האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

זה לא שלא שמעתי עד היום על הסידרה פילפלים צהובים, אשר שודרה במהלך החורף בערוץ 2, או ליתר דיוק בקשת.

הומלץ לי כמובן בחום לצפות בסידרה ואכן רשמתי לי זאת כמשימה שתתבצע כשיבשילו התנאים.

אז באיזה לילה במהלך חודש יוני הגיעה העונה של התנאים, כי הם הבשילו, ואכן צפיתי כל אותו לילה בכל פירקי הסידרה.

 הסדרה מגוללת את סיפורה של משפחה הגרה במושב מבודד בערבה ואשר מסתבר לה לפתע שעומרי, הבן הגאון המוזיקלי שלהם, הוא נמצא למעשה על הספקטרום האוטיסטי.

הסדרה היא בביומם של אמנון קוטלר וקרן מרגלית, אשר גם כתבה והפיקה, והינה בנוסף על היותה תסריטאית מחוננת, גם אם לילד הנמצא על הספקטרום האוטיסטי.

בראיונות עימה חוזרת ומדגישה מרגלית כי הסידרה איננה על משפחתה אך הידע התיאורטי והמעשי שרכשה ביחסי הגומלין בתוך משפחה עם ילד הנמצא על הספקטרום האוטיסטי, היוו חומר גלם לבניית סידרה זו.

הסדרה פלפלים צהובים עוסקת בכל סוגי האינטראקציה הבינאישית. בתוך זוגות, בתוך קהילה שכולם בה מכירים זה את זה וביחסים בין החברה הסגורה כמושב בערבה ובין אנשים חיצוניים מבחינה סוציולוגית המאתגרים את המסגרות הנורמטיביות בתוכה.

כיצד מקבלים חברי המושב את הדודה של הילד אשר עוברת לגור במושב עם בעלה בן המשק ואשר מאחוריה פרשיית אהבים מחוץ לנישואין וכיצד מקבלת המשפחה את הידיעה כי עומרי הוא אוטיסט.

הרגע בו מוטבעת החותמת "אוטיסט" על עומרי הוא רגע דרמטי בהתייחסות ההורים אליו.

עד לאותו רגע, האבא מתגאה בבן הגאון שלו היודע לזהות כל שיר עד לרזולוציה של מחבר, תקליט, שנה וכמובן מכיר את כל המילים. אך מאותו רגע ואילך האבא מסתובב בעולם בתחושה שיש לו ילד דפוק.

האימא מסרבת לקבל את עובדת היותו של בנה אוטיסט ומייחלת כל העת להבראתו. ההגנה המוגזמת שלה מובלטת מאוד. היא מוציאה אותו מהגן ומנסה לטפל בו בבית תוך רתימת כל המשפחה לפרויקט בעוד שהמשפחה הולכת ומתפרקת לנגד עיניה. מתוך כך היא עושה כל מאמץ שבמושב לא יוודע חלילה שעומרי הוא אוטיסט.

האבא, לעומת זאת, מגלה מייד עם היוודע כי עומרי הוא אוטיסט מעורבות רבה. כשהוא דוגל בשילוב הילד בגן לילדים אוטיסטיים. לכשהאם מסרבת לכך, הוא מנתק מגע עם הטיפול בילד במידה רבה, והוא משקע את עצמו, ראשו ורובו בעבודה.

לקראת סוף הסדרה מתברר שאף הוא מרגיש חיצוני למערכת, וכי הוא רואה באם כמי שמוציאה אותו מתהליך קבלת ההחלטות.

 רגע הגילוי כי עומרי הוא אוטיסט ובכלל התווית עליו כי חריג, מהווים מוטיב מרכזי לכל אורך הסדרה.

ההורים מתכננים לאחר האיבחון של עומרי בו יתגלה כי הוא אוטיסט ללכת ולבלות לילה רומנטי בסוויטה במלון תל אביבי אך משאומרת המאבחנת כי מדובר כאן בהימצאות על הספקטרום האוטיסטי ברמת תפקוד גבוהה, הם מבטלים את כל תוכניותיהם וחוזרים שבורי לב הביתה.

 ישנה שאלה האם זו התגובה היחידה לה ניתן היה לצפות, שהרי מדובר כאן בהתרת ספקות, דבר העשוי לשחרר ולא להטיל צל. מדוע באמת גאונותו המוסיקלית של הילד הופכת לפתע אך ורק לסימפטום של נכות, במקום לראות במצבו דבר מורכב?

 הסדרה פלפלים צהובים מעלה שאלות כבדות משקל בכל הנוגע ליחס הנכון לאוטיזם.

האם צריך לטפל בילד בבית או במוסדות מיוחדים לאוטיסטיים? זו כמובן שאלה מרכזית העולה מהסדרה על פני השטח. ואולם אם מתבוננים היטב מבחינים בדילמות נוספות.

 יעל, הדודה של הילד, שכאמור הינה אף היא דמות חיצונית אשר נשואה לאחיה של נאוה אם הילד, לא מצליחה למצוא שפה משותפת עם אנשי המקום. מורה לפסנתר מסרבת להעניק לה שיעורים, הרופא מסרב לקבלה לעבודה כרופאה נוספת ובקושי מקבלה כאחות למרות שהיא דוקטור ואכן אף היא לא מצליחה להשתלב בחיי המושב. בסצנת הסיום היא חוזרת לתל אביב בעקבות התפרקות חיי הנישואין.

 הסדרה פלפלים צהובים הנה בהחלט מומלצת מאוד מפני שהיא מראה מציאות עם המינימום ההכרחי של הקצנה לצורך התאמת המציאות למדיום הטלוויזיוני.

אז אם צריך שגם העונה הבאה של 'האח הגדול', שתהיה רווית מתח מיני בין אנשים שמגוון נושאי השיחה שלהם מוגבל ביותר כמו בעונה החולפת, ולא בכדי שלקשת יהיו די משאבים ליצור סדרה כה איכותית... אז אקדם זאת בברכה.