חשוב לדעת שאנשים המוכרים כמתפקדים ברמה של פיגור שכלי זכאים לקבל אצלנו את השרות (באישור של משרד הרווחה) ללא תשלום   

נשמח לעמוד לשרותך

 רונית ארגמן

 

-----------------------------------------------------------------------

 

שאלה:

האם לדעתך צריך לאפשר לאנשים עם פיגור שכלי להתחתן ולהקים משפחה בהנחה שהם רוצים בכך ומתפקדים? ומה יהיה עם הילדים?

 

תשובה:

 

הסוגייה שאת מעלה היא מורכבת ביותר וחשוב להפריד בין נישואין ובין הולדת ילדים.

אני מאמינה כי אנשים המתפקדם ברמה של פיגור שכלי זקוקים וצריכים קשרים בינאישיים וזוגיים כלל אדם.   כל זאת בהתאמה לרמת התפקוד, יכולות ורצונות של כל אדם באופן ייחודי.

מתוך הנסיון הרב לאורך השנים אנו מוצאים כי יש צורך רב בהכנה לקראת קשר זוגי ובתחום המיומנויות החברתיות בכלל.  וגם לאחר יצירת קשר זוגי יש צורך בהמשך ליווי היות וישנם קשיים בהתמודדות עם לחצים, שינויים, קושי בהתחשבות וראיית צרכי האחר ועוד.

קשר זוגי שכזה מחייב ליווי פורמאלי ולא פורמאלי.  הוא יכול להיות במסגרת של נישואין או ללא נישואין.   במקרה והזוג נישא צריך לקחת בחשבון גם מצב של גירושין אפשריים והמשמעות מבחינה הלכתית (עלולים להיות קשיים).  כיום במערכי הדיור השונים המטפלים באנשים עם פיגור שכלי יש זוגות החיים יחד כזוג לכל דבר. המודעות לנושא היא גדולה.

לגבי הורות,  הנושא פה מורכב יותר היות והלקות עלולה להשפיע בתפקוד ההורי.  כמובן שקיימת יכולת להעניק אהבה אולם עלולים להיות קשיים רבים בטיפול היומי, במתן מענים בסיסיים, זיהוי מצבי סיכון, התמודדות עם לחצים וכו'.  לצערי אני גם פוגשת זוגות רבים המתפקדים עם הנמכה קוגניטיבית ורואה את הקושי העצום שלהם בהתמודדות עם הורות ואת ההשלכות על הילדים.  כמו כן יש צורך לבחון את נושא האטיולוגיה של הפיגור השכלי (סיבת הפגיעה) ולבדוק את המשמעות של תורשה.

מצב של הורות מחייב תמיכה פורמאלית ולא פורמאלית אינטנסיבית לאורך השבוע כמובן ליווי והדרכה צמודים לזוג. 

במידה ויש מקרה ספציפי נשמח לעמוד לשרותכם ב"מכון רם"

רונית ארגמן          

 

------------------------------------------------------

שאלה:

רציתי לדעת איך אפשר להתמודד עם ילד בין 13 עם פיגור בינוני שמוצף בדחפים מיניים. הוא מאונן בפרהסיה ומתחכך באנשים, בני המשפחה ולפעמים באורחים שמגיעים. מה אפשר לעשות?

תשובה:

ההתנהגות שאת מציגה מוכרת לנו ממתבגרים רבים עם נכות התפתחותית וקשורה לגורמים רבים: כניסה לגיל ההתבגרות ועוררות מינית, חוסר הבנה של תהליכים התפתחותיים, קושי בויסות רגשי ושליטה בדחפים, קושי בלמידת כללים חברתיים ועוד.

לעיתים יש גם גורמים נוספים כמו חשיפה למדיה / אינטרנט וחשיפה לא מותאמת לתכנים מיניים, קשיים חברתיים, טראומות בעבר.

קיימת חשיבות רבה להצבת גבולות ברורים לנער לגבי מה ההתנהגות המתאימה, לנתב את ההתהנהגות המינית למקום פרטי.  בנוסף קיימת חשיבות גם להקניית מיומנויות של שמירה על גבולות הגוף, טיפול עצמי, מגעים מותאמים ועוד נושאים חשובים.

אנו ממליצים לגבי כל מתבגר ובודאי לגבי מתבגר המתפקד ברמה של פיגור שכלי לקבל הדרכה בתחום המיני-חברתי וגם הדרכה למשפחה / לגורמים המטפלים כדי לקבל הדרכה כיצד להתמודד עם המבים שאת מתארת.

ניתן לקבל את השרות אצלנו ב"מכון רם" במימון המדינה, במידה והנער מוכר באגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי או באופן פרטי במידה ולא.  נשמח לעמוד לרשותכם.

רונית ארגמן   

 


תגובות
אין תגובות לפוסט
07.09.2010 | 22:05

לכל חברי אביליקו,

 שתהייה לנו

שנה של שוויון הזדמנויות אמיתי,

שנה של סובלנות וקבלת השונה,

שנה של נתינה והדדיות,

של יצירתיות ושמחה,

של מימוש הזכות להגשמה עצמית ואיכות חיים של כל אדם באשר הוא,

בקיצור, שתהייה לכולם שנה טובה!!!

וחג שמח:-)

טלי מאיר, מנהלת קהילת פיגור שכלי


תגובות
1.
ברכת שנה טובה (לת)
מיכאל רנסקי   07.09.10 | 22:10



שנה טובה שנה מוצלחת
שנת שגשוג ברכה ונחת
הרבה מזל והצלחה
הרבה בריאות וגם צמיחה
שנהיה לראש ולא לזנב
שלא נריב ורק נאהב
שנאכל תפוח בדבש וסוכריות
ושיתגשמו כל המשאלות


מיכאל
המלצת סרט (עורך האתר)

היום, יום ראשון 5.9 בשעה 21:30 ישודר בערוץ הראשון סרט תיעודי המתאר את תהליך הטיפול וההחלמה של שני חיילי מילואים, קובי ונפתלי, שלקו בתסמונת פוסט טראומטית לאחר קרב במחנה הפליטים בג'נין בשנת 2002. הסרט צולם במשך שלוש שנים ומלווה את התהליך הטיפולי שכל אחד מהם עבר. קובי, דרך יצירת מוסיקה ונפתלי באמצעות טיפול אצל פרופ' מולי להד, פסיכולוג מומחה לטיפול בתסמונת פוסט טראומית. מומלץ.

 

תקציר (מתוך האתר scooper) 

"שמח שאתה חי" בכורה עולמית בערוץ הראשון

סרטה של הילה מדליה בהקרנת בכורה עולמית הסרט יוקרן בערוץ הראשון ב"סיפור האמיתי" ב 5 בספטמבר 2010 בשעה 21:30

שני חיילי מילואים נפגשו בסמטה צרה בג'נין במהלך הקרב על מחנה הפליטים בעת מבצע "חומת מגן" בשנת 2002. הם חזרו משדה הקרב אל קרב הישרדות חדש אליו לא היו מוכנים.

סיפורם של קובי ויטמן ונפתלי קינל שצו גיוס מילואים שלח אותם עם פלוגתם ללחימה קשה במחנה הפליטים בג'נין. לאחר עשרה ימי לחימה נקלעה המחלקה של נפתלי להיתקלות עם מחבלים. קובי, שמחלקתו נשלחה לחילוץ, מצא את נפתלי על הרצפה וחילץ אותו. נפתלי הוגדר כפגוע טראומה ופונה ממחנה הפליטים.

שניהם הבינו, כל אחד בדרכו, כי הם נכנסו לקרב הישרדות חדש אותו לא הכירו קודם – מאבק על החזרה לשגרת חיים ואל משפחותיהם וההתמודדות עם הטראומה.
קובי, שבמשך שנים התעסק במוסיקה, העלה מופע מצליח במועדון צוותא "מלחמה - אופרת רוק ".
נפתלי שהגיע לצפות במופע, הבין כי עליו לגשת לטיפול והחל במפגשים עם מומחה בעל שם עולמי לטיפול בטראומה .
הסרט חושף את ההשפעות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח של פוסט טראומה ומתעד טיפול ויזואלי חדשני ע"י המומחה העולמי לטיפול בפוסט-טראומה, פרופסור מולי להד.

הסרט מתעד את הרגעים הקשים והמרגשים בהתמודדות של שניהם עם מראות וזכרונות המלחמה ואת סיפורם של החיילים שחזרו משדה הקרב אך עדיין נלחמים להישאר שפויים.

במאית מפיקה ותסריטאית: הילה מדליה
מפיק ותסריטאי שותף: איתי הורשטוק
במאית/מפיקה שותפה: איילת כהן
מפיקות שותפות: נטע צוובנר-זייברט, לירון גרוס ויעל אידן
עורך: תור בן מיור
מוסיקה מקורית: קובי ויטמן
צלם: מני אליאס
ייעוץ: דני סיטון.

לאחר הקרנות הבכורה בערוץ הראשון, ייצא הסרט לסבב פסטיבלים בארה"ב ובעולם.
מדליה ,שסרטה הקודם ל"מות בירושלים" גרף אינספור פרסים ברחבי העולם, ביניהם פרס הפיבדי היוקרתי ושלוש מועמדויות לפרס האמי האמריקאי, בחרה להתמקד בסיפורם לוחמי הקרב המפורסם במחנה הפליטים בג'נין.

הסרט יוקרן בערוץ הראשון ברצועת "סיפור האמיתי" ביום ראשון, 5 בספטמבר 2010 בשעה 21:30


תגובות
אין תגובות לפוסט
לקראת האירוח של רונית ארגמן (עורך האתר)

בואו נשחק במשחק האסוציאציות: קחו דף ותרשמו 10 אסוציאציות למילה "מיניות". כתבתכם?

מצוין. עכשיו תהפכו את הדף ותרשמו 10 אסוציאציות ל"מיניות של אנשים עם פיגור שכלי".

 

מה עלה?  האם היה לכם קשה יותר להעלות אסוציאציות שקשורות למיניות של אנשים עם פיגור שכלי? איך הרגשתם כשכתבתם? האם חשתם מבוכה, או אי נוחות? האם ברשימה שלכם היו אסוציאציות בעלות גוון שלילי בהקשר של מיניות של אנשים עם פיגור שכלי?

 

 

אם התשובה היא כן, אתם לא לבד. העיסוק במיניות בכלל ובמיניות של אנשים עם פיגור שכלי מעורר לעיתים קרובות אמביוולנציה ותחושות של אי נוחות בקרב בני משפחה ומטפלים.

 

מיניות היא צורך בסיסי ותחושה הנמצאת ביסוד הזהות שלנו. היא מגדירה כיצד אנו יוצרים אינטראקציות הסביבה החברתית שלנו, איזה קשרים אנו מפתחים, כיצד אנו מביעים אהבה וחיבה וכיצד אנו חשים כלפי גופנו.מיניות חשובה לבריאות הפסיכולוגית, הפיסית והחברתית של האדם.

 

בעבר, מנעו מאנשים עם פיגור שכלי מלהיות חברים מלאים בקהילה עקב אמונות מוטעות שהתנהגותם המינית של אנשים עם פיגור שכלי היא מופקרת, קרימינלית ופרברטית. עקב זאת, המיניות של אנשים עם פיגור שכלי לא קיבלה לגיטימציה ומעבר לכךהמגמה היתה למנוע את העברת "הגנים הדפוקים" הלאה.

עד כמה שהרעיון של עיקור בכפייה מחריד, מחריד לא פחות לגלות שעד שנת 1970, סך הכל לפני ארבעה עשורים, עוד היו מדינות שכפו עיקור על אנשים עם פיגור שכלי. המגמה השתנתה בעשורים האחרונים עם ה"מהפכה המינית" ששינתה עמדות חברתיות בנוגע למין ומיניות וההתפתחות של תנועות למען זכויות האזרח בשנות ה-60' שדחפו לנורמליזציה ולחיים בקהילה ולא במוסדות.

אנשי מקצוע החלו לחקור את המיניות של אנשים עם פיגור שכלי והתוו זכויותהם של אנשים עם פיגור שכלי בנוגע לסוגיות של מיניות.

באופן כללי, זכויות אלה כללו גישה למידע הנוגע למיניות, הזכות לקחת חלק בקשרים רומנטיים (כולל נישואין), והזכות לקבל תמיכות רלבנטיות מתאימות לפי הצורך.

 

אולם, תאוריה לחוד ומציאות לחוד. היישום של זכויות נתקל בחסמים שמנעו מאנשים עם פיגור שכלי לממש את זכויותהם.

 

החסם הראשוני הוא העדר הפניית מספיק מאמצים ומשאבים מצד אנשי המקצוע כדי לטפל בצורה מספקת בנושא המיניות. עקב גורמים כמו ניצול מיני, מחלות מין והעדר ידע כללי בנושא מיניות יש צורך בבניית תוכניות מקיפות בנושא אולם לימוד העובדות לבדו אינו מספיק כאן.

 

חסם נוסף הוא התפיסות השליליות שלאנשים יש לגבי מיניות של אנשים עם פיגור שכלי. במחקרים נמצא שהתנהגויות של הבעת חיבה והתנהגויות מיניות של אנשים עם פיגור שכלי נתפסו כפחות מקובלות מאותם התנהגויות ממש רק של אנשים ללא מוגבלות. תפיסות שליליות ביחס למיניות הן משמעותיות ומשפיעות במיוחד כאשר אנשי צוות טיפולי או בני משפחה של אנשים עם פיגור שכלי מחזיקים בהם משום שהם ספקי התמיכות הראשוניות ביותר.

 

הכחשת קיומה של מיניות אצל אנשים עם פיגור שכלי על יד מטפלים ובני משפחה היא תופעה שכיחה למדי. לעיתים הכחשה זו נובעת מתוך האמונה (השגויה) שאנשים מבוגרים עם פיגור שכלי הם כמו ילדים תמימים וא-מיניים. במקרים אחרים אנשי צוות ובני משפחה מכירים בקיומה של מיניות אצל אנשים עם פיגור שכלי אולם תופסים את המיניות כמקור סיכון ובלי לראות שמיניות היא גם חלק בריא בהתפתחות.

 

במחקר של Hackle משנת 1995 נמצא כי מטפלים (בני משפחה, אנשי צוות טיפולי במסגרות) חששו מהריון לא רצוי, התנהגות מינית לא מתאימה, חוסר יכולת לתפוס ולהתמודד עם קשרים מיניים, וחוסר יכולת להבין וליישם את הכללים החברתיים הקשורים בהתנהגות מינית בחברה. לעיתים מטפלים  מביעים עמדות נגד חינוך מיני מתוך חשש שהעיסוק בנושא יעורר את הרצון בקשרים מיניים ויביא לתוצאות שליליות.עם זאת חוקרים רבים טוענים את ההפך ושדוקא עיסוק בנושא שיאפשר לאנשים עם פיגור שכלי לרכוש מיומנויות התמודדות חברתיות יביא לתוצאות טובות.

 

אוכלוסית האנשים עם פיגור שכלי זוהתה כאוכלוסיה הפגיעה ביותר להתעללות וניצול מיני. לאנשים עם פיגור שכלי לעיתים קרובות חסרות המיומנויות לקבל החלטות הנוגעות לבטיחות והרווחה הנפשית שלהם. המטפלים של אנשים עם פ"ש נמצאים בעמדה רבת השפעה שיכולה לאפשר לימוד והתנסות במיומנות חברתיות וחקירה של המיניות שלהם, שתאפשר פיתוח יכולות יותר טובות לשמור על עצמם, לבחור קשרים חברתיים ומינים שלא יפגעו בהם ולהתנהג בצורה מקובלת יותר חברתית. אולם, מחקרים מראים כי מטפלים ובני משפחה חווים קונפליקט בנוגע לעמדותיהם באשר להתנהגויות מיניות של אנשים עם פיגור שכלי. קונפליקט זה משפיע על תהליך החיברות של אנשים עם פיגור שכלי גם בכל הנושא הקשור ביכולץ לפתח אינטימיות מינית ולבחור קשרים שמיטיבים איתם. מאותם מחקרים עולה כי מטפלים ובני משפחה מרגישים אחראים על התנהגותם המינית של אנשים עם פ"ש ולעיתים קרובות נמצאים בעמדת סמכות בתחום זה כלפי המטופלים שלהם. מחקר אחר דיווח כי מטפלים מהססים אם לתמוך בתהליך חקירת המיניות של אנשים עם פיגור שכלי. עוד נמצא כי עקב התלות הרבה של אנשים עם פיגור שכלי במטפלים שלהם, לעיתים רחוקות מתאפשר להם להתנסות לבדם בפיתוח חברויות או קשרים מיניים מחוץ לסביבה המיידית שלהם. החשיפה המצומצמת שומרת עליהם אך גם מגבילה את את יכולתם לפתח מיומנויות קבלת החלטות חברתית טובה יותר.

 

 חשוב להיות ערים ומודעים לעמדות שלנו, מטפלים או בני משפחה כלפי מיניות של לאנשים עם פ"ש על מנת שנוכל לספק את התנאים, הידע והאפשרות לפתח את המימנויות שלהם על מנת שיוכלו להנות ממיניותם כמו כל אחד ואחת מאיתנו. כמו כן, חשוב כבר מגיל צעיר לספק תוכניות בתחום החברתי- מיני עד מנת לאפשר לאנשים עם פיגור שכלי לפתח מיומניות שיאפשרו להם ליצור קשרים חברתיים ורומנטים מספקים בהמשך החיים.

 

 

 ביום ראשון הקרוב בין השעות 11-13, נארח בקהילת פיגור שכלי את רונית ארגמן, המנהלת המקצועית של מכון רם . במכון רם פועלת יחידת נכויות – שבאה לתת מענים נרחבים בתחום המיני-חברתי לאנשים עם לקויות ונכויות התפתחותיות, בני המשפחה ומסגרות החינוך, הטיפול והשיקום.יחידה זו פועלת בשיתוף פעולה צמוד עם משרד הרווחה וישנם שירותים רבים הניתנים בשיתוף עם המשרד.

 

אתם מוזמנים לשאול אותה שאלות - על מנת לשלוח שאלה עכשיו לחצ/י כאן

 

 

מקורות:

 

 Lumley, V.A. & Scotti, J.R. (2001), Supporting the sexuality of adults with mental retardation:current status and future directions, Journal of Positive Behaviour Interventions, 3(2), pg 109-120.

 

Swango-Wilson. A (2008), Caregiver Perception of Sexual Behaviours of individuals with itellectual  Disabilities, Sex disabil 26 (75-81).

 

 

 

 

 

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה