האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

התחושה שלנו היא שמהנקודה שאנחנו נמצאים כעת המדינה הולכת להפוך את ההדרכה השיקומית לחלטורה, כמו מקצוע הסייעות או רוחצות הזקנים – או לחילופין, מהנקודה הזו ואילך יתחיל מסלול רציני של התמקצעות בכיוון של אקדמיזציה של התחום (כמו שאנחנו שואפים וחולמים).
1. הכוונה שלהם לקצץ בשכרנו ובתנאי העבודה.
2. פתחו קורס הכשרה למורים חדשים. תנאי הקבלה היו נמוכים. הוצעו לאנשים משכורות סביב שכר מינימום. כשהם יכנסו לשוק העבודה, לנו לא תהיה מילה.
3. התכנים של הקורס החדש לא נקבעו בידי מי שמוסמך, שזה שמואל סיגל, אלא בידי השירות לעיוור שאינו אמון על תחום הידע.
4. המורים השיקומיים אינם משתפים פעולה עם הקורס ולכן לא ברור כיצד תתבצע שם ההכשרה המעשית.
5. השירות לעיוור מתכנן לפצל את ההדרכה השיקומית לפי מחוזות ולפי מגזרי שירות (ילדים למשל) ובכך לפצל אותנו בבחינת "הפרד ומשול".
6. רוצים להוציא מחשבים וילדים מהדרכה שיקומית ולספק את השירות בדרכים אחרות.
 
בגדול – איך שאני רואה את זה – שירותי הדרכה שיקומית בעוד חמש שנים יהיו ברמה של עולם שלישי ולא כמו היום ברמה של אירופה וארצות הברית.
 
את יודעת, זה כבר לא דבר שככ יפגע במורים. בואי נגיד, לצורך העניין, היום הם עובדים כאן מחר הם עובדים שם.
הבעיה, שהשינויים הללו הולכים לפגוע בעיוורים של היום או חס וחלילה בעיוורים של מחר, שלך תדע מי הם יהיו... זה דבר שכל החברה בארץ צריכה לדעת עליו ולהתנגד לו.
________________
במכתב אחר היא מוסיפה:
: אנחנו נילחם שכל זה לא יקרה. ואנחנו עושים מלחמה. וזה קשה מאוד. מדובר במלחמה מול אנשים מאוד חזקים, שקרנים, שפלים, מלוכלכים... בכל זאת איננו מאבדים תקווה.
   קחי בחשבון שיש דברים שאני לא יכולה להוכיח והם בגדר שמועה. זה הנושא של הפיצול. אנחנו יודעים מתוך שיחות איתם שזו כוונתם אבל כמובן שהם יכחישו.
   אם תהיה אקדמיזציה של התחום, כמו שאנחנו רוצים, זה גם יפתור בעיות ארגוניות ולא רק מקצועיות.