יעוץ פסיכולוגי בצ
המומחים של אביליקו
עבודה נגישה
אהבה בלי מגבלות
המדריך לחופשה נגישה

הבלוג של טלי מאיר



02.12.2011 | 18:14
תודה רבה טלי על תרומתך הרבה לאתר! (עורך האתר)

חברי קהילה יקרים,

אני נפרדת מתפקידי כמנהלת קהילת פיגור שכלי. לפני שנה וחצי, כשהאתר על לאויר, הקהילה מנתה פחות מתריסר חברים. כיום אנו יכולים להתגאות בקהילה מכובדת המונה 443 חברים! בהם אנשי מקצוע, בני משפחה, אנשים עם מוגבלות ומתעניינים.

יש הרבה נושאים על השולחן שטרם טופלו. למשל- איך נכון לקרוא לקהילה? פיגור שכלי? נכויות אינטלקטואליות? מוגבלות קוגניטיבית?. איך אפשר לשלב אנשים עם פיגור שכלי בשיח הציבורי הרלבנטי להם, לשלב אותם גם בקהילה האינטרנטית ולאפשר לקול שלהם להישמע? אכן, יש מקום לעשייה רבה בקהילה. עם זאת הגיע הזמן  שלי לפנות מקום לדברים אחרים.

תודה לכל מי שלקח ולוקח חלק בקהילה, נעמתם לי מאד.

אמנם, אני מסיימת את תפקידי כמנהלת קהילה אבל אני עדיין כאן לענות על שאלות ולסייע.

שלכם,

טלי

 


תגובות
1.
אז איך נקרא להם? (לת)
לימור רייז   08.12.11 | 17:26
טלי,
השאלה שלך עוררה אצלי הרהורים. זה הרי לא מקרי שאנו מחפשים שמות יותר 'נקיים' , פוליטיקלי קורקטיים.
הקהילה הזאת שמה על השולחן את ענייניהם של ציבור שלא מייצג את עצמו ובני משפחותיהם. ציבור שקל מאוד להתעלם ממנו ומצרכיו הייחודיים.
ופה ניתן להם קול ומענה !
ברמה האישית, חבל לי מאוד על הסיום. מקווה שהמקום שנבנה גם ישמר.

לימור רייז

אתם מוזמנים להאזין לתכנית של אנשים ומעשים טובים המארחת נציגים ממכון בית דוד המטפל באנשים עיוורים חרשים ומספק להם שרות ייחודי ובנשים דתיות עם פיגור שכלי בקישור הבא:

מכון בית דוד

 


תגובות
אין תגובות לפוסט
אם המספרים כל כך "מרשימים" מדוע קובעי המדיניות לא עושים משהו בנידון? (עורך האתר)

מחלות והפרעות נפשיות נפוצות כמו חרדה ודיכאון גובות מחירים כבדים מהפרט והחברה כולה.סקר חדש שפרסם איגוד הפסיכיאטריה והנויורלוגיה האירופאי (ECNP) מצא כי כמעט ארבעה מכל עשרה אנשים (38%) - סובלים, בכל רגע נתון, ממחלות נפש, הפרעות שינה ודמנציה. לפי סקר זה מחלת הנפש השכיחה ביותר היא הפרעת חרדה, אשר פוגעת בלא פחות מ-14% מהאוכלוסייה ונחשבת לאחת המחלות השכיחות ביותר בעולם. כ-7% מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון, 7% נוספים מתמודדים עם הפרעות שינה ו-5% סובלים מהפרעות קשב. למחלות אלה מחיר חברתי כבד מנשוא והארגון קובע בצורה חד משמעית שמחלות הנפש והמחלות הנוירולוגיות הן הגורמים שאחראים יותר מכל לפגיעה באיכות החיים.

 

 כותבי הסקר עוד טוענים כי "הדיכאון עבר את מחלות הלב בתור המחלה החמורה ביותר באירופה", אך בעוד שלמחלות פיזיות ניתנת תשומת לב רבה בתקציבי מחקר ובטיפול משום שידוע שהן פוגעות באיכות ותוחלת החיים,הדבר אינו קורה במחלות הנפש והמחלות הנוירולוגיות. עורכי הסקר טוענים שהסכומים שמושקעים במחקר בנושא זה אינם מספיקים. הסטיגמות שכרוכות בתחום מחלות הנפש וחוסר המודעות גורמים לכך שרק 50% מהסובלים מהן פונים לקבל טיפול אצל רופא המשפחה, 10% בלבד מקבלים טיפול מפסיכיאטר או נוירולוג.

 

ממצאים מסקר זה התפרסמו לאחרונה במאמר ב"גלובס" בו נטען כי "למרות שחלק מההפרעות שהוזכרו לעיל אינן מקצרות בהכרח את החיים באופן דרסטי, המחיר שהן גובות הוא עצום. לא מדובר רק בתחושה רעה, אלא גם בהרבה מאוד כסף. ההערכות הן שמדינה מפותחת עלולה לאבד 3%-4% מהתמ"ג השנתי".

  

 

 

 

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

נאבקים למען הפסיכולוגיה הציבורית!
לאחר חודש של מחאה, שנועדה להבהיר לציבור ולממשלה כי התפתחות ובריאות נפשית של כלל הציבור אינן מותרות, וכי הדאגה להן היא זכות בסיסית וחיונית - במקביל לבריאות גופנית, לחינוך, לשיכון ולרווחה -
 החלטנו להעלות הילוך!
לקראת שימוע של נציגים מהפסיכולוגיה הציבורית בועדת טרכטנברג, אנו מתכוונים לעורר את דעת הקהל והממשלה למצב העגום של הפסיכולוגיה הציבורית והפסיכולוגים בשירות הציבורי, לפגיעה הנלווית בבריאות הנפשית של הציבור, ולפוטנציאל הרב הטמון במתן מגוון שירותים פסיכולוגיים איכותיים במערכת מתוקנת.
ביום שלישי הקרוב, 30/8, נערוך עצרת מחאה גדולה ועצמאית במרכז תל אביב
בשעה 16:00 נתכנס בכיכר מגן דוד, הממוקמת במפגש הרחובות אלנבי, שינקין, קינג ג'ורג', נחלת בנימין והשוק.
העצרת מתוכננת להימשך עד שעות הערב המאוחרות כולכם מוזמנים! נוכחות כל אחד ואחת מכם חשובה ומשמעותית!
בואו בהמוניכם!
אנא הפיצו את ההזמנה לכל מי שהבריאות הנפשית של הציבור יקרה לליבו

להתראות בעצרת המחאה - זה המאבק של כולנו!
פסיכולוגים נאבקים למען הפסיכולוגיה הציבורית
מתמחים בפסיכולוגיה נאבקים www.mitmachim.com


תגובות
אין תגובות לפוסט
חשוב ומעניין (עורך האתר)

בהמשך לפוסטים הקודמים, פוסט זה יעסוק בדרכים למניעת דמנציה עם דגש על אלצהיימר אצל אנשים עם מגבלות אינטלקטואליות, כפי שהובאו בהרצאתו של פרופ' יורם ברק בכנס של בית איזי שפירא.

 

בפוסט הקודם ציינתי שאנשים עם פיגור שכלי בכלל ועם תסמונת דאון בפרט פגיעים יותר לאלצהיימר ומחלות דמנציה אחרות.

 

חשוב להתחיל בתהליך מניעה של אלצהיימר כבר בגיל הצעיר.

 

מניעה, כיצד?

ע"פ פרופ' ברק, האסטרטגיות המבטיחות ביותר למניעת דמנציה כוללות :
 
—1. שליטה בגורמי סיכון וסקולרים-גורמי סיכון קרדיווסקולריים אופייניים כגון :
—יתר לחץ דם,—דיסליפידמיה ו—סכרת מעלים את הסיכון לפתח דמנציה בזקנים, באמצעות מספר מנגנונים שזוהו. יותר מ-20 מחקרי תצפית הראו כי לזקנים הסובלים מסכרת סיכון כפול לחלות בדמנציה מספר מחקרי תצפית הראו כי פרטים הסובלים מיתר לחץ דם בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, הם בסיכון גבוה לדמנציהבכלל ולמחלת אלצהיימר בפרט.גם אנשים הסובלים מהשמנת יתר בצעירותם ובגרותם, נמצאים בסיכון גבוה לפתח דמנציה. גורמי סיכון אלו הם מתווספים זה לזה כך שהסיכון של פרט שמן, סובל מסכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול מוגבר בסרום ומעשן, הוא הרב ביותר לפתח דמנציה.
הכרת גורמים אלו עשויה לעזור באיתור תת - קבוצות באוכלוסיה הנמצאת בסיכון גבוה ושיש לאפשר ביצוע בדיקות סקר שיגרתיות בעבורם.כמו כן אלו תת הקבוצות שסיכוייהן להנות מהתערבויות מניעתיות גבוה ביותר.
 
 
—2. פעילות קוגניטיבית- מדיווחים ראשוניים שלפרטים זקנים בעלי השכלה נרחבת, סיכוי נמוך יותר לחלות בדמנציה, התפתח מחקר ענף המדגים באופן כללי שפעילות קוגניטיבית קשורה לסיכון מופחת לפתח דמנציה.
יתרה מזו, מספר מחקרים הראו שפרטים העוסקים בפעילות מנטלית (חשיבה) מעוררת – כגון – למידה, קריאה, משחקים – בגיל צעיר ובגיל מבוגר יפתחו פחות דמנציה. גם בגיל המבוגר, התערבויות קוגניטיביות ייתכן ויקטינו הסיכון להידרדרות.
—אולם, היתרונות של אימון קוגניטיבי נשמרות לרוב בתחום שעובר אימון ולא מוכללות לתחומי חשיבה אחרים —לצערנו, עדיין אין הוכחה שאימון קוגניטיבי כוללני כזה משפר תיפקוד ובזקנים שכבר לוקים בבעיות זכרון השפעת האימון מיזערית.
 
 
—3. פעילות גופנית-
במחקרי תצפית הודגם שפרטים פעילים גופנית בסיכון נמוך ללקות במחלת אלצהיימר.
מעט המחקרים שבדקו השפעת פעילות פיזית באמצע החיים (לא בזיקנה) הראו שגם לזו השפעה חיובית.
מחקרי התערבות הדגימו כי גם אימון גופני קצר-מועד משפר תפקוד קוגניטיבי.
אנשים שלא היו פעילים פיזית כל חייהם שיפרו את תיפקודם הקוגניטיבי כבר לאחר אימון גופני שארך 4 חודשים.
 
 
—4. מעורבות חברתית-
כמו פעילות קוגניטיבית וגופנית גם מעורבות חברתית מגדילה את המאגר המוחי (COGNITIVE RESERVE). פרטים שלהם רשתות חברתיות מוגבלות ומעורבות חברתית פחותה, בסיכון יתר לפתח דמנציה ביחס לפרטים שעולמם החברתי עשיר. מעורבות חברתית באמצעות מפגשים עם חברים וקרובי משפחה, יציאה לסרטים, מועדונים, מתנסי"ם, בית-כנסת ופעילות התנדבותית, מגנים מפני ליקוי קוגניטיבי.
 
 
 —5. תזונה- רבים מגורמי הסיכון לדמציה כגון יתר לחץ דם, סכרת והשמנת יתר, ניתנים לשנוי על ידי תזונה.
בנוסף, תזונה עשירה בנוגדי חימצון עשויה להפחית פעילות דלקתית הקשורה לסיכון לדמנציה. לכן, סביר להניח שניתן יהיה לשנות הסיכון לדמנציה על ידי תזונה ראויה. מספר מחקרי תצפית תומכים בהשערה זו. לדוגמה, זקנים הצורכים תזונה ים-תיכונית ושלהם בנוסף צריכת מזון עתירה בירקות ובפירות, מפתחים פחות דמנציה. מחקרים אחרים מצאו כי אנשים שצריכת הדגים במזונם גבוה (המכילה חומצות שומן אומגה 3), בעלי סיכון נמוך להתפתחות דמנציה וירידה קוגניטיבית.
 
 
 
 
 

תגובות
אין תגובות לפוסט

שלום לכולם,



מחאת הפסיכולוגים נמשכת.




חברי ועד המאבק הגיעו אתמול (יום ג', 2/8) להישג משמעותי, בכך שהדאגה למערכת בריאות הנפש הציבורית הועלתה לסדר היום, והצטרפה לרשימת הדרישות של המפגינים מהממשלה.



זה עדיין לא מספיק, והמחאה שלנו על מצבה של מערכת בריאות הנפש הציבורית נמשכת !!



חשוב להשתמש במומנטום שישנו ולעורר את תשומת הלב הציבורית למצב בריאות הנפש הציבורית – ראוי שתחום בריאות הנפש יישמע יחד עם המחאות שעולות – מערכות הבריאות, הרווחה, החינוך והשיכון.



זו הזדמנות לעורר את הציבור ואת הממשלה לכך שבריאות הנפש היא חלק אינטגרלי מהחיים – יחד עם בריאות גופנית, שירותי רווחה וחינוך, וחלק בלתי נפרד מהזכויות שלנו כאזרחים, וכי חובת המדינה לדאוג לקיומן הראוי.





בבריאות הנפש - מעבר למצוקה הספציפית בתחום הפסיכולוגיה, אנו קוראים גם להעלאת מודעות הציבור והממשלה למצוקה במכלול השירותים הרפואיים והפארא-רפואיים הקשורים בהתפתחות נפשית תקינה ובריאות נפשית לכל אורך החיים.



אזרחים צרכני שירותי בריאות הנפש, פסיכיאטרים, רופאים התפתחותיים, יועצות בי"ס, קלינאיות תקשורת, מרפאאים ומרפאות בעיסוק, מטפלים בהבעה, פסיכותרפיסטים מתחומים שונים, סטודנטים לפסיכולוגיה ועוד ועוד... אנחנו מזמינים את כולכם להצטרף אלינו לגל המחאה החברתית! זוהי הזדמנות היסטורית ! ! !







אנו מתכננים הצטרפות רחבת היקף להפגנה הגדולה שתיערך ביום שבת הקרוב ב-21:00!





כולם מוזמנים להתכנס ב-19:30 במאהל המחאה, שהוקם על ידי ועד "מתמחים בפסיכולוגיה נאבקים", ונמצא בשדרת רוטשילד – פינת נחמני. משם נצא בסביבות 20:00 (לתפוס מקום טוב) בצעדה לעבר רחבת ההפגנה, כפי שעשינו במוצ"ש האחרון. המתחם שלנו יפתח בשבת כבר ב-16:00 כך שכל מי שמעוניין לקחת חלק פעיל בהכנות מוזמן להקדים.



כל מי שמצב בריאות הנפש הציבורית מטריד את מנוחתו, מוזמן להגיע, להביע ולהשפיע ! ! זוהי מטרה חוצה מומחיויות, מעמדות ומקצועות !





נוכחותכם חשובה ומשמעותית !!! אתם מוזמנים להגיע עם שלטים וכל דבר שיכול לתרום למטרה.





פרטים נוספים בדף המחאה בפייסבוק - "מתמחים בפסיכולוגיה נאבקים" ובאתר mitmachim.com






להתראות במאהל ובהפגנות!

אנא העבירו מייל זה לכמה שיותר אנשים.



בברכת הצלחה לכולנו!!


ועד המאבק


תגובות
1.
אני חושב כי (לת)
מיכאל רנסקי   06.08.11 | 22:32
אני חושב כי לאור המצב צריך לארגן אחת ולתמיד את כל הנכים בכל הארץ.

מיכאל

בכנס החמישי של בית איזי שפירא שהתקיים בשבוע שעבר הרצה *פרופ' יורם ברק על הזדקנותם של אנשים עם פיגור שכלי בדגש על דמנציה. אני מביאה סיכום של עיקרי ההרצאה החשובה.

 

כיום יש בעולם כ-150,000-300,000 אנשים עם פיגור שכלי הסובלים גם מדמנציה. הצפי הוא שבשל העלייה החדה בשעור הדמנציה בעולם בכלל (גם באוכלוסיה הכללית), ובשל השיפור בתוחלת החיים של אנשים עם פיגור שכלי, המספר ישלש את עצמו.

 

אנשים עם פיגור שכלי מצויים בסיכון גבוה לפתח דמנציה. ידוע ששיעור האנשים עם פיגור שכלי הסובלים מדמנציה הינו גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסיה הכללית ושהם לוקים בדמנציה בגיל צעיר יותר.

למשל, אצל אנשים עם תסמונת דאון שכיחותה של מחלת אלצהיימר (צורת הדמנציה הנפוצה ביותר) היא כ- 25% עבור בני 40 ומעלה, וכ- 65% מבני ה- 60 ומעלה. כך, אנשים עם תסמונת דאון נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דמנציה.את זאת ניתן להסביר באמצעות העובדה כי לאנשים עם תסמונת דאון ישנם שלושה עותקים של אותו חלק בכרומוזום 21 העשוי להכיל את הגן ל- APP, החלבון המקדים לעמילואיד. ייצור עודף של APP יוביל להתפרקותו באופן הגורם להיווצרות שכבות עמילואידיות, ובסופו של דבר למחלת האלצהיימר.

בתהליך ההזדקנות הרגיל של אנשים עם פיגור שכלי נראה שרוב האנשים ישמרו על רמת טיפול עצמי תקינה גם בזקנתם, אך נראה נטייה לירידה בעיקר במיומנויות ההסתגלות כמו משימה חדשה או הסתגלות למקום חדש. אצל אנשים עם תסמונת דאון בפרט ופיגור שכלי בכלל זה יקרה מוקדם יותר מאצל מזדקנים באוכלוסיה הכללית.

 

כאשר מזהים ירידה תפקודית חשוב לערוך אבחנה מבדלת בין ירידה תפקודית עקב דמנציה לבין ירידה תפקודית הנגרמת מגורם אחר ולשלול גורמים אחרים:

* מגבלה באיברי החישה-ירידה משמעותית בשמיעה ובראייה יכולה להתבטא במגבלה תפקודית. עקב השכיחות הגבוהה של הדרדרות הראייה והשמיעה בגיל המבוגר זה הדבר הראשון אותו צריך לבדוק.

* מחלות שאינן דמנציה אך יכולות להראות כדמנציה- דלקת בדרכי השתן, חוסרים של B-12 וברזל, בעיות של בלוטת המגן. אלה הם בעיות שכיחות וחשוב שהן תהיינה חלק מהסקרינינג.

* סרטן

* תופעות לוואי של תרופות- חלק מהתרופות ברפואה הכללית יכולות להביא לשינויים שנראים כמו ירידה בזכרון.

* דיכאון ומצבי אבל - זוהי האבחנה המבדלת העיקרית שחשוב לערוך. מורכב לאבחן דיכאון באוכלוסיה המיוחדת משום שרוב הכלים לאבחון דכאון דורשים תובנה משמעותית ויכולת ורבלית מפותחת. אצל אנשים עם פיגור שכלי, הדיכאון יכול לבוא לידי ביטוי בשינוי בהבעת הפנים, פרצי בכי, השפלת מבט, הפסקת השתתפות בפעילות שבעבר נהנה ממנה. גם סף גירוי נמוך ולעיתים קרובות אי-שקט של אגיטציה קיצונית יכולים להיות ביטוי לדיכאון.

 

הגדרת ה-DSM IV לדמנציה (כפי שהזכרתי בפוסט הקודם):

ההתפתחות של ליקויים קוגניטיבים רבים אשר באים לידי ביטוי בשני המרכיבים הבאים:

1. בליקוי בזכרון (יכולת לקויה ללמוד מידע חדש או להיזכר במידע שנלמד)

2. אחד (או יותר) מההפרעות לתפקודים הקוגניטיבייםהבאים:

א. אפזיה-הפרעה בדיבור.

ב. אפרקסיה-יכולת לקויה להוציא לפועל פעולות מוטוריות למרות תקינות התפקוד המוטורי. (כלומר, קושי לבצע תנועה מיומנת מכוונת למטרה על אף שלא קיים בהכרח אובדן של כוח מוטורי, בעיות תחושה או בעיות קואורדינציה).

ג. אגנוזיה- כשלון להכיר או לזהות אובייקטים על אף תקינות החושים. (כלומר, בהעדר כל פגיעה בחוש הראיה,שמיעה או מישוש, האדם מתקשה בזיהוי עצמים שונים. למשל:הלוקה באגנוזיה אסוציאטיבית אינו מסוגל לזהות עצם על פי מראהו.)

ד. הפרעה בתפקודים הניהוליים-כלומר, בתכנון, ארגון, הבנה והפשטה.

3. כל אחד מהליקויים בקריטריון 1 ו-2 גורם לליקוי משמעותי בתפקודים החברתיים והתעסוקתיים ומראה על ירידה משמעותית מרמת תפקוד קודמת.

 

הערכת הדמנציה בקרב אנשים עם פיגור שכלי:

הערכה זו מתבצעת ע"י נויורולוג או פסיכוגריאטר

 

* הרבה יותר מורכב להעריך הופעת דמנציה אצל אדם שכל חייו סבל מירידה תפקודית ושכלית. הביטויים של תהליך דמנטי אצל אנשים פ"ש יכולים להיות שונים. לא תמיד הפגיעה בזיכרון מופיעה בהתחלה ולעיתים קרובות הדיווח הראשוני יהיה על ירידה בתפקוד. כמו כן, אנו רואים שינוי אישיותי, למשל אדם שהיה נוח ונינוח הפך לנרגן או נוקשה.לעיתים קרובות יתלוו לכך פגיעה בקשב ולא בזכרון ובעיות בהתמצאות.

* חשוב לקבל הערכה טובה של רמת התפקוד הקודמת. משום שרמת התפקוד הראשונית משתנה מאד מאדם לאדם חשוב לשתף בתהליך ההערכה אנשים שמכירים את האדם לאורך זמן ולבסס את המידע מהמטפלים ומאנשים קרובים. כמו כן, מומלץ לערוך הערכה תפקודית שנתית על מנת שיהיה עם מה להשוות.

* למרבית המבחנים הפסיכולוגים והנויורופסיכולוגים יש אפקט רצפה באוכלוסיה זו אלא אם יהיו מבחנים מותאמים.חשוב להשתמש בכלים שתוקפו באוכלוסיה של פיגור שכלי.

* עריכת בדיקות CT ו-MRI

* חשוב לערוך סקרינינג למחלות גופניות, בעיות תזונה ודיכאון, כפי שכבר צויין, ולשלול גורמים אחרים לירידה התפקודית.

*  קבלת תמונת מצב קלינית, חשוב להעריך לאורך זמן.

 

חשוב מאד למנוע הופעה של אלצהיימר- מחלת הדמנציה הנפוצה ביותר!!!

מדוע? כי אין סיכוי להבראה. בעשור האחרון חיפוש תרופות למחלות הדמנציה נחל כישלון חרוץ. במקביל, עלתה תוחלת החיים של אנשים עם פיגור שכלי. הצפי הוא שבעתיד יהיו מספרים גבוהים של אנשים עם פיגור שכלי שיסבלו מדמנציה משום שאנשים עם פיגור שכלי חסרים את גורמי ההגנה שקיימים באוכלוסייה הכללית.

 

כיצד מונעים הופעת אלצהיימר בגיל המבוגר? על כך בפוסט הבא.

 

* פרופ' ברק הינו פסיכיאטר מומחה ומנהל החטיבה הפסיכו-גריאטרית בבי"ח אברבנל, ויו"ר החטיבה לפסיכיאטריה של הזיקנה ומתמקד בחקר הסכיזופרניה של הזיקנה ובמניעת מחלת אלצהיימר.  


תגובות
אין תגובות לפוסט
10.07.2011 | 13:16
מידע על מחלות ניווניות של המוח (עורך האתר)

דמנציה אינה מחלה ספציפית. זהו מונח המתאר קבוצה של סימפטומים אשר יכולים להיגרם על ידי מספר הפרעות או מחלות המשפיעות על המוח ועל ירידה בתפקודים הקוגניטיביים (כגון מחלת האלצהיימר, מחלת הנטינגטון, מחלת קרויצפלד-יעקב ועוד). הסימפטומים של דמנציה כוללים ירידה בתפקודים האינטלקטואלים אשר מפריעה לתפקוד הנורמיטיבי היומיומי. כלומר, מרכיב משמעותי באבחנה הוא ירידת מדרגה ברמת התפקוד/ההתנהגות.

 

 לאנשים הסובלים מדמנציה יש ירידה קוגנטיבית משמעותית המפריעה או פוגעת בתפקודיהם היומיומיים וביחסיהם החברתיים. הם מאבדים יכולות או שיש ליקוי משמעותי ביכולת הקוגניטיביות, ביכולת לפתור בעיות ולהפגין שיפוט תקין, והיכולת לשליטה רגשית. הם עשויים לחוות שינויים באישיות ובעיות התנהגויות כמו אגיטציה, דלוזיות והלוצינציות.

 

 

שכיחות מחלות הדמנציה באוכלוסיה הכללית עד גיל 60 עומד כיום על 1%, מעל גיל 65 7-10% סובלים מדמנציה, ומעל גיל 80, כ-40% סובלים מדמנציה. אך חשוב לדעת, שדמנציה עלולה להופיע  עקב מחלות רבות בטווחי גילאים שונים.

 

 

 

 כיצד מאבחנים דמנציה? ראשית ישנה הערכה קלינית של מצבו של האדם על ידי פסיכו-גריאטר או נוירולוג, הערכה של הרמה התפקודית והשכלית הקודמת, מבחנים נוירופסיכולוגים, בדיקות הדמייה מוחיות כגון CT ו-MRI, סקרינינג לבעיות תזונה, מחלות גופניות ודיכאון.

 

 

אמנם, אובדן זיכרון הוא סימפטום נפוץ בדמנציה אולם אובדן זיכרון לבדו אינו אומר שיש לאדם דמנציה. רופאים יאבחנו דמנציה רק אם שני תפקודים קוגניטיביים או יותר לקויים באופן משמעותי (כמו: זיכרון, מיומנויות שפה, תפיסה, פגיעה בתפקודים הניהוליים כמו יכולת פתרון בעיות, הבנה, שיפוט וכו'), ללא אובדן הכרה.

 

 

מה גורם לדמנציה? כל הגורמים לדמנציה קשורים בנזק או ממוות של תאי עצב במוח, מדובר בתהליכים ביולוגים המובלים למוות של תאי העצב.

הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה הוא מחלת האלצהיימר. גורמים נוספים כוללים: נזק לא ממוקד במוח עקב מחלות או טראומות (חבלות) למוח, תפקוד לקוי של המוח הנגרם על ידי מחלות גופניות או של המוח, מחלות מוח וסקולריות (כגון שבץ מוחי), גידולים ממאירים או שפירים במוח, מחלת סרטן באיברי הגוף אשר שלחה גרורות למוח, מחלת פיק (pick), עגבת (סיפיליס), איידס, זאבת (לופוס), מחלת קרויצפלד יעקב (מחלת "הפרה המשוגעת"), מחלת פרקינסון, מחלת הנטינגטון, טרשת נפוצה (MS), מחלת וילסון, הרעלה בנוירוטוקסינים שונים, תסמונת וורניק וקורסקוף (עקב אלכוהוליזם).

 

חשוב לציין כי ישנם מצבים הדומים במספר אספקטים לדמנציה אולם אינם דמנציה, הגורמים להם אחרים והם לרוב ניתנים לטיפול. למשל: דיכאון, דליריום, ליקוי קוגניטיבי קל וירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. 

 

 הטיפולים והתרופות בדמנציה, לרוב, אינם יכולים להחזיר את המצב לקדמותו או לעצור את המחלה אולם יכולים להפחית את עוצמת הסימפטומים ולהאט את קצב הדרדרות המחלה.

 

יש חשיבות רבה למניעה ראשונית של דמנציה שצריכה להתחיל כבר בגילאים הצעירים כלומר הקפדה על פעילות גופנית, פעילות קוגניטיבית, דיאטה הכוללת אומגה 3, רמות תקינות של B-12, שליטה ביתר לחץ הדם.

 


תגובות
1.
אבחנה מבדלת ומניעה (לת)
לימור רייז   11.07.11 | 23:02
חשוב לעיתים להעמיק את הבירור האבחנתי ונושא המניעה חשוב ותודה שהעלית אותו למודעות

לימור רייז, מנהלת קהילת קשב וריכוז
ספורטאים אמיתיים ומסתבר שבעלי הישגים רבים הרבה יותר משאר ספורטאי ישראל... (עורך האתר)

למי שלא מכיר עדיין הספיישל אולימפיקס הוא ארגון בינלאומי שנוסד מתוך אמונה שאנשים בעלי לקות שכלית יכולים בעזרת תמיכות והדרכה מתאימה, לעסוק בספורט ללא קשר למגבלותיהם.

 פעולות הספורט מושתתות על ערכים אוניברסאליים, כאשר לכולם מגיע להשתתף, וההשתתפות בחינם. בתחרות הספורטאים מתחרים מול השווים להם ברמת היכולת, וכולם זוכים בפרס מתוך כבוד והערכה על השקעתם.

ספורטאי ספיישל אולימפיקס ישראל השתתפו במשחקי העולם בתשעה ענפי ספורט :אתלטיקה, אופניים, באולינג, ג'ודו, טניס, טניס שולחן, כדורגל, כדורסל (גברים + נשים), שחייה וחזרו עם 25 מדליות זהב, 25 מדליות כסף ו-16 מדליות ארד. כל הכבוד!!! למתחרים ולמאמנים.

כתבה בערוץ 2


תגובות
אין תגובות לפוסט

מיה, בחורה צעירה עם תסמונת דאון מסבירה מהי מוגבלות בעבורה, בסרטון של ארגון הבריאות העולמי על מוגבלות.

 


תגובות
אין תגובות לפוסט

למעלה