האתר המקיף לחיים עם מוגבלות

חברות וחברים שלום,

אביא כאן את תגובותיהם של מוטי אזרד, מנהל הפורום החברתי של עוורים באינטרנט, ומיכאל פז שהינו עובד סוציאלי ותיק, לדבריו של אבי רמות כפי שפירסמתי אותם אתמול.

"שלום רב,
 
הרשמים מהסיור שערכתי בירושלים מדברים בבירור על הסכנה המוחשית הקיימת עבור ציבור העיוורים כהולכי רגל ברחוב יפו - אם מדובר במשתמשים בכלב נחייה או במקל נחייה.
נכון, שיש לחצות את המסילה אך ורק ברמזורים ובמעברי חציה, אך כדי להגיע אליהם, עיוורים יצטרכו ללכת במדרחוב יפו, אם מימין או משמאל למסילה וכאן אין הפרדה ברורה, חד משמעית בין השטח בו מותר ויכול להלך בו הולך הרגל לבין השטח שאסור לו ל"טייל" עליו והוא, תוואי המסילה עצמה.
אמנם כלב הנחייה שלי, ידע לזהות והוליך אותי בבטחה אך כששאלתי מאמנים ומדריכים לכלבי נחייה הם אמרו לי "איננו יודעים כיצד לאכול את הנושא הזה שנקרא, “הרכבת הקלה".
משמע, הדברים, לא כל כך ברורים וחד משמעיים, כפי שד"ר אבי רמות הנכבד, ניסה להציג אותם.
כדי להגיע למסקנה, שכלבי נחייה הם אמצעי בטוח במאה אחוז, יש לבדוק זאת לא רק עם כלבו של מוטי אזרד, אלא עם עוד כמה עשרות ואז להגיע למסקנה הנכונה.
ונשארה פתוחה כמובן הבעייה לאלה מחברינו המשתמשים במקל נחייה. הם יצטרכו להלך צמוד צמוד לחנויות והבעיה שבעלי חנויות לא אחת מציבים חפצים, כסאות, סחורה ושאר ירקות שהם עבור העיוור עם המקל, מכשולים משמעותיים.
עם זאת, אני מברך על הבשורה בדבר התקנתם של 60 רמזורי שמע בכל הצמתים בהם תעבור הרכבת הקלה.

יחד עם זאת, הנסיון בעבר לפחות הראה שרמזורים כאלה מתקלקלים לעתים קרובות מדי ואין דואגים לתקנם במהירות וחשוב שיובטח לנו שהרמזורים הללו יהיו מטופלים כל הזמן ושתהיה כתובת לאן לפנות במידה שרמזור כזה או אחר, איננו פועל כשורה או כלל אינו פועל.
ושוב, אני מבקש מאד לשמוע את קולן של מורות הבית ובוודאי אלה הירושלמיות שיביעו הן בצורה מקצועית וללא משוא פנים את דעתן על הנושא הזה.
אני משוכנע שדעתן תהיה קרובה מאד לזו שלי ושל עיוורים אחרים שהביעו את דעתם בנושא.
אני אשמח לסייר עם ד"ר אבי רמות ועם אחרים ונוכל להמחיש לו ולאנשים אחרים המבינים ועוסקים בנגישות את הסכנה האמתית המרחפת על ציבור העיוורים.
כדאי להטות אוזן ולנסות להתמודד עכשיו ובאומץ ואם צריך לתקן אז שיתקנו ולא נצטרך להקים ועדות חקירה שיחקרו אסון שיקרה חלילה.
אוסיף גם שתכתובת זו הועברה גם לגברת יעל מרום, אבישר, - מנהלת נגישות בעיריית ירושלים ותגובה לרשמים מאותו סיור, לא זכיתי לקבל לא במייל ולא באמצעות הטלפון וחבל.
 
באשר למורות הבית, זו חובתה של המדינה להידבר עם מורות הבית ולהתחיל מיד עם הפעלת הרכבת הקלה בהדרכות לכל העיוורים בעיר ורק הדרכה יחד עם היכרות טובה של השטח, תפיג לפחות חלק מהחששות שלנו, ציבור העיוורים להלך בבטחה במדרחוב יפו.
ושוב, אל יאמר איש, לא הזהרנו, לא התרענו. אנו מזהירים ומתריעים ומסבירים שכן, ישנה סכנה ואין תחום ברור בין תוואי המסילה לשטח האחר שבו הולכי רגל מורשים להלך בו, במדרחוב יפו.
 
מוטי אזרד"

תגובתו של מיכאל פז בנושא:

"הרכבת היא ודאי ברכה גדולה לתושבי ירושלים ולעיוורים, אבל רק לעיוורים שלא יהרגו ממנה. אינני יכול להבין מדוע בשנת 2011 מתכננים כמות אנשים  סטטיסטית שצפויים להפגע. מדוע אי אפשר להבטיח, שכלי תחבורה כל כך משוכלל ויקר, לא יהרוג אף אחד? יתכן שכלב הנחייה מבחין היטב במשטחים השונים עד מסלול הרכבת ובמסלולה. אינני יודע אם עיוור הנעזר במקל יזהה זאת בבטחון של מאה אחוזים. בטחון של פחות מזה משמעו סכנת חיים. אין סכנה שתראו אותי הולך לבדי באזור הרכבת ואינני בדיוק בלתי עצמאי בניידות. דאב לבי שנים שאינני ירושלמי יותר. דאבון לבי הולך ונרגע.
מיכאל" 

ועכשיו כמה מילים משלי:

האם שמתם לב לסנונית שהתעופפה לה בבוקר אתמול בירושלים?

ובכן, אתמול, יום שני, התקיימה הפגנה ספונטנית מול המטה הארצי שסמוך לשכונת שייח ג'ראח. במהלך ההפגנה ניסו אחדים מהמפגינים לחסום את דרכה של הרכבת הקלה! אין לי ספק כי לכשתפעל הרכבת הקלה, תנסה כל קבוצה הרוצה למחות בירושלים לחסום את דרכה של הרכבת. עכשיו כבר לא צריך לחסום כבישים, לדרדר עגלות אשפה בוערות, בכדי לשבש את התנועה בירושלים באורח דרסטי. מעתה כל קבוצה, מהימין או מהשמאל, ערבים או חרדים, מתנחלים או קואליציות ארגונים רבות ומגוונות, תדע כי כדי למחות כל שעליה לעשות הוא להתייצב על מסילת הרכבת הקלה במאות והאפקט הושלם. מעניין אם המדינה וסיטיפס (החברה המפעילה) ערות למצב זה, והאם בידן פתרונות?

דרך אגב, המתוחכמים לא צריכים לעמוד על הפסים, אלא מספיק שיעמדו לידם, למשל ברחוב יפו, בכדי להאט באופן ניכר את נסיעת הרכבת וספק אם המשטרה תוכל למנוע זאת באמצעים חוקיים.

מחכה כבר לנסוע ברכבת הקלה ולדעת שהיא נגישה ובטוחה,

שגיא.