קבוצת רוכבי האופניים "כן ולא" הפועלת במסגרת בית הספר לכלבי נחייה של בית עובד, קיימה לפני שבועות אחדים טיול אופני טנדם בין ציריך לז'נבה, וזו הייתה הזדמנות מצויינת לקיים עם אחד הרוכבים, בני קובלנץ, ראיון בתוכנית.
להאזנה לתוכנית לחצו כאן - http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http://pod.icast.co.il/e55eeea6-97b8-45fd-bc7f-5a1c21e06cbf.icast.mp3&IndexID=396416&name=iCast
את חוויית הרכיבה באופני טנדם אני מכיר היטב. באופניים, כידוע, שני רוכבים. אדם רואה מלפנים ואדם שיכול להיות עיוור המפדל אף הוא במושב שמאחורי המוביל.
לפני למעלה מעשור, הצטרפתי לקבוצת הרכיבה של עמותת "אתגרים" בירושלים, והרכיבה זכורה לי כחוויה אישית וקבוצתית מהנה מאוד. אני ובני החלפנו חוויות מהרכיבה במסגרת הראיון שקיימתי איתו באותה התוכנית.
הקשר הבלתי אמצעי הנוצר בין הרוכבים המבצעים ביחד פעולה ספורטיבית, מוריד מחיצות, מפוגג דעות קדומות, ומצייר את האדם העיוור כפעיל וספורטיבי.
אין זה מפתיע, כי אחת מהרוכבות העיוורות שהייתה עמי אי אז בקבוצה, התחתנה עם אחד מהרוכבים הקדמיים והיום, הם וילדיהם חורשים את הארץ באופניים, כשהיא ובן זוגה על אופני הטנדם.
בתחילה,הפעילה עמותת "אתגרים" קבוצת רכיבה על אופני טנדם בירושלים, ועד מהרה הקימה "אתגרים" קבוצות נוספות, התארגנו קבוצות ספונטניות, והנה גם בבית עובד הקימו את "כן ולא", שהיא קבוצת רכיבה שנראה כי חבריה מגובשים מאוד.
לא רק בארץ קיימת אופנת הרכיבה באופני טנדם, ואף יתרה מכך, אפשר לומר כי גם בארץ נפוץ הדבר.
אין תגובות לפוסט |